Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ח

הדף היומי

ט׳ באלול תש״פ | 29 אוגוסט 2020

עירובין כ

תמונות http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/52063-sFile.pdf

אביי שואל את רבה עוד כמה שאלות בקשר לפסי ביראות. גם ר' אלעזר מנסה ללמד אותנו דברים בקשר למהות המחיצות שמהוים הפסים בפסי ביראות. האם זה באמת מחיצה? כדי לאפשר למישהו לשתות מרשות היחיד אם עומד ברשות הרבים או להיפך (במקרה שאין פסי ביראות), הוא צריך שראשו ורובו יהיה ברשות שבו המים. האם זה נכון גם לגבי בהמות? יש שתי נוסחאות של השאלה. הגמרא מנסה לענות ממשנתינו אבל ללא הצלחה.

 

תרי גווני אילן הכא נמי תרי גווני גדר

בעא מיניה אביי מרבה חצר שראשה נכנס לבין הפסין מהו לטלטל מתוכה לבין הפסין ומבין הפסין לתוכה אמר ליה מותר

שתים מאי אמר ליה אסור

אמר רב הונא שתים אסורין ואפילו עירבו גזירה שמא יאמרו עירוב מועיל לבין הפסין רבא אמר עירבו מותר

אמר ליה אביי לרבא תניא דמסייע לך חצר שראשה אחד נכנס לבין הפסין מותר לטלטל מתוכה לבין הפסין ומבין הפסין לתוכה אבל שתים אסור במה דברים אמורים שלא עירבו אבל עירבו מותרין

לימא תיהוי תיובתא דרב הונא אמר לך רב הונא התם דהדרן וערבן

בעא מיניה אביי מרבה יבשו מים בשבת מהו אמר ליה כלום נעשית מחיצה אלא בשביל מים מים אין כאן מחיצה אין כאן

בעי רבין יבשו מים בשבת ובאו בשבת מהו אמר ליה אביי יבשו בשבת לא תיבעי לך דבעי מיניה דמר ופשיט לי דאסיר

באו נמי לא תיבעי לך דהוה ליה מחיצה העשויה בשבת ותניא כל מחיצה העשויה בשבת בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון שמה מחיצה

ולאו איתמר עלה אמר רב נחמן לא שנו אלא לזרוק אבל לטלטל לא

כי איתמר דרב נחמן אמזיד איתמר

אמר רבי אלעזר הזורק לבין פסי הביראות חייב פשיטא אי לאו מחיצה היא היכי משתרי ליה למלאות

לא צריכא דעבד כעין פסי ביראות ברשות הרבים וזרק לתוכה חייב

הא נמי פשיטא אי לאו דבעלמא מחיצה היא גבי בור היכי משתרי ליה לטלטלי לא צריכא אף על גב דקא בקעי בה רבים

ומאי קא משמע לן דלא אתו רבים ומבטלי מחיצתא הא אמר רבי אלעזר חדא זימנא

דתנן רבי יהודה אומר אם היתה דרך רשות הרבים מפסקתן יסלקנה לצדדין וחכמים אומרים אינו צריך רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו כאן הודיעך כחן של מחיצות

אי מהתם הוה אמינא כאן ולא סבירא ליה קא משמע לן כאן וסבירא ליה

ולימא הא ולא בעי הך חדא מכלל חבירתה איתמר:

מותר להקריב לבאר וכו׳: תנן התם לא יעמוד אדם ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים אלא אם כן מכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה

וכן בגת

גבי אדם הא אמר דבעי ראשו ורובו גבי פרה מי בעינן לה ראשה ורובה או לא

כל היכא דקא נקיט מנא ולא נקיט לה לא תיבעי לך דבעי ראשה ורובה מלגיו כי תבעי לך היכא דנקיט מנא ונקיט לה מאי

אמר ליה תניתוה ובלבד שתהא הפרה ראשה ורובה מבפנים ושותה מאי לאו דנקיט לה ונקיט מנא לא דנקיט מנא ולא נקיט לה

וכי נקיט מנא ולא נקיט לה מי שרי והתניא לא ימלא אדם מים ויתן בשבת לפני בהמתו אבל ממלא הוא ושופך והיא שותה מאיליה

הא אתמר עלה אמר אביי הכא באבוס העומד ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה וראשו אחד נכנס לבין הפסין

גזרה דילמא חזי ליה לאבוס דמקלקל ואתי לתקוניה ודרא ליה לדוולא בהדיה וקא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים

וכי האי גוונא מי מיחייב והאמר רב ספרא אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן המפנה חפציו מזוית לזוית ונמלך עליהן והוציאן פטור שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך

אלא זמנין דמתקן ליה והדר מעייל ליה וקא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד

איכא דאמרי גבי אדם הא קאמרינן דסגי ליה בראשו ורובו גבי פרה מי סגי לה בראשה ורובה או לא

היכא דנקיט מנא ונקיט לה לא תיבעי לך דסגי לה בראשה ורובה אלא כי תיבעי לך דנקיט מנא ולא נקיט לה מאי

אמר ליה תניתוה ובלבד שתהא פרה ראשה ורובה מבפנים ושותה מאי לאו דנקיט מנא ולא נקיט לה לא דנקיט מנא ונקיט לה

והכי נמי מסתברא דאי נקיט מנא ולא נקיט לה מי שרי והתניא לא ימלא אדם מים ויתן לפני בהמתו אבל ממלא ושופך והיא שותה מאיליה

הא איתמר עלה אמר אביי הכא באבוס העומד ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה וראשו נכנס לבין הפסין דזמנין דחזי ליה לאבוס דמקלקל ואתי לתקוניה ודרי ליה לדוולא בהדיה וקא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים

וכי האי גוונא מי מיחייב והאמר רב ספרא אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן המפנה חפציו מזוית לזוית ונמלך עליהן והוציאן פטור שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך

אלא זמנין דמתקן ליה והדר מעייל ליה וקא מעייל ליה מרשות הרבים לרשות היחיד

תא שמע גמל שראשו ורובו מבפנים אובסין אותו מבפנים והא איבוס כמאן דנקיט מנא ונקיט לה דמיא וקא בעינן ראשה ורובה

אמר רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת שאני גמל הואיל וצוארו ארוך

תא שמע בהמה שראשה ורובה בפנים אובסין אותה מבפנים והא אבוס כמאן דנקיט מנא ונקיט לה וקא בעינן ראשו ורובו מאי בהמה נמי דקתני גמל

והתניא בהמה והתניא גמל

מידי גבי הדדי תניא תניא נמי הכי רבי אלעזר אוסר בגמל הואיל וצוארו ארוך

אמר רבי יצחק בר אדא לא הותרו פסי ביראות אלא לעולי רגלים בלבד והתניא לא הותרו פסי ביראות אלא לגבי בהמה בלבד מאי בהמה בהמת עולי רגלים אבל אדם

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

עירובין כ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין כ

תרי גווני אילן הכא נמי תרי גווני גדר

בעא מיניה אביי מרבה חצר שראשה נכנס לבין הפסין מהו לטלטל מתוכה לבין הפסין ומבין הפסין לתוכה אמר ליה מותר

שתים מאי אמר ליה אסור

אמר רב הונא שתים אסורין ואפילו עירבו גזירה שמא יאמרו עירוב מועיל לבין הפסין רבא אמר עירבו מותר

אמר ליה אביי לרבא תניא דמסייע לך חצר שראשה אחד נכנס לבין הפסין מותר לטלטל מתוכה לבין הפסין ומבין הפסין לתוכה אבל שתים אסור במה דברים אמורים שלא עירבו אבל עירבו מותרין

לימא תיהוי תיובתא דרב הונא אמר לך רב הונא התם דהדרן וערבן

בעא מיניה אביי מרבה יבשו מים בשבת מהו אמר ליה כלום נעשית מחיצה אלא בשביל מים מים אין כאן מחיצה אין כאן

בעי רבין יבשו מים בשבת ובאו בשבת מהו אמר ליה אביי יבשו בשבת לא תיבעי לך דבעי מיניה דמר ופשיט לי דאסיר

באו נמי לא תיבעי לך דהוה ליה מחיצה העשויה בשבת ותניא כל מחיצה העשויה בשבת בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון שמה מחיצה

ולאו איתמר עלה אמר רב נחמן לא שנו אלא לזרוק אבל לטלטל לא

כי איתמר דרב נחמן אמזיד איתמר

אמר רבי אלעזר הזורק לבין פסי הביראות חייב פשיטא אי לאו מחיצה היא היכי משתרי ליה למלאות

לא צריכא דעבד כעין פסי ביראות ברשות הרבים וזרק לתוכה חייב

הא נמי פשיטא אי לאו דבעלמא מחיצה היא גבי בור היכי משתרי ליה לטלטלי לא צריכא אף על גב דקא בקעי בה רבים

