Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ׳ באדר א׳ תשע״ט | 25 פברואר 2019

חולין צ

מהו המקרה במשנה שעליו מדובר שנוהג גיד הנשה במוקדשים? הגמרא מנסה להבין מהו המחלוקת (או האם יש מחלוקת בכלל) בין ר' חייא בר אבא ור' יוחנן בקשר לגיד הנשה על המזבח. הגמרא מסיימת עם דיון בשיטת ר' יהודה שחולק על תנא קמא בעניין גיד הנשה בשני הצדדים או רק בצד אלחד – ובאיזה צד.


במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'

אלמא איסור מוקדשין קדים

אף על גב דאיסור מוקדשין קדים אתי איסור גיד חייל עלייהו שכן איסורו נוהג בבני נח

מאן שמעת ליה האי סברא רבי יהודה והא מתניתין דלא כרבי יהודה דקתני נוהג בבהמה ובחיה בירך של ימין ובירך של שמאל

האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

אימר דשמעת ליה לרבי יהודה בטמאה דאיסור לאו קדשים דאיסור כרת מי שמעת ליה

אלא הכא במבכרת עסקינן דברחם קדוש

ואי בעית אימא ולדות קדשים בהווייתן הן קדושים

אמר רבי חייא בר יוסף לא שנו אלא קדשים הנאכלין אבל קדשים שאינן נאכלין אין איסור גיד נוהג בהן ורבי יוחנן אמר אחד קדשים הנאכלין ואחד קדשים שאין נאכלין איסור גיד נוהג בהן

אמר רב פפא ולא פליגי כאן להלקותו כאן להעלותו

איכא דאמרי אמר רב פפא ולא פליגי כאן לחלצו וכאן להעלותו

רב נחמן בר יצחק אמר להעלותו פליגי דתניא והקטיר הכהן את הכל המזבחה לרבות העצמות והגידין והקרנים והטלפים

יכול אפילו פרשו תלמוד לומר ועשית עלתיך הבשר והדם

אי בשר ודם יכול יחלוץ גידים ועצמות ויעלה בשר לגבי מזבח תלמוד לומר והקטיר הכהן את הכל המזבחה הא כיצד מחוברין יעלו פרשו אפילו בראשו של מזבח ירדו

ומאן תנא דשמעת ליה דאמר פרשו ירדו רבי היא דתניא והקטיר הכהן את הכל לרבות העצמות והגידים והקרנים והטלפים ואפילו פרשו

והא מה אני מקיים ועשית עלתיך הבשר והדם בפוקעין הא כיצד עיכולי בשר אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי גידים ועצמות

רבי אומר כתוב אחד אומר והקטיר הכהן את הכל ריבה וכתוב אחד אומר ועשית עלתיך הבשר והדם מיעט הא כיצד מחוברין יעלו פרשו אפילו בראשו של מזבח ירדו

ורבנן מחוברין לא איצטריך קרא לרבויי מידי דהוה אראשה של עולה כי איצטריך קרא לפרשו

ורבי מחוברין דהיתירא


לא איצטריך קרא לרבויי כי איצטריך קרא לגיד הנשה במחובר

ורבנן ממשקה ישראל מן המותר לישראל

ורבי מידי דהוה אחלב ודם ורבנן מצותן בכך שאני

אמר רב הונא גיד הנשה של עולה חולצו לתפוח אמר רב חסדא מרי דיכי מי כתיב על כן לא יאכל המזבח על כן לא יאכלו בני ישראל כתיב

ורב הונא ממשקה ישראל מן המותר לישראל

מיתיבי גיד הנשה של שלמים מכבדו לאמה ושל עולה מעלהו מאי לאו מעלהו ומקטירו

לא מעלהו וחולצו ומאחר שחולצו למה מעלהו משום שנאמר הקריבהו נא לפחתך

תניא כוותיה דרב הונא גיד הנשה של שלמים מכבדו לאמה ושל עולה חולצו לתפוח

תנן התם תפוח היה באמצע המזבח פעמים היה עליו כשלש מאות כור אמר רבא גוזמא

השקו את התמיד בכוס של זהב אמר רבא גוזמא

אמר רבי אמי דברה תורה לשון הואי דברו נביאים לשון הואי דברו חכמים לשון הואי דברו חכמים לשון הואי הא דאמרן

