הדף היומי
עירובין טז
הגמרא מנסה להביא מקורות שסותרות דברי רב פפא שפרוץ כעומד מותר. אחד מהם בסופו של דבר גם יכול להקשות על שיטת רב הונא בריה דרב יהושע. למרות שלאחד מהם אי אפשר לתרץ כרב פפא, הגמרא פוסקת כרב פפא כי דברי משנתינו יותר תואמים את שיטתו כפי שהוכח בעירובין דף טו. אפשר להקיף שלושה חבלים זה על זה כמחיצה בלבד שיהא דין לבוד ביניהם (פחות משלושה טפחים) ועובי בחבלים טפח ומשהו כדי להגיע לי’ טפחים. האם מחיצה גרועה כזה או עם קנים שעומדים בהפרשים של פחות משלושה עובד רק לשיירא או בכל מקרה (אפילו ליחיד או יחידים)? רב המנונא שאל שאלה בקשר למחיצה גרועה בצורה של ערב (מאוזן) – האם זה עובד אם פרות מרובה על העומד. אביי עונה על שאלתו שאפשר ללמוד את זה ממשנתינו כי רק עובד עם יש בחבלים טפח ומשהו – ולכן אפשר להבין שלא מועיל מדין לבוד כי יש דרך לעשות בלי שחבלים יהיו טפח ומשהו. הגמרא מקשה על ההצעה של אביי ואומר שאין מקרה שבו הצעתו יכול להתקיים. בסוף מבינים את שאלת רב המנונא בדרך אחרת. הגמרא דנה בשיטת ר’ יהודה שההיתר במשנה רק לאנשי שיירא – הרי הוא אמר במקום אחר שאפשר ליחיד בתנאים מסויימים?
פּוֹדְקַסְט: פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
בעביטין בשליפין בקנים בקולחות מטלטלין בתוכה ובלבד שלא יהא בין גמל לגמל כמלא גמל ובין אוכף לאוכף כמלא אוכף ובין עביט לעביט כמלא עביט
הכא נמי כשנכנס ויוצא
תא שמע נמצאת אתה אומר שלש מדות במחיצות כל שהוא פחות משלשה צריך שלא יהא בין זה לזה שלשה כדי שלא יזדקר הגדי בבת ראש
כל שהוא שלשה ומשלשה עד ארבעה צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו כדי שלא יהא פרוץ כעומד ואם היה פרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור
כל שהוא ארבעה ומארבעה עד עשר אמות צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו שלא יהא פרוץ כעומד ואם היה פרוץ כעומד כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור ואם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כנגד הפרוץ מותר
נפרצה ביותר מעשר אסור היו שם קנים הדוקרנים ועושה להן פיאה מלמעלה אפילו ביותר מעשר מותר
קתני מיהת רישא משלשה עד ארבעה ובלבד שלא יהא בין זה לזה כמלואו תיובתא דרב פפא
אמר לך רב פפא מאי מלואו נכנס ויוצא
הכי נמי מסתברא מדקתני אם היה פרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור הא כעומד מותר שמע מינה
לימא תיהוי תיובתיה דרב הונא בריה דרב יהושע אמר לך וליטעמיך אימא סיפא אם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כנגד הפרוץ מותר הא כפרוץ אסור
סיפא קשיא לרב פפא רישא קשיא לרב הונא בריה דרב יהושע
סיפא לרב פפא לא קשיא איידי דתנא רישא פרוץ מרובה על העומד תנא סיפא עומד מרובה על הפרוץ
רישא לרב הונא בריה דרב יהושע לא קשיא איידי דבעי למיתני סיפא עומד מרובה על הפרוץ תנא רישא פרוץ מרובה על העומד
בשלמא לרב פפא משום הכי לא עריב להו ותני להו
אלא לרב הונא בריה דרב יהושע ליערבינהו וליתננהו כל שהוא פחות משלשה ושלשה צריך שלא יהא בין זה לזה שלשה
