Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ג במרחשון תשפ״ב | 28.10.21 | הדף היומי: ראש השנה יט

הדף היומי

ג׳ בכסלו תשפ״א | 19 נובמבר 2020

עירובין קב

השיעור היום מוקדש על ידי מישל וינר לרפואה שלמה לבתה בלה וינר שעוברת ניתוח היום.

איזה סוג בריח אפשר להשתמש בו בשבת? ר' יהודה חולק על חכמים בבריחים שאפשר להשתמש בהם במקדש ומחוץ למקדש? במקדש התירו שבות, איסורי דרבנן. באיזה דרך מותר לבנות אוהל עראי בשבת? האם מותר לחבוש כובע בשבת? איזה בעייה יכולה להיות עם זה? האם זה קשור לבניית אוהל עראי או האם זה משהו אחר? המשניות מתייחסות לעוד הלכות שיש בהן הבדל בין מה מותר במקדש ואסור מחוץ למקדש בעניינים כמו תיקון ציר תחתון או עליון, החזרת רטיה בשבת, קשירת מיתרים בכינור.

בשאינו ניטל באיגדו דמר סבר כיון דיש בראשו גלוסטרא תורת כלי עליו ומר סבר כיון דאינו ניטל באיגדו לא:

מתני׳ נגר הנגרר נועלין בו במקדש אבל לא במדינה

והמונח כאן וכאן אסור רבי יהודה אומר המונח מותר במקדש והנגרר במדינה:

גמ׳ תנו רבנן איזהו נגר הנגרר שנועלין במקדש אבל לא במדינה כל שקשור ותלוי וראשו אחד מגיע לארץ רבי יהודה אומר זה אף במדינה מותר אלא איזהו נגר שנועלין במקדש אבל לא במדינה כל שאינו לא קשור ולא תלוי ושומטו ומניחו בקרן זוית

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בנגרר

אמר רבא והוא שקשור בדלת איני והא רבי טבלא איקלע למחוזא וחזא לההוא דהוה תלי בעיברא דדשא ולא אמר להו ולא מידי ההוא ניטל באיגדו הוה

רב אויא איקלע לנהרדעא חזייה לההוא גברא דהוה קא קטיר בגמי אמר דין לא נטרוק

בעי רבי זירא נקמז מהו אמר רב יוסף מאי תיבעי ליה לא שמיע ליה הא דתניא נשמט אסור נקמז מותר ורבי יהודה אמר נקמז אף על פי שאינו נשמט אסור

ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בנקמז וטעמא מאי אמר אביי משום דמיחזי כבונה

בעא מיניה רב נחומי בר זכריה מאביי עשה לו בית יד מהו אמר ליה בוכנא קאמרת איתמר אמר רב נחומי בר אדא עשה לו בית יד מותר

ההוא שריתא דהוה בי רבי פדת דהוה מדלו לה בי עשרה ושדו לה אדשא ולא אמר להו ולא מידי אמר תורת כלי עליה

ההיא אסיתא דהות בי מר שמואל דהוה מחזקת אדריבא שרא מר שמואל למישדייה אדשא אמר תורת כלי עליה:

שלח ליה רמי בר יחזקאל לרב עמרם נימא לן מר מהלין מילי מעלייתא דאמרת לן משמיה דרב אסי בכיפי דארבא שלח ליה הכי אמר רב אסי הני כיפי דארבא בזמן שיש בהן טפח אי נמי אין בהן טפח ואין בין זה לזה שלשה למחר מביא מחצלת ופורס עליהן

מאי טעמא מוסיף על אהל עראי הוא ושפיר דמי

הנהו דכרי דהוו ליה לרב הונא דביממא בעו טולא ובליליא בעו אוירא אתא לקמיה דרב

אמר ליה זיל כרוך בודייא ושייר בה טפח למחר פשטה ומוסיף על אהל עראי הוא ושפיר דמי

אמר רב משום רבי חייא וילון מותר לנטותו ומותר לפורקו בשבת

כילת חתנים מותר לפורקה ולנטותה בשבת אמר רב ששת בריה דרב אידי לא אמרן אלא שאין בגגה טפח אבל יש בגגה טפח אסור

וכי אין בגגה טפח לא אמרן אלא שאין בפחות משלשה סמוך לגג טפח אבל יש בפחות משלשה סמוך לגג טפח אסור

