Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

ו׳ באלול תש״פ | 26 אוגוסט 2020

עירובין יז

השיעור היום מוקדש על ידי רושל חפץ לזכר נשמת בעלה, לאונרד חפץ ז"ל. 

מהן הדעות השונות במשנה בקשר להיתר לבנות מחיצות "גרועות" עם חבלים על בסיס דין לבוד? האם זה רק בשיירא? האם ליחיד מותר אם השטח פחות מבית סאתים? האם מותר יותר אם צריך ליחיד? האם מותר לאנשי שיירא רק בשטח של שש סאין או יותר אם צריך לכך? מה קורה אם אחד מהדיירים מת בשבת ועכשיו אין דין שיירא – האם אסור לטלטל בשטח או מותר כי היה מותר בכניסת שבת? יש מחלוקת בנושא ומנסים לקשר את זה למקרה שלחי או קורה של במבוי או מחיצות של חצר או בית נופלים בשבת – האם מותר או אסור באותה שבת? אבל הגמרא מסבירה שיש הבדל בין שתי מחלוקות אלו. איזה היתרים התריו לחיילים במחנה שלוחמים במלחמת רשות? אפשר לקחת עצים מכל מקום, פטורים מנטילת ידיים, מדמאי ומעירוב. יש שמוסיפים שחונים בכל מקום ונקברים בכל מקום. הגמרא מביאה קושיות או דיונים על כל אחד מהיתרים אלו. למה החייל שמת לא נכלל בקטיגוריה של מת מצווה שגם הוא קונה מקום קבורתו? פרק שני מתחיל עם מחלוקת ר' יהודה ור' מאיר לגבי פסי ביראות. כמה פסים צריך ומה במרחק האפשרי בין הפסים בפינות? מה הגובה, רוחב ועובי של הפסים?

 

רישא רבי יוסי ברבי יהודה וסיפא רבנן

אין משום דקאי אבוה בשיטתיה

אמר רב גידל אמר רב שלשה בחמש אסורין בשבע מותרין אמרו ליה אמר רב הכי אמר להו אורייתא נביאי וכתיבי דאמר רב הכי

אמר רב אשי מאי קשיא דילמא הכי קאמר הוצרכו לשש והקיפו בשבע אפילו בשבע מותרין לא הוצרכו אלא לחמש והקיפו בשבע אפילו בחמש אסורין

ואלא הא דקתני ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי מאי לאו פנוי מאדם לא פנוי מכלים

איתמר שלשה ומת אחד מהן שנים ונתוספו עליהן רב הונא ורבי יצחק חד אמר שבת גורמת וחד אמר דיורין גורמין

תסתיים דרב הונא הוא דאמר שבת גורמת דאמר רבה בעאי מרב הונא ובעאי מרב יהודה עירב דרך הפתח ונסתם הפתח דרך החלון ונסתם החלון מהו ואמר לי שבת הואיל והותרה הותרה תסתיים

לימא רב הונא ורבי יצחק בפלוגתא דרבי יוסי ורבי יהודה קמיפלגי דתנן חצר שנפרצה משתי רוחותיה וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שניטלו קורותיו או לחייו מותרין לאותה שבת ואסורין לעתיד לבא דברי רבי יהודה

רבי יוסי אומר אם מותרין לאותה שבת מותרין לעתיד לבא ואם אסורין לעתיד לבא אסורין לאותה שבת

לימא רב הונא דאמר כרבי יהודה ורבי יצחק דאמר כרבי יוסי

אמר לך רב הונא אנא דאמרי אפילו לרבי יוסי עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם אלא דליתנהו למחיצות הכא איתנהו למחיצות

ורבי יצחק אמר אנא דאמרי אפילו לרבי יהודה עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם אלא דאיתנהו לדיורין הכא ליתנהו לדיורין:

וחכמים אומרים אחד משני דברים: היינו תנא קמא

איכא בינייהו יחיד ביישוב:

מתני׳ ארבעה דברים פטרו במחנה מביאין עצים מכל מקום ופטורין מרחיצת ידים ומדמאי ומלערב:

גמ׳ תנו רבנן מחנה היוצאת למלחמת הרשות מותרין בגזל עצים יבשים רבי יהודה בן תימא אומר אף חונין בכל מקום ובמקום שנהרגו שם נקברין:

מותרין בגזל עצים יבשים: האי תקנתא דיהושע הוה דאמר מר עשרה תנאים התנה יהושע שיהו מרעין בחורשין ומלקטין עצים משדותיהן