משום דלא דמי פסולא דרישא לפסולא דסיפא פסולא דרישא כדי שלא יזדקר הגדי בבת אחת פסולא דסיפא שלא יהא פרוץ כעומד
פחות משלשה מני רבנן היא דאמרי פחות משלשה אמרינן לבוד שלשה לא אמרינן לבוד
אימא סיפא כל שהוא שלשה ומשלשה ועד ארבעה
אתאן לרבן שמעון בן גמליאל דאמר פחות מארבעה לבוד דאי רבנן משלשה ועד ארבעה שלשה וארבעה חד הוא
אמר אביי מדרישא רבנן סיפא נמי רבנן ומודו רבנן דכל למישרא כנגדו אי איכא מקום ארבעה חשיב ואי לא לא חשיב
רבא אמר מדסיפא רבן שמעון בן גמליאל רישא נמי רבן שמעון בן גמליאל וכי אמר רבן שמעון בן גמליאל אמרינן לבוד הני מילי למעלה אבל למטה הוה ליה כמחיצה שהגדיים בוקעין בה לא אמרינן לבוד
תא שמע דפנות הללו שרובן פתחים וחלונות מותר ובלבד שיהא עומד מרובה על הפרוץ
שרובן סלקא דעתך אלא שריבה בהן פתחים וחלונות מותר ובלבד שיהא עומד מרובה על הפרוץ
הא כפרוץ אסור תיובתא דרב פפא תיובתא והילכתא כוותיה דרב פפא
תיובתא והילכתא אין משום דדייקא מתניתין כוותיה דתנן לא יהיו פרצות יתירות על הבנין הא כבנין מותר:
מתני׳ מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה ובלבד שלא יהו בין חבל לחבירו שלשה טפחים
שיעור חבלים ועוביין יתר על טפח כדי שיהא הכל עשרה טפחים
מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים
בשיירא דברו דברי רבי יהודה וחכמים אומרים לא דברו בשיירא אלא בהווה
כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה דברי רבי יוסי ברבי יהודה וחכמים אומרים אחד משני דברים:
גמ׳ אמר רב המנונא אמר רב הרי אמרו עומד מרובה על הפרוץ בשתי הוי עומד בעי רב המנונא בערב מאי
אמר אביי תא שמע שיעור חבלים ועוביין יתר על טפח שיהו הכל עשרה טפחים ואי איתא למה לי יתר על טפח
ליעביד פחות משלשה וחבל משהו פחות משלשה וחבל משהו פחות מארבעה וחבל משהו
ותיסברא האי פחות מארבעה היכא מוקים ליה אי מוקים ליה תתאי הוה ליה כמחיצה שהגדיים בוקעין בה
אי מוקים ליה עילאי אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה
אי מוקים ליה במיצעי הוה ליה עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות שמעת מינה עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות הוי עומד
אלא רב המנונא הכי קא מיבעיא ליה כגון דאייתי מחצלת דהוי שבעה ומשהו וחקק בה שלשה ושבק בה ארבעה ומשהו ואוקמיה בפחות משלשה
רב אשי אמר מחיצה תלויה איבעיא ליה כדבעא מיניה רבי טבלא מרב מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה אמר ליה אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקלו חכמים במים:
מקיפין בקנים וכו׳: בשירא אין ביחיד לא והתניא רבי יהודה אומר כל מחיצות שבת לא התירו ליחיד יותר מבית סאתים
כדאמר רב נחמן ואיתימא רב ביבי בר אביי לא נצרכא אלא ליתן להן כל צרכן הכא נמי ליתן להן כל צרכן
היכא איתמר דרב נחמן ואיתימא רב ביבי בר אביי אהא דתנן כל מחיצה שאינה של שתי וערב אינה מחיצה דברי רבי יוסי ברבי יהודה
ומי אמר רבי יוסי ברבי יהודה הכי והתניא אחד יחיד ואחד שיירא לחבלים ומה בין יחיד לשיירא יחיד נותנין לו בית סאתים שנים נותנין להם בית סאתים שלשה נעשו שיירא ונותנין להן בית שש דברי רבי יוסי ברבי יהודה
