Skip to content

י״ד בתשרי תשפ״ב | 20.09.21 | הדף היומי: ביצה כא - חג ראשון של סוכות, ט"ו בתשרי

הדף היומי

ט״ו באלול תש״פ | 4 ספטמבר 2020

עירובין כו

השיעור היום מוקדש על ידי גרי זייטלין לזכר נשמת ד"ד אלקסנדר דלסמן ז"ל רופא ואיש משפחה מסור שנפטר לא מזמן מגיל 107. ולזכר נשמת לאה צירינג, לאה בת מזלטה ז"ל.

היה מעשה בבית ריש גלותא עם אוורנקא (סוג של קרפף) שרצו להתיר. רב הונא בר חיינא בנה מחיצה עם קנים ורבא הוריד כי חשב שאין צורך. בשבת כמה אנשים (כולל אלו שעזרו לו) התחילו להקשות על מה שעשה. הגמרא חוזרת למשנה לשולשת ההלכות שאמר ר' אלעאי בשם ר' אליעזר לגבי גודל של קרפף, וכלות להתיר בית של מי שביטל רשותו לאנשי החצר, והאם אפשר לצאת ידי חובת מרור על ידי ערקבלין. הגמרא דנה בדעות האלו של ר' אליעזר ובמיוחד מנסה להבין את הבסיס למחלוקת בעניין עירוב חצרות ששכח אחד מהם ולא עירב. במקרה הזה פועלים לפי מה שאנו מניחים מה האדם הממוצע היה עושה. מה אם אדם זה ביטא את עצמו בניגוד לדעת האדם הממוצע – האם הולכים לפי דבריו או האם אנו לא לוקחים את מה שהוא אמר ברצינות כי הוא הולך נגד מה שצפוי שיעשה? באיזה אוכל אפשר לערב? מים ומלח לא נחשבים לאוכל לעניין עירוב, מעשר שני ומי שנדר מן האוכל. האם אפשר לעשות עירוב עם אוכל שאת/ה אישי/ת לא יכול לאכול (ישראל בחולין, נזיר ביין) או במקום שאי אפשר להגיע אליו (כהן בבית קברות).

שלפינהו אזל רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע נקטינהו מבתריה

למחר איתיביה רבינא לרבא עיר חדשה מודדין לה מישיבתה וישנה מחומתה

איזו היא חדשה ואיזו היא ישנה חדשה שהוקפה ולבסוף ישבה ישנה ישבה ולבסוף הוקפה והאי נמי כהוקפה ולבסוף ישבה דמי

אמר ליה רב פפא לרבא והאמר רב אסי מחיצות אדרכלין לא שמה מחיצה אלמא כיון דלצניעותא עבידא לה לא הויא מחיצה הכא נמי כיון דלצניעותא עבידא לא הויא מחיצה

ואמר רב הונא בריה דרב יהושע לרבא והאמר רב הונא מחיצה העשויה לנחת לא שמה מחיצה

דהא רבה בר אבוה מערב לה לכולה מחוזא ערסייתא ערסייתא משום פירא דבי תורי והא פירא דבי תורי כמחיצה העשויה לנחת דמיא

קרי עלייהו ריש גלותא חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו:

אמר רבי אלעאי שמעתי מרבי אליעזר ואפילו בית כור: מתניתין דלא כחנניה דתניא חנניה אומר ואפילו היא ארבעים סאה כאסטרטיא של מלך

אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמר ויהי ישעיהו לא יצא אל חצר התיכונה כתיב העיר וקרינן חצר מכאן לאסטרטיא של מלך שהיו כעיירות בינוניות

במאי קמיפלגי מר סבר עיירות בינוניות הויין בית כור ומר סבר ארבעים סאה הויין

וישעיהו מאי בעי התם אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מלמד שחלה חזקיה והלך ישעיהו והושיב ישיבה על פתחו