התם בהיזמי והיגי הכא בשאר עצים

אי נמי התם במחוברין הכא בתלושין

אי נמי התם בלחין הכא ביבשים:

רבי יהודה בן תימא אומר אף חונין בכל מקום ובמקום שנהרגים שם נקברים: פשיטא מת מצוה הוא ומת מצוה קונה מקומו

לא צריכא אף על גב

דאית ליה קוברין דתניא איזהו מת מצוה כל שאין לו קוברין קורא ואחרים עונין אותו אין זה מת מצוה

ומת מצוה קנה מקומו והתניא המוצא מת מוטל בסרטיא מפניהו לימין אסרטיא או לשמאל אסרטיא

שדה בור ושדה ניר מפניהו לשדה בור שדה ניר ושדה זרע מפניהו לשדה ניר היו שתיהן נירות שתיהן זרועות שתיהן בורות מפנהו לכל רוח שירצה

אמר רב ביבי הכא במת מוטל על המיצר עסקינן מתוך שניתנה רשות לפנותו מן המיצר מפניהו לכל רוח שירצה:

ופטורין מרחיצת ידים: אמר אביי לא שנו אלא מים ראשונים אבל מים אחרונים חובה

אמר רב חייא בר אשי מפני מה אמרו מים אחרונים חובה מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העינים

אמר אביי ומשתכחא כקורטא בכורא אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי כייל מילחא מאי אמר ליה [הא] לא מיבעיא:

ומדמאי: דתנן מאכילין את העניים דמאי ואת אכסניא דמאי אמר רב הונא תנא בית שמאי אומרים אין מאכילין את העניים דמאי ואת אכסניא דמאי ובית הלל אומרים מאכילין את העניים דמאי ואת אכסניא דמאי:

ומלערב: אמרי דבי רבי ינאי לא שנו אלא עירובי חצירות אבל עירובי תחומין חייבין

דתני רבי חייא לוקין על עירובי תחומין דבר תורה

מתקיף לה רבי יונתן וכי לוקין על לאו שבאל מתקיף רב אחא בר יעקב אלא מעתה דכתיב אל תפנו אל האובות ואל הידעונים הכי נמי דלא לקי

רבי יונתן הכי קשיא ליה לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין וכל לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין אין לוקין עליו

אמר רב אשי מי כתיב אל יוציא אל יצא כתיב:

הדרן עלך מבוי

מתני׳ עושין פסין לביראות

ארבעה דיומדין נראין כשמונה דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר שמונה נראין כשנים עשר ארבעה דיומדים וארבעה פשוטין

גובהן עשרה טפחים ורוחבן ששה ועוביים כל שהוא וביניהן כמלא שתי רבקות של שלש שלש בקר דברי רבי מאיר

רבי יהודה אומר של ארבע קשורות ולא מותרות אחת נכנסת ואחת יוצאת

מותר להקריב לבאר ובלבד שתהא פרה ראשה ורובה בפנים ושותה

מותר

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

עירובין יז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין יז

רישא רבי יוסי ברבי יהודה וסיפא רבנן

אין משום דקאי אבוה בשיטתיה

אמר רב גידל אמר רב שלשה בחמש אסורין בשבע מותרין אמרו ליה אמר רב הכי אמר להו אורייתא נביאי וכתיבי דאמר רב הכי

אמר רב אשי מאי קשיא דילמא הכי קאמר הוצרכו לשש והקיפו בשבע אפילו בשבע מותרין לא הוצרכו אלא לחמש והקיפו בשבע אפילו בחמש אסורין

ואלא הא דקתני ובלבד שלא יהא בית סאתים פנוי מאי לאו פנוי מאדם לא פנוי מכלים

איתמר שלשה ומת אחד מהן שנים ונתוספו עליהן רב הונא ורבי יצחק חד אמר שבת גורמת וחד אמר דיורין גורמין

תסתיים דרב הונא הוא דאמר שבת גורמת דאמר רבה בעאי מרב הונא ובעאי מרב יהודה עירב דרך הפתח ונסתם הפתח דרך החלון ונסתם החלון מהו ואמר לי שבת הואיל והותרה הותרה תסתיים

לימא רב הונא ורבי יצחק בפלוגתא דרבי יוסי ורבי יהודה קמיפלגי דתנן חצר שנפרצה משתי רוחותיה וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שניטלו קורותיו או לחייו מותרין לאותה שבת ואסורין לעתיד לבא דברי רבי יהודה

