Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ל׳ בכסלו תשפ״ב | 04.12.21 | הדף היומי: תענית כב - שבת, א' דראש חודש טבת

הדף היומי

י״א באלול תש״פ | 31 אוגוסט 2020

עירובין כב

תמונות לדף כב

השיעור היום נתרם על ידי אלי גלמן ובקי פורטנוי לזכר נשמת אביהן, ג'רי בק, יוסף מנחם בן יעקב יהודה ולאה ז"ל בשלושים שנה לרגל פטירתו. אב לבנות, הוא לימד אותנו שאנחנו יכולים להגשים אות כל חלומותינו. ועל ידי טליה ודוד קלמנטס לכבוד הולדתה של בתם בריאל אוה, שמצפים ממנה שתגדל לאהוב לימוד תורה בהשארת אלו שטרחו להעצים נשים להיות מנהיגות בלימוד תורה.

יש לדרוש על כל קוץ וקוץ בתורה – מי זוכה לעשות את זה? זה נלמד מדרשות על פסוק משיר השירים. איך הקב"ה מעביר שכר לרשעים וצדיקים בצורה שונה? יש דיון בהבנת ר' יהודה את הדין שםסי ביראות זה רק לבית סאתים – האם השטח שבו הפסים כלול בזה או רק הבאר עצמו? אם רבים דורכים בתוך השטח של פסי הביראות, האם זה עדיין נחשב רשות היחיד – מחלוקת ר' יהודה וחכמים. הגמרא דנה בשיטותיהם לאור מחלוקת ביניהם בעניין אחר ששם נראים שהשיטות הפוכות. האם יש דין רשות הרבים בארץ ישראל? למה שיהיה שונה? אם יש תל המתלקט עשרה טפחים בתוך ארבע ורבים בוקעים בו, האם נחשב רשות היחיד או לא? השאלה כנראה לפי שיטת ר' יהודה כי זה ברור לשיטת חכמים שכן. רבא אומר שנחשב גם לר' יהודה כרשות היחיד. הגמרא מביאה כמה מקורות להקשות עליו. המשנה מביאה דעת ר' עקיבא ור' יהודה בן בבא – האם דין פסי ביראות עובד גם בבור? גם בבאר או בור של יחיד?

שמשכים ומעריב עליהן לבית המדרש רבה אמר במי שמשחיר פניו עליהן כעורב

רבא אמר במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב כי הא דרב אדא בר מתנא הוה קאזיל לבי רב אמרה ליה דביתהו ינוקי דידך מאי אעביד להו אמר לה מי שלימו קורמי באגמא

ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו אמר רבי יהושע בן לוי אילמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כביכול כאדם שנושא משוי על פניו ומבקש להשליכו ממנו

לא יאחר לשונאו אמר רבי אילא לשונאיו הוא דלא יאחר אבל יאחר לצדיקים גמורים

והיינו דאמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב אשר אנכי מצוך היום לעשותם היום לעשותם ולא למחר לעשותם היום לעשותם למחר לקבל שכרם

אמר רבי חגי ואיתימא רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב ארך אפים ארך אף מבעי ליה

אלא ארך אפים לצדיקים ארך אפים לרשעים:

רבי יהודה אומר עד בית סאתים וכו׳: איבעיא להו בור ופסין קאמר או דילמא בור ולא פסין קאמר

אדם נותן עיניו בבורו ולא גזרינן דילמא אתי לטלטולי יותר מבית סאתים בקרפף

או דילמא אדם נותן עיניו במחיצתו וגזרינן דילמא אתי לאיחלופי יותר מבית סאתים בקרפף

תא שמע כמה הן מקורבין כדי ראשה ורובה של פרה וכמה הן מרוחקין אפילו כור אפילו כוריים רבי יהודה אומר בית סאתים מותר יתר מבית סאתים אסור

אמרו לרבי יהודה אי אתה מודה בדיר וסהר מוקצה וחצר אפילו בית חמשת כורים ובית עשרת כורים שמותר

אמר להם זו מחיצה ואלו פסין

רבי שמעון בן אלעזר אומר בור בית סאתים אבית סאתים מותר ולא אמרו להרחיק אלא כדי ראשה ורובה של פרה

הא מדקאמר רבי שמעון בן אלעזר בור ולא פסין מכלל דרבי יהודה בור ופסין קאמר ולא היא רבי יהודה בור בלא פסין קאמר

