Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

ח׳ באלול תש״פ | 28 אוגוסט 2020

עירובין יט

השיעור היום מוקדש על ידי אדם דיקר וקרולין הוכסטדר לעילוי נשמת אביה, אפרים בן ברוך ז"ל ועל נישואין של בניהם שמשון לזואי אבודי. ועל ידי ברי וגבי גלמן לכבוד בנם, אמיחי שלום לכבוד בר המצווה שלו השבת. 

מסיימים את המאמרים של ר' ירמיה בן אלעזר ומשם נכנסים לדיון בענייני גיהנום. הגמרא מדבר על ההבדלים במשנה בין שיטות ר' מאיר ור' יהודה. אביי שואל את רבה כמה שאלות בעניין פסי ביראות.

לחצו כאן לתמונות

למטעי כרם

ואמר רבי ירמיה בן אלעזר בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם מתחייב אדם הריגה למלכות מטילין לו חכה לתוך פיו כדי שלא יקלל את המלך

מדת הקדוש ברוך הוא אדם מתחייב הריגה למקום שותק שנאמר לך דומיה תהלה ולא עוד אלא שמשבח שנאמר תהלה ולא עוד אלא שדומה לו כאילו מקריב קרבן שנאמר ולך ישולם נדר

היינו דאמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה

עוברי אלו בני אדם שעוברין על רצונו של הקדוש ברוך הוא עמק שמעמיקין להם גיהנם הבכא שבוכין ומורידין דמעות כמעיין של שיתין גם ברכות יעטה מורה שמצדיקין עליהם את הדין ואומרים לפניו רבונו של עולם יפה דנת יפה זכית יפה חייבת ויפה תקנת גיהנם לרשעים גן עדן לצדיקים

איני והאמר רבי שמעון בן לקיש רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרין בתשובה שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו׳ שפשעו לא נאמר אלא הפושעים שפושעים והולכין לעולם

לא קשיא הא בפושעי ישראל הא בפושעי אומות העולם

הכי נמי מסתברא דאם כן קשיא דריש לקיש אדריש לקיש דאמר ריש לקיש פושעי ישראל אין אור גיהנם שולטת בהן קל וחומר ממזבח הזהב

מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב עמד כמה שנים ולא שלטה בו האור פושעי ישראל שמליאין מצות כרמון שנאמר כפלח הרמון רקתך ואמר רבי שמעון בן לקיש אל תיקרי רקתך אלא ריקתיך שאפילו ריקנין שבך מליאין מצות כרמון על אחת כמה וכמה

אלא הא דכתיב עוברי בעמק הבכא ההוא דמחייבי ההיא שעתא בגיהנם ואתי אברהם אבינו ומסיק להו ומקבל להו בר מישראל שבא על הגויה דמשכה ערלתו ולא מבשקר ליה

מתקיף לה רב כהנא השתא דאמרת הפושעים דפשעי ואזלי אלא מעתה דכתיב המוציא והמעלה דמסיק ודמפיק הוא אלא דאסיק ואפיק הכי נמי דפשעי הוא

ואמר רבי ירמיה (בר) אלעזר שלשה פתחים יש לגיהנם אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלים במדבר דכתיב וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה

בים דכתיב מבטן שאול שועתי שמעת קולי

בירושלים דכתיב נאם ה׳ אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים ותנא דבי רבי ישמעאל אשר אור לו בציון זו גיהנם ותנור לו בירושלים זו פתחה של גיהנם

ותו ליכא והאמר רבי מריון אמר רבי יהושע בן לוי ואמרי לה תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות וזו היא פתחה של גיהנם דילמא היינו דירושלים

אמר רבי יהושע בן לוי שבעה שמות יש לגיהנם ואלו הן שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ התחתית

שאול דכתיב מבטן שאול שועתי שמעת קולי אבדון דכתיב היסופר בקבר חסדך אמונתך באבדון באר שחת דכתיב כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת ובור שאון וטיט היון דכתיב ויעלני מבור שאון מטיט היון וצלמות דכתיב יושבי חושך וצלמות וארץ התחתית גמרא הוא

ותו ליכא והאיכא גיהנם גיא שעמוקה (בגיהנם) שהכל יורד לה על עסקי הנם

והאיכא תפתה דכתיב כי ערוך מאתמול תפתה ההוא שכל המתפתה ביצרו יפול שם

גן עדן אמר ריש לקיש אם בארץ ישראל הוא בית שאן פתחו ואם בערביא בית גרם פתחו ואם בין הנהרות הוא דומסקנין פתחו בבבל אביי משתבח בפירי דמעבר ימינא רבא משתבח בפירי דהרפניא:

