Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

י׳ באלול תש״פ | 30 אוגוסט 2020

עירובין כא

השיעור היום מוקדש על ידי מרי לי לכבוד בעלה סטיבן לי שלומד עם הדרן כל יום. הוא נהנה מללמוד תורה מפי נשים ואם לא היה לו את הלימוד הזה להעמיק בו, הוא בטח היה משגע אותה בימי קורונה אלו.

האם פסי ביראות מתירות השקיית מים לבהמות בלבד או גם לבני אדם? האם פסי ביראות זה דין מיוחד לארץ ישראל או גם מותר בבבל? מה לגבי שאר מקומות בחו"ל? מה לגבי דין בורגנין בעניין עירוב תחומים – האם גם זה לא תקף בכל מקום? למה? הגמרא מביאה שתי דרשות של רב חסדא בשם מרי בר מר – אחד בעניין כמה רחבה/גדולה התורה והשני שהרשעים לא מאבדים תקוה. רבא דורש משהו אחר שהפסוק השני (הדודאים נתנו ריח) בקשר לחשיבותה של תורה שבעל פה לעומת תורה שבכתב. והגמרא ממשיכה עם דרשות על חשיבותה של תורה שבעל פה. מספרים סיפור על ר' עקיבא שהיה בבית אסורים ויום אחד לא קיבל מספיק מים ולא אכל עד שהיה לו מספיק מים ליטול ידיו – לא רצה לבטל מצווה של חכמים. שלמה תיקן נטילת ידיים ועירובין ובת קול יצאה והסכימה עם תקנותיו.

מטפס ועולה מטפס ויורד

איני והאמר רב יצחק אמר רב יהודה אמר שמואל לא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים בלבד ואי לבהמה מה לי חיים מה לי מכונסין בעינן מידי דחזי לאדם

גופא לא הותרו פסי ביראות אלא לבהמה בלבד אבל אדם מטפס ועולה מטפס ויורד ואם היו רחבין אפילו לאדם נמי ולא ימלא אדם מים ויתן לפני בהמתו אבל ממלא הוא ושופך לפני בהמה ושותה מאיליה

מתקיף לה רב ענן אם כן מה הועילו פסי ביראות מה הועילו למלאות מהן

אלא מה הועיל ראשה ורובה של פרה

אמר אביי הכא במאי עסקינן באיבוס העומד ברשות הרבים גבוה עשרה ורוחב ארבעה וראשו נכנס לבין הפסין וכו׳

אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב אין בורגנין בבבל ולא פסי ביראות בחוץ לארץ

בורגנין בבבל לא דשכיחי בידקי פסי ביראות בחוץ לארץ לא דלא שכיחי מתיבתא אבל איפכא עבדינן

איכא דאמרי אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב אין בורגנין ופסי ביראות לא בבבל ולא בחוץ לארץ בורגנין בבבל לא דשכיחי בידקי בחוץ לארץ נמי לא דשכיחי גנבי

פסי ביראות בבבל לא דשכיחי מיא בחוץ לארץ נמי לא דלא שכיחי מתיבתא

אמר ליה רב חסדא למרי בריה דרב הונא בריה דרב ירמיה בר אבא אמרי אתיתו מברנש לבי כנישתא דדניאל דהוה תלתא פרסי בשבתא אמאי סמכיתו אבורגנין הא אמר אבוה דאבוה משמיה דרב אין בורגנין בבבל

נפק ואחוי ליה הנהו מתוותא דמבלען בשבעים אמה ושיריים:

אמר רב חסדא דריש מרי בר מר מאי דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד דבר זה אמרו דוד ולא פירשו אמרו איוב ולא פירשו אמרו יחזקאל ולא פירשו עד שבא זכריה בן עדו ופירשו

אמרו דוד ולא פירשו דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד אמרו איוב ולא פירשו דכתיב ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים

אמרו יחזקאל ולא פירשו דכתיב ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קינים והגה והי

