Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ח

הדף היומי

ד׳ באלול תש״פ | 24 אוגוסט 2020

עירובין טו

לחי העומד מאליו – אביי מתיר ורבא אוסר. הגמרא מביאה הסבר באיזה מקרה הם חולקים ומה בסיס המחלוקת ביניהם. הגמרא מניחה שהם חולקים גם בעניין מחיצה ואז מביאים הרבה מקורות שלכאורה סותרים את דברי רבא. ברובם, מוצאים תירוץ אבל בסוף יש אחד שאי אפשר לתרץ והגמרא דוחה את ההשוואה למחיצה. אז הגמרא מביאה מקורות לחזק עמדת אביי בעניין לחי ומתרצת אותם לפי רבא, חוץ מהאחרון שאין פתרון לרבא. האם אפשר להשתמש בבהמה כלחי? לדברים אחרים כמו גלכתוב עליו גט אשה. בכל המקרים יש מחלוקת. איך דורשים מהפסוקים בעניין גט שאפשר/אי אפשר לכתוב גט על בהמה? מה מהווה מחיצה? אם פרוץ מרובה על העומד, אין דנים בו כמחיצה. אבל מה אם פרוץ כעומד? מחלוקת רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע. הגמרא מביאה מקורות שמחזקים דברי רב פפא.

איתמר לחי העומד מאליו אביי אמר הוי לחי רבא אמר לא הוי לחי

היכא דלא סמכינן עליה מאתמול כולי עלמא לא פליגי דלא הוי לחי כי פליגי היכא דסמכינן עליה מאתמול אביי אמר הוי לחי דהא סמכינן עליה מאתמול רבא אמר לא הוי לחי כיון דמעיקרא לאו אדעתיה דהכי עבידי לא הוי לחי

קא סלקא דעתך כי היכי דפליגי בלחי פליגי נמי במחיצה

תא שמע העושה סוכתו בין האילנות ואילנות דפנות לה כשירה הכא במאי עסקינן שנטען מתחילה לכך אי הכי פשיטא מהו דתימא ליגזור דילמא אתי לאישתמושי באילן קא משמע לן

תא שמע היה שם אילן או גדר או חיצת הקנים נידון משום דיומד

הכא נמי במאי עסקינן שעשאן מתחילה לכך אי הכי מאי קא משמע לן [קא משמע לן] חיצת הקנים קנה קנה פחות משלשה טפחים כדבעא מיניה אביי מרבה

תא שמע אילן המסיך על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלין תחתיו הכא נמי במאי עסקינן שנטעו מתחילה לכך

אי הכי ליטלטל בכולו אלמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע אין מטלטלין בו אלא בית סאתים

משום דהוי דירה שתשמישה לאויר וכל דירה שתשמישה לאויר אין מטלטלין בה אלא בית סאתים

תא שמע שבת בתל שהוא גבוה עשרה והוא מארבע אמות ועד בית סאתים וכן בנקע שהוא עמוק עשרה והוא מארבע אמות ועד בית סאתים וקמה קצורה ושיבולות מקיפות אותה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה

וכי תימא הכא נמי שעשה מתחילה לכך בשלמא קמה לחיי אלא תל ונקע מאי איכא למימר

אלא במחיצות כולי עלמא לא פליגי דהויא מחיצה כי פליגי בלחי אביי לטעמיה דאמר לחי משום מחיצה ומחיצה העשויה מאליה הויא מחיצה ורבא לטעמיה דאמר לחי משום היכר אי עבידא בידים הויא היכר ואי לא לא הוי היכר

תא שמע אבני גדר היוצאות מן הגדר מובדלות זו מזו פחות משלשה אין צריך לחי אחר שלשה צריך לחי אחר

הכא נמי שבנאן מתחילה לכך אי הכי פשיטא מהו דתימא למיסר בניינא הוא דעבידא קא משמע לן

תא שמע דתני רבי חייא כותל שצידו אחד כנוס מחברו בין שנראה מבחוץ ושוה מבפנים ובין שנראה מבפנים ושוה מבחוץ נדון משום לחי

הכא נמי שעשאו מתחילה לכך אי הכי מאי קא משמע לן הא קא משמע לן נראה מבחוץ ושוה מבפנים נדון משום לחי

תא שמע דרב הוה יתיב בההוא מבואה הוה יתיב רב הונא קמיה אמר ליה לשמעיה זיל אייתי לי כוזא דמיא עד דאתא נפל לחיא אחוי ליה בידיה קם אדוכתיה אמר ליה רב הונא לא סבר לה מר לסמוך אדיקלא אמר דמי האי מרבנן כמאן דלא פרשי אינשי שמעתא מי סמכינן עליה מאתמול