מכאן לתלמיד חכם שחלה שמושיבין ישיבה על פתחו ולאו מילתא היא דילמא אתי לאיגרויי ביה שטן:

וכן שמעתי הימנו אנשי חצר ששכח אחד ולא עירב ביתו אסור:

והתנן ביתו אסור להוציא ולהכניס לו ולהן

אמר רב הונא בריה דרב יהושע אמר רב ששת לא קשיא

הא רבי אליעזר והא רבנן

כשתימצי לומר לדברי רבי אליעזר המבטל רשות חצירו רשות ביתו ביטל לרבנן המבטל רשות חצירו רשות ביתו לא ביטל

פשיטא

אמר רחבה אנא ורב הונא בר חיננא תרגימנא לא נצרכא אלא לחמשה ששרוין בחצר אחד ושכח אחד מהן ולא עירב

לדברי רבי אליעזר כשהוא מבטל רשותו אין צריך לבטל לכל אחד ואחד

לרבנן כשהוא מבטל רשותו צריך לבטל לכל אחד ואחד

כמאן אזלא הא דתניא חמשה ששרוין בחצר אחד ושכח אחד מהן ולא עירב כשהוא מבטל רשותו אין צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד כמאן כרבי אליעזר

רב כהנא מתני הכי רב טביומי מתני הכי כמאן אזלא הא דתניא חמשה ששרוים בחצר אחד ושכח אחד מהן ולא עירב כשהוא מבטל רשותו אינו צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד כמאן אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת כמאן כרבי אליעזר

אמר ליה רב פפא לאביי לרבי אליעזר אי אמר לא מבטילנא ולרבנן אי אמר מבטילנא מאי

טעמא דרבי אליעזר משום דקסבר המבטל רשות חצירו רשות ביתו ביטל והאי אמר אנא לא מבטילנא

או דילמא טעמא דרבי אליעזר משום דבית בלא חצר לא עבידי אינשי דדיירי וכי קאמר לא מבטילנא לאו כל כמיניה אף על גב דאמר דיירנא לאו כלום קאמר

ולרבנן אי אמר מבטילנא מאי טעמא דרבנן משום דקסברי המבטל רשות חצירו רשות ביתו לא ביטל והאי אמר מבטילנא

או דילמא טעמא דרבנן משום דלא עביד איניש דמסלק נפשיה לגמרי מבית וחצר והוי כי אורח לגבייהו והאי כי אמר מבטילנא לאו כל כמיניה קאמר

אמר ליה בין לרבנן בין לרבי אליעזר כיון דגלי דעתיה גלי:

וכן שמעתי ממנו שיוצאים בערקבלין בפסח: מאי ערקבלין אמר ריש לקיש אצוותא חרוזיאתא:

הדרן עלך עושין פסין

מתני׳ בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח

והכל ניקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח הנודר מן המזון מותר במלח ובמים

מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה סומכוס אומר בחולין

ולכהן בבית הפרס רבי יהודה אומר אפילו בין הקברות

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

עירובין כו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין כו

שלפינהו אזל רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע נקטינהו מבתריה

למחר איתיביה רבינא לרבא עיר חדשה מודדין לה מישיבתה וישנה מחומתה

איזו היא חדשה ואיזו היא ישנה חדשה שהוקפה ולבסוף ישבה ישנה ישבה ולבסוף הוקפה והאי נמי כהוקפה ולבסוף ישבה דמי

אמר ליה רב פפא לרבא והאמר רב אסי מחיצות אדרכלין לא שמה מחיצה אלמא כיון דלצניעותא עבידא לה לא הויא מחיצה הכא נמי כיון דלצניעותא עבידא לא הויא מחיצה

ואמר רב הונא בריה דרב יהושע לרבא והאמר רב הונא מחיצה העשויה לנחת לא שמה מחיצה

דהא רבה בר אבוה מערב לה לכולה מחוזא ערסייתא ערסייתא משום פירא דבי תורי והא פירא דבי תורי כמחיצה העשויה לנחת דמיא

