Skip to content

הדף היומי

ספטמבר 5, 2020 | ט״ז באלול תש״פ

עירובין כז – שבת ט"ז באלול, 5 בספטמבר

ר' יוחנן לימד שכל פעם שכתוב כלל במשנה, יש יוצאים מן הכלל, ואפילו כשרשום יוצאים מן הכלל, יכול להיות שיש עוד. על איזה משנה נאמרו דבריו? על משנה בקידושין כט שדיבר על מצוות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות לעמות מצוות עשה שלא הזמן גרמא שנשים חייבות. הגמרא מביאה את היוצאים מן הכלל. הגמרא גם מבאיה משנה בזבים וגם משנתינו שבשני מקומות אלו רשומים כלל ויוצאים מן הכלל ויש עוד שלא נשרמו במשנה. יש מסורת לגבי המים ומלח שנשכרו במשנתינו שמדובר רק כשהם בנפרד אבל אם ביחד, יכולים לשמש לעירוב או למעשר שני. יש ויכוח אם מדובר בעירוב או במעשר שני. מקשים על הגישה שמדובר במעשר שני ונכנסים לדיון מה אפשר להביא למעשר שני.

מפני שיכול לחוץ ולילך ולאכול:

גמ׳ אמר רבי יוחנן אין למידין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ

מדקאמר אפילו במקום שנאמר בו חוץ מכלל דלאו הכא קאי היכא קאי

התם קאי כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין ונשים פטורות ושלא הזמן גרמא אחד נשים ואחד אנשים חייבין

וכללא הוא דכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות הרי מצה שמחה והקהל דמצות עשה שהזמן גרמא הוא ונשים חייבות

וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות הרי תלמוד תורה פריה ורביה ופדיון הבן דמצות עשה שלא הזמן גרמא ונשים פטורות אלא אמר רבי יוחנן אין למידין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ

אמר אביי ואיתימא רבי ירמיה אף אנן נמי תנינא עוד כלל אחר אמרו כל שנישא על גבי הזב טמא וכל שהזב נישא עליו טהור חוץ מן הראוי למשכב ומושב והאדם ותו ליכא והא איכא מרכב

מרכב היכי דמי אי דיתיב עליה היינו מושב אנן הכי קאמרינן הא איכא גבא דאוכפא דתניא האוכף טמא מושב והתפוס טמא מרכב אלא שמע מינה אין למידין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ

אמר רבינא ואיתימא רב נחמן אף אנן נמי תנינא בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים והמלח ותו ליכא והא איכא כמיהין ופטריות אלא שמע מינה אין למידין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ:

הכל ניקח בכסף מעשר כו׳: רבי אליעזר ורבי יוסי בר חנינא חד מתני אעירוב וחד מתני אמעשר

חד מתני אעירוב לא שנו אלא מים בפני עצמו ומלח בפני עצמו דאין מערבין אבל במים ומלח מערבין

וחד מתני אמעשר לא שנו אלא מים בפני עצמו ומלח בפני עצמו דאין ניקחין אבל מים ומלח ניקחין בכסף מעשר

מאן דמתני אמעשר כל שכן אעירוב ומאן דמתני אעירוב אבל אמעשר לא מאי טעמא פירא בעינן

כי אתא רבי יצחק מתני אמעשר מיתיבי העיד רבי יהודה בן גדיש לפני רבי אליעזר של בית אבא היו לוקחין ציר בכסף מעשר אמר לו שמא לא שמעת אלא כשקרבי דגים מעורבין בהן ואפילו רבי יהודה בן גדיש לא קאמר אלא בציר דשומנא דפירא היא אבל מים ומלח לא

אמר רב יוסף

לא נצרכה אלא שנתן לתוכן שמן

אמר ליה אביי ותיפוק ליה משום שמן לא צריכא שנתן דמי מים ומלח בהבלעה

ובהבלעה מי שרי אין והתניא בן בג בג אומר בבקר מלמד שלוקחין בקר על גב עורו ובצאן מלמד שלוקחין צאן על גב גיזתה וביין מלמד שלוקחין יין על גב קנקנו ובשכר מלמד שלוקחין תמד משהחמיץ

אמר רבי יוחנן מאן דמתרגם לי בבקר אליבא דבן בג בג מובילנא מאניה אבתריה לבי מסותא

מאי טעמא כולהו צריכי לבר מבבקר דלא צריך מאי צריכי דאי כתב רחמנא בבקר הוה אמינא בקר הוא דמזדבן על גב עורו משום דגופיה הוא אבל צאן על גב גיזתה דלאו גופיה הוא אימא לא

ואי כתב רחמנא בצאן על גב גיזתה הוה אמינא משום דמחובר בה אבל יין על גב קנקנו אימא לא

ואי כתב רחמנא ביין הוה אמינא משום דהיינו נטירותיה אבל תמד משהחמיץ דקיוהא בעלמא הוא אימא לא כתב רחמנא שכר

ואי כתב רחמנא בשכר הוה אמינא מאי שכר דבילה קעילית דפירא הוא אבל יין על גב קנקנו אימא לא

ואי כתב רחמנא יין על גב קנקנו דהיינו נטירותיה אבל צאן על גב גיזתה אימא לא כתב רחמנא צאן דאפילו על גב גיזתה

בבקר למה לי וכי תימא אי לא כתב רחמנא בבקר הוה אמינא צאן על גב עורה אין על גב גיזתה לא כתב רחמנא בבקר לאתויי עורו אייתר ליה צאן לאתויי גיזתה