וביניהן כמלוא שתי וכו׳: פשיטא כיון דתנא ליה דקשורות הוו אנן ידעינן דלא הוו מותרות

מהו דתימא קשורות כעין קשורות אבל ממש לא קא משמע לן ולא מותרות:

אחת נכנסת ואחת יוצאת: תנא רבקה נכנסת ורבקה יוצאת תנו רבנן כמה ראשה ורובה של פרה שתי אמות וכמה עוביה של פרה אמה ושני שלישי אמה

שהן כעשר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כשלש עשרה אמה וכארבע עשרה אמה

כעשר הא עשר הויין משום דבעי למיתנא סיפא כשלש עשרה

כשלש עשרה טפי הויין משום דבעי למתני כארבע עשרה וכארבע עשרה הא לא הויא אמר רב פפא יתירות על שלש עשרה ואינן מגיעות לארבע עשרה

אמר רב פפא בבור שמונה דכולי עלמא לא פליגי דלא בעינן פשוטין

בבור שתים עשרה דכולי עלמא לא פליגי דבעינן פשוטין

כי פליגי משמונה עד שתים עשרה לרבי מאיר בעינן פשוטין לרבי יהודה לא בעינן פשוטין

ורב פפא מאי קא משמע לן תנינא

רב פפא ברייתא לא שמיע ליה וקא משמע לן כברייתא:

אריך יותר בתל חיצת חצר שיבשה סימן: בעא מיניה אביי מרבה האריך בדיומדין כשיעור פשוטין לרבי מאיר מהו

אמר ליה תניתוה ובלבד שירבה בפסין מאי לאו דמאריך בדיומדין לא דמפיש ועביד פשוטין

אי הכי האי ובלבד שירבה בפסין עד שירבה פסין מיבעי ליה תני עד שירבה פסין

איכא דאמרי אמר ליה תניתוה ובלבד שירבה בפסין מאי לאו דמפיש ועביד פשוטין לא דמאריך בדיומדין

הכי נמי מסתברא מדקתני ובלבד שירבה בפסין שמע מינה

בעא מיניה אביי מרבה יותר משלש עשרה אמה ושליש לרבי יהודה מהו פשוטין עביד או בדיומדין מאריך

אמר ליה תניתוה כמה הן מקורבין כדי ראשה ורובה של פרה וכמה מרוחקין אפילו כור ואפילו כוריים

רבי יהודה אומר בית סאתים מותר יותר מבית סאתים אסור אמרו לו לרבי יהודה אי אתה מודה בדיר וסהר ומוקצה וחצר אפילו בת חמשת כורים ואפילו בת עשרה כורים שמותר

אמר להן זו מחיצה ואלו פסין

ואם איתא זו מחיצה וזו היא מחיצה מיבעי ליה

הכי קאמר זו תורת מחיצה עליה ופרצותיה בעשר ואלו תורת פסין עליהן ופרצותיהן בשלש עשרה אמה ושליש

בעא מיניה אביי מרבה תל המתלקט עשרה מתוך ארבע נידון משום דיומד או אינו נידון משום דיומד

אמר ליה תניתוה רבי שמעון בן אלעזר אומר היתה שם אבן מרובעת רואין כל שאילו תחלק ויש בה אמה לכאן ואמה לכאן נידון משום דיומד ואם לאו אינו נידון משום דיומד

רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר היתה שם אבן עגולה רואין כל שאילו תחקק ותחלק ויש בה אמה לכאן ואמה לכאן נידון משום דיומד ואם לאו אינו נידון משום דיומד

במאי קא מיפלגי מר סבר חד רואין אמרינן תרי רואין לא אמרינן ומר סבר אפילו תרי רואין נמי אמרינן

בעא מיניה אביי מרבה חיצת הקנים קנה קנה פחות משלשה נידון משום דיומד או לאו

אמר ליה תניתוה היה שם אילן או גדר או חיצת הקנים נידון משום דיומד מאי לאו קנה קנה פחות משלשה

לא גודריתא דקני אי הכי היינו אילן

ואלא מאי קנה קנה פחות משלשה היינו גדר אלא מאי אית לך למימר תרי גווני גדר הכא נמי תרי גווני אילן

