Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

ג׳ באלול תש״פ | 23 אוגוסט 2020

עירובין יד

השיעור היום מקודש על ידי אלישע גודרון לכבוד אמו, שפרה וגה. תודה על החיזוק בלימוד דף יומי ביחד בתוך ימי קורונה.

מה הרוחב המינימלי של קורה? הגמרא מביאה כל מיני דוגמאות של קורה שלא מספיק רחב או ארוך אבל יש שתי קורות. באיזה מקרים זה יכול לעבוד? מה קורה אם הקורה עקומה והחלק העקום מחוץ למבוי? מה שיעור ההיקף בקורה עגולה? לומדים את זה מהפסוקים שמתארים כלי שהיה בבית המקדש שקרוי ים שם שלמה שבו רחצו הכהנים. איך עושים את החישוב? מה הרוחב של לחי? יש מחלוקת תנא קמא ור' יוסי. האם פוסקים כר' יוסי? מה הדין אם שמים את הלחי באמצע המבוי?

גמ׳ טפח טפח ומחצה בעי

כיון דרחב לקבל טפח אידך חצי טפח מלבין ליה בטינא משהו מהאי גיסא ומשהו מהאי גיסא וקיימא

אמר רבה בר רב הונא קורה שאמרו צריכה שתהא בריאה כדי לקבל אריח ומעמידי קורה אינן צריכין שיהיו בריאין כדי לקבל קורה ואריח ורב חסדא אמר אחד זה ואחד זה צריכין שיהיו בריאין כדי לקבל קורה ואריח

אמר רב ששת הניח קורה על גבי מבוי ופרס עליה מחצלת והגביה מן הקרקע שלשה קורה אין כאן מחיצה אין כאן קורה אין כאן דהא מיכסיא מחיצה אין כאן דהויא לה מחיצה שהגדיים בוקעין בה

תנו רבנן קורה היוצאה מכותל זה ואינה נוגעת בכותל זה וכן שתי קורות אחת יוצאה מכותל זה ואחת יוצאה מכותל זה ואינן נוגעות זו בזו פחות משלשה אין צריך להביא קורה אחרת שלשה צריך להביא קורה אחרת

רבן שמעון בן גמליאל אומר פחות מארבע אין צריך להביא קורה אחרת ארבע צריך להביא קורה אחרת

וכן שתי קורות המתאימות לא בזו כדי לקבל אריח ולא בזו כדי לקבל אריח אם מקבלות אריח לרחבו טפח אין צריך להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת

רבן שמעון בן גמליאל אומר אם מקבלת אריח לארכו שלשה אין צריך להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת

היו אחת למעלה ואחת למטה רבי יוסי ברבי יהודה אומר רואין את העליונה כאילו היא למטה ואת התחתונה כאילו היא למעלה ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מעשרים אמה ותחתונה למטה מעשרה

אמר אביי רבי יוסי ברבי יהודה סבר לה כאבוה בחדא ופליג עליה בחדא סבר לה כאבוה בחדא דאית ליה רואין

ופליג עליה בחדא דאילו רבי יהודה סבר למעלה מעשרים ורבי יוסי ברבי יהודה סבר בתוך עשרים אין למעלה מעשרים לא:

רבי יהודה אומר רחבה אף על פי שאינה בריאה: מתני ליה רב יהודה לחייא בר רב קמיה דרב רחבה אף על פי שאינה בריאה אמר ליה אתנייה רחבה ובריאה

והאמר רבי אילעאי אמר רב רחבה ארבעה אף על פי שאינה בריאה רחבה ארבעה שאני:

היתה של קש כו׳: מאי קא משמע לן דאמרינן רואין היינו הך

מהו דתימא במינה אמרינן שלא במינה לא אמרינן קא משמע לן:

עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה: פשיטא קא משמע לן כדרבי זירא דאמר רבי זירא היא בתוך המבוי ועקמומיתה חוץ למבוי היא בתוך עשרים ועקמומיתה למעלה מעשרים היא למעלה מעשרה ועקמומיתה למטה מעשרה רואין כל שאילו ינטל עקמומיתה ואין בין זה לזה שלשה אין צריך להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת

הא נמי פשיטא היא בתוך מבוי ועקמומיתה חוץ למבוי איצטריכא ליה מהו דתימא ליחוש דילמא אתי לאמשוכי בתרה קא משמע לן:

עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת: הא תו למה לי סיפא איצטריכא ליה כל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רחב טפח

מנא הני מילי אמר רבי יוחנן אמר קרא ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב

והא איכא שפתו

אמר רב פפא שפתו שפת פרח שושן כתיב ביה דכתיב ועביו טפח ושפתו כמעשה כוס פרח שושן אלפים בת יכיל

והאיכא משהו כי קא חשיב מגואי קא חשיב

תניא רבי חייא ים שעשה שלמה היה מחזיק מאה וחמשים מקוה טהרה מכדי מקוה כמה הוי ארבעים סאה כדתניא ורחץ את בשרו

במים במי מקוה כל בשרו מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום שלש אמות ושיערו חכמים מי מקוה ארבעים סאה

כמה הוו להו חמש מאה גרמידי לתלת מאה מאה למאה וחמשין חמשין בארבע מאה וחמשין סגיא

הני מילי בריבועא ים שעשה שלמה עגול היה

מכדי כמה מרובע יתר על העגול רביע לארבע מאה מאה למאה עשרים וחמשה הני מאה ועשרים וחמשה הוו להו

תני רמי בר יחזקאל ים שעשה שלמה שלש אמות תחתונות מרובעות ושתים עליונות עגולות

נהי דאיפכא לא מצית אמרת דשפתו עגול כתיב אלא אימא חדא

לא סלקא דעתך דכתיב אלפים בת יכיל בת כמה הויא שלש סאין דכתיב מעשר הבת מן הכור דהוה להו שיתא אלפי גריוי

והא כתיב מחזיק בתים שלשת אלפים ההוא לגודשא

אמר אביי שמע מינה האי גודשה תלתא הוי ותנן נמי שידה תיבה ומגדל כוורת הקש וכוורת הקנים ובור ספינה אלכסנדרית אף על פי שיש להן שולים והן מחזיקות ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש טהורין:

מתני׳ לחיין שאמרו גובהן עשרה טפחים ורחבן ועוביין כל שהוא רבי יוסי אומר רחבן שלשה טפחים:

גמ׳ לחיין שאמרו כו׳ לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר לחיין בעינן

לא מאי לחיין לחיין דעלמא אי הכי קורה נמי ניתני קורות ומאי קורות קורות דעלמא

הכי קאמר אותן לחיין שנחלקו בהן רבי אליעזר וחכמים גובהן עשרה טפחים ורוחבן ועוביין כל שהוא וכמה כל שהוא תני רבי חייא אפילו כחוט הסרבל

תנא עשה לחי לחצי מבוי אין לו אלא חצי מבוי פשיטא אלא אימא יש לו חצי מבוי הא נמי פשיטא מהו דתימא ליחוש דילמא אתי לאישתמושי בכוליה קא משמע לן

אמר רבא עשה לחי למבוי והגביהו מן הקרקע שלשה או שהפליגו מן הכותל שלשה לא עשה ולא כלום אפילו לרבן שמעון בן גמליאל דאמר אמרינן לבוד הני מילי למעלה אבל למטה כיון דהויא מחיצה שהגדיין בוקעין בה לא קאמר:

רבי יוסי אומר רחבן שלשה טפחים: אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי לא בהילמי ולא בלחיין

אמר ליה רב הונא בר חיננא בהילמי אמרת לן בלחיין לא אמרת לן מאי שנא בהילמי דפליגי רבנן עליה לחיין נמי פליגי רבנן עליה אמר ליה שאני לחיין משום דקאי רבי כוותיה

רב רחומי מתני הכי אמר רב יהודה בריה דרב שמואל [בר שילת] משמיה דרב אין הלכה כרבי יוסי לא בהילמי ולא בלחיין אמר ליה אמרת אמר להו לא אמר רבא האלהים אמרה וגמירנא לה מיניה ומאי טעמא קא הדר ביה משום דרבי יוסי נימוקו עמו

אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי הילכתא מאי אמר ליה פוק חזי מאי עמא דבר

איכא דמתני לה אהא השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו רבי טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת אמר ליה רב חנן לאביי הלכתא מאי אמר ליה פוק חזי מאי עמא דבר

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

עירובין יד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין יד

גמ׳ טפח טפח ומחצה בעי

כיון דרחב לקבל טפח אידך חצי טפח מלבין ליה בטינא משהו מהאי גיסא ומשהו מהאי גיסא וקיימא

אמר רבה בר רב הונא קורה שאמרו צריכה שתהא בריאה כדי לקבל אריח ומעמידי קורה אינן צריכין שיהיו בריאין כדי לקבל קורה ואריח ורב חסדא אמר אחד זה ואחד זה צריכין שיהיו בריאין כדי לקבל קורה ואריח

אמר רב ששת הניח קורה על גבי מבוי ופרס עליה מחצלת והגביה מן הקרקע שלשה קורה אין כאן מחיצה אין כאן קורה אין כאן דהא מיכסיא מחיצה אין כאן דהויא לה מחיצה שהגדיים בוקעין בה

תנו רבנן קורה היוצאה מכותל זה ואינה נוגעת בכותל זה וכן שתי קורות אחת יוצאה מכותל זה ואחת יוצאה מכותל זה ואינן נוגעות זו בזו פחות משלשה אין צריך להביא קורה אחרת שלשה צריך להביא קורה אחרת

רבן שמעון בן גמליאל אומר פחות מארבע אין צריך להביא קורה אחרת ארבע צריך להביא קורה אחרת

וכן שתי קורות המתאימות לא בזו כדי לקבל אריח ולא בזו כדי לקבל אריח אם מקבלות אריח לרחבו טפח אין צריך להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת

רבן שמעון בן גמליאל אומר אם מקבלת אריח לארכו שלשה אין צריך להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת

היו אחת למעלה ואחת למטה רבי יוסי ברבי יהודה אומר רואין את העליונה כאילו היא למטה ואת התחתונה כאילו היא למעלה ובלבד שלא תהא עליונה למעלה מעשרים אמה ותחתונה למטה מעשרה

אמר אביי רבי יוסי ברבי יהודה סבר לה כאבוה בחדא ופליג עליה בחדא סבר לה כאבוה בחדא דאית ליה רואין

ופליג עליה בחדא דאילו רבי יהודה סבר למעלה מעשרים ורבי יוסי ברבי יהודה סבר בתוך עשרים אין למעלה מעשרים לא:

רבי יהודה אומר רחבה אף על פי שאינה בריאה: מתני ליה רב יהודה לחייא בר רב קמיה דרב רחבה אף על פי שאינה בריאה אמר ליה אתנייה רחבה ובריאה

והאמר רבי אילעאי אמר רב רחבה ארבעה אף על פי שאינה בריאה רחבה ארבעה שאני:

היתה של קש כו׳: מאי קא משמע לן דאמרינן רואין היינו הך

מהו דתימא במינה אמרינן שלא במינה לא אמרינן קא משמע לן:

עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה: פשיטא קא משמע לן כדרבי זירא דאמר רבי זירא היא בתוך המבוי ועקמומיתה חוץ למבוי היא בתוך עשרים ועקמומיתה למעלה מעשרים היא למעלה מעשרה ועקמומיתה למטה מעשרה רואין כל שאילו ינטל עקמומיתה ואין בין זה לזה שלשה אין צריך להביא קורה אחרת ואם לאו צריך להביא קורה אחרת

הא נמי פשיטא היא בתוך מבוי ועקמומיתה חוץ למבוי איצטריכא ליה מהו דתימא ליחוש דילמא אתי לאמשוכי בתרה קא משמע לן:

עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת: הא תו למה לי סיפא איצטריכא ליה כל שיש בהיקפו שלשה טפחים יש בו רחב טפח

מנא הני מילי אמר רבי יוחנן אמר קרא ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסוב אותו סביב

