Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ב׳ בכסלו תשפ״א | 18 נובמבר 2020

עירובין קא

השיעור היום מוקדש על ידי דניאל וחזן שרה אלכסנדר לכבוד בנם אהרון שמואל שהתחיל לימוד דף יומי בינואר והיום מגיע לגיל מצוות! מזל טוב!

מתי כניסת דלת למקומו נחשב בונה בשבת? באיזה מקרים אי אפשר להביא מפתח למנעול? ובאיזה מקרים יהיה מותר? במה חולקים חכמים ור' מאיר?

מתני׳ הדלת שבמוקצה וחדקים שבפרצה ומחצלות אין נועלין בהן אלא אם כן גבוהים מן הארץ:

גמ׳ ורמינהו דלת הנגררת ומחצלת הנגררת וקנקן הנגרר בזמן שקשורין ותלויין נועלין בהן בשבת ואין צריך לומר ביום טוב

אמר אביי בשיש להם ציר רבא אמר בשהיה להן ציר

מיתיבי דלת הנגררת ומחצלת הנגררת וקנקן הנגרר בזמן שקשורין ותלויין וגבוהים מן הארץ אפילו מלא נימא נועלין בהן ואם לאו אין נועלין בהן

אביי מתרץ לטעמיה ורבא מתרץ לטעמיה אביי מתרץ לטעמיה או שיש להן ציר או שגבוהין מן הארץ רבא מתרץ לטעמיה כשהיה להן ציר או שגבוהין מן הארץ

תנו רבנן סוכי קוצים וחבילין שהתקינן לפירצה שבחצר בזמן שקשורין ותלויין נועלין בהן בשבת ואין צריך לומר ביום טוב

תני רבי חייא דלת אלמנה הנגררת אין נועלין בה היכי דמי דלת אלמנה איכא דאמרי דחד שיפא ואיכא דאמרי דלית ליה גשמה

אמר רב יהודה האי מדורתא ממעלה למטה שרי ממטה למעלה אסיר

וכן ביעתא וכן קידרא וכן פוריא וכן חביתא

אמר ליה ההוא מינא לרבי יהושע בן חנניה חדקאה דכתיב בכו טובם כחדק אמר ליה שטיא שפיל לסיפיה דקרא דכתיב ישר ממסוכה ואלא מאי טובם כחדק כשם שחדקים הללו מגינין על הפירצה כך טובים שבנו מגינים עלינו דבר אחר טובם כחדק שמהדקין את הרשעים לגיהנם שנאמר קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסותיך אשים נחושה והדיקות עמים רבים וגו׳:

מתני׳ לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אלא אם כן עשה מחיצה גבוה עשרה טפחים דברי רבי מאיר

אמרו לו מעשה בשוק של פטמים שהיה בירושלים ושהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח רבי יוסי אומר שוק של צמרים הוה:

גמ׳ ורבנן אמר רבי מאיר רשות הרבים ומהדרו אינהו כרמלית דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים

אמר רב פפא כאן קודם שנפרצו בה פרצות כאן לאחר שנפרצו בה פרצות

רבא אמר סיפא אתאן לשערי גינה והכי קאמר וכן לא יעמוד ברשות היחיד ויפתח בכרמלית בכרמלית ויפתח ברשות היחיד

אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי רבי מאיר אמרו לו מעשה בשוק של פטמים שהיה בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח רבי יוסי אומר שוק של צמרים היה:

תנו רבנן פתחי שערי גינה בזמן שיש להן בית שער מבפנים פותח ונועל מבפנים מבחוץ פותח ונועל מבחוץ מכאן ומכאן פותח ונועל כאן וכאן אין להן לא לכאן ולא לכאן אסורין כאן וכאן

וכן חנויות הפתוחות לרשות הרבים בזמן שהמנעול למטה מעשרה מביא מפתח מערב שבת ומניחו באיסקופה למחר פותח ונועל ומחזירו לאיסקופה

ובזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מערב שבת ומניחו במנעול למחר פותח ונועל ומחזירו למקומו דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה טפחים מביא מפתח מערב שבת ומניחו באיסקופה למחר פותח ונועל ומחזירו למקומו או בחלון שעל גבי הפתח

אם יש בחלון ארבעה על ארבעה אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות

מדקאמר וכן חנויות מכלל דבאיסקופת כרמלית עסקינן האי מנעול היכי דמי אי דלית ביה ארבעה מקום פטור הוא

ואי אית ביה ארבעה בהא לימא רבנן אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מערב שבת ומניחו באיסקופה למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה או לחלון שעל גבי הפתח והא קא מטלטל מכרמלית לרשות היחיד

אמר אביי לעולם דאין בו ארבעה ויש בו לחוק ולהשלימו לארבעה

ובהא פליגי דרבי מאיר סבר חוקקין להשלים ורבנן סברי אין חוקקין להשלים

אמר רב ביבי בר אביי שמע מינה מהא מתניתא תלת שמע מינה חוקקין להשלים ושמע מינה הדר ביה רבי מאיר משערי גינה

ושמעת מינה מדרבנן איתא לדרב דימי דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו:

מתני׳ נגר שיש בראשו גלוסטרא רבי אליעזר אוסר ורבי יוסי מתיר

אמר רבי אליעזר מעשה בכנסת שבטבריא שהיו נוהגין בו היתר עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להן רבי יוסי אומר איסור נהגו בו ובא רבן גמליאל והזקנים והתירו להן:

גמ׳ בניטל באגדו כולי עלמא לא פליגי כי פליגי

להעמיק בדף

דף משלהן 42 עירוב בניו יורק

עירוב בניו יורק – דף משלהן 42

הלכה למעשה! איך מיישמים את זה? חמוטל ושירה מתקרבות לסוף (ולהתחלה..?) עם תשובות לשאלות שעלו לנו במהלך לימוד מסכת עירובין.