קרי עלייהו ריש גלותא חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו:

אמר רבי אלעאי שמעתי מרבי אליעזר ואפילו בית כור: מתניתין דלא כחנניה דתניא חנניה אומר ואפילו היא ארבעים סאה כאסטרטיא של מלך

אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמר ויהי ישעיהו לא יצא אל חצר התיכונה כתיב העיר וקרינן חצר מכאן לאסטרטיא של מלך שהיו כעיירות בינוניות

במאי קמיפלגי מר סבר עיירות בינוניות הויין בית כור ומר סבר ארבעים סאה הויין

וישעיהו מאי בעי התם אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מלמד שחלה חזקיה והלך ישעיהו והושיב ישיבה על פתחו

מכאן לתלמיד חכם שחלה שמושיבין ישיבה על פתחו ולאו מילתא היא דילמא אתי לאיגרויי ביה שטן:

וכן שמעתי הימנו אנשי חצר ששכח אחד ולא עירב ביתו אסור:

והתנן ביתו אסור להוציא ולהכניס לו ולהן

אמר רב הונא בריה דרב יהושע אמר רב ששת לא קשיא

הא רבי אליעזר והא רבנן

כשתימצי לומר לדברי רבי אליעזר המבטל רשות חצירו רשות ביתו ביטל לרבנן המבטל רשות חצירו רשות ביתו לא ביטל

פשיטא

אמר רחבה אנא ורב הונא בר חיננא תרגימנא לא נצרכא אלא לחמשה ששרוין בחצר אחד ושכח אחד מהן ולא עירב

לדברי רבי אליעזר כשהוא מבטל רשותו אין צריך לבטל לכל אחד ואחד

לרבנן כשהוא מבטל רשותו צריך לבטל לכל אחד ואחד

כמאן אזלא הא דתניא חמשה ששרוין בחצר אחד ושכח אחד מהן ולא עירב כשהוא מבטל רשותו אין צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד כמאן כרבי אליעזר

רב כהנא מתני הכי רב טביומי מתני הכי כמאן אזלא הא דתניא חמשה ששרוים בחצר אחד ושכח אחד מהן ולא עירב כשהוא מבטל רשותו אינו צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד כמאן אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת כמאן כרבי אליעזר

אמר ליה רב פפא לאביי לרבי אליעזר אי אמר לא מבטילנא ולרבנן אי אמר מבטילנא מאי

טעמא דרבי אליעזר משום דקסבר המבטל רשות חצירו רשות ביתו ביטל והאי אמר אנא לא מבטילנא

או דילמא טעמא דרבי אליעזר משום דבית בלא חצר לא עבידי אינשי דדיירי וכי קאמר לא מבטילנא לאו כל כמיניה אף על גב דאמר דיירנא לאו כלום קאמר

ולרבנן אי אמר מבטילנא מאי טעמא דרבנן משום דקסברי המבטל רשות חצירו רשות ביתו לא ביטל והאי אמר מבטילנא

או דילמא טעמא דרבנן משום דלא עביד איניש דמסלק נפשיה לגמרי מבית וחצר והוי כי אורח לגבייהו והאי כי אמר מבטילנא לאו כל כמיניה קאמר

אמר ליה בין לרבנן בין לרבי אליעזר כיון דגלי דעתיה גלי:

וכן שמעתי ממנו שיוצאים בערקבלין בפסח: מאי ערקבלין אמר ריש לקיש אצוותא חרוזיאתא:

הדרן עלך עושין פסין

מתני׳ בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח

והכל ניקח בכסף מעשר חוץ מן המים ומן המלח הנודר מן המזון מותר במלח ובמים

מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה סומכוס אומר בחולין

ולכהן בבית הפרס רבי יהודה אומר אפילו בין הקברות

Scroll To Top