והא איכא שפתו

אמר רב פפא שפתו שפת פרח שושן כתיב ביה דכתיב ועביו טפח ושפתו כמעשה כוס פרח שושן אלפים בת יכיל

והאיכא משהו כי קא חשיב מגואי קא חשיב

תניא רבי חייא ים שעשה שלמה היה מחזיק מאה וחמשים מקוה טהרה מכדי מקוה כמה הוי ארבעים סאה כדתניא ורחץ את בשרו

במים במי מקוה כל בשרו מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום שלש אמות ושיערו חכמים מי מקוה ארבעים סאה

כמה הוו להו חמש מאה גרמידי לתלת מאה מאה למאה וחמשין חמשין בארבע מאה וחמשין סגיא

הני מילי בריבועא ים שעשה שלמה עגול היה

מכדי כמה מרובע יתר על העגול רביע לארבע מאה מאה למאה עשרים וחמשה הני מאה ועשרים וחמשה הוו להו

תני רמי בר יחזקאל ים שעשה שלמה שלש אמות תחתונות מרובעות ושתים עליונות עגולות

נהי דאיפכא לא מצית אמרת דשפתו עגול כתיב אלא אימא חדא

לא סלקא דעתך דכתיב אלפים בת יכיל בת כמה הויא שלש סאין דכתיב מעשר הבת מן הכור דהוה להו שיתא אלפי גריוי

והא כתיב מחזיק בתים שלשת אלפים ההוא לגודשא

אמר אביי שמע מינה האי גודשה תלתא הוי ותנן נמי שידה תיבה ומגדל כוורת הקש וכוורת הקנים ובור ספינה אלכסנדרית אף על פי שיש להן שולים והן מחזיקות ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש טהורין:

מתני׳ לחיין שאמרו גובהן עשרה טפחים ורחבן ועוביין כל שהוא רבי יוסי אומר רחבן שלשה טפחים:

גמ׳ לחיין שאמרו כו׳ לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר לחיין בעינן

לא מאי לחיין לחיין דעלמא אי הכי קורה נמי ניתני קורות ומאי קורות קורות דעלמא

הכי קאמר אותן לחיין שנחלקו בהן רבי אליעזר וחכמים גובהן עשרה טפחים ורוחבן ועוביין כל שהוא וכמה כל שהוא תני רבי חייא אפילו כחוט הסרבל

תנא עשה לחי לחצי מבוי אין לו אלא חצי מבוי פשיטא אלא אימא יש לו חצי מבוי הא נמי פשיטא מהו דתימא ליחוש דילמא אתי לאישתמושי בכוליה קא משמע לן

אמר רבא עשה לחי למבוי והגביהו מן הקרקע שלשה או שהפליגו מן הכותל שלשה לא עשה ולא כלום אפילו לרבן שמעון בן גמליאל דאמר אמרינן לבוד הני מילי למעלה אבל למטה כיון דהויא מחיצה שהגדיין בוקעין בה לא קאמר:

רבי יוסי אומר רחבן שלשה טפחים: אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה כרבי יוסי לא בהילמי ולא בלחיין

אמר ליה רב הונא בר חיננא בהילמי אמרת לן בלחיין לא אמרת לן מאי שנא בהילמי דפליגי רבנן עליה לחיין נמי פליגי רבנן עליה אמר ליה שאני לחיין משום דקאי רבי כוותיה

רב רחומי מתני הכי אמר רב יהודה בריה דרב שמואל [בר שילת] משמיה דרב אין הלכה כרבי יוסי לא בהילמי ולא בלחיין אמר ליה אמרת אמר להו לא אמר רבא האלהים אמרה וגמירנא לה מיניה ומאי טעמא קא הדר ביה משום דרבי יוסי נימוקו עמו

אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי הילכתא מאי אמר ליה פוק חזי מאי עמא דבר

איכא דמתני לה אהא השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו רבי טרפון אומר בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת אמר ליה רב חנן לאביי הלכתא מאי אמר ליה פוק חזי מאי עמא דבר

Scroll To Top