Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

כ״א באב תש״פ | 11 אוגוסט 2020

עירובין ב

מסכת עירובין מוקדש על ידי עדינה ואריק חג'ג לכובד הוריהם, הרב דוד ואיילין גרינסטון ורוג'ר וקטי חג'ג שגילדו ילדים, נכדים ונינים שלומדים תורה יומם ולילה וכפי שכתוב בעירובין י"ח כל בית שנשמעים בו דברי תורה בלילה שוב אינו נחרב.

השיעורים השבוע מוקדשים על ידי ג'סיקה ג'ובנק בהערכת תודה לקבוצת דף יומי רמת אורה ולכבוד איסוריה להרולד קינסברג. השיעור היום מוקדש על ידי ליליאן ואריה כהן לזכר נשמת אביה של ליליאן דוד בן צבי ז"ל. ועל ידי מישל ויינר לרפואה שלמה לבתה בלה רחל בת מלכה אניא.

מהן ארבעת הרשויות? מה זה עירוב ומה זה יכול להתיר? אפשר להתיר מבוי על ידי לחי, קורה או צורת הפתח. מה הגובה המקסימלית של הקורה? מה הרוחב המקסימלי של הפתח? מחלוקת תנא קמא ור' יהודה. הגמרא משווה את המשנה למשנה הראשונה בסוכה שגם שם חולקים ר' יהודה ותנא קמא לגבי גובה מקסימלי של סוכה. רב אומר חכמים לומדים מפתח ההיכל בבית המקדש שהיה גבוה 20 אמה ור' יהודה למד מפתחו של אולם שהיה גבוה 40 אמה – ושניהם דרשו מפסוק על פתח אוהל מועד. איך אפשר ללמוד ממידות בבית המקדש מפסוק במשכן? ולמה לא מחצר המשכן שהיה רחב יותר? . הגמרא מביאה כמה קושיות על רב ומסיק שר' יהודה למד מפתחן של מלכים ולא מהאולם.

מתני׳ מבוי שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך

והרחב מעשר אמות ימעט ואם יש לו צורת הפתח אף על פי שהוא רחב מעשר אמות אין צריך למעט:

גמ׳ תנן התם סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר מאי שנא גבי סוכה דתני פסולה וגבי מבוי תני תקנתא

סוכה דאורייתא תני פסולה מבוי דרבנן תני תקנתא

ואיבעית אימא דאורייתא נמי תני תקנתא אלא סוכה דנפישין מיליה פסיק ותני פסולה מבוי דלא נפישי מיליה תני תקנתא

אמר רב יהודה אמר רב חכמים לא למדוה אלא מפתחו של היכל ורבי יהודה לא למדה אלא מפתחו של אולם

דתנן פתחו של היכל גבהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות ושל אולם גבהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמות

ושניהן מקרא אחד דרשו ושחטו פתח אהל מועד דרבנן סברי קדושת היכל לחוד וקדושת אולם לחוד וכי כתיב פתח אהל מועד אהיכל כתיב

ורבי יהודה סבר היכל ואולם קדושה אחת היא וכי כתיב פתח אהל מועד אתרוייהו הוא דכתיב

ואיבעית אימא לרבי יהודה נמי קדושת אולם לחוד וקדושת היכל לחוד והכא היינו טעמא דרבי יהודה דכתיב אל פתח אולם הבית

ורבנן אי הוה כתב אל פתח אולם כדקאמרת השתא דכתיב אל פתח אולם הבית הבית הפתוח לאולם

והא כי כתיב האי במשכן כתיב

אשכחן משכן דאיקרי מקדש ומקדש דאיקרי משכן דאי לא תימא הכי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולין שנאמר ושחטו פתח אהל מועד בזמן שפתוחין ולא בזמן שהן נעולים והא כי כתיב ההיא במשכן כתיב אלא אשכחן מקדש דאיקרי משכן ומשכן דאיקרי מקדש

בשלמא מקדש דאיקרי משכן דכתיב ונתתי (את) משכני בתוככם אלא משכן דאיקרי מקדש מנלן אילימא מדכתיב ונשאו הקהתים נושאי המקדש והקימו את המשכן עד בואם