דברה תורה לשון הואי ערים גדולות ובצורות בשמים דברו נביאים לשון הואי ותבקע הארץ לקולם

אמר רבי יצחק בר נחמני אמר שמואל בשלשה מקומות דברו חכמים לשון הואי אלו הן תפוח גפן ופרוכת תפוח הא דאמרן

גפן דתנן גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל מודלה על גבי כלונסות וכל מי שהיה מתנדב גרגיר או אשכול מביא ותולה בה אמר רבי אלעזר ברבי צדוק מעשה היה ונמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה

פרוכת דתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון הסגן פרוכת עוביה טפח ועל שבעים ושנים נירים נארגת ועל כל נימה ונימה עשרים וארבעה חוטין ארכה ארבעים באמה ורחבה עשרים באמה ומשמונים ושתי רבוא נעשת ושתים עושים בשנה ושלש מאות כהנים מטבילין אותה

בירך של ימין ובירך של שמאל מתניתין לא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר אינו נוהג אלא באחת והדעת מכרעת את של ימין

איבעיא להו מיפשט פשיטא ליה לרבי יהודה ומאי דעת דעת תורה או דלמא ספוקי מספקא ליה ומאי דעת דעת נוטה

תא שמע העצמות והגידים והנותר ישרפו לששה עשר והוינן בה הני גידי מאי עבידתייהו אי גידי בשר ליכלינהו ואי דאייתור היינו נותר אלא גידי צואר אי לאו בשר נינהו לישדינהו

ואמר רב חסדא לא נצרכא אלא לגיד הנשה ואליבא דרבי יהודה דאמר אינו נוהג אלא באחת

אי אמרת בשלמא ספוקי מספקא ליה שפיר אלא אי אמרת מיפשט פשיטא ליה דהיתירא ליכליה דאיסורא לשדייה

אמר רב איקא בר חנינא לעולם אימא לך מיפשט פשיטא ליה והכא במאי עסקינן כשהוכרו ולבסוף נתערבו


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

חולין צ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

חולין צ

אלמא איסור מוקדשין קדים

אף על גב דאיסור מוקדשין קדים אתי איסור גיד חייל עלייהו שכן איסורו נוהג בבני נח

מאן שמעת ליה האי סברא רבי יהודה והא מתניתין דלא כרבי יהודה דקתני נוהג בבהמה ובחיה בירך של ימין ובירך של שמאל

האי תנא סבר לה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא

אימר דשמעת ליה לרבי יהודה בטמאה דאיסור לאו קדשים דאיסור כרת מי שמעת ליה

אלא הכא במבכרת עסקינן דברחם קדוש

ואי בעית אימא ולדות קדשים בהווייתן הן קדושים

אמר רבי חייא בר יוסף לא שנו אלא קדשים הנאכלין אבל קדשים שאינן נאכלין אין איסור גיד נוהג בהן ורבי יוחנן אמר אחד קדשים הנאכלין ואחד קדשים שאין נאכלין איסור גיד נוהג בהן

אמר רב פפא ולא פליגי כאן להלקותו כאן להעלותו

איכא דאמרי אמר רב פפא ולא פליגי כאן לחלצו וכאן להעלותו

רב נחמן בר יצחק אמר להעלותו פליגי דתניא והקטיר הכהן את הכל המזבחה לרבות העצמות והגידין והקרנים והטלפים

יכול אפילו פרשו תלמוד לומר ועשית עלתיך הבשר והדם

אי בשר ודם יכול יחלוץ גידים ועצמות ויעלה בשר לגבי מזבח תלמוד לומר והקטיר הכהן את הכל המזבחה הא כיצד מחוברין יעלו פרשו אפילו בראשו של מזבח ירדו

