Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

א׳ בכסלו תשפ״א | 17 נובמבר 2020

עירובין ק

הלימוד החודש מוקדש ע"י פם ויואב שוורץ לכבוד 5 שנים לפטירתו של אחיינם, עזרא שוורץ ז"ל. חייו של עזרא היו מלאי אהבה, סקרנות, צחוק וחברות. אנו מקווים כי הלימוד  יחזיר לעולם קצת מהאור אשר לקח עימו.

הדף היום מוקדש ע"י דינה ומארק לוי לכבוד לידת נכדם הראשון, נדב שלמה, בן לאריאלה ועזרא קפטנסקי. מאחלים שיגדל לאהבת לימוד וישרה נחת בין כולם.

הגמרא מדברת על האיסור להשתמש באילן ובאיזה מקרים יהיה מותר. האם מותר ללכת על עשבים בשבת? דרך פסוק שהשתמשו בו להוכיח שאסור לדרוך על עשבים, מביאים דרשה אחרת על אותו פסוק לאסור לאדם לכוף את אשתו לקיים יחסי מין איתו. משם מביאים שתי אמירות סותרות – האם זה נחשב דבר טוב או לא שאשה תתבע את בעלה לשכב איתה? מזכירים עשרה קללות שקיבלה חוה לאחר חטא עץ הדעת. מהן הקללות?

משום דהוי דירה שתשמישה לאויר וכל דירה שתשמישה לאויר אין מטלטלין בה יתר מבית סאתים:

שרשיו גבוהין מן הארץ וכו׳: איתמר שרשי אילן הבאין מלמעלה משלשה לתוך שלשה רבה אמר מותר להשתמש בהן רב ששת אמר אסור להשתמש בהן

רבה אמר מותר להשתמש בהן דכל פחות משלשה דארעא ארעא היא רב ששת אמר אסור להשתמש בהן דכיון דמכח איסור קאתי אסורין

דדמו כמשוניתא דסלקין לעילא אסורין דנחתין לתתאי שרו לצדדין פלוגתא דרבה ורב ששת

וכן אניגרא וכן בקרן זוית

ההוא דיקלא דהוה לאביי והוה סליק באיפומא אתא לקמיה דרב יוסף ושרא ליה

אמר רב אחא בר תחליפא דשרא לך כרבה שרא לך

פשיטא מהו דתימא אפילו לרב ששת ביתא כמאן דמלי דמי ולישתמש בפחות משלשה סמוך לגג קא משמע לן

תנן שרשיו גבוהין מן הארץ שלשה טפחים לא ישב עליהם היכי דמי אי דלא הדרי כיפי פשיטא אלא לאו אף על גב דהדרי כיפי

לא לעולם דלא הדרי כיפי והא קא משמע לן אף על גב דצידו אחד שוה לארץ:

תנו רבנן שרשי אילן שגבוהין מן הארץ שלשה טפחים או שיש חלל תחתיהן שלשה טפחים אף על פי שצידו אחד שוה לארץ הרי זה לא ישב עליהן לפי שאין עולין באילן ואין נתלין באילן ואין נשענין באילן

ולא יעלה באילן מבעוד יום וישב שם כל היום כולו אחד אילן ואחד כל הבהמה אבל בור שיח ומערה וגדר מטפס ועולה מטפס ויורד ואפילו הן מאה אמה

תני חדא אם עלה מותר לירד ותני חדא אסור לירד לא קשיא כאן מבעוד יום כאן משחשיכה

ואיבעית אימא הא והא משחשיכה ולא קשיא כאן בשוגג כאן במזיד

ואיבעית אימא הא והא בשוגג והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קמיפלגי מר סבר קנסינן ומר סבר לא קנסינן

אמר רב הונא בריה דרב יהושע כתנאי הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין מתנה אחת ינתנו במתנה אחת מתן ארבע במתן ארבע ינתנו במתן ארבע

מתן ארבע במתן אחת רבי אליעזר אומר ינתנו במתן ארבע ורבי יהושע אומר ינתנו במתנה אחת

אמר לו רבי אליעזר הרי הוא עובר על בל תגרע אמר לו רבי יהושע הרי הוא עובר בבל תוסיף