רבי יוסי אומר אם מותרין לאותה שבת מותרין לעתיד לבא ואם אסורין לעתיד לבא אסורין לאותה שבת

לימא רב הונא דאמר כרבי יהודה ורבי יצחק דאמר כרבי יוסי

אמר לך רב הונא אנא דאמרי אפילו לרבי יוסי עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם אלא דליתנהו למחיצות הכא איתנהו למחיצות

ורבי יצחק אמר אנא דאמרי אפילו לרבי יהודה עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם אלא דאיתנהו לדיורין הכא ליתנהו לדיורין:

וחכמים אומרים אחד משני דברים: היינו תנא קמא

איכא בינייהו יחיד ביישוב:

מתני׳ ארבעה דברים פטרו במחנה מביאין עצים מכל מקום ופטורין מרחיצת ידים ומדמאי ומלערב:

גמ׳ תנו רבנן מחנה היוצאת למלחמת הרשות מותרין בגזל עצים יבשים רבי יהודה בן תימא אומר אף חונין בכל מקום ובמקום שנהרגו שם נקברין:

מותרין בגזל עצים יבשים: האי תקנתא דיהושע הוה דאמר מר עשרה תנאים התנה יהושע שיהו מרעין בחורשין ומלקטין עצים משדותיהן

התם בהיזמי והיגי הכא בשאר עצים

אי נמי התם במחוברין הכא בתלושין

אי נמי התם בלחין הכא ביבשים:

רבי יהודה בן תימא אומר אף חונין בכל מקום ובמקום שנהרגים שם נקברים: פשיטא מת מצוה הוא ומת מצוה קונה מקומו

לא צריכא אף על גב

דאית ליה קוברין דתניא איזהו מת מצוה כל שאין לו קוברין קורא ואחרים עונין אותו אין זה מת מצוה

ומת מצוה קנה מקומו והתניא המוצא מת מוטל בסרטיא מפניהו לימין אסרטיא או לשמאל אסרטיא

שדה בור ושדה ניר מפניהו לשדה בור שדה ניר ושדה זרע מפניהו לשדה ניר היו שתיהן נירות שתיהן זרועות שתיהן בורות מפנהו לכל רוח שירצה

אמר רב ביבי הכא במת מוטל על המיצר עסקינן מתוך שניתנה רשות לפנותו מן המיצר מפניהו לכל רוח שירצה:

ופטורין מרחיצת ידים: אמר אביי לא שנו אלא מים ראשונים אבל מים אחרונים חובה

אמר רב חייא בר אשי מפני מה אמרו מים אחרונים חובה מפני שמלח סדומית יש שמסמא את העינים

אמר אביי ומשתכחא כקורטא בכורא אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי כייל מילחא מאי אמר ליה [הא] לא מיבעיא:

ומדמאי: דתנן מאכילין את העניים דמאי ואת אכסניא דמאי אמר רב הונא תנא בית שמאי אומרים אין מאכילין את העניים דמאי ואת אכסניא דמאי ובית הלל אומרים מאכילין את העניים דמאי ואת אכסניא דמאי:

ומלערב: אמרי דבי רבי ינאי לא שנו אלא עירובי חצירות אבל עירובי תחומין חייבין

דתני רבי חייא לוקין על עירובי תחומין דבר תורה

מתקיף לה רבי יונתן וכי לוקין על לאו שבאל מתקיף רב אחא בר יעקב אלא מעתה דכתיב אל תפנו אל האובות ואל הידעונים הכי נמי דלא לקי

רבי יונתן הכי קשיא ליה לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין וכל לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין אין לוקין עליו

אמר רב אשי מי כתיב אל יוציא אל יצא כתיב:

הדרן עלך מבוי

מתני׳ עושין פסין לביראות

ארבעה דיומדין נראין כשמונה דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר שמונה נראין כשנים עשר ארבעה דיומדים וארבעה פשוטין

גובהן עשרה טפחים ורוחבן ששה ועוביים כל שהוא וביניהן כמלא שתי רבקות של שלש שלש בקר דברי רבי מאיר

רבי יהודה אומר של ארבע קשורות ולא מותרות אחת נכנסת ואחת יוצאת

מותר להקריב לבאר ובלבד שתהא פרה ראשה ורובה בפנים ושותה

מותר

Scroll To Top