קינים זו פורענותן של צדיקים בעולם הזה וכן הוא אומר קינה היא וקוננוה והגה זו מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא וכן הוא אומר עלי הגיון בכנור והי זו היא פורענותן של רשעים לעתיד לבא וכן הוא אומר הוה על הוה תבא

עד שבא זכריה בן עדו ופירשו דכתיב ויאמר אלי מה אתה רואה ואומר אני רואה מגילה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה וכי פשטת לה הויא לה עשרין בעשרין וכתיב היא כתובה פנים ואחור וכי קלפת לה כמה הויא לה ארבעין בעשרין

וכתיב מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וגו׳ נמצא כל העולם כולו אחד משלשת אלפים ומאתים בתורה

ואמר רב חסדא דריש מרי בר מר מאי דכתיב והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל ה׳ הדוד האחד תאנים טובות מאד כתאני

הבכורות והדוד האחד תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרוע

תאנים הטובות אלו צדיקים גמורים תאנים הרעות אלו רשעים גמורים ושמא תאמר אבד סברם ובטל סיכוים תלמוד לומר הדודאים נתנו ריח אלו ואלו עתידין שיתנו ריח

דרש רבא מאי דכתיב הדודאים נתנו ריח אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא

ועל פתחינו כל מגדים אלו בנות ישראל שמגידות פתחיהן לבעליהן לשון אחר שאוגדות פתחיהן לבעליהן

חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם הרבה גזירות גזרתי על עצמי יותר ממה שגזרת עלי וקיימתים

אמר ליה רב חסדא לההוא מדרבנן דהוה קא מסדר אגדתא קמיה מי שמיע לך חדשים גם ישנים מהו אמר ליה אלו מצות קלות ואלו מצות חמורות

אמר ליה וכי תורה פעמים פעמים ניתנה אלא הללו מדברי תורה והללו מדברי סופרים

דרש רבא מאי דכתיב ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו׳ בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה

שמא תאמר אם יש בהן ממש מפני מה לא נכתבו אמר קרא עשות ספרים הרבה אין קץ

ולהג הרבה יגיעת בשר אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא משמיה דרב אחא בר עולא מלמד שכל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת

מתקיף לה רבא מי כתיב לעג להג כתיב אלא כל ההוגה בהן טועם טעם בשר

תנו רבנן מעשה ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורין והיה רבי יהושע הגרסי משרתו בכל יום ויום היו מכניסין לו מים במדה יום אחד מצאו שומר בית האסורין אמר לו היום מימך מרובין שמא לחתור בית האסורין אתה צריך שפך חציין ונתן לו חציין

כשבא אצל רבי עקיבא אמר לו יהושע אין אתה יודע שזקן אני וחיי תלויין בחייך

סח לו כל אותו המאורע אמר לו תן לי מים שאטול ידי אמר לו לשתות אין מגיעין ליטול ידיך מגיעין אמר לו מה אעשה שחייבים עליהן מיתה מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דעת חבירי

אמרו לא טעם כלום עד שהביא לו מים ונטל ידיו כששמעו חכמים בדבר אמרו מה בזקנותו כך בילדותו על אחת כמה וכמה ומה בבית האסורין כך שלא בבית האסורין על אחת כמה וכמה

אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני ואומר חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר

דרש רבא מאי דכתיב לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דודי לך

לכה דודי נצא השדה אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהן גזל ועריות ושבועת שוא ושבועת שקר נצא השדה בא ואראך תלמידי חכמים שעוסקין בתורה מתוך הדחק

נלינה בכפרים אל תקרי בכפרים אלא בכופרים בא ואראך אותם שהשפעת להן טובה והן כפרו בך

נשכימה לכרמים אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות נראה אם פרחה הגפן אלו בעלי מקרא פתח הסמדר אלו בעלי משנה הנצו הרמונים אלו בעלי גמרא שם אתן את דודי לך אראך כבודי וגודלי שבח בני ובנותי

אמר רב המנונא מאי דכתיב וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף מלמד שאמר שלמה על כל דבר ודבר של תורה שלשת אלפים משל על כל דבר ודבר של סופרים חמשה ואלף טעמים