אמר רבי אליעזר לא אמרו אלא כשהוא בעצמו אמר לו רבי יהושע לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא בעצמו

ועוד אמר רבי יהושע כשנתת עברת על בל תוסיף ועשית מעשה בידך כשלא נתת עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה בידך

לרבי אליעזר דאמר התם קום עשה עדיף הכי נמי ירד לרבי יהושע דאמר התם שב ואל תעשה עדיף הכי נמי לא ירד

דילמא לא היא עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם קום עשה עדיף אלא דקא עביד מצוה אבל הכא דלא עביד מצוה הכי נמי לא ירד

ואי נמי עד כאן לא קאמר רבי יהושע התם שב ואל תעשה עדיף אלא

דלא קא עביד איסורא אבל הכא דקא עביד איסורא הכי נמי דירד

תני חדא אחד אילן לח ואחד אילן יבש ותניא אידך במה דברים אמורים בלח אבל ביבש מותר

אמר רב יהודה לא קשיא כאן בשגזעו מחליף כאן בשאין גזעו מחליף

גזעו מחליף יבש קרית ליה אלא לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים

בימות החמה הא נתרי פירי בדליכא פירי והא קא נתרי קינסי בגדודא

איני והא רב איקלע לאפסטיא ואסר בגדודא רב בקעה מצא וגדר בה גדר:

אמר רמי בר אבא אמר רב אסי אסור לאדם שיהלך על גבי עשבים בשבת משום שנאמר ואץ ברגלים חוטא

תני חדא מותר לילך על גבי עשבים בשבת ותניא אידך אסור לא קשיא הא בלחים הא ביבשים

ואי בעית אימא הא והא בלחים ולא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים

ואיבעית אימא הא והא בימות החמה ולא קשיא הא דסיים מסאניה הא דלא סיים מסאניה

ואיבעית אימא הא והא דסיים מסאניה ולא קשיא הא דאית ליה עוקצי הא דלית ליה עוקצי

ואיבעית אימא הא והא דאית ליה עוקצי הא דאית ליה שרכא הא דלית ליה שרכא

והאידנא דקיימא לן כרבי שמעון כולהו שרי:

ואמר רמי בר חמא אמר רב אסי אסור לאדם שיכוף אשתו לדבר מצוה שנאמר ואץ ברגלים חוטא

ואמר רבי יהושע בן לוי כל הכופה אשתו לדבר מצוה הויין לו בנים שאינן מהוגנין אמר רב איקא בר חיננא מאי קראה גם בלא דעת נפש לא טוב

תניא נמי הכי גם בלא דעת נפש לא טוב זה הכופה אשתו לדבר מצוה ואץ ברגלים חוטא זה הבועל ושונה

איני והאמר רבא הרוצה לעשות כל בניו זכרים יבעול וישנה לא קשיא כאן לדעת כאן שלא לדעת:

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הווין לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן דאילו בדורו של משה כתיב הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם וכתיב ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואילו נבונים לא אשכח

ואילו גבי לאה כתיב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכור שכרתיך וכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם

איני והאמר רב יצחק בר אבדימי עשר קללות נתקללה חוה דכתיב

אל האשה אמר הרבה ארבה אלו שני טפי דמים אחת דם נדה ואחת דם בתולים עצבונך זה צער גידול בנים והרונך זה צער העיבור בעצב תלדי בנים כמשמעו

ואל אישך תשוקתך מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שיוצא לדרך והוא ימשל בך מלמד שהאשה תובעת בלב והאיש תובע בפה זו היא מדה טובה בנשים

כי קאמרינן דמרציא ארצויי קמיה

הני שבע הווין כי אתא רב דימי אמר עטופה כאבל ומנודה מכל אדם וחבושה בבית האסורין

מאי מנודה מכל אדם אילימא משום דאסיר לה ייחוד איהו נמי אסיר ליה ייחוד אלא דאסירא לבי תרי

במתניתא תנא מגדלת שער כלילית ויושבת ומשתנת מים כבהמה ונעשית כר לבעלה

ואידך הני שבח הוא לה

דאמר רבי חייא מאי דכתיב מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו מלפנו מבהמות זו פרידה שכורעת ומשתנת מים ומעוף השמים יחכמנו זה תרנגול שמפייס ואחר כך בועל

אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל

ומאי מפייס לה אמר רב יהודה אמר רב הכי קאמר לה זביננא ליך זיגא דמטו ליך עד כרעיך לבתר הכי אמר לה לישמטתיה לכרבלתיה דההוא תרנגולא אי אית ליה ולא זביננא ליך:

להעמיק בדף

דף משלהן 42 עירוב בניו יורק

עירוב בניו יורק – דף משלהן 42

הלכה למעשה! איך מיישמים את זה? חמוטל ושירה מתקרבות לסוף (ולהתחלה..?) עם תשובות לשאלות שעלו לנו במהלך לימוד מסכת עירובין.

עירובין ק

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין ק

משום דהוי דירה שתשמישה לאויר וכל דירה שתשמישה לאויר אין מטלטלין בה יתר מבית סאתים:

שרשיו גבוהין מן הארץ וכו׳: איתמר שרשי אילן הבאין מלמעלה משלשה לתוך שלשה רבה אמר מותר להשתמש בהן רב ששת אמר אסור להשתמש בהן

רבה אמר מותר להשתמש בהן דכל פחות משלשה דארעא ארעא היא רב ששת אמר אסור להשתמש בהן דכיון דמכח איסור קאתי אסורין

דדמו כמשוניתא דסלקין לעילא אסורין דנחתין לתתאי שרו לצדדין פלוגתא דרבה ורב ששת

וכן אניגרא וכן בקרן זוית

ההוא דיקלא דהוה לאביי והוה סליק באיפומא אתא לקמיה דרב יוסף ושרא ליה

אמר רב אחא בר תחליפא דשרא לך כרבה שרא לך

פשיטא מהו דתימא אפילו לרב ששת ביתא כמאן דמלי דמי ולישתמש בפחות משלשה סמוך לגג קא משמע לן

תנן שרשיו גבוהין מן הארץ שלשה טפחים לא ישב עליהם היכי דמי אי דלא הדרי כיפי פשיטא אלא לאו אף על גב דהדרי כיפי

לא לעולם דלא הדרי כיפי והא קא משמע לן אף על גב דצידו אחד שוה לארץ:

תנו רבנן שרשי אילן שגבוהין מן הארץ שלשה טפחים או שיש חלל תחתיהן שלשה טפחים אף על פי שצידו אחד שוה לארץ הרי זה לא ישב עליהן לפי שאין עולין באילן ואין נתלין באילן ואין נשענין באילן

ולא יעלה באילן מבעוד יום וישב שם כל היום כולו אחד אילן ואחד כל הבהמה אבל בור שיח ומערה וגדר מטפס ועולה מטפס ויורד ואפילו הן מאה אמה

תני חדא אם עלה מותר לירד ותני חדא אסור לירד לא קשיא כאן מבעוד יום כאן משחשיכה

ואיבעית אימא הא והא משחשיכה ולא קשיא כאן בשוגג כאן במזיד

ואיבעית אימא הא והא בשוגג והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קמיפלגי מר סבר קנסינן ומר סבר לא קנסינן

אמר רב הונא בריה דרב יהושע כתנאי הניתנין במתנה אחת שנתערבו בניתנין מתנה אחת ינתנו במתנה אחת מתן ארבע במתן ארבע ינתנו במתן ארבע

מתן ארבע במתן אחת רבי אליעזר אומר ינתנו במתן ארבע ורבי יהושע אומר ינתנו במתנה אחת

אמר לו רבי אליעזר הרי הוא עובר על בל תגרע אמר לו רבי יהושע הרי הוא עובר בבל תוסיף

אמר רבי אליעזר לא אמרו אלא כשהוא בעצמו אמר לו רבי יהושע לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא בעצמו

ועוד אמר רבי יהושע כשנתת עברת על בל תוסיף ועשית מעשה בידך כשלא נתת עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה בידך

לרבי אליעזר דאמר התם קום עשה עדיף הכי נמי ירד לרבי יהושע דאמר התם שב ואל תעשה עדיף הכי נמי לא ירד

דילמא לא היא עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם קום עשה עדיף אלא דקא עביד מצוה אבל הכא דלא עביד מצוה הכי נמי לא ירד

