Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ד׳ בכסלו תשפ״א | 20 נובמבר 2020

עירובין קג

השיעור היום מוקדש על ידי סו אן הוכברג לכבוד ילדיה, זאב דניאל וחנה פייג', "נסי חיי. אוהבת אתכם לנצח!"

המשנה מביאה כמה דוגמאות שונות לדברים המותרים במקדש אבל לא במדינה. הגמרא מביאה ברייתות או משניות אחרות שלכאורה סותרות את מה שכתוב אצלינו במשנה. איך הגמרא פותרת את הסתירות? האם אפשר לקשור מיתר שנקרע לשיר של הלויים? האם אפשר לחתוך יבלת מכהן הרוצה לשרת או מבהמה לקרבן? האם כהן יכול לשים גמי כתחבושת על פצע בשבת במקדש? האם זה שונה אם הוא שם חגורה? האם זה נחשב יתור בגדים?

אי אליבא דרבי אליעזר קאמר אפילו לכתחילה נמי

אלא לא קשיא הא רבי שמעון הא רבנן דתניא בן לוי שנפסקה לו נימא בכנור קושרה רבי שמעון אומר עונבה

רבי שמעון בן אלעזר אומר אף היא אינה משמעת את הקול אלא משלשל מלמטה וכורך מלמעלה או משלשל מלמעלה וכורך מלמטה

ואיבעית אימא הא והא רבנן ולא קשיא כאן באמצע כאן מן הצד

ואיבעית אימא הא והא באמצע מר סבר גזרינן ומר סבר לא גזרינן:

מתני׳ חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה ואם בכלי כאן וכאן אסור:

גמ׳ ורמינהו הרכיבו והבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו אין דוחין רבי אליעזר אומר דוחין

רבי אלעזר ורבי יוסי (בן) חנינא חד אמר הא והא בלחה ולא קשיא כאן ביד כאן בכלי

וחד אמר הא והא ביד ולא קשיא הא בלחה הא ביבישה

ולמאן דאמר הא ביד הא בכלי מאי טעמא לא אמר הא בלחה הא ביבישה אמר לך יבישה אפילו בכלי נמי שרי מאי טעמא איפרוכי איפרכא

ולמאן דאמר הא בלחה והא ביבישה מאי טעמא לא אמר הא ביד הא בכלי אמר לך בכלי הא תנן אם בכלי כאן וכאן אסור

ואידך הא דקתני התם משום דקא בעי איפלוגי רבי אליעזר ורבנן

ואידך דומיא דהרכיבו והבאתו מחוץ לתחום קתני דרבנן

ואידך הרכיבו דלא כרבי נתן דאמר החי נושא את עצמו הבאתו מחוץ לתחום כרבי עקיבא דאמר תחומין דאורייתא

מתיב רב יוסף אמר רבי אליעזר קל וחומר ומה שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו שמשום שבות אינו דין שידחו את השבת

אלא אמר רב יוסף הא והא ביד ושבות מקדש במקדש התירו שבות דמקדש במדינה לא התירו

יתיב אביי וקאמר להא שמעתא איתיביה רב ספרא לאביי היה קורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו אצלו והא הכא דשבות דמקדש במדינה הוא ולא גזרינן דילמא נפיל ואתי לאיתויי

ולא אוקימנא באסקופה כרמלית ורשות הרבים עוברת לפניה דכיון דאיגדו בידו אפילו שבות נמי ליכא

איתיביה משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה והא הכא דשבות דמקדש במדינה ולא גזרינן שמא יחתה בגחלים

אישתיק כי אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה הכי אמר לי רב ספרא אמר ליה מאי טעמא לא תשני ליה בני חבורה זריזין הן

ואביי כהנים זריזין הן אמרינן בני חבורה זריזין הן לא אמרינן

רבא אמר רבי אליעזר היא דאמר מכשירי מצוה דוחין את השבת ומודה רבי אליעזר דכמה דאפשר לשנויי משנינן

מאי היא דתניא כהן שעלתה בו יבלת חבירו חותכה לו בשיניו בשיניו אין בכלי לא חבירו אין איהו לא

