הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
עירובין יח
עד כמה אפשר להרחיק ולהקריב את פסי הביראות לבאר? האם יש הבדל בין בור לבאר או בין אם זה שייך ליחיד או לרבים לגבי דינים של פסי ביראות? מהי שיטת חנניא והאם ברור שהמשנה לא הולכת לשיטתו? מהי שיטת ר' עקיבא והאם ברור שהמשנה לא הולכת לשיטתו?מהי שיטת ר' יהודה בן בבא? והאם ברור שהמשנה לא הולכת לשיטתו? מה האטימולוגיה של המילה דיומד? בעקבות זה, הגמרא מביאה עוד כמה מלים עם "דיו". אחד מהם נאמר על ידי ר' ירמיה בן אלעזר והגמרא מביאה שמונה מאמרים שלו בעניינים אלו (השמיני יהיה בדף הבא): 1. אדם הראשון היה נברא עם שני פרצופים והקב"ה חילק אותו לשניים. הגמרא מביאה מחלוקת בעניין ודנה בשתי הגישות השונות ומביאה פסוקים כדי להקשות על הגישות השונות. 2. כשאדם הראשון היה בנידוי לאחד חטא עץ הדעת, הוליד רוחות, שדים ולילין (מזיקים). 3. לא אומרים כל שבחו של אדם בפניו אלא מקצתו. 4. עדיף לקבל מזונות מיד הקב"ה משאר להיות תלויים בבשר ודם. 5. כל בית שנשמעים בו דברי תורה בלילה אינו נחרב. 6. משחרב בית המקדש רק משתמשים בחלק מהשם המפורש 'יה'. 7. כשבבל נחרבה, זה השפיע לרעה על שכנותיה אבל כשמלכות ישראל נחרבה, זה השפיע לטובה על סביבותיה.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין רבי יהודה אומר עד בית סאתים
אמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא לגנה ולקרפף אבל אם היה דיר או סהר או מוקצה או חצר אפילו בית חמשת כורין אפילו בית עשרה כורין מותר ומותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין:
גמ׳ לימא מתניתין דלא כחנניא דתניא עושין פסין לבור וחבלין לשיירא וחנניא אומר חבלין לבור אבל לא פסין
אפילו תימא חנניא בור לחוד באר לחוד
איכא דאמרי מדלא קתני חנניא אומר עושין חבלין לבור ופסין לבאר מכלל דלחנניא לא שנא בור ולא שנא באר חבלין אין פסין לא לימא מתניתין דלא כחנניא
אפילו תימא חנניא למאי דקאמר תנא קמא קא מהדר ליה
לימא מתניתין דלא כרבי עקיבא דתנן אחד באר הרבים ובור הרבים ובאר היחיד עושין להן פסין אבל בור היחיד עושין לו מחיצה גבוה עשרה טפחים דברי רבי עקיבא
ואילו הכא קתני לביראות לביראות אין לבורות לא
אפילו תימא רבי עקיבא באר מים חיים דפסיקא ליה לא שנא דרבים ולא שנא דיחיד קתני בור מכונסין דלא פסיקא ליה לא קתני
לימא מתניתין דלא כרבי יהודה בן בבא דתנן רבי יהודה בן בבא אומר אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד ואילו הכא קתני לביראות לא שנא דרבים ולא שנא דיחיד
אפילו תימא רבי יהודה בן בבא מאי ביראות ביראות דעלמא
מאי דיומדין אמר רבי ירמיה בן אלעזר דיו עמודין:
דיו למנודה שבח זונית נתקלקל במידה שלשה סימן:
תנן התם רבי יהודה אומר כל השיתין פטורין חוץ מן הדיופרא מאי דיופרא אמר עולא אילן העושה דיו פירות בשנה
אמר רבי ירמיה בן אלעזר דיו פרצוף פנים היה לו לאדם הראשון שנאמר אחור וקדם צרתני כתיב ויבן ה׳ אלהים את הצלע וגו׳ רב ושמואל חד אמר פרצוף וחד אמר זנב
בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב אחור וקדם צרתני אלא למאן דאמר זנב מאי אחור וקדם צרתני
כדרבי אמי דאמר רבי אמי אחור למעשה בראשית וקדם לפורענות
בשלמא אחור למעשה בראשית דלא איברי עד מעלי שבתא אלא וקדם לפורענות מאי היא אילימא משום קללה הא בתחילה נתקלל נחש ולבסוף נתקללה חוה ולבסוף נתקלל אדם
אלא למבול דכתיב וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם ועד בהמה וגו׳
בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב וייצר תרין יודין אלא למאן דאמר זנב מאי וייצר
כדרבי שמעון בן פזי דאמר רבי שמעון בן פזי אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי
בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב זכר ונקבה בראם אלא למאן דאמר זנב מאי זכר ונקבה בראם