אי הכי היינו דרבי שמעון בן אלעזר איכא בינייהו אריך וקטין

כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר כל אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר מוקצה וחצר אפילו בית חמשת כורים ובית עשרת כורים מותר

וכל דירה שתשמישה לאויר כגון בורגנין שבשדות בית סאתים מותר יתר מבית סאתים אסור:

מתני׳ רבי יהודה אומר אם היה דרך רשות הרבים מפסקתן יסלקנה לצדדין וחכמים אומרים אינו צריך:

גמ׳ רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו כאן הודיעך כוחן של מחיצות

כאן וסבירא ליה והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ירושלים אילמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים

אלא כאן ולא סבירא ליה

ורמי דרבי יהודה אדרבי יהודה ורמי דרבנן אדרבנן

דתניא יתר על כן אמר רבי יהודה מי שהיו לו שני בתים משני צידי רשות הרבים עושה לו לחי מכאן ולחי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע אמרו לו אין מערבין רשות הרבים בכך

קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן

דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא התם דאיכא שתי מחיצות מעלייתא הכא ליכא שתי מחיצות מעלייתא

דרבנן אדרבנן [נמי] לא קשיא הכא איכא שם ארבע מחיצות התם ליכא שם ארבע מחיצות

אמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן ארץ ישראל אין חייבין עליה משום רשות הרבים יתיב רב דימי וקאמר ליה להא שמעתא אמר ליה אביי לרב דימי מאי טעמא

אילימא משום דמקיף לה סולמא דצור מהך גיסא ומחתנא דגדר מהך גיסא בבל נמי מקיף לה פרת מהך גיסא ודיגלת מהאי גיסא דכולא עלמא נמי מקיף אוקיינוס דילמא מעלות ומורדות קאמרת

אמר ליה קרקפנא חזיתיה לרישך בי עמודי כי אמר רבי יוחנן להא שמעתא

איתמר נמי כי אתא רבין אמר רבי יוחנן ואמרי לה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן מעלות ומורדות שבארץ ישראל אין חייבין עליהן משום רשות הרבים לפי שאינן כדגלי מדבר

בעא מיניה רחבה מרבא תל המתלקט עשרה מתוך ארבע ורבים בוקעין בו חייבין עליו משום רשות הרבים או אין חייבין עליו

אליבא דרבנן לא תיבעי לך השתא ומה התם דניחא תשמישתיה אמרי רבנן לא אתו רבים ומבטלי לה מחיצתא הכא דלא ניחא תשמישתיה לא כל שכן

כי תיבעי לך אליבא דרבי יהודה מאי התם הוא דניחא תשמישתיה הכא הוא דלא ניחא תשמישתיה לא אתו רבים ומבטלי מחיצתא או דילמא לא שנא אמר ליה חייבין

ואפילו עולין לו בחבל אמר ליה אין ואפילו במעלות בית מרון אמר ליה אין

איתיביה חצר שהרבים נכנסין לה בזו ויוצאין בזו רשות הרבים לטומאה ורשות היחיד לשבת

מני אילימא רבנן השתא ומה התם דניחא תשמישתיה אמרי רבנן לא אתו רבים ומבטלי מחיצתא הכא דלא ניחא תשמישתיה לא כל שכן

אלא לאו רבי יהודה היא

לא לעולם רבנן ורשות הרבים לטומאה איצטריכא ליה

תא שמע מבואות המפולשות בבורות בשיחין ובמערות רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה

בבורות סלקא דעתך אלא לבורות רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה

מני אילימא רבנן השתא ומה התם דניחא תשמישתיה אמרי לא אתו רבים ומבטלי לה הכא דלא ניחא תשמישתיה לא כל שכן אלא לאו רבי יהודה היא

לא לעולם רבנן ורשות הרבים לטומאה איצטריכא ליה

תא שמע שבילי בית גילגול וכיוצא בהן רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה

ואיזהו שבילי בית גילגול אמרי דבי רבי ינאי כל שאין העבד יכול ליטול סאה של חיטין וירוץ לפני סרדיוט

מני אילימא רבנן השתא ומה התם דניחא תשמישתא אמרי רבנן לא אתו רבים ומבטלי לה מחיצתא הכא דלא ניחא תשמישתא לא כל שכן אלא לאו רבי יהודה היא