ומאן תנא דשמעת ליה דאמר פרשו ירדו רבי היא דתניא והקטיר הכהן את הכל לרבות העצמות והגידים והקרנים והטלפים ואפילו פרשו

והא מה אני מקיים ועשית עלתיך הבשר והדם בפוקעין הא כיצד עיכולי בשר אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי גידים ועצמות

רבי אומר כתוב אחד אומר והקטיר הכהן את הכל ריבה וכתוב אחד אומר ועשית עלתיך הבשר והדם מיעט הא כיצד מחוברין יעלו פרשו אפילו בראשו של מזבח ירדו

ורבנן מחוברין לא איצטריך קרא לרבויי מידי דהוה אראשה של עולה כי איצטריך קרא לפרשו

ורבי מחוברין דהיתירא


לא איצטריך קרא לרבויי כי איצטריך קרא לגיד הנשה במחובר

ורבנן ממשקה ישראל מן המותר לישראל

ורבי מידי דהוה אחלב ודם ורבנן מצותן בכך שאני

אמר רב הונא גיד הנשה של עולה חולצו לתפוח אמר רב חסדא מרי דיכי מי כתיב על כן לא יאכל המזבח על כן לא יאכלו בני ישראל כתיב

ורב הונא ממשקה ישראל מן המותר לישראל

מיתיבי גיד הנשה של שלמים מכבדו לאמה ושל עולה מעלהו מאי לאו מעלהו ומקטירו

לא מעלהו וחולצו ומאחר שחולצו למה מעלהו משום שנאמר הקריבהו נא לפחתך

תניא כוותיה דרב הונא גיד הנשה של שלמים מכבדו לאמה ושל עולה חולצו לתפוח

תנן התם תפוח היה באמצע המזבח פעמים היה עליו כשלש מאות כור אמר רבא גוזמא

השקו את התמיד בכוס של זהב אמר רבא גוזמא

אמר רבי אמי דברה תורה לשון הואי דברו נביאים לשון הואי דברו חכמים לשון הואי דברו חכמים לשון הואי הא דאמרן

דברה תורה לשון הואי ערים גדולות ובצורות בשמים דברו נביאים לשון הואי ותבקע הארץ לקולם

אמר רבי יצחק בר נחמני אמר שמואל בשלשה מקומות דברו חכמים לשון הואי אלו הן תפוח גפן ופרוכת תפוח הא דאמרן

גפן דתנן גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל מודלה על גבי כלונסות וכל מי שהיה מתנדב גרגיר או אשכול מביא ותולה בה אמר רבי אלעזר ברבי צדוק מעשה היה ונמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה

פרוכת דתנן רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי שמעון הסגן פרוכת עוביה טפח ועל שבעים ושנים נירים נארגת ועל כל נימה ונימה עשרים וארבעה חוטין ארכה ארבעים באמה ורחבה עשרים באמה ומשמונים ושתי רבוא נעשת ושתים עושים בשנה ושלש מאות כהנים מטבילין אותה

בירך של ימין ובירך של שמאל מתניתין לא כרבי יהודה דתניא רבי יהודה אומר אינו נוהג אלא באחת והדעת מכרעת את של ימין

איבעיא להו מיפשט פשיטא ליה לרבי יהודה ומאי דעת דעת תורה או דלמא ספוקי מספקא ליה ומאי דעת דעת נוטה

תא שמע העצמות והגידים והנותר ישרפו לששה עשר והוינן בה הני גידי מאי עבידתייהו אי גידי בשר ליכלינהו ואי דאייתור היינו נותר אלא גידי צואר אי לאו בשר נינהו לישדינהו

ואמר רב חסדא לא נצרכא אלא לגיד הנשה ואליבא דרבי יהודה דאמר אינו נוהג אלא באחת

אי אמרת בשלמא ספוקי מספקא ליה שפיר אלא אי אמרת מיפשט פשיטא ליה דהיתירא ליכליה דאיסורא לשדייה

אמר רב איקא בר חנינא לעולם אימא לך מיפשט פשיטא ליה והכא במאי עסקינן כשהוכרו ולבסוף נתערבו


גלול כלפי מעלה