וכי אין בפחות משלשה סמוך לגג טפח נמי לא אמרן אלא שאין

בשיפועה טפח אבל יש בשיפועה טפח שיפועי אהלים כאהלים דמו

ואמר רב שישא בריה דרב אידי סיינא שרי והתניא אסור לא קשיא הא דאית ביה טפח הא דלית ביה טפח

אלא מעתה שרביב בגלימיה טפח הכי נמי דאסור

אלא לא קשיא הא דמיהדק הא דלא מיהדק:

מתני׳ מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור רבי יהודה אומר העליון במקדש והתחתון במדינה:

גמ׳ תנו רבנן ציר דלת שידה תיבה ומגדל במקדש מחזירין במדינה דוחקין והעליון כאן וכאן לא יחזיר גזרה שמא יתקע ואם תקע חייב חטאת

של בור ושל דות ושל יציע לא יחזיר ואם החזיר חייב חטאת:

מתני׳ מחזירין רטיה במקדש אבל לא במדינה אם בתחילה כאן וכאן אסור:

גמ׳ תנו רבנן רטיה שפרשה מעל גבי מכה מחזירין בשבת רבי יהודה אומר הוחלקה למטה דוחקה למעלה למעלה דוחקה למטה ומגלה מקצת הרטיה ומקנח פי המכה וחוזר ומגלה מקצת רטיה ומקנח פי המכה

ורטיה עצמה לא יקנח מפני שהוא ממרח ואם מירח חייב חטאת

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה אמר רב חסדא לא שנו אלא שפירשה על גבי כלי אבל פירשה על גבי קרקע דברי הכל אסור

אמר מר בר רב אשי הוה קאימנא קמיה אבא נפלה ליה אבי סדיא וקא מהדר ליה אמינא ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב חסדא מחלוקת שפירשה על גבי כלי אבל פירשה על גבי קרקע אסור ואמר שמואל הלכה כרבי יהודה

אמר לי לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי:

מתני׳ קושרין נימא במקדש אבל לא במדינה ואם בתחילה כאן וכאן אסור:

גמ׳ ורמינהו נימת כנור שנפסקה לא היה קושרה אלא עונבה לא קשיא הא רבנן והא רבי אליעזר

לרבי אליעזר דאמר מכשירי מצוה דוחין את השבת קושרה לרבנן דאמרי אין דוחין עונבה

אי רבי אליעזר אפילו לכתחילה נמי

אלא לא קשיא הא רבי יהודה והא רבנן

ורבי יהודה אליבא דמאן

להעמיק בדף

דף משלהן 42 עירוב בניו יורק

עירוב בניו יורק – דף משלהן 42

הלכה למעשה! איך מיישמים את זה? חמוטל ושירה מתקרבות לסוף (ולהתחלה..?) עם תשובות לשאלות שעלו לנו במהלך לימוד מסכת עירובין.

עירובין קב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין קב

בשאינו ניטל באיגדו דמר סבר כיון דיש בראשו גלוסטרא תורת כלי עליו ומר סבר כיון דאינו ניטל באיגדו לא:

מתני׳ נגר הנגרר נועלין בו במקדש אבל לא במדינה

והמונח כאן וכאן אסור רבי יהודה אומר המונח מותר במקדש והנגרר במדינה:

גמ׳ תנו רבנן איזהו נגר הנגרר שנועלין במקדש אבל לא במדינה כל שקשור ותלוי וראשו אחד מגיע לארץ רבי יהודה אומר זה אף במדינה מותר אלא איזהו נגר שנועלין במקדש אבל לא במדינה כל שאינו לא קשור ולא תלוי ושומטו ומניחו בקרן זוית

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בנגרר

אמר רבא והוא שקשור בדלת איני והא רבי טבלא איקלע למחוזא וחזא לההוא דהוה תלי בעיברא דדשא ולא אמר להו ולא מידי ההוא ניטל באיגדו הוה

רב אויא איקלע לנהרדעא חזייה לההוא גברא דהוה קא קטיר בגמי אמר דין לא נטרוק

בעי רבי זירא נקמז מהו אמר רב יוסף מאי תיבעי ליה לא שמיע ליה הא דתניא נשמט אסור נקמז מותר ורבי יהודה אמר נקמז אף על פי שאינו נשמט אסור

ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בנקמז וטעמא מאי אמר אביי משום דמיחזי כבונה