טעמא דלא סמכינן הא סמכינן הוי לחי

לימא אביי ורבא בדלא סמכינן עליה פליגי הא סמכינן עליה הוה לחי לא סלקא דעתך דההוא ברקא דהוה בי בר חבו דהוו פליגי בה אביי ורבא כולי שנייהו:

מתני׳ בכל עושין לחיין אפילו בדבר שיש בו רוח חיים ורבי מאיר אוסר ומטמא משום גולל

ורבי מאיר מטהר וכותבין עליו גיטי נשים ורבי יוסי הגלילי פוסל:

גמ׳ תניא רבי מאיר אומר כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין אותו לא דופן לסוכה ולא לחי למבוי לא פסין לביראות ולא גולל לקבר משום רבי יוסי הגלילי אמרו אף אין כותבין עליו גיטי נשים

מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי דתניא ספר אין לי אלא ספר מניין לרבות כל דבר תלמוד לומר וכתב לה מכל מקום אם כן מה תלמוד לומר ספר לומר לך מה ספר דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל אף כל דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל

ורבנן מי כתיב בספר ספר כתיב לספירות דברים בעלמא הוא דאתא

ורבנן האי וכתב לה מאי דרשי ביה ההוא מבעי ליה בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף סלקא דעתך אמינא הואיל ואיתקש יציאה להויה מה הויה בכסף אף יציאה בכסף קא משמע לן

ורבי יוסי הגלילי האי סברא מנא ליה נפקא ליה מספר כריתות ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה

ורבנן האי ספר כריתות מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה לכדתניא הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות כל שלשים יום הרי זה כריתות

ורבי יוסי הגלילי נפקא ליה מכרת כריתות

ורבנן כרת כריתות לא דרשי:

מתני׳ שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה כלי בהמה מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא גדר גבוה עשרה טפחים ולא יהו פירצות יתרות על הבנין

כל פירצה שהיא כעשר אמות מותרת מפני שהיא כפתח יתר מכאן אסור:

גמ׳ איתמר פרוץ כעומד רב פפא אמר מותר רב הונא בריה דרב יהושע אמר אסור

רב פפא אמר מותר הכי אגמריה רחמנא למשה לא תפרוץ רובה רב הונא בריה דרב יהושע אמר אסור הכי אגמריה רחמנא למשה גדור רובה

תנן ולא יהו פירצות יתרות על הבנין הא כבנין מותר

לא תימא הא כבנין מותר אלא אימא אם בנין יתר על הפירצה מותר

אבל כבנין מאי אסור אי הכי ליתני לא יהו פירצות כבנין קשיא

תא שמע המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח ביניהן כמותן כשירה

הכא במאי עסקינן כשנכנס ויוצא

והא אפשר לצמצם

אמר רבי אמי במעדיף

רבא אמר אם היו נתונין ערב נותנו שתי שתי נותנו ערב

תא שמע שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה בגמלין באוכפות

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

עירובין טו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין טו

איתמר לחי העומד מאליו אביי אמר הוי לחי רבא אמר לא הוי לחי

היכא דלא סמכינן עליה מאתמול כולי עלמא לא פליגי דלא הוי לחי כי פליגי היכא דסמכינן עליה מאתמול אביי אמר הוי לחי דהא סמכינן עליה מאתמול רבא אמר לא הוי לחי כיון דמעיקרא לאו אדעתיה דהכי עבידי לא הוי לחי

קא סלקא דעתך כי היכי דפליגי בלחי פליגי נמי במחיצה

תא שמע העושה סוכתו בין האילנות ואילנות דפנות לה כשירה הכא במאי עסקינן שנטען מתחילה לכך אי הכי פשיטא מהו דתימא ליגזור דילמא אתי לאישתמושי באילן קא משמע לן

תא שמע היה שם אילן או גדר או חיצת הקנים נידון משום דיומד

הכא נמי במאי עסקינן שעשאן מתחילה לכך אי הכי מאי קא משמע לן [קא משמע לן] חיצת הקנים קנה קנה פחות משלשה טפחים כדבעא מיניה אביי מרבה

תא שמע אילן המסיך על הארץ אם אין נופו גבוה מן הארץ שלשה טפחים מטלטלין תחתיו הכא נמי במאי עסקינן שנטעו מתחילה לכך

אי הכי ליטלטל בכולו אלמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע אין מטלטלין בו אלא בית סאתים

משום דהוי דירה שתשמישה לאויר וכל דירה שתשמישה לאויר אין מטלטלין בה אלא בית סאתים

תא שמע שבת בתל שהוא גבוה עשרה והוא מארבע אמות ועד בית סאתים וכן בנקע שהוא עמוק עשרה והוא מארבע אמות ועד בית סאתים וקמה קצורה ושיבולות מקיפות אותה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה

וכי תימא הכא נמי שעשה מתחילה לכך בשלמא קמה לחיי אלא תל ונקע מאי איכא למימר

אלא במחיצות כולי עלמא לא פליגי דהויא מחיצה כי פליגי בלחי אביי לטעמיה דאמר לחי משום מחיצה ומחיצה העשויה מאליה הויא מחיצה ורבא לטעמיה דאמר לחי משום היכר אי עבידא בידים הויא היכר ואי לא לא הוי היכר

תא שמע אבני גדר היוצאות מן הגדר מובדלות זו מזו פחות משלשה אין צריך לחי אחר שלשה צריך לחי אחר

הכא נמי שבנאן מתחילה לכך אי הכי פשיטא מהו דתימא למיסר בניינא הוא דעבידא קא משמע לן

תא שמע דתני רבי חייא כותל שצידו אחד כנוס מחברו בין שנראה מבחוץ ושוה מבפנים ובין שנראה מבפנים ושוה מבחוץ נדון משום לחי

הכא נמי שעשאו מתחילה לכך אי הכי מאי קא משמע לן הא קא משמע לן נראה מבחוץ ושוה מבפנים נדון משום לחי

תא שמע דרב הוה יתיב בההוא מבואה הוה יתיב רב הונא קמיה אמר ליה לשמעיה זיל אייתי לי כוזא דמיא עד דאתא נפל לחיא אחוי ליה בידיה קם אדוכתיה אמר ליה רב הונא לא סבר לה מר לסמוך אדיקלא אמר דמי האי מרבנן כמאן דלא פרשי אינשי שמעתא מי סמכינן עליה מאתמול

טעמא דלא סמכינן הא סמכינן הוי לחי

לימא אביי ורבא בדלא סמכינן עליה פליגי הא סמכינן עליה הוה לחי לא סלקא דעתך דההוא ברקא דהוה בי בר חבו דהוו פליגי בה אביי ורבא כולי שנייהו:

מתני׳ בכל עושין לחיין אפילו בדבר שיש בו רוח חיים ורבי מאיר אוסר ומטמא משום גולל

ורבי מאיר מטהר וכותבין עליו גיטי נשים ורבי יוסי הגלילי פוסל:

גמ׳ תניא רבי מאיר אומר כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין אותו לא דופן לסוכה ולא לחי למבוי לא פסין לביראות ולא גולל לקבר משום רבי יוסי הגלילי אמרו אף אין כותבין עליו גיטי נשים

מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי דתניא ספר אין לי אלא ספר מניין לרבות כל דבר תלמוד לומר וכתב לה מכל מקום אם כן מה תלמוד לומר ספר לומר לך מה ספר דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל אף כל דבר שאין בו רוח חיים ואינו אוכל

ורבנן מי כתיב בספר ספר כתיב לספירות דברים בעלמא הוא דאתא

ורבנן האי וכתב לה מאי דרשי ביה ההוא מבעי ליה בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף סלקא דעתך אמינא הואיל ואיתקש יציאה להויה מה הויה בכסף אף יציאה בכסף קא משמע לן

ורבי יוסי הגלילי האי סברא מנא ליה נפקא ליה מספר כריתות ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה

ורבנן האי ספר כריתות מיבעי ליה לדבר הכורת בינו לבינה לכדתניא הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות כל שלשים יום הרי זה כריתות

ורבי יוסי הגלילי נפקא ליה מכרת כריתות

ורבנן כרת כריתות לא דרשי:

מתני׳ שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה כלי בהמה מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא גדר גבוה עשרה טפחים ולא יהו פירצות יתרות על הבנין

כל פירצה שהיא כעשר אמות מותרת מפני שהיא כפתח יתר מכאן אסור:

גמ׳ איתמר פרוץ כעומד רב פפא אמר מותר רב הונא בריה דרב יהושע אמר אסור

רב פפא אמר מותר הכי אגמריה רחמנא למשה לא תפרוץ רובה רב הונא בריה דרב יהושע אמר אסור הכי אגמריה רחמנא למשה גדור רובה

תנן ולא יהו פירצות יתרות על הבנין הא כבנין מותר

לא תימא הא כבנין מותר אלא אימא אם בנין יתר על הפירצה מותר

אבל כבנין מאי אסור אי הכי ליתני לא יהו פירצות כבנין קשיא

תא שמע המקרה סוכתו בשפודין או בארוכות המטה אם יש ריוח ביניהן כמותן כשירה

הכא במאי עסקינן כשנכנס ויוצא

והא אפשר לצמצם

אמר רבי אמי במעדיף

רבא אמר אם היו נתונין ערב נותנו שתי שתי נותנו ערב

תא שמע שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה בגמלין באוכפות

Scroll To Top