ההוא בארון כתיב אלא מהכא ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

בין לרבנן ובין לרבי יהודה לילפו מפתח שער החצר דכתיב אורך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקומה חמש אמות וכתיב וחמש עשרה אמה קלעים לכתף וכתיב ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה מה להלן חמש ברוחב עשרים אף כאן חמש ברוחב עשרים

פתח שער החצר איקרי פתח סתמא לא איקרי

ואיבעית אימא כי כתיב קלעים חמש עשרה אמה לכתף בגובהה הוא דכתיב

גובהה והא כתיב וקומה חמש אמות ההוא משפת מזבח ולמעלה

ורבי יהודה מפתחו של אולם גמר והא תנן והרחב מעשר אמות ימעט ולא פליג רבי יהודה

אמר אביי פליג בברייתא דתניא והרחב מעשר אמות ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך למעט

וליפלוג במתניתין פליג בגובהה והוא הדין לרחבה

ואכתי רבי יהודה מפתחו של אולם גמר והתניא מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט ורבי יהודה מכשיר עד ארבעים וחמשים אמה ותני בר קפרא עד מאה

בשלמא לבר קפרא גוזמא אלא לרב יהודה מאי גוזמא בשלמא לרבי יהודה ארבעים גמר מפתחו של אולם אלא חמשים מנא ליה

אמר רב חסדא הא מתניתא אטעיתיה לרב דתניא מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה יותר מפתחו של היכל ימעט הוא סבר מדרבנן מפתחו של היכל גמרי רבי יהודה מפתחו של אולם גמר ולא היא רבי יהודה מפתחא דמלכין גמר

ורבנן אי מפתחו של היכל גמירי ליבעו דלתות כהיכל אלמה תנן הכשר מבוי בית שמאי אומרים לחי וקורה ובית הלל אומרים לחי או קורה

דלתות היכל לצניעות בעלמא הוא דעבידן

אלא מעתה לא תיהני ליה צורת הפתח דהא היכל צורת הפתח הויא לו אפילו הכי עשר אמות הוא דרויח אלמה תנן אם יש לו צורת הפתח אף על פי שרחב מעשר אמות אינו צריך למעט

מידי הוא טעמא אלא לרב הא מתני ליה רב יהודה לחייא בר רב קמיה דרב אינו צריך למעט ואמר ליה אתנייה צריך למעט

אלא מעתה

להעמיק בדף

המדריך למסכת עירובין

המדריך למסכת עירובין – דף משלהן 28

איך נראה הבית שלך? מהם גבולות הגזרה שלו? שירה וחמוטל מתחילות את עירובין בלי לפחד. שירה מירוויס מרילי וחמוטל שובל מתוך סיום מסכת שבת של הדרן בשידור חי.

גפת בדף היומי

ברוכה הבאה מסכת עירובין – גפת 24

בעזרת ה' אנחנו פותחות השבוע את מסכת עירובין. מסכת לא פשוטה שבמובן הפשוט מהווה המשך ישיר למסכת שבת, ומרחיבה את האפשרויות והפתרונות שמצאו חז"ל לאיסור מלאכת הוצאה. כזכור, המלאכה האחרונה שאוזכרה במשנת ל"ט מלאכות בפרק שביעי של מסכת שבת היא "מלאכת הוצאה" וכבר ראינו בתחילת מסכת שבת את ההגדרה שלה על ידי הראשונים כ"מלאכה גרועה"…

עירובין

הקדמה למסכת עירובין – מאת יעל לדרר שחק

🙋🏻‍♀️ כאחת שעדיין רק מתחילה בדף יומי מבחינתה, ואף עדיין לומדת בכלל מה זה גמרא; כאחת שארון הספרים שלה לא מצויד בגמרות או במ"ד כרכים של אנציקלופדיה תלמודית; כאחת שלא מחזיקה לצידה (עדיין) מתמיד בדף היומי (חוץ מאבי היקר שמשנן איתי את הארמית שהוא זוכר כילד יתום מגיל 9, לפני שקפץ מהחלון של "ישיבת "תפארת…

עירובין ב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין ב

מתני׳ מבוי שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך

והרחב מעשר אמות ימעט ואם יש לו צורת הפתח אף על פי שהוא רחב מעשר אמות אין צריך למעט:

גמ׳ תנן התם סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר מאי שנא גבי סוכה דתני פסולה וגבי מבוי תני תקנתא

