הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש על ידי ג’ון ויעל כהן לע”נ ד”ר רוברט ואן אמרונגן.
עירובין כג
השיעור היום מוקדש על ידי מדינה קורן לזכר נשמת אמא, רוזליה קטשין, שושונה רייזל בת אברהם יהושע וביילא טויבה ז”ל בעשרים שנה לפטירתה. היא אהבה ללמוד תורה ולתקשר עם אנשים והיתה מאוד נהנית מעבודתה של הדרן שמסמלת שני ערכים אלו. ובהצלחה לכל המורים ומורות ותלמידים ותלמידות שחוזרים ללימודים היום. שיצליחו להתגבר על כל האתגרים הלא פשוטים של הסיטואציה המורכבת השנה.
פוסקים כר’ יהודה בן בבא בדיני פסי ביראות שרק עובדים בבאר רבים. המשנה מביאה מחלוקות והרבה דעות שונות בעניין קרפף שהוקף במחיצות – האם צריך היקף לדירה אפילו להתיר בבית סאתים או לא? ואם צריך היקף לדירה, איזה סוג של דירה צריך? האם צריך להיות ריבוע או אפשר מלבן? למה כשהציגו עמדת ר’ יהודה בן בבא במשנה, התחילו עם המילה “ועוד”? מאיפה דרשו את עניין הריבוע? ואיך הגיעו לשיעור של 70 ושני שלישים על שבעים ושני שלישים? אם יש קרפף שהוקף לדירה ואז זרעו בתוכו, מהי ההלכה לגבי טלטול בשטח שנזרע? ואיך צמצם רב הונא בריה דרב יהושע את ההלכה הזאת?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
גמ׳ אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בן בבא ואמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל לא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים בלבד
וצריכא דאי אשמעינן הלכה כרבי יהודה בן בבא הוה אמינא דרבים ואפילו מכונסין
והאי דקתני באר הרבים לאפוקי מדרבי עקיבא קא משמע לן דלא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים
ואי אשמעינן באר מים חיים הוה אמינא לא שנא דרבים ולא שנא דיחיד קא משמע לן הלכה כרבי יהודה בן בבא:
מתני׳ ועוד אמר רבי יהודה בן בבא הגינה והקרפף שהן שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים המוקפות גדר גבוה עשרה טפחים מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר
רבי יהודה אומר אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה רבי עקיבא אומר אפילו אין בה אחת מכל אלו מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים
רבי אליעזר אומר אם היתה ארכה יתר על רחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה רבי יוסי אומר אפילו ארכה פי שנים ברחבה מטלטלין בתוכה
אמר רבי אלעאי שמעתי מרבי אלעזר ואפילו היא כבית כור
וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ביתו אסור מלהכניס ולהוציא לו אבל להם מותר
וכן שמעתי ממנו שיוצאין בערקבלין בפסח וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי:
גמ׳ מאי תנא דקתני ועוד
אילימא משום דתנא ליה חדא לחומרא וקתני אחריתי משום הכי קתני ועוד והא רבי יהודה דתנא ליה חדא לחומרא וקתני אחריתי ולא קתני ועוד
התם אפסקוה רבנן הכא לא אפסקוה רבנן
וכל היכא דאפסקוה רבנן לא קתני ועוד והא רבי אליעזר דסוכה דאפסקוה רבנן וקתני ועוד
התם במילתיה הוא דאפסקוה הכא במילתא אחריתי אפסקוה:
רבי עקיבא אומר אפילו אין בה אחד מכל אלו מטלטלין בתוכה:
רבי עקיבא היינו תנא קמא
איכא בינייהו דבר מועט דתניא רבי יהודה אומר דבר מועט יש על שבעים אמה ושירים ולא נתנו חכמים בו שיעור
וכמה שיעור סאתים כחצר המשכן
מנא הני מילי
אמר רב יהודה דאמר קרא ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים אמרה תורה טול חמשים וסבב חמשים
פשטיה דקרא במאי כתיב אמר אביי העמד משכן על שפת חמשים כדי שיהא חמשים אמה לפניו ועשרים אמה לכל רוח ורוח:
רבי אליעזר אומר אם היתה ארכה כו׳: והתניא רבי אליעזר אומר אם היתה ארכה יתר על פי שנים ברחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה
אמר רב ביבי בר אביי כי תנן נמי מתניתין [יתר על] פי שנים ברחבה תנן אי הכי היינו רבי יוסי
איכא בינייהו ריבועא דריבעוה רבנן:
רבי יוסי אומר כו׳: איתמר אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי ורב ביבי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי עקיבא
ותרוייהו לקולא וצריכא דאי אשמעינן הלכה כרבי יוסי הוה אמינא עד דאיכא שומירה או בית דירה קא משמע לן הלכה כרבי עקיבא
