Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ט באדר א׳ תשע״ט | 24 פברואר 2019

חולין פט

הגמרא מדברת על החשיבות של ענוה, במיוחד של מנהיגים. למה מותר לכסות עם עפר של עיר הנדחת? שתי תשובות הובאו. מהן טעמי מצוות כיסוי הדם? גיד הנשה – דינים הובאו במשנה ביחס למצווה. הגמרא שואלת למה היה חשוב למשנה להדגיש שזה נוהג בקודשים – ומה הכוונה באמירה זו?


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לשתי מצות לחוט של תכלת ורצועה של תפילין

בשלמא רצועה של תפילין כתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש אלא חוט של תכלת מאי היא

דתניא רבי מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין מפני שתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לאבן ספיר ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד דכתיב ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וגו׳ וכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא

אמר רבי אבא קשה גזל הנאכל שאפילו צדיקים גמורים אינן יכולין להחזירו שנאמר בלעדי רק אשר אכלו הנערים

אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר ברבי שמעון כל מקום שאתה מוצא דבריו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בהגדה עשה אזניך כאפרכסת לא מרבכם מכל העמים חשק ה׳ בכם וגו׳ אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל חושקני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני

נתתי גדולה לאברהם אמר לפני ואנכי עפר ואפר למשה ואהרן אמר ונחנו מה לדוד אמר ואנכי תולעת ולא איש

אבל אומות העולם אינן כן נתתי גדולה לנמרוד אמר הבה נבנה לנו עיר לפרעה אמר מי ה׳ לסנחריב אמר מי בכל אלהי הארצות וגו׳ לנבוכדנצר אמר אעלה על במתי עב לחירם מלך צור אמר מושב אלהים ישבתי בלב ימים

אמר רבא ואיתימא רבי יוחנן גדול שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם דאילו באברהם כתיב ואנכי עפר ואפר ואילו במשה ואהרן כתיב ונחנו מה ואמר רבא ואיתימא רבי יוחנן אין העולם מתקיים אלא בשביל משה ואהרן כתיב הכא ונחנו מה וכתיב התם תלה ארץ על בלימה

אמר רבי אילעא אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה שנאמר תלה ארץ על בלימה רבי אבהו אמר מי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר ומתחת זרועות עולם

אמר רבי יצחק מאי דכתיב האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם מה אומנותו של אדם בעולם הזה ישים עצמו כאלם יכול אף לדברי תורה תלמוד לומר צדק תדברון יכול יגיס דעתו תלמוד לומר מישרים תשפטו בני אדם

אמר רבי זעירא ואיתימא רבה בר ירמיה מכסין בעפר עיר הנדחת ואמאי איסורי הנאה הוא

אמר זעירי לא נצרכה אלא לעפר עפרה דכתיב ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת מי שאינו מחוסר אלא קביצה ושרפה יצא זה שמחוסר תלישה קביצה ושרפה

ורבא אמר מצות לאו ליהנות ניתנו

יתיב רבינא וקאמר לה להא שמעתא איתיביה רב רחומי לרבינא שופר של עבודה זרה לא יתקע בו מאי לאו אם תקע לא יצא לא אם תקע יצא

לולב של עבודה זרה לא יטול מאי לאו אם נטל לא יצא לא אם נטל יצא והתניא תקע לא יצא נטל לא יצא

אמר רב אשי הכי השתא התם


שיעורא בעינן ועבודה זרה כתותי מכתת שיעורא הכא כל מה דמכתת מעלי לכסוי

הדרן עלך כסוי הדם

מתני׳ גיד הנשה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין ונוהג בבהמה ובחיה בירך של ימין ובירך של שמאל ואינו נוהג בעוף מפני שאין לו כף

ונוהג בשליל רבי יהודה אומר אינו נוהג בשליל וחלבו מותר

ואין הטבחין נאמנין על גיד הנשה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים נאמנין עליו ועל החלב

גמ׳ מוקדשין פשיטא משום דאקדשיה פקע ליה איסור גיד מיניה

וכי תימא יש בגידין בנותן טעם ואתי איסור מוקדשין וחייל אאיסור גיד האי מוקדשין נוהג בגיד מיבעי ליה אלא קסבר אין בגידין בנותן טעם ובמוקדשין איסור גיד איכא איסור מוקדשין ליכא

וסבר תנא דידן אין בגידין בנותן טעם והתנן ירך שנתבשל בה גיד הנשה אם יש בה בנותן טעם הרי זו אסורה

אלא הכא בולדות קדשים עסקינן וקסבר נוהג בשליל וקסבר ולדות קדשים במעי אמן הן קדושים דאיסור גיד ואיסור מוקדשין בהדי הדדי קאתי

ומי מצית מוקמת לה בשליל והא מדקתני סיפא נוהג בשליל מכלל דרישא לאו בשליל עסקינן הכי קאמר דבר זה מחלוקת דרבי יהודה ורבנן

ומי מצית אמרת דתרוייהו בהדי הדדי קאתו והתנן על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת ועל כזית מן המת