איכא דאמרי גודריתא דקני קא מיבעיא ליה גודריתא דקני מאי אמר ליה תניתוה היה שם גדר או אילן או חיצת הקנים נידון משום דיומד מאי לאו גודריתא דקני

לא קנה קנה פחות משלשה אי הכי היינו גדר

ואלא מאי גודריתא דקני היינו אילן אלא מאי אית לך למימר

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

עירובין יט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין יט

למטעי כרם

ואמר רבי ירמיה בן אלעזר בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם מתחייב אדם הריגה למלכות מטילין לו חכה לתוך פיו כדי שלא יקלל את המלך

מדת הקדוש ברוך הוא אדם מתחייב הריגה למקום שותק שנאמר לך דומיה תהלה ולא עוד אלא שמשבח שנאמר תהלה ולא עוד אלא שדומה לו כאילו מקריב קרבן שנאמר ולך ישולם נדר

היינו דאמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה

עוברי אלו בני אדם שעוברין על רצונו של הקדוש ברוך הוא עמק שמעמיקין להם גיהנם הבכא שבוכין ומורידין דמעות כמעיין של שיתין גם ברכות יעטה מורה שמצדיקין עליהם את הדין ואומרים לפניו רבונו של עולם יפה דנת יפה זכית יפה חייבת ויפה תקנת גיהנם לרשעים גן עדן לצדיקים

איני והאמר רבי שמעון בן לקיש רשעים אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרין בתשובה שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו׳ שפשעו לא נאמר אלא הפושעים שפושעים והולכין לעולם

לא קשיא הא בפושעי ישראל הא בפושעי אומות העולם

הכי נמי מסתברא דאם כן קשיא דריש לקיש אדריש לקיש דאמר ריש לקיש פושעי ישראל אין אור גיהנם שולטת בהן קל וחומר ממזבח הזהב

מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב עמד כמה שנים ולא שלטה בו האור פושעי ישראל שמליאין מצות כרמון שנאמר כפלח הרמון רקתך ואמר רבי שמעון בן לקיש אל תיקרי רקתך אלא ריקתיך שאפילו ריקנין שבך מליאין מצות כרמון על אחת כמה וכמה

אלא הא דכתיב עוברי בעמק הבכא ההוא דמחייבי ההיא שעתא בגיהנם ואתי אברהם אבינו ומסיק להו ומקבל להו בר מישראל שבא על הגויה דמשכה ערלתו ולא מבשקר ליה

מתקיף לה רב כהנא השתא דאמרת הפושעים דפשעי ואזלי אלא מעתה דכתיב המוציא והמעלה דמסיק ודמפיק הוא אלא דאסיק ואפיק הכי נמי דפשעי הוא

ואמר רבי ירמיה (בר) אלעזר שלשה פתחים יש לגיהנם אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלים במדבר דכתיב וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה

בים דכתיב מבטן שאול שועתי שמעת קולי

בירושלים דכתיב נאם ה׳ אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים ותנא דבי רבי ישמעאל אשר אור לו בציון זו גיהנם ותנור לו בירושלים זו פתחה של גיהנם

ותו ליכא והאמר רבי מריון אמר רבי יהושע בן לוי ואמרי לה תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות וזו היא פתחה של גיהנם דילמא היינו דירושלים

אמר רבי יהושע בן לוי שבעה שמות יש לגיהנם ואלו הן שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ התחתית

שאול דכתיב מבטן שאול שועתי שמעת קולי אבדון דכתיב היסופר בקבר חסדך אמונתך באבדון באר שחת דכתיב כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת ובור שאון וטיט היון דכתיב ויעלני מבור שאון מטיט היון וצלמות דכתיב יושבי חושך וצלמות וארץ התחתית גמרא הוא

ותו ליכא והאיכא גיהנם גיא שעמוקה (בגיהנם) שהכל יורד לה על עסקי הנם

והאיכא תפתה דכתיב כי ערוך מאתמול תפתה ההוא שכל המתפתה ביצרו יפול שם

גן עדן אמר ריש לקיש אם בארץ ישראל הוא בית שאן פתחו ואם בערביא בית גרם פתחו ואם בין הנהרות הוא דומסקנין פתחו בבבל אביי משתבח בפירי דמעבר ימינא רבא משתבח בפירי דהרפניא:

וביניהן כמלוא שתי וכו׳: פשיטא כיון דתנא ליה דקשורות הוו אנן ידעינן דלא הוו מותרות