וחכמים אומרים אחד יחיד ואחד שיירא נותנין להן כל צרכן ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי
אמר רב נחמן ואיתימא רב ביבי בר אביי לא נצרכא אלא ליתן להן כל צרכן:
דרש רב נחמן משום רבינו שמואל יחיד נותנין לו בית סאתים שנים נותנין להו בית סאתים שלשה נעשו שיירא ונותנין להן בית שש
שבקת רבנן ועבדת כרבי יוסי ברבי יהודה
הדר אוקים רב נחמן אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי ברם כך אמרו יחיד נותנין לו בית סאתים שנים נותנין להן בית סאתים שלשה נעשו שיירא ונותנין להן כל צרכן
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
עירובין טז
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
בעביטין בשליפין בקנים בקולחות מטלטלין בתוכה ובלבד שלא יהא בין גמל לגמל כמלא גמל ובין אוכף לאוכף כמלא אוכף ובין עביט לעביט כמלא עביט
הכא נמי כשנכנס ויוצא
תא שמע נמצאת אתה אומר שלש מדות במחיצות כל שהוא פחות משלשה צריך שלא יהא בין זה לזה שלשה כדי שלא יזדקר הגדי בבת ראש
כל שהוא שלשה ומשלשה עד ארבעה צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו כדי שלא יהא פרוץ כעומד ואם היה פרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור
כל שהוא ארבעה ומארבעה עד עשר אמות צריך שלא יהא בין זה לזה כמלואו שלא יהא פרוץ כעומד ואם היה פרוץ כעומד כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור ואם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כנגד הפרוץ מותר
נפרצה ביותר מעשר אסור היו שם קנים הדוקרנים ועושה להן פיאה מלמעלה אפילו ביותר מעשר מותר
קתני מיהת רישא משלשה עד ארבעה ובלבד שלא יהא בין זה לזה כמלואו תיובתא דרב פפא
אמר לך רב פפא מאי מלואו נכנס ויוצא
הכי נמי מסתברא מדקתני אם היה פרוץ מרובה על העומד אף כנגד העומד אסור הא כעומד מותר שמע מינה
לימא תיהוי תיובתיה דרב הונא בריה דרב יהושע אמר לך וליטעמיך אימא סיפא אם היה עומד מרובה על הפרוץ אף כנגד הפרוץ מותר הא כפרוץ אסור
סיפא קשיא לרב פפא רישא קשיא לרב הונא בריה דרב יהושע
סיפא לרב פפא לא קשיא איידי דתנא רישא פרוץ מרובה על העומד תנא סיפא עומד מרובה על הפרוץ
רישא לרב הונא בריה דרב יהושע לא קשיא איידי דבעי למיתני סיפא עומד מרובה על הפרוץ תנא רישא פרוץ מרובה על העומד
בשלמא לרב פפא משום הכי לא עריב להו ותני להו
אלא לרב הונא בריה דרב יהושע ליערבינהו וליתננהו כל שהוא פחות משלשה ושלשה צריך שלא יהא בין זה לזה שלשה
משום דלא דמי פסולא דרישא לפסולא דסיפא פסולא דרישא כדי שלא יזדקר הגדי בבת אחת פסולא דסיפא שלא יהא פרוץ כעומד
פחות משלשה מני רבנן היא דאמרי פחות משלשה אמרינן לבוד שלשה לא אמרינן לבוד
אימא סיפא כל שהוא שלשה ומשלשה ועד ארבעה
אתאן לרבן שמעון בן גמליאל דאמר פחות מארבעה לבוד דאי רבנן משלשה ועד ארבעה שלשה וארבעה חד הוא
אמר אביי מדרישא רבנן סיפא נמי רבנן ומודו רבנן דכל למישרא כנגדו אי איכא מקום ארבעה חשיב ואי לא לא חשיב
רבא אמר מדסיפא רבן שמעון בן גמליאל רישא נמי רבן שמעון בן גמליאל וכי אמר רבן שמעון בן גמליאל אמרינן לבוד הני מילי למעלה אבל למטה הוה ליה כמחיצה שהגדיים בוקעין בה לא אמרינן לבוד