אמר ליה שבילי בית גילגול קאמרת יהושע אוהב ישראל היה עמד ותיקן להם דרכים וסרטיא כל היכא דניחא תשמישתא מסרה לרבים כל היכא דלא ניחא תשמישתא מסרה ליחיד:

מתני׳ אחד בור הרבים ובאר הרבים ובאר היחיד עושין להן פסין

אבל לבור היחיד עושין לו מחיצה גבוה עשרה טפחים דברי רבי עקיבא

רבי יהודה בן בבא אומר אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד ולשאר עושין חגורה גבוה עשרה טפחים:

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

רשות הרבים: בעולם הזה? גפת 27

רשות הרבים היא האסורה בטלטול מדאורייתא. רבי יוחנן מעלה אפשרות שכלל אין רשות רבים בארץ ישראל ואולי אפילו בעולם כולו! מהיכן הגיעה האפשרות הזו? הצטרפו אלינו ללימוד רש"י ותוספות על הסוגיה וגלו פנינים בדיון מרתק על רשות הרבים. ב"ה בדף שלפנינו יש דיון מפתיע על רשות הרבים, המערער על עצם קיומה. הדיון מתחיל ממשנה הממשיכה…

דף משלהן- thumbnail (8)

נטילת ידיים – דף משלהן 31

רבי עקיבא ונטילת ידיים? שירה וחמוטל צוללות עם נטלה ביד

עירובין כב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין כב

שמשכים ומעריב עליהן לבית המדרש רבה אמר במי שמשחיר פניו עליהן כעורב

רבא אמר במי שמשים עצמו אכזרי על בניו ועל בני ביתו כעורב כי הא דרב אדא בר מתנא הוה קאזיל לבי רב אמרה ליה דביתהו ינוקי דידך מאי אעביד להו אמר לה מי שלימו קורמי באגמא

ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו אמר רבי יהושע בן לוי אילמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו כביכול כאדם שנושא משוי על פניו ומבקש להשליכו ממנו

לא יאחר לשונאו אמר רבי אילא לשונאיו הוא דלא יאחר אבל יאחר לצדיקים גמורים

והיינו דאמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב אשר אנכי מצוך היום לעשותם היום לעשותם ולא למחר לעשותם היום לעשותם למחר לקבל שכרם

אמר רבי חגי ואיתימא רבי שמואל בר נחמני מאי דכתיב ארך אפים ארך אף מבעי ליה

אלא ארך אפים לצדיקים ארך אפים לרשעים:

רבי יהודה אומר עד בית סאתים וכו׳: איבעיא להו בור ופסין קאמר או דילמא בור ולא פסין קאמר

אדם נותן עיניו בבורו ולא גזרינן דילמא אתי לטלטולי יותר מבית סאתים בקרפף

או דילמא אדם נותן עיניו במחיצתו וגזרינן דילמא אתי לאיחלופי יותר מבית סאתים בקרפף

תא שמע כמה הן מקורבין כדי ראשה ורובה של פרה וכמה הן מרוחקין אפילו כור אפילו כוריים רבי יהודה אומר בית סאתים מותר יתר מבית סאתים אסור

אמרו לרבי יהודה אי אתה מודה בדיר וסהר מוקצה וחצר אפילו בית חמשת כורים ובית עשרת כורים שמותר

אמר להם זו מחיצה ואלו פסין

רבי שמעון בן אלעזר אומר בור בית סאתים אבית סאתים מותר ולא אמרו להרחיק אלא כדי ראשה ורובה של פרה

הא מדקאמר רבי שמעון בן אלעזר בור ולא פסין מכלל דרבי יהודה בור ופסין קאמר ולא היא רבי יהודה בור בלא פסין קאמר

אי הכי היינו דרבי שמעון בן אלעזר איכא בינייהו אריך וקטין

כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר כל אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר מוקצה וחצר אפילו בית חמשת כורים ובית עשרת כורים מותר

וכל דירה שתשמישה לאויר כגון בורגנין שבשדות בית סאתים מותר יתר מבית סאתים אסור:

מתני׳ רבי יהודה אומר אם היה דרך רשות הרבים מפסקתן יסלקנה לצדדין וחכמים אומרים אינו צריך:

גמ׳ רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו כאן הודיעך כוחן של מחיצות

כאן וסבירא ליה והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ירושלים אילמלא דלתותיה ננעלות בלילה חייבין עליה משום רשות הרבים