עירובין קא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין קא

מתני׳ הדלת שבמוקצה וחדקים שבפרצה ומחצלות אין נועלין בהן אלא אם כן גבוהים מן הארץ:

גמ׳ ורמינהו דלת הנגררת ומחצלת הנגררת וקנקן הנגרר בזמן שקשורין ותלויין נועלין בהן בשבת ואין צריך לומר ביום טוב

אמר אביי בשיש להם ציר רבא אמר בשהיה להן ציר

מיתיבי דלת הנגררת ומחצלת הנגררת וקנקן הנגרר בזמן שקשורין ותלויין וגבוהים מן הארץ אפילו מלא נימא נועלין בהן ואם לאו אין נועלין בהן

אביי מתרץ לטעמיה ורבא מתרץ לטעמיה אביי מתרץ לטעמיה או שיש להן ציר או שגבוהין מן הארץ רבא מתרץ לטעמיה כשהיה להן ציר או שגבוהין מן הארץ

תנו רבנן סוכי קוצים וחבילין שהתקינן לפירצה שבחצר בזמן שקשורין ותלויין נועלין בהן בשבת ואין צריך לומר ביום טוב

תני רבי חייא דלת אלמנה הנגררת אין נועלין בה היכי דמי דלת אלמנה איכא דאמרי דחד שיפא ואיכא דאמרי דלית ליה גשמה

אמר רב יהודה האי מדורתא ממעלה למטה שרי ממטה למעלה אסיר

וכן ביעתא וכן קידרא וכן פוריא וכן חביתא

אמר ליה ההוא מינא לרבי יהושע בן חנניה חדקאה דכתיב בכו טובם כחדק אמר ליה שטיא שפיל לסיפיה דקרא דכתיב ישר ממסוכה ואלא מאי טובם כחדק כשם שחדקים הללו מגינין על הפירצה כך טובים שבנו מגינים עלינו דבר אחר טובם כחדק שמהדקין את הרשעים לגיהנם שנאמר קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסותיך אשים נחושה והדיקות עמים רבים וגו׳:

מתני׳ לא יעמוד אדם ברשות היחיד ויפתח ברשות הרבים ברשות הרבים ויפתח ברשות היחיד אלא אם כן עשה מחיצה גבוה עשרה טפחים דברי רבי מאיר

אמרו לו מעשה בשוק של פטמים שהיה בירושלים ושהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח רבי יוסי אומר שוק של צמרים הוה:

גמ׳ ורבנן אמר רבי מאיר רשות הרבים ומהדרו אינהו כרמלית דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ירושלים אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים

אמר רב פפא כאן קודם שנפרצו בה פרצות כאן לאחר שנפרצו בה פרצות

רבא אמר סיפא אתאן לשערי גינה והכי קאמר וכן לא יעמוד ברשות היחיד ויפתח בכרמלית בכרמלית ויפתח ברשות היחיד

אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי רבי מאיר אמרו לו מעשה בשוק של פטמים שהיה בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח רבי יוסי אומר שוק של צמרים היה:

תנו רבנן פתחי שערי גינה בזמן שיש להן בית שער מבפנים פותח ונועל מבפנים מבחוץ פותח ונועל מבחוץ מכאן ומכאן פותח ונועל כאן וכאן אין להן לא לכאן ולא לכאן אסורין כאן וכאן

וכן חנויות הפתוחות לרשות הרבים בזמן שהמנעול למטה מעשרה מביא מפתח מערב שבת ומניחו באיסקופה למחר פותח ונועל ומחזירו לאיסקופה

ובזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מערב שבת ומניחו במנעול למחר פותח ונועל ומחזירו למקומו דברי רבי מאיר

וחכמים אומרים אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה טפחים מביא מפתח מערב שבת ומניחו באיסקופה למחר פותח ונועל ומחזירו למקומו או בחלון שעל גבי הפתח

אם יש בחלון ארבעה על ארבעה אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות

מדקאמר וכן חנויות מכלל דבאיסקופת כרמלית עסקינן האי מנעול היכי דמי אי דלית ביה ארבעה מקום פטור הוא

ואי אית ביה ארבעה בהא לימא רבנן אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מערב שבת ומניחו באיסקופה למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה או לחלון שעל גבי הפתח והא קא מטלטל מכרמלית לרשות היחיד

אמר אביי לעולם דאין בו ארבעה ויש בו לחוק ולהשלימו לארבעה

ובהא פליגי דרבי מאיר סבר חוקקין להשלים ורבנן סברי אין חוקקין להשלים

אמר רב ביבי בר אביי שמע מינה מהא מתניתא תלת שמע מינה חוקקין להשלים ושמע מינה הדר ביה רבי מאיר משערי גינה

ושמעת מינה מדרבנן איתא לדרב דימי דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו:

מתני׳ נגר שיש בראשו גלוסטרא רבי אליעזר אוסר ורבי יוסי מתיר

אמר רבי אליעזר מעשה בכנסת שבטבריא שהיו נוהגין בו היתר עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להן רבי יוסי אומר איסור נהגו בו ובא רבן גמליאל והזקנים והתירו להן:

גמ׳ בניטל באגדו כולי עלמא לא פליגי כי פליגי

Scroll To Top