מהו דתימא קשורות כעין קשורות אבל ממש לא קא משמע לן ולא מותרות:

אחת נכנסת ואחת יוצאת: תנא רבקה נכנסת ורבקה יוצאת תנו רבנן כמה ראשה ורובה של פרה שתי אמות וכמה עוביה של פרה אמה ושני שלישי אמה

שהן כעשר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כשלש עשרה אמה וכארבע עשרה אמה

כעשר הא עשר הויין משום דבעי למיתנא סיפא כשלש עשרה

כשלש עשרה טפי הויין משום דבעי למתני כארבע עשרה וכארבע עשרה הא לא הויא אמר רב פפא יתירות על שלש עשרה ואינן מגיעות לארבע עשרה

אמר רב פפא בבור שמונה דכולי עלמא לא פליגי דלא בעינן פשוטין

בבור שתים עשרה דכולי עלמא לא פליגי דבעינן פשוטין

כי פליגי משמונה עד שתים עשרה לרבי מאיר בעינן פשוטין לרבי יהודה לא בעינן פשוטין

ורב פפא מאי קא משמע לן תנינא

רב פפא ברייתא לא שמיע ליה וקא משמע לן כברייתא:

אריך יותר בתל חיצת חצר שיבשה סימן: בעא מיניה אביי מרבה האריך בדיומדין כשיעור פשוטין לרבי מאיר מהו

אמר ליה תניתוה ובלבד שירבה בפסין מאי לאו דמאריך בדיומדין לא דמפיש ועביד פשוטין

אי הכי האי ובלבד שירבה בפסין עד שירבה פסין מיבעי ליה תני עד שירבה פסין

איכא דאמרי אמר ליה תניתוה ובלבד שירבה בפסין מאי לאו דמפיש ועביד פשוטין לא דמאריך בדיומדין

הכי נמי מסתברא מדקתני ובלבד שירבה בפסין שמע מינה

בעא מיניה אביי מרבה יותר משלש עשרה אמה ושליש לרבי יהודה מהו פשוטין עביד או בדיומדין מאריך

אמר ליה תניתוה כמה הן מקורבין כדי ראשה ורובה של פרה וכמה מרוחקין אפילו כור ואפילו כוריים

רבי יהודה אומר בית סאתים מותר יותר מבית סאתים אסור אמרו לו לרבי יהודה אי אתה מודה בדיר וסהר ומוקצה וחצר אפילו בת חמשת כורים ואפילו בת עשרה כורים שמותר

אמר להן זו מחיצה ואלו פסין

ואם איתא זו מחיצה וזו היא מחיצה מיבעי ליה

הכי קאמר זו תורת מחיצה עליה ופרצותיה בעשר ואלו תורת פסין עליהן ופרצותיהן בשלש עשרה אמה ושליש

בעא מיניה אביי מרבה תל המתלקט עשרה מתוך ארבע נידון משום דיומד או אינו נידון משום דיומד

אמר ליה תניתוה רבי שמעון בן אלעזר אומר היתה שם אבן מרובעת רואין כל שאילו תחלק ויש בה אמה לכאן ואמה לכאן נידון משום דיומד ואם לאו אינו נידון משום דיומד

רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר היתה שם אבן עגולה רואין כל שאילו תחקק ותחלק ויש בה אמה לכאן ואמה לכאן נידון משום דיומד ואם לאו אינו נידון משום דיומד

במאי קא מיפלגי מר סבר חד רואין אמרינן תרי רואין לא אמרינן ומר סבר אפילו תרי רואין נמי אמרינן

בעא מיניה אביי מרבה חיצת הקנים קנה קנה פחות משלשה נידון משום דיומד או לאו

אמר ליה תניתוה היה שם אילן או גדר או חיצת הקנים נידון משום דיומד מאי לאו קנה קנה פחות משלשה

לא גודריתא דקני אי הכי היינו אילן

ואלא מאי קנה קנה פחות משלשה היינו גדר אלא מאי אית לך למימר תרי גווני גדר הכא נמי תרי גווני אילן

איכא דאמרי גודריתא דקני קא מיבעיא ליה גודריתא דקני מאי אמר ליה תניתוה היה שם גדר או אילן או חיצת הקנים נידון משום דיומד מאי לאו גודריתא דקני

לא קנה קנה פחות משלשה אי הכי היינו גדר

ואלא מאי גודריתא דקני היינו אילן אלא מאי אית לך למימר

Scroll To Top