מני אילימא רבנן ובמקדש כיון דאמרי רבנן בעלמא משום שבות הכא מה לי הוא מה לי חבירו

אלא לאו רבי אליעזר דאמר בעלמא חייב חטאת והכא אף על גב דמכשירי מצוה דוחין את השבת כמה דאפשר לשנויי משנינן

לא לעולם רבנן ואי עלתה בכריסו הכי נמי

הכא במאי עסקינן כגון שעלתה לו נשיכה בגבו ובאצילי ידיו דאיהו לא מצי שקיל לה

ואי רבנן נשקליה ניהליה ביד ותפשוט דרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר מחלוקת ביד אבל בכלי דברי הכל חייב

וליטעמיך לרבי אליעזר נמי לישקליה ניהליה ביד האי מאי אי אמרת בשלמא רבי אליעזר היינו דגזר יד אטו כלי אלא אי אמרת רבנן היא נשקליה ניהליה ביד ותו לא מידי:

מתני׳ כהן שלקה באצבעו כורך עליה גמי במקדש אבל לא במדינה אם להוציא דם כאן וכאן אסור:

גמ׳ אמר רב יהודה בריה דרבי חייא לא שנו אלא גמי אבל צלצול קטן הוי יתור בגדים

ורבי יוחנן אמר לא אמרו יתור בגדים אלא במקום בגדים אבל שלא במקום בגדים לא הוי יתור בגדים

ותיפוק ליה משום חציצה בשמאל

אי נמי בימין ושלא במקום עבודה

ופליגא דרבא דאמר רבא אמר רב חסדא במקום בגדים אפילו נימא אחת חוצצת שלא במקום בגדים שלש על שלש חוצצות פחות משלש על שלש אינן חוצצות

אדרבי יוחנן ודאי פליגא אדרב יהודה בריה דרבי חייא מי נימא פליגא

שאני צלצול קטן דחשיב

לישנא אחרינא אמרי לה אמר רב יהודה בריה דרבי חייא לא שנו אלא גמי אבל צלצול קטן חוצץ

ורבי יוחנן אמר לא אמרו חציצה בפחות משלש על שלש אלא במקום בגדים אבל שלא במקום בגדים

להעמיק בדף

דף משלהן 42 עירוב בניו יורק

עירוב בניו יורק – דף משלהן 42

הלכה למעשה! איך מיישמים את זה? חמוטל ושירה מתקרבות לסוף (ולהתחלה..?) עם תשובות לשאלות שעלו לנו במהלך לימוד מסכת עירובין.

עירובין קג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין קג

אי אליבא דרבי אליעזר קאמר אפילו לכתחילה נמי

אלא לא קשיא הא רבי שמעון הא רבנן דתניא בן לוי שנפסקה לו נימא בכנור קושרה רבי שמעון אומר עונבה

רבי שמעון בן אלעזר אומר אף היא אינה משמעת את הקול אלא משלשל מלמטה וכורך מלמעלה או משלשל מלמעלה וכורך מלמטה

ואיבעית אימא הא והא רבנן ולא קשיא כאן באמצע כאן מן הצד

ואיבעית אימא הא והא באמצע מר סבר גזרינן ומר סבר לא גזרינן:

מתני׳ חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה ואם בכלי כאן וכאן אסור:

גמ׳ ורמינהו הרכיבו והבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו אין דוחין רבי אליעזר אומר דוחין

רבי אלעזר ורבי יוסי (בן) חנינא חד אמר הא והא בלחה ולא קשיא כאן ביד כאן בכלי

וחד אמר הא והא ביד ולא קשיא הא בלחה הא ביבישה

ולמאן דאמר הא ביד הא בכלי מאי טעמא לא אמר הא בלחה הא ביבישה אמר לך יבישה אפילו בכלי נמי שרי מאי טעמא איפרוכי איפרכא

ולמאן דאמר הא בלחה והא ביבישה מאי טעמא לא אמר הא ביד הא בכלי אמר לך בכלי הא תנן אם בכלי כאן וכאן אסור