וקשיא לן על כזית מן המת מגלח על כולו לא כל שכן ואמר רבי יוחנן לא נצרכה אלא לנפל שלא נקשרו אבריו בגידין


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין פט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין פט

אם מחוט ועד שרוך נעל זכו בניו לשתי מצות לחוט של תכלת ורצועה של תפילין

בשלמא רצועה של תפילין כתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ותניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש אלא חוט של תכלת מאי היא

דתניא רבי מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין מפני שתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לאבן ספיר ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד דכתיב ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וגו׳ וכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא

אמר רבי אבא קשה גזל הנאכל שאפילו צדיקים גמורים אינן יכולין להחזירו שנאמר בלעדי רק אשר אכלו הנערים

אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר ברבי שמעון כל מקום שאתה מוצא דבריו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בהגדה עשה אזניך כאפרכסת לא מרבכם מכל העמים חשק ה׳ בכם וגו׳ אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל חושקני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני

נתתי גדולה לאברהם אמר לפני ואנכי עפר ואפר למשה ואהרן אמר ונחנו מה לדוד אמר ואנכי תולעת ולא איש

אבל אומות העולם אינן כן נתתי גדולה לנמרוד אמר הבה נבנה לנו עיר לפרעה אמר מי ה׳ לסנחריב אמר מי בכל אלהי הארצות וגו׳ לנבוכדנצר אמר אעלה על במתי עב לחירם מלך צור אמר מושב אלהים ישבתי בלב ימים

אמר רבא ואיתימא רבי יוחנן גדול שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם דאילו באברהם כתיב ואנכי עפר ואפר ואילו במשה ואהרן כתיב ונחנו מה ואמר רבא ואיתימא רבי יוחנן אין העולם מתקיים אלא בשביל משה ואהרן כתיב הכא ונחנו מה וכתיב התם תלה ארץ על בלימה

אמר רבי אילעא אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה שנאמר תלה ארץ על בלימה רבי אבהו אמר מי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר ומתחת זרועות עולם

אמר רבי יצחק מאי דכתיב האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם מה אומנותו של אדם בעולם הזה ישים עצמו כאלם יכול אף לדברי תורה תלמוד לומר צדק תדברון יכול יגיס דעתו תלמוד לומר מישרים תשפטו בני אדם

אמר רבי זעירא ואיתימא רבה בר ירמיה מכסין בעפר עיר הנדחת ואמאי איסורי הנאה הוא

אמר זעירי לא נצרכה אלא לעפר עפרה דכתיב ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת מי שאינו מחוסר אלא קביצה ושרפה יצא זה שמחוסר תלישה קביצה ושרפה

ורבא אמר מצות לאו ליהנות ניתנו

יתיב רבינא וקאמר לה להא שמעתא איתיביה רב רחומי לרבינא שופר של עבודה זרה לא יתקע בו מאי לאו אם תקע לא יצא לא אם תקע יצא

לולב של עבודה זרה לא יטול מאי לאו אם נטל לא יצא לא אם נטל יצא והתניא תקע לא יצא נטל לא יצא

אמר רב אשי הכי השתא התם


שיעורא בעינן ועבודה זרה כתותי מכתת שיעורא הכא כל מה דמכתת מעלי לכסוי

הדרן עלך כסוי הדם

מתני׳ גיד הנשה נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין ונוהג בבהמה ובחיה בירך של ימין ובירך של שמאל ואינו נוהג בעוף מפני שאין לו כף

ונוהג בשליל רבי יהודה אומר אינו נוהג בשליל וחלבו מותר

ואין הטבחין נאמנין על גיד הנשה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים נאמנין עליו ועל החלב

גמ׳ מוקדשין פשיטא משום דאקדשיה פקע ליה איסור גיד מיניה

וכי תימא יש בגידין בנותן טעם ואתי איסור מוקדשין וחייל אאיסור גיד האי מוקדשין נוהג בגיד מיבעי ליה אלא קסבר אין בגידין בנותן טעם ובמוקדשין איסור גיד איכא איסור מוקדשין ליכא

וסבר תנא דידן אין בגידין בנותן טעם והתנן ירך שנתבשל בה גיד הנשה אם יש בה בנותן טעם הרי זו אסורה

אלא הכא בולדות קדשים עסקינן וקסבר נוהג בשליל וקסבר ולדות קדשים במעי אמן הן קדושים דאיסור גיד ואיסור מוקדשין בהדי הדדי קאתי

ומי מצית מוקמת לה בשליל והא מדקתני סיפא נוהג בשליל מכלל דרישא לאו בשליל עסקינן הכי קאמר דבר זה מחלוקת דרבי יהודה ורבנן

ומי מצית אמרת דתרוייהו בהדי הדדי קאתו והתנן על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת ועל כזית מן המת

וקשיא לן על כזית מן המת מגלח על כולו לא כל שכן ואמר רבי יוחנן לא נצרכה אלא לנפל שלא נקשרו אבריו בגידין


גלול כלפי מעלה