דרש רבא מאי דכתיב ויותר שהיה קהלת חכם עוד לימד דעת את העם [ו]איזן וחקר תיקן משלים הרבה לימד דעת את העם דאגמריה בסימני טעמים ואסברה במאי דדמי ליה

[ו]איזן וחקר תיקן משלים הרבה אמר עולא אמר רבי אליעזר בתחילה היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים עד שבא שלמה ועשה לה אזנים

קווצותיו תלתלים אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות

שחורות כעורב במי אתה מוצאן במי

להעמיק בדף

דף משלהן- thumbnail (8)

נטילת ידיים – דף משלהן 31

רבי עקיבא ונטילת ידיים? שירה וחמוטל צוללות עם נטלה ביד

עירובין כא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין כא

מטפס ועולה מטפס ויורד

איני והאמר רב יצחק אמר רב יהודה אמר שמואל לא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים בלבד ואי לבהמה מה לי חיים מה לי מכונסין בעינן מידי דחזי לאדם

גופא לא הותרו פסי ביראות אלא לבהמה בלבד אבל אדם מטפס ועולה מטפס ויורד ואם היו רחבין אפילו לאדם נמי ולא ימלא אדם מים ויתן לפני בהמתו אבל ממלא הוא ושופך לפני בהמה ושותה מאיליה

מתקיף לה רב ענן אם כן מה הועילו פסי ביראות מה הועילו למלאות מהן

אלא מה הועיל ראשה ורובה של פרה

אמר אביי הכא במאי עסקינן באיבוס העומד ברשות הרבים גבוה עשרה ורוחב ארבעה וראשו נכנס לבין הפסין וכו׳

אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב אין בורגנין בבבל ולא פסי ביראות בחוץ לארץ

בורגנין בבבל לא דשכיחי בידקי פסי ביראות בחוץ לארץ לא דלא שכיחי מתיבתא אבל איפכא עבדינן

איכא דאמרי אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב אין בורגנין ופסי ביראות לא בבבל ולא בחוץ לארץ בורגנין בבבל לא דשכיחי בידקי בחוץ לארץ נמי לא דשכיחי גנבי

פסי ביראות בבבל לא דשכיחי מיא בחוץ לארץ נמי לא דלא שכיחי מתיבתא

אמר ליה רב חסדא למרי בריה דרב הונא בריה דרב ירמיה בר אבא אמרי אתיתו מברנש לבי כנישתא דדניאל דהוה תלתא פרסי בשבתא אמאי סמכיתו אבורגנין הא אמר אבוה דאבוה משמיה דרב אין בורגנין בבבל

נפק ואחוי ליה הנהו מתוותא דמבלען בשבעים אמה ושיריים:

אמר רב חסדא דריש מרי בר מר מאי דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד דבר זה אמרו דוד ולא פירשו אמרו איוב ולא פירשו אמרו יחזקאל ולא פירשו עד שבא זכריה בן עדו ופירשו

אמרו דוד ולא פירשו דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד אמרו איוב ולא פירשו דכתיב ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים

אמרו יחזקאל ולא פירשו דכתיב ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קינים והגה והי

קינים זו פורענותן של צדיקים בעולם הזה וכן הוא אומר קינה היא וקוננוה והגה זו מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא וכן הוא אומר עלי הגיון בכנור והי זו היא פורענותן של רשעים לעתיד לבא וכן הוא אומר הוה על הוה תבא

עד שבא זכריה בן עדו ופירשו דכתיב ויאמר אלי מה אתה רואה ואומר אני רואה מגילה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה וכי פשטת לה הויא לה עשרין בעשרין וכתיב היא כתובה פנים ואחור וכי קלפת לה כמה הויא לה ארבעין בעשרין

וכתיב מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וגו׳ נמצא כל העולם כולו אחד משלשת אלפים ומאתים בתורה

ואמר רב חסדא דריש מרי בר מר מאי דכתיב והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל ה׳ הדוד האחד תאנים טובות מאד כתאני