ואי אשמעינן הלכה כרבי עקיבא הוה אמינא דאריך וקטין לא קא משמע לן הלכה כרבי יוסי
קרפף שהוא יותר מבית סאתים שהוקף לדירה נזרע רובו הרי הוא כגינה ואסור
נטע רובו הרי הוא כחצר ומותר
נזרע רובו אמר רב הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא יותר מבית סאתים אבל בית סאתים מותר
כמאן כרבי שמעון דתנן רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית
לרבי שמעון נמי כיון דנזרע רובו הוי ההוא מעוטא
-
הלימוד החודש מוקדש על ידי ג’ון ויעל כהן לע”נ ד”ר רוברט ואן אמרונגן.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
עירובין כג
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
גמ׳ אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בן בבא ואמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל לא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים בלבד
וצריכא דאי אשמעינן הלכה כרבי יהודה בן בבא הוה אמינא דרבים ואפילו מכונסין
והאי דקתני באר הרבים לאפוקי מדרבי עקיבא קא משמע לן דלא הותרו פסי ביראות אלא לבאר מים חיים
ואי אשמעינן באר מים חיים הוה אמינא לא שנא דרבים ולא שנא דיחיד קא משמע לן הלכה כרבי יהודה בן בבא:
מתני׳ ועוד אמר רבי יהודה בן בבא הגינה והקרפף שהן שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים המוקפות גדר גבוה עשרה טפחים מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר
רבי יהודה אומר אפילו אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה רבי עקיבא אומר אפילו אין בה אחת מכל אלו מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים
רבי אליעזר אומר אם היתה ארכה יתר על רחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה רבי יוסי אומר אפילו ארכה פי שנים ברחבה מטלטלין בתוכה
אמר רבי אלעאי שמעתי מרבי אלעזר ואפילו היא כבית כור
וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא עירב ביתו אסור מלהכניס ולהוציא לו אבל להם מותר
וכן שמעתי ממנו שיוצאין בערקבלין בפסח וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי:
גמ׳ מאי תנא דקתני ועוד
אילימא משום דתנא ליה חדא לחומרא וקתני אחריתי משום הכי קתני ועוד והא רבי יהודה דתנא ליה חדא לחומרא וקתני אחריתי ולא קתני ועוד
התם אפסקוה רבנן הכא לא אפסקוה רבנן
וכל היכא דאפסקוה רבנן לא קתני ועוד והא רבי אליעזר דסוכה דאפסקוה רבנן וקתני ועוד
התם במילתיה הוא דאפסקוה הכא במילתא אחריתי אפסקוה:
רבי עקיבא אומר אפילו אין בה אחד מכל אלו מטלטלין בתוכה:
רבי עקיבא היינו תנא קמא
איכא בינייהו דבר מועט דתניא רבי יהודה אומר דבר מועט יש על שבעים אמה ושירים ולא נתנו חכמים בו שיעור
וכמה שיעור סאתים כחצר המשכן
מנא הני מילי
אמר רב יהודה דאמר קרא ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים אמרה תורה טול חמשים וסבב חמשים
פשטיה דקרא במאי כתיב אמר אביי העמד משכן על שפת חמשים כדי שיהא חמשים אמה לפניו ועשרים אמה לכל רוח ורוח:
רבי אליעזר אומר אם היתה ארכה כו׳: והתניא רבי אליעזר אומר אם היתה ארכה יתר על פי שנים ברחבה אפילו אמה אחת אין מטלטלין בתוכה
אמר רב ביבי בר אביי כי תנן נמי מתניתין [יתר על] פי שנים ברחבה תנן אי הכי היינו רבי יוסי
איכא בינייהו ריבועא דריבעוה רבנן:
רבי יוסי אומר כו׳: איתמר אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יוסי ורב ביבי אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי עקיבא
ותרוייהו לקולא וצריכא דאי אשמעינן הלכה כרבי יוסי הוה אמינא עד דאיכא שומירה או בית דירה קא משמע לן הלכה כרבי עקיבא
ואי אשמעינן הלכה כרבי עקיבא הוה אמינא דאריך וקטין לא קא משמע לן הלכה כרבי יוסי
קרפף שהוא יותר מבית סאתים שהוקף לדירה נזרע רובו הרי הוא כגינה ואסור
נטע רובו הרי הוא כחצר ומותר
נזרע רובו אמר רב הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא יותר מבית סאתים אבל בית סאתים מותר
כמאן כרבי שמעון דתנן רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית
לרבי שמעון נמי כיון דנזרע רובו הוי ההוא מעוטא