ואי נמי עד כאן לא קאמר רבי יהושע התם שב ואל תעשה עדיף אלא

דלא קא עביד איסורא אבל הכא דקא עביד איסורא הכי נמי דירד

תני חדא אחד אילן לח ואחד אילן יבש ותניא אידך במה דברים אמורים בלח אבל ביבש מותר

אמר רב יהודה לא קשיא כאן בשגזעו מחליף כאן בשאין גזעו מחליף

גזעו מחליף יבש קרית ליה אלא לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים

בימות החמה הא נתרי פירי בדליכא פירי והא קא נתרי קינסי בגדודא

איני והא רב איקלע לאפסטיא ואסר בגדודא רב בקעה מצא וגדר בה גדר:

אמר רמי בר אבא אמר רב אסי אסור לאדם שיהלך על גבי עשבים בשבת משום שנאמר ואץ ברגלים חוטא

תני חדא מותר לילך על גבי עשבים בשבת ותניא אידך אסור לא קשיא הא בלחים הא ביבשים

ואי בעית אימא הא והא בלחים ולא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים

ואיבעית אימא הא והא בימות החמה ולא קשיא הא דסיים מסאניה הא דלא סיים מסאניה

ואיבעית אימא הא והא דסיים מסאניה ולא קשיא הא דאית ליה עוקצי הא דלית ליה עוקצי

ואיבעית אימא הא והא דאית ליה עוקצי הא דאית ליה שרכא הא דלית ליה שרכא

והאידנא דקיימא לן כרבי שמעון כולהו שרי:

ואמר רמי בר חמא אמר רב אסי אסור לאדם שיכוף אשתו לדבר מצוה שנאמר ואץ ברגלים חוטא

ואמר רבי יהושע בן לוי כל הכופה אשתו לדבר מצוה הויין לו בנים שאינן מהוגנין אמר רב איקא בר חיננא מאי קראה גם בלא דעת נפש לא טוב

תניא נמי הכי גם בלא דעת נפש לא טוב זה הכופה אשתו לדבר מצוה ואץ ברגלים חוטא זה הבועל ושונה

איני והאמר רבא הרוצה לעשות כל בניו זכרים יבעול וישנה לא קשיא כאן לדעת כאן שלא לדעת:

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן כל אשה שתובעת בעלה לדבר מצוה הווין לה בנים שאפילו בדורו של משה לא היו כמותן דאילו בדורו של משה כתיב הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם וכתיב ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידועים ואילו נבונים לא אשכח

ואילו גבי לאה כתיב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכור שכרתיך וכתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם

איני והאמר רב יצחק בר אבדימי עשר קללות נתקללה חוה דכתיב

אל האשה אמר הרבה ארבה אלו שני טפי דמים אחת דם נדה ואחת דם בתולים עצבונך זה צער גידול בנים והרונך זה צער העיבור בעצב תלדי בנים כמשמעו

ואל אישך תשוקתך מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שיוצא לדרך והוא ימשל בך מלמד שהאשה תובעת בלב והאיש תובע בפה זו היא מדה טובה בנשים

כי קאמרינן דמרציא ארצויי קמיה

הני שבע הווין כי אתא רב דימי אמר עטופה כאבל ומנודה מכל אדם וחבושה בבית האסורין

מאי מנודה מכל אדם אילימא משום דאסיר לה ייחוד איהו נמי אסיר ליה ייחוד אלא דאסירא לבי תרי

במתניתא תנא מגדלת שער כלילית ויושבת ומשתנת מים כבהמה ונעשית כר לבעלה

ואידך הני שבח הוא לה

דאמר רבי חייא מאי דכתיב מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו מלפנו מבהמות זו פרידה שכורעת ומשתנת מים ומעוף השמים יחכמנו זה תרנגול שמפייס ואחר כך בועל

אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה ועריות מיונה דרך ארץ מתרנגול שמפייס ואחר כך בועל

ומאי מפייס לה אמר רב יהודה אמר רב הכי קאמר לה זביננא ליך זיגא דמטו ליך עד כרעיך לבתר הכי אמר לה לישמטתיה לכרבלתיה דההוא תרנגולא אי אית ליה ולא זביננא ליך:

Scroll To Top