תא שמע דפנות הללו שרובן פתחים וחלונות מותר ובלבד שיהא עומד מרובה על הפרוץ
שרובן סלקא דעתך אלא שריבה בהן פתחים וחלונות מותר ובלבד שיהא עומד מרובה על הפרוץ
הא כפרוץ אסור תיובתא דרב פפא תיובתא והילכתא כוותיה דרב פפא
תיובתא והילכתא אין משום דדייקא מתניתין כוותיה דתנן לא יהיו פרצות יתירות על הבנין הא כבנין מותר:
מתני׳ מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה ובלבד שלא יהו בין חבל לחבירו שלשה טפחים
שיעור חבלים ועוביין יתר על טפח כדי שיהא הכל עשרה טפחים
מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים
בשיירא דברו דברי רבי יהודה וחכמים אומרים לא דברו בשיירא אלא בהווה
כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה דברי רבי יוסי ברבי יהודה וחכמים אומרים אחד משני דברים:
גמ׳ אמר רב המנונא אמר רב הרי אמרו עומד מרובה על הפרוץ בשתי הוי עומד בעי רב המנונא בערב מאי
אמר אביי תא שמע שיעור חבלים ועוביין יתר על טפח שיהו הכל עשרה טפחים ואי איתא למה לי יתר על טפח
ליעביד פחות משלשה וחבל משהו פחות משלשה וחבל משהו פחות מארבעה וחבל משהו
ותיסברא האי פחות מארבעה היכא מוקים ליה אי מוקים ליה תתאי הוה ליה כמחיצה שהגדיים בוקעין בה
אי מוקים ליה עילאי אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה
אי מוקים ליה במיצעי הוה ליה עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות שמעת מינה עומד מרובה על הפרוץ משתי רוחות הוי עומד
אלא רב המנונא הכי קא מיבעיא ליה כגון דאייתי מחצלת דהוי שבעה ומשהו וחקק בה שלשה ושבק בה ארבעה ומשהו ואוקמיה בפחות משלשה
רב אשי אמר מחיצה תלויה איבעיא ליה כדבעא מיניה רבי טבלא מרב מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה אמר ליה אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקלו חכמים במים:
מקיפין בקנים וכו׳: בשירא אין ביחיד לא והתניא רבי יהודה אומר כל מחיצות שבת לא התירו ליחיד יותר מבית סאתים
כדאמר רב נחמן ואיתימא רב ביבי בר אביי לא נצרכא אלא ליתן להן כל צרכן הכא נמי ליתן להן כל צרכן
היכא איתמר דרב נחמן ואיתימא רב ביבי בר אביי אהא דתנן כל מחיצה שאינה של שתי וערב אינה מחיצה דברי רבי יוסי ברבי יהודה
ומי אמר רבי יוסי ברבי יהודה הכי והתניא אחד יחיד ואחד שיירא לחבלים ומה בין יחיד לשיירא יחיד נותנין לו בית סאתים שנים נותנין להם בית סאתים שלשה נעשו שיירא ונותנין להן בית שש דברי רבי יוסי ברבי יהודה
וחכמים אומרים אחד יחיד ואחד שיירא נותנין להן כל צרכן ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי
אמר רב נחמן ואיתימא רב ביבי בר אביי לא נצרכא אלא ליתן להן כל צרכן:
דרש רב נחמן משום רבינו שמואל יחיד נותנין לו בית סאתים שנים נותנין להו בית סאתים שלשה נעשו שיירא ונותנין להן בית שש
שבקת רבנן ועבדת כרבי יוסי ברבי יהודה
הדר אוקים רב נחמן אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי ברם כך אמרו יחיד נותנין לו בית סאתים שנים נותנין להן בית סאתים שלשה נעשו שיירא ונותנין להן כל צרכן