לכדרבי אבהו דרבי אבהו רמי כתיב זכר ונקבה בראם וכתיב (כי) בצלם אלהים ברא אותו בתחלה עלתה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד
בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב ויסגור בשר תחתנה אלא למאן דאמר זנב מאי ויסגור בשר תחתנה
אמר רב זביד ואיתימא רבי ירמיה ואיתימא רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך
בשלמא למאן דאמר זנב היינו דכתיב ויבן אלא למאן דאמר פרצוף מאי ויבן
לכדרבי שמעון בן מנסיא דדריש רבי שמעון בן מנסיא ויבן ה׳ אלהים את הצלע מלמד שקילעה הקדוש ברוך הוא לחוה והביאה לאדם הראשון שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בנייתא
דבר אחר ויבן ה׳ אלהים אמר רב חסדא ואמרי לה במתניתא תנא מלמד שבנאה הקדוש ברוך הוא לחוה כבניין
אוצר מה אוצר זה רחב מלמטה וקצר מלמעלה כדי לקבל את הפירות אף האשה רחבה מלמטה וקצרה מלמעלה כדי לקבל את הולד
ויביאה אל האדם מלמד שעשה הקדוש ברוך הוא שושבינות לאדם הראשון מכאן לגדול שיעשה שושבינות לקטן ואל ירע לו
ולמאן דאמר פרצוף הי מינייהו סגי ברישא אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא דזכר סגי ברישא דתניא לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך ואפילו היא אשתו נזדמנה על הגשר יסלקנה לצדדין וכל העובר אחורי אשה בנהר אין לו חלק לעולם הבא:
תנו רבנן המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה אפילו דומה למשה רבינו שקיבל תורה מהר סיני לא ינקה מדינה של גיהנם ועליו הכתוב אומר יד ליד לא ינקה רע לא ינקה מדינה של גיהנם
אמר רב נחמן מנוח עם הארץ היה שנאמר ויקם וילך מנוח אחרי אשתו
מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אלא מעתה גבי אלקנה דכתיב וילך אלקנה אחרי אשתו הכי נמי וגבי אלישע דכתיב ויקם וילך אחריה הכי נמי
אלא אחרי דבריה ועצתה הכא נמי אחרי דבריה ועצתה
אמר רב אשי ולמאי דאמר רב נחמן מנוח עם הארץ היה אפילו בי רב נמי לא קרא דכתיב ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ולא לפני האיש
אמר רבי יוחנן אחרי ארי ולא אחרי אשה אחרי אשה ולא אחרי עבודה זרה אחורי עבודה זרה ולא אחורי בית הכנסת בשעה שמתפללין
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי הוליד רוחין ושידין ולילין שנאמר ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו מכלל דעד האידנא לאו כצלמו אוליד
מיתיבי היה רבי מאיר אומר אדם הראשון חסיד גדול היה כיון שראה שנקנסה מיתה על ידו ישב בתענית מאה שלשים שנה ופירש מן האשה מאה שלשים שנה והעלה זרזי תאנים על בשרו מאה שלשים שנה
כי קאמרינן ההוא בשכבת זרע דחזא לאונסיה
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר מקצת שבחו של אדם אומרים בפניו וכולו שלא בפניו מקצת שבחו בפניו דכתיב כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה
כולו שלא בפניו דכתיב נח איש צדיק תמים היה בדורותיו
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר מאי דכתיב והנה עלה זית טרף בפיה אמרה יונה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כדבש ותלוין ביד בשר ודם כתיב הכא טרף וכתיב התם הטריפני לחם חוקי
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה שוב אינו נחרב שנאמר ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר מיום שחרב בית המקדש דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות שנאמר כל הנשמה תהלל יה הללויה
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר נתקללה בבל נתקללו שכיניה נתקללה שומרון נתברכו שכיניה נתקללה בבל נתקללו שכיניה דכתיב ושמתיה למורש קיפוד ואגמי מים נתקללה שומרון נתברכו שכיניה דכתיב ושמתי שומרון לעי השדה
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
גפ"ת 26 :מה קורה כאשר לא נכנסים לבית הכנסת?