סוכה דאורייתא תני פסולה מבוי דרבנן תני תקנתא

ואיבעית אימא דאורייתא נמי תני תקנתא אלא סוכה דנפישין מיליה פסיק ותני פסולה מבוי דלא נפישי מיליה תני תקנתא

אמר רב יהודה אמר רב חכמים לא למדוה אלא מפתחו של היכל ורבי יהודה לא למדה אלא מפתחו של אולם

דתנן פתחו של היכל גבהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות ושל אולם גבהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמות

ושניהן מקרא אחד דרשו ושחטו פתח אהל מועד דרבנן סברי קדושת היכל לחוד וקדושת אולם לחוד וכי כתיב פתח אהל מועד אהיכל כתיב

ורבי יהודה סבר היכל ואולם קדושה אחת היא וכי כתיב פתח אהל מועד אתרוייהו הוא דכתיב

ואיבעית אימא לרבי יהודה נמי קדושת אולם לחוד וקדושת היכל לחוד והכא היינו טעמא דרבי יהודה דכתיב אל פתח אולם הבית

ורבנן אי הוה כתב אל פתח אולם כדקאמרת השתא דכתיב אל פתח אולם הבית הבית הפתוח לאולם

והא כי כתיב האי במשכן כתיב

אשכחן משכן דאיקרי מקדש ומקדש דאיקרי משכן דאי לא תימא הכי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולין שנאמר ושחטו פתח אהל מועד בזמן שפתוחין ולא בזמן שהן נעולים והא כי כתיב ההיא במשכן כתיב אלא אשכחן מקדש דאיקרי משכן ומשכן דאיקרי מקדש

בשלמא מקדש דאיקרי משכן דכתיב ונתתי (את) משכני בתוככם אלא משכן דאיקרי מקדש מנלן אילימא מדכתיב ונשאו הקהתים נושאי המקדש והקימו את המשכן עד בואם

ההוא בארון כתיב אלא מהכא ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

בין לרבנן ובין לרבי יהודה לילפו מפתח שער החצר דכתיב אורך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקומה חמש אמות וכתיב וחמש עשרה אמה קלעים לכתף וכתיב ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה מה להלן חמש ברוחב עשרים אף כאן חמש ברוחב עשרים

פתח שער החצר איקרי פתח סתמא לא איקרי

ואיבעית אימא כי כתיב קלעים חמש עשרה אמה לכתף בגובהה הוא דכתיב

גובהה והא כתיב וקומה חמש אמות ההוא משפת מזבח ולמעלה

ורבי יהודה מפתחו של אולם גמר והא תנן והרחב מעשר אמות ימעט ולא פליג רבי יהודה

אמר אביי פליג בברייתא דתניא והרחב מעשר אמות ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך למעט

וליפלוג במתניתין פליג בגובהה והוא הדין לרחבה

ואכתי רבי יהודה מפתחו של אולם גמר והתניא מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט ורבי יהודה מכשיר עד ארבעים וחמשים אמה ותני בר קפרא עד מאה

בשלמא לבר קפרא גוזמא אלא לרב יהודה מאי גוזמא בשלמא לרבי יהודה ארבעים גמר מפתחו של אולם אלא חמשים מנא ליה

אמר רב חסדא הא מתניתא אטעיתיה לרב דתניא מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה יותר מפתחו של היכל ימעט הוא סבר מדרבנן מפתחו של היכל גמרי רבי יהודה מפתחו של אולם גמר ולא היא רבי יהודה מפתחא דמלכין גמר

ורבנן אי מפתחו של היכל גמירי ליבעו דלתות כהיכל אלמה תנן הכשר מבוי בית שמאי אומרים לחי וקורה ובית הלל אומרים לחי או קורה

דלתות היכל לצניעות בעלמא הוא דעבידן

אלא מעתה לא תיהני ליה צורת הפתח דהא היכל צורת הפתח הויא לו אפילו הכי עשר אמות הוא דרויח אלמה תנן אם יש לו צורת הפתח אף על פי שרחב מעשר אמות אינו צריך למעט

מידי הוא טעמא אלא לרב הא מתני ליה רב יהודה לחייא בר רב קמיה דרב אינו צריך למעט ואמר ליה אתנייה צריך למעט

אלא מעתה

Scroll To Top