ואידך הא דקתני התם משום דקא בעי איפלוגי רבי אליעזר ורבנן

ואידך דומיא דהרכיבו והבאתו מחוץ לתחום קתני דרבנן

ואידך הרכיבו דלא כרבי נתן דאמר החי נושא את עצמו הבאתו מחוץ לתחום כרבי עקיבא דאמר תחומין דאורייתא

מתיב רב יוסף אמר רבי אליעזר קל וחומר ומה שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו שמשום שבות אינו דין שידחו את השבת

אלא אמר רב יוסף הא והא ביד ושבות מקדש במקדש התירו שבות דמקדש במדינה לא התירו

יתיב אביי וקאמר להא שמעתא איתיביה רב ספרא לאביי היה קורא בספר על האסקופה ונתגלגל הספר מידו גוללו אצלו והא הכא דשבות דמקדש במדינה הוא ולא גזרינן דילמא נפיל ואתי לאיתויי

ולא אוקימנא באסקופה כרמלית ורשות הרבים עוברת לפניה דכיון דאיגדו בידו אפילו שבות נמי ליכא

איתיביה משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה והא הכא דשבות דמקדש במדינה ולא גזרינן שמא יחתה בגחלים

אישתיק כי אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה הכי אמר לי רב ספרא אמר ליה מאי טעמא לא תשני ליה בני חבורה זריזין הן

ואביי כהנים זריזין הן אמרינן בני חבורה זריזין הן לא אמרינן

רבא אמר רבי אליעזר היא דאמר מכשירי מצוה דוחין את השבת ומודה רבי אליעזר דכמה דאפשר לשנויי משנינן

מאי היא דתניא כהן שעלתה בו יבלת חבירו חותכה לו בשיניו בשיניו אין בכלי לא חבירו אין איהו לא

מני אילימא רבנן ובמקדש כיון דאמרי רבנן בעלמא משום שבות הכא מה לי הוא מה לי חבירו

אלא לאו רבי אליעזר דאמר בעלמא חייב חטאת והכא אף על גב דמכשירי מצוה דוחין את השבת כמה דאפשר לשנויי משנינן

לא לעולם רבנן ואי עלתה בכריסו הכי נמי

הכא במאי עסקינן כגון שעלתה לו נשיכה בגבו ובאצילי ידיו דאיהו לא מצי שקיל לה

ואי רבנן נשקליה ניהליה ביד ותפשוט דרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר מחלוקת ביד אבל בכלי דברי הכל חייב

וליטעמיך לרבי אליעזר נמי לישקליה ניהליה ביד האי מאי אי אמרת בשלמא רבי אליעזר היינו דגזר יד אטו כלי אלא אי אמרת רבנן היא נשקליה ניהליה ביד ותו לא מידי:

מתני׳ כהן שלקה באצבעו כורך עליה גמי במקדש אבל לא במדינה אם להוציא דם כאן וכאן אסור:

גמ׳ אמר רב יהודה בריה דרבי חייא לא שנו אלא גמי אבל צלצול קטן הוי יתור בגדים

ורבי יוחנן אמר לא אמרו יתור בגדים אלא במקום בגדים אבל שלא במקום בגדים לא הוי יתור בגדים

ותיפוק ליה משום חציצה בשמאל

אי נמי בימין ושלא במקום עבודה

ופליגא דרבא דאמר רבא אמר רב חסדא במקום בגדים אפילו נימא אחת חוצצת שלא במקום בגדים שלש על שלש חוצצות פחות משלש על שלש אינן חוצצות

אדרבי יוחנן ודאי פליגא אדרב יהודה בריה דרבי חייא מי נימא פליגא

שאני צלצול קטן דחשיב

לישנא אחרינא אמרי לה אמר רב יהודה בריה דרבי חייא לא שנו אלא גמי אבל צלצול קטן חוצץ

ורבי יוחנן אמר לא אמרו חציצה בפחות משלש על שלש אלא במקום בגדים אבל שלא במקום בגדים

Scroll To Top