אלא כאן ולא סבירא ליה

ורמי דרבי יהודה אדרבי יהודה ורמי דרבנן אדרבנן

דתניא יתר על כן אמר רבי יהודה מי שהיו לו שני בתים משני צידי רשות הרבים עושה לו לחי מכאן ולחי מכאן או קורה מכאן וקורה מכאן ונושא ונותן באמצע אמרו לו אין מערבין רשות הרבים בכך

קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה קשיא דרבנן אדרבנן

דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא התם דאיכא שתי מחיצות מעלייתא הכא ליכא שתי מחיצות מעלייתא

דרבנן אדרבנן [נמי] לא קשיא הכא איכא שם ארבע מחיצות התם ליכא שם ארבע מחיצות

אמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן ארץ ישראל אין חייבין עליה משום רשות הרבים יתיב רב דימי וקאמר ליה להא שמעתא אמר ליה אביי לרב דימי מאי טעמא

אילימא משום דמקיף לה סולמא דצור מהך גיסא ומחתנא דגדר מהך גיסא בבל נמי מקיף לה פרת מהך גיסא ודיגלת מהאי גיסא דכולא עלמא נמי מקיף אוקיינוס דילמא מעלות ומורדות קאמרת

אמר ליה קרקפנא חזיתיה לרישך בי עמודי כי אמר רבי יוחנן להא שמעתא

איתמר נמי כי אתא רבין אמר רבי יוחנן ואמרי לה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן מעלות ומורדות שבארץ ישראל אין חייבין עליהן משום רשות הרבים לפי שאינן כדגלי מדבר

בעא מיניה רחבה מרבא תל המתלקט עשרה מתוך ארבע ורבים בוקעין בו חייבין עליו משום רשות הרבים או אין חייבין עליו

אליבא דרבנן לא תיבעי לך השתא ומה התם דניחא תשמישתיה אמרי רבנן לא אתו רבים ומבטלי לה מחיצתא הכא דלא ניחא תשמישתיה לא כל שכן

כי תיבעי לך אליבא דרבי יהודה מאי התם הוא דניחא תשמישתיה הכא הוא דלא ניחא תשמישתיה לא אתו רבים ומבטלי מחיצתא או דילמא לא שנא אמר ליה חייבין

ואפילו עולין לו בחבל אמר ליה אין ואפילו במעלות בית מרון אמר ליה אין

איתיביה חצר שהרבים נכנסין לה בזו ויוצאין בזו רשות הרבים לטומאה ורשות היחיד לשבת

מני אילימא רבנן השתא ומה התם דניחא תשמישתיה אמרי רבנן לא אתו רבים ומבטלי מחיצתא הכא דלא ניחא תשמישתיה לא כל שכן

אלא לאו רבי יהודה היא

לא לעולם רבנן ורשות הרבים לטומאה איצטריכא ליה

תא שמע מבואות המפולשות בבורות בשיחין ובמערות רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה

בבורות סלקא דעתך אלא לבורות רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה

מני אילימא רבנן השתא ומה התם דניחא תשמישתיה אמרי לא אתו רבים ומבטלי לה הכא דלא ניחא תשמישתיה לא כל שכן אלא לאו רבי יהודה היא

לא לעולם רבנן ורשות הרבים לטומאה איצטריכא ליה

תא שמע שבילי בית גילגול וכיוצא בהן רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה

ואיזהו שבילי בית גילגול אמרי דבי רבי ינאי כל שאין העבד יכול ליטול סאה של חיטין וירוץ לפני סרדיוט

מני אילימא רבנן השתא ומה התם דניחא תשמישתא אמרי רבנן לא אתו רבים ומבטלי לה מחיצתא הכא דלא ניחא תשמישתא לא כל שכן אלא לאו רבי יהודה היא

אמר ליה שבילי בית גילגול קאמרת יהושע אוהב ישראל היה עמד ותיקן להם דרכים וסרטיא כל היכא דניחא תשמישתא מסרה לרבים כל היכא דלא ניחא תשמישתא מסרה ליחיד:

מתני׳ אחד בור הרבים ובאר הרבים ובאר היחיד עושין להן פסין

אבל לבור היחיד עושין לו מחיצה גבוה עשרה טפחים דברי רבי עקיבא

רבי יהודה בן בבא אומר אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד ולשאר עושין חגורה גבוה עשרה טפחים:

Scroll To Top