ומאי קא משמע לן דלא אתו רבים ומבטלי מחיצתא הא אמר רבי אלעזר חדא זימנא

דתנן רבי יהודה אומר אם היתה דרך רשות הרבים מפסקתן יסלקנה לצדדין וחכמים אומרים אינו צריך רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו כאן הודיעך כחן של מחיצות

אי מהתם הוה אמינא כאן ולא סבירא ליה קא משמע לן כאן וסבירא ליה

ולימא הא ולא בעי הך חדא מכלל חבירתה איתמר:

מותר להקריב לבאר וכו׳: תנן התם לא יעמוד אדם ברשות הרבים וישתה ברשות היחיד ברשות היחיד וישתה ברשות הרבים אלא אם כן מכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה

וכן בגת

גבי אדם הא אמר דבעי ראשו ורובו גבי פרה מי בעינן לה ראשה ורובה או לא

כל היכא דקא נקיט מנא ולא נקיט לה לא תיבעי לך דבעי ראשה ורובה מלגיו כי תבעי לך היכא דנקיט מנא ונקיט לה מאי

אמר ליה תניתוה ובלבד שתהא הפרה ראשה ורובה מבפנים ושותה מאי לאו דנקיט לה ונקיט מנא לא דנקיט מנא ולא נקיט לה

וכי נקיט מנא ולא נקיט לה מי שרי והתניא לא ימלא אדם מים ויתן בשבת לפני בהמתו אבל ממלא הוא ושופך והיא שותה מאיליה

הא אתמר עלה אמר אביי הכא באבוס העומד ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה וראשו אחד נכנס לבין הפסין

גזרה דילמא חזי ליה לאבוס דמקלקל ואתי לתקוניה ודרא ליה לדוולא בהדיה וקא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים

וכי האי גוונא מי מיחייב והאמר רב ספרא אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן המפנה חפציו מזוית לזוית ונמלך עליהן והוציאן פטור שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך

אלא זמנין דמתקן ליה והדר מעייל ליה וקא מעייל מרשות הרבים לרשות היחיד

איכא דאמרי גבי אדם הא קאמרינן דסגי ליה בראשו ורובו גבי פרה מי סגי לה בראשה ורובה או לא

היכא דנקיט מנא ונקיט לה לא תיבעי לך דסגי לה בראשה ורובה אלא כי תיבעי לך דנקיט מנא ולא נקיט לה מאי

אמר ליה תניתוה ובלבד שתהא פרה ראשה ורובה מבפנים ושותה מאי לאו דנקיט מנא ולא נקיט לה לא דנקיט מנא ונקיט לה

והכי נמי מסתברא דאי נקיט מנא ולא נקיט לה מי שרי והתניא לא ימלא אדם מים ויתן לפני בהמתו אבל ממלא ושופך והיא שותה מאיליה

הא איתמר עלה אמר אביי הכא באבוס העומד ברשות הרבים גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה וראשו נכנס לבין הפסין דזמנין דחזי ליה לאבוס דמקלקל ואתי לתקוניה ודרי ליה לדוולא בהדיה וקא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים

וכי האי גוונא מי מיחייב והאמר רב ספרא אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן המפנה חפציו מזוית לזוית ונמלך עליהן והוציאן פטור שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך

אלא זמנין דמתקן ליה והדר מעייל ליה וקא מעייל ליה מרשות הרבים לרשות היחיד

תא שמע גמל שראשו ורובו מבפנים אובסין אותו מבפנים והא איבוס כמאן דנקיט מנא ונקיט לה דמיא וקא בעינן ראשה ורובה

אמר רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת שאני גמל הואיל וצוארו ארוך

תא שמע בהמה שראשה ורובה בפנים אובסין אותה מבפנים והא אבוס כמאן דנקיט מנא ונקיט לה וקא בעינן ראשו ורובו מאי בהמה נמי דקתני גמל

והתניא בהמה והתניא גמל

מידי גבי הדדי תניא תניא נמי הכי רבי אלעזר אוסר בגמל הואיל וצוארו ארוך

אמר רבי יצחק בר אדא לא הותרו פסי ביראות אלא לעולי רגלים בלבד והתניא לא הותרו פסי ביראות אלא לגבי בהמה בלבד מאי בהמה בהמת עולי רגלים אבל אדם

Scroll To Top