הבכורות והדוד האחד תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרוע

תאנים הטובות אלו צדיקים גמורים תאנים הרעות אלו רשעים גמורים ושמא תאמר אבד סברם ובטל סיכוים תלמוד לומר הדודאים נתנו ריח אלו ואלו עתידין שיתנו ריח

דרש רבא מאי דכתיב הדודאים נתנו ריח אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא

ועל פתחינו כל מגדים אלו בנות ישראל שמגידות פתחיהן לבעליהן לשון אחר שאוגדות פתחיהן לבעליהן

חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם הרבה גזירות גזרתי על עצמי יותר ממה שגזרת עלי וקיימתים

אמר ליה רב חסדא לההוא מדרבנן דהוה קא מסדר אגדתא קמיה מי שמיע לך חדשים גם ישנים מהו אמר ליה אלו מצות קלות ואלו מצות חמורות

אמר ליה וכי תורה פעמים פעמים ניתנה אלא הללו מדברי תורה והללו מדברי סופרים

דרש רבא מאי דכתיב ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו׳ בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה ודברי סופרים כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה

שמא תאמר אם יש בהן ממש מפני מה לא נכתבו אמר קרא עשות ספרים הרבה אין קץ

ולהג הרבה יגיעת בשר אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא משמיה דרב אחא בר עולא מלמד שכל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת

מתקיף לה רבא מי כתיב לעג להג כתיב אלא כל ההוגה בהן טועם טעם בשר

תנו רבנן מעשה ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורין והיה רבי יהושע הגרסי משרתו בכל יום ויום היו מכניסין לו מים במדה יום אחד מצאו שומר בית האסורין אמר לו היום מימך מרובין שמא לחתור בית האסורין אתה צריך שפך חציין ונתן לו חציין

כשבא אצל רבי עקיבא אמר לו יהושע אין אתה יודע שזקן אני וחיי תלויין בחייך

סח לו כל אותו המאורע אמר לו תן לי מים שאטול ידי אמר לו לשתות אין מגיעין ליטול ידיך מגיעין אמר לו מה אעשה שחייבים עליהן מיתה מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דעת חבירי

אמרו לא טעם כלום עד שהביא לו מים ונטל ידיו כששמעו חכמים בדבר אמרו מה בזקנותו כך בילדותו על אחת כמה וכמה ומה בבית האסורין כך שלא בבית האסורין על אחת כמה וכמה

אמר רב יהודה אמר שמואל בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני ואומר חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר

דרש רבא מאי דכתיב לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דודי לך

לכה דודי נצא השדה אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהן גזל ועריות ושבועת שוא ושבועת שקר נצא השדה בא ואראך תלמידי חכמים שעוסקין בתורה מתוך הדחק

נלינה בכפרים אל תקרי בכפרים אלא בכופרים בא ואראך אותם שהשפעת להן טובה והן כפרו בך

נשכימה לכרמים אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות נראה אם פרחה הגפן אלו בעלי מקרא פתח הסמדר אלו בעלי משנה הנצו הרמונים אלו בעלי גמרא שם אתן את דודי לך אראך כבודי וגודלי שבח בני ובנותי

אמר רב המנונא מאי דכתיב וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף מלמד שאמר שלמה על כל דבר ודבר של תורה שלשת אלפים משל על כל דבר ודבר של סופרים חמשה ואלף טעמים

דרש רבא מאי דכתיב ויותר שהיה קהלת חכם עוד לימד דעת את העם [ו]איזן וחקר תיקן משלים הרבה לימד דעת את העם דאגמריה בסימני טעמים ואסברה במאי דדמי ליה

[ו]איזן וחקר תיקן משלים הרבה אמר עולא אמר רבי אליעזר בתחילה היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים עד שבא שלמה ועשה לה אזנים

קווצותיו תלתלים אמר רב חסדא אמר מר עוקבא מלמד שיש לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות

שחורות כעורב במי אתה מוצאן במי

Scroll To Top