מה הבעיה להתפלל אחורי בית הכנסת? מה זה בכלל אחוריים של בית הכנסת? השבוע נעיין בפירושו של תוספות למימרא זו וננסה מתוך כך לחשוב ולהעמיק במקומו של בית הכנסת בחיים שלנו ובמתח שבין מקדש מעט למקום המקדש הגדול ובין שני אלו לציבור המתפלל בתוכם. בימי הקורונה הללו כאשר בתי הכנסיות נסגרים נשאלת ביתר שאת שאלת…
עירובין י"ח: "לא יהלך אדם אחורי אישה בדרך"
האיסור ללכת אחרי אישה הוא הזדמנות מצוינת לבדוק כיצד משתנה ההלכה בהתאם לתמורות הזמן – אך יותר מכך, לבחון מהם השיקולים המשמשים במנגנון פסיקת ההלכה: האם מדובר במעבדה סגורה האדישה לרעשי הרקע של הקשרי הזמן והמקום, או שאלה הופכים לחלק מגופי ההלכה ממש? במסכת עירובין דף י"ח נידונה בהרחבה בריאת האדם הראשון והאישה שלצדו, אגב…
עירובין יח
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין רבי יהודה אומר עד בית סאתים
אמרו לו לא אמרו בית סאתים אלא לגנה ולקרפף אבל אם היה דיר או סהר או מוקצה או חצר אפילו בית חמשת כורין אפילו בית עשרה כורין מותר ומותר להרחיק כל שהוא ובלבד שירבה בפסין:
גמ׳ לימא מתניתין דלא כחנניא דתניא עושין פסין לבור וחבלין לשיירא וחנניא אומר חבלין לבור אבל לא פסין
אפילו תימא חנניא בור לחוד באר לחוד
איכא דאמרי מדלא קתני חנניא אומר עושין חבלין לבור ופסין לבאר מכלל דלחנניא לא שנא בור ולא שנא באר חבלין אין פסין לא לימא מתניתין דלא כחנניא
אפילו תימא חנניא למאי דקאמר תנא קמא קא מהדר ליה
לימא מתניתין דלא כרבי עקיבא דתנן אחד באר הרבים ובור הרבים ובאר היחיד עושין להן פסין אבל בור היחיד עושין לו מחיצה גבוה עשרה טפחים דברי רבי עקיבא
ואילו הכא קתני לביראות לביראות אין לבורות לא
אפילו תימא רבי עקיבא באר מים חיים דפסיקא ליה לא שנא דרבים ולא שנא דיחיד קתני בור מכונסין דלא פסיקא ליה לא קתני
לימא מתניתין דלא כרבי יהודה בן בבא דתנן רבי יהודה בן בבא אומר אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד ואילו הכא קתני לביראות לא שנא דרבים ולא שנא דיחיד
אפילו תימא רבי יהודה בן בבא מאי ביראות ביראות דעלמא
מאי דיומדין אמר רבי ירמיה בן אלעזר דיו עמודין:
דיו למנודה שבח זונית נתקלקל במידה שלשה סימן:
תנן התם רבי יהודה אומר כל השיתין פטורין חוץ מן הדיופרא מאי דיופרא אמר עולא אילן העושה דיו פירות בשנה
אמר רבי ירמיה בן אלעזר דיו פרצוף פנים היה לו לאדם הראשון שנאמר אחור וקדם צרתני כתיב ויבן ה׳ אלהים את הצלע וגו׳ רב ושמואל חד אמר פרצוף וחד אמר זנב
בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב אחור וקדם צרתני אלא למאן דאמר זנב מאי אחור וקדם צרתני
כדרבי אמי דאמר רבי אמי אחור למעשה בראשית וקדם לפורענות
בשלמא אחור למעשה בראשית דלא איברי עד מעלי שבתא אלא וקדם לפורענות מאי היא אילימא משום קללה הא בתחילה נתקלל נחש ולבסוף נתקללה חוה ולבסוף נתקלל אדם
אלא למבול דכתיב וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם ועד בהמה וגו׳
בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב וייצר תרין יודין אלא למאן דאמר זנב מאי וייצר
כדרבי שמעון בן פזי דאמר רבי שמעון בן פזי אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי
בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב זכר ונקבה בראם אלא למאן דאמר זנב מאי זכר ונקבה בראם
לכדרבי אבהו דרבי אבהו רמי כתיב זכר ונקבה בראם וכתיב (כי) בצלם אלהים ברא אותו בתחלה עלתה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד
בשלמא למאן דאמר פרצוף היינו דכתיב ויסגור בשר תחתנה אלא למאן דאמר זנב מאי ויסגור בשר תחתנה
אמר רב זביד ואיתימא רבי ירמיה ואיתימא רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך
בשלמא למאן דאמר זנב היינו דכתיב ויבן אלא למאן דאמר פרצוף מאי ויבן
לכדרבי שמעון בן מנסיא דדריש רבי שמעון בן מנסיא ויבן ה׳ אלהים את הצלע מלמד שקילעה הקדוש ברוך הוא לחוה והביאה לאדם הראשון שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בנייתא
דבר אחר ויבן ה׳ אלהים אמר רב חסדא ואמרי לה במתניתא תנא מלמד שבנאה הקדוש ברוך הוא לחוה כבניין
אוצר מה אוצר זה רחב מלמטה וקצר מלמעלה כדי לקבל את הפירות אף האשה רחבה מלמטה וקצרה מלמעלה כדי לקבל את הולד
ויביאה אל האדם מלמד שעשה הקדוש ברוך הוא שושבינות לאדם הראשון מכאן לגדול שיעשה שושבינות לקטן ואל ירע לו
ולמאן דאמר פרצוף הי מינייהו סגי ברישא אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא דזכר סגי ברישא דתניא לא יהלך אדם אחורי אשה בדרך ואפילו היא אשתו נזדמנה על הגשר יסלקנה לצדדין וכל העובר אחורי אשה בנהר אין לו חלק לעולם הבא:
תנו רבנן המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה אפילו דומה למשה רבינו שקיבל תורה מהר סיני לא ינקה מדינה של גיהנם ועליו הכתוב אומר יד ליד לא ינקה רע לא ינקה מדינה של גיהנם
אמר רב נחמן מנוח עם הארץ היה שנאמר ויקם וילך מנוח אחרי אשתו
מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אלא מעתה גבי אלקנה דכתיב וילך אלקנה אחרי אשתו הכי נמי וגבי אלישע דכתיב ויקם וילך אחריה הכי נמי
אלא אחרי דבריה ועצתה הכא נמי אחרי דבריה ועצתה
אמר רב אשי ולמאי דאמר רב נחמן מנוח עם הארץ היה אפילו בי רב נמי לא קרא דכתיב ותקם רבקה ונערותיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ולא לפני האיש
אמר רבי יוחנן אחרי ארי ולא אחרי אשה אחרי אשה ולא אחרי עבודה זרה אחורי עבודה זרה ולא אחורי בית הכנסת בשעה שמתפללין
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי הוליד רוחין ושידין ולילין שנאמר ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו מכלל דעד האידנא לאו כצלמו אוליד
מיתיבי היה רבי מאיר אומר אדם הראשון חסיד גדול היה כיון שראה שנקנסה מיתה על ידו ישב בתענית מאה שלשים שנה ופירש מן האשה מאה שלשים שנה והעלה זרזי תאנים על בשרו מאה שלשים שנה
כי קאמרינן ההוא בשכבת זרע דחזא לאונסיה
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר מקצת שבחו של אדם אומרים בפניו וכולו שלא בפניו מקצת שבחו בפניו דכתיב כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה
כולו שלא בפניו דכתיב נח איש צדיק תמים היה בדורותיו
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר מאי דכתיב והנה עלה זית טרף בפיה אמרה יונה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם יהיו מזונותי מרורין כזית ומסורין בידך ואל יהיו מתוקין כדבש ותלוין ביד בשר ודם כתיב הכא טרף וכתיב התם הטריפני לחם חוקי
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה שוב אינו נחרב שנאמר ולא אמר איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר מיום שחרב בית המקדש דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות שנאמר כל הנשמה תהלל יה הללויה
ואמר רבי ירמיה בן אלעזר נתקללה בבל נתקללו שכיניה נתקללה שומרון נתברכו שכיניה נתקללה בבל נתקללו שכיניה דכתיב ושמתיה למורש קיפוד ואגמי מים נתקללה שומרון נתברכו שכיניה דכתיב ושמתי שומרון לעי השדה