בעא מיניה רב נחומי בר זכריה מאביי עשה לו בית יד מהו אמר ליה בוכנא קאמרת איתמר אמר רב נחומי בר אדא עשה לו בית יד מותר

ההוא שריתא דהוה בי רבי פדת דהוה מדלו לה בי עשרה ושדו לה אדשא ולא אמר להו ולא מידי אמר תורת כלי עליה

ההיא אסיתא דהות בי מר שמואל דהוה מחזקת אדריבא שרא מר שמואל למישדייה אדשא אמר תורת כלי עליה:

שלח ליה רמי בר יחזקאל לרב עמרם נימא לן מר מהלין מילי מעלייתא דאמרת לן משמיה דרב אסי בכיפי דארבא שלח ליה הכי אמר רב אסי הני כיפי דארבא בזמן שיש בהן טפח אי נמי אין בהן טפח ואין בין זה לזה שלשה למחר מביא מחצלת ופורס עליהן

מאי טעמא מוסיף על אהל עראי הוא ושפיר דמי

הנהו דכרי דהוו ליה לרב הונא דביממא בעו טולא ובליליא בעו אוירא אתא לקמיה דרב

אמר ליה זיל כרוך בודייא ושייר בה טפח למחר פשטה ומוסיף על אהל עראי הוא ושפיר דמי

אמר רב משום רבי חייא וילון מותר לנטותו ומותר לפורקו בשבת

כילת חתנים מותר לפורקה ולנטותה בשבת אמר רב ששת בריה דרב אידי לא אמרן אלא שאין בגגה טפח אבל יש בגגה טפח אסור

וכי אין בגגה טפח לא אמרן אלא שאין בפחות משלשה סמוך לגג טפח אבל יש בפחות משלשה סמוך לגג טפח אסור

וכי אין בפחות משלשה סמוך לגג טפח נמי לא אמרן אלא שאין

בשיפועה טפח אבל יש בשיפועה טפח שיפועי אהלים כאהלים דמו

ואמר רב שישא בריה דרב אידי סיינא שרי והתניא אסור לא קשיא הא דאית ביה טפח הא דלית ביה טפח

אלא מעתה שרביב בגלימיה טפח הכי נמי דאסור

אלא לא קשיא הא דמיהדק הא דלא מיהדק:

מתני׳ מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור רבי יהודה אומר העליון במקדש והתחתון במדינה:

גמ׳ תנו רבנן ציר דלת שידה תיבה ומגדל במקדש מחזירין במדינה דוחקין והעליון כאן וכאן לא יחזיר גזרה שמא יתקע ואם תקע חייב חטאת

של בור ושל דות ושל יציע לא יחזיר ואם החזיר חייב חטאת:

מתני׳ מחזירין רטיה במקדש אבל לא במדינה אם בתחילה כאן וכאן אסור:

גמ׳ תנו רבנן רטיה שפרשה מעל גבי מכה מחזירין בשבת רבי יהודה אומר הוחלקה למטה דוחקה למעלה למעלה דוחקה למטה ומגלה מקצת הרטיה ומקנח פי המכה וחוזר ומגלה מקצת רטיה ומקנח פי המכה

ורטיה עצמה לא יקנח מפני שהוא ממרח ואם מירח חייב חטאת

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה אמר רב חסדא לא שנו אלא שפירשה על גבי כלי אבל פירשה על גבי קרקע דברי הכל אסור

אמר מר בר רב אשי הוה קאימנא קמיה אבא נפלה ליה אבי סדיא וקא מהדר ליה אמינא ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב חסדא מחלוקת שפירשה על גבי כלי אבל פירשה על גבי קרקע אסור ואמר שמואל הלכה כרבי יהודה

אמר לי לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי:

מתני׳ קושרין נימא במקדש אבל לא במדינה ואם בתחילה כאן וכאן אסור:

גמ׳ ורמינהו נימת כנור שנפסקה לא היה קושרה אלא עונבה לא קשיא הא רבנן והא רבי אליעזר

לרבי אליעזר דאמר מכשירי מצוה דוחין את השבת קושרה לרבנן דאמרי אין דוחין עונבה

אי רבי אליעזר אפילו לכתחילה נמי

אלא לא קשיא הא רבי יהודה והא רבנן

ורבי יהודה אליבא דמאן

Scroll To Top