אי לא כתב רחמנא בקר לא הוה אמינא צאן על גב עורה אין על גב גיזתה לא דאם כן לכתוב רחמנא בקר דממילא אייתר ליה צאן

וכיון דכתב רחמנא צאן דאפילו על גב גיזתה בבקר למה לי השתא צאן על גב גיזתה מיזדבנא בקר על גב עורו מיבעיא היינו דקאמר רבי יוחנן מאן דמתרגם לי בבקר אליבא דבן בג בג מובילנא מאניה לבי מסותא

במאי קא מיפלגי רבי יהודה בן גדיש ורבי אליעזר והני תנאי דלקמן רבי יהודה בן גדיש ורבי אליעזר דרשי רבויי ומיעוטי והני תנאי דרשי כללי ופרטי

רבי יהודה בן גדיש ורבי אליעזר דרשי ריבויי ומיעוטי ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך ריבה בבקר ובצאן וביין ובשכר מיעט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וריבה ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל מאי רבי רבי כל מילי ומאי מיעט לרבי אליעזר מיעט ציר לרבי יהודה בן גדיש מיעט מים ומלח

והני תנאי דרשי כללי ופרטי דתניא ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן וביין ובשכר פרט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט ומה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע

ותניא אידך מה הפרט מפורש ולד ולדות הארץ אף כל ולד ולדות הארץ

מאי בינייהו אמר אביי דגים איכא בינייהו למאן דאמר פרי מפרי וגידולי קרקע הני דגים גידולי קרקע נינהו למאן דאמר ולד ולדות הארץ דגים ממיא איברו

ומי אמר אביי דגים גידולי קרקע נינהו והאמר אביי

להעמיק בדף

תניה רגב

עירובין כ"ז: אין למדין מן הכללות? – בין הקבוע למשתנה

  המימרא של רבי יוחנן "אין למידין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ" (עירובין כ"ז ע"א) חותרת תחת כל השיטה. היא מציבה סימן שאלה על כל מפעל תלמוד התורה שחז"ל הובילו במשך מאות שנים –שהרי, אם אף כלל לא תופס באופן גורף, ואפילו אלה שלגביהם נאמרו היוצאים מן הכלל במפורש, אז מה בעצם הורישו…

עירובין כז – שבת ט"ז באלול, 5 בספטמבר

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין כז – שבת ט"ז באלול, 5 בספטמבר

מפני שיכול לחוץ ולילך ולאכול:

גמ׳ אמר רבי יוחנן אין למידין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ

מדקאמר אפילו במקום שנאמר בו חוץ מכלל דלאו הכא קאי היכא קאי

התם קאי כל מצות עשה שהזמן גרמא אנשים חייבין ונשים פטורות ושלא הזמן גרמא אחד נשים ואחד אנשים חייבין

וכללא הוא דכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות הרי מצה שמחה והקהל דמצות עשה שהזמן גרמא הוא ונשים חייבות

וכל מצות עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות הרי תלמוד תורה פריה ורביה ופדיון הבן דמצות עשה שלא הזמן גרמא ונשים פטורות אלא אמר רבי יוחנן אין למידין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ

אמר אביי ואיתימא רבי ירמיה אף אנן נמי תנינא עוד כלל אחר אמרו כל שנישא על גבי הזב טמא וכל שהזב נישא עליו טהור חוץ מן הראוי למשכב ומושב והאדם ותו ליכא והא איכא מרכב

מרכב היכי דמי אי דיתיב עליה היינו מושב אנן הכי קאמרינן הא איכא גבא דאוכפא דתניא האוכף טמא מושב והתפוס טמא מרכב אלא שמע מינה אין למידין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ

אמר רבינא ואיתימא רב נחמן אף אנן נמי תנינא בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים והמלח ותו ליכא והא איכא כמיהין ופטריות אלא שמע מינה אין למידין מן הכללות ואפילו במקום שנאמר בו חוץ:

הכל ניקח בכסף מעשר כו׳: רבי אליעזר ורבי יוסי בר חנינא חד מתני אעירוב וחד מתני אמעשר

חד מתני אעירוב לא שנו אלא מים בפני עצמו ומלח בפני עצמו דאין מערבין אבל במים ומלח מערבין

וחד מתני אמעשר לא שנו אלא מים בפני עצמו ומלח בפני עצמו דאין ניקחין אבל מים ומלח ניקחין בכסף מעשר

מאן דמתני אמעשר כל שכן אעירוב ומאן דמתני אעירוב אבל אמעשר לא מאי טעמא פירא בעינן

כי אתא רבי יצחק מתני אמעשר מיתיבי העיד רבי יהודה בן גדיש לפני רבי אליעזר של בית אבא היו לוקחין ציר בכסף מעשר אמר לו שמא לא שמעת אלא כשקרבי דגים מעורבין בהן ואפילו רבי יהודה בן גדיש לא קאמר אלא בציר דשומנא דפירא היא אבל מים ומלח לא

אמר רב יוסף

לא נצרכה אלא שנתן לתוכן שמן

אמר ליה אביי ותיפוק ליה משום שמן לא צריכא שנתן דמי מים ומלח בהבלעה

ובהבלעה מי שרי אין והתניא בן בג בג אומר בבקר מלמד שלוקחין בקר על גב עורו ובצאן מלמד שלוקחין צאן על גב גיזתה וביין מלמד שלוקחין יין על גב קנקנו ובשכר מלמד שלוקחין תמד משהחמיץ

אמר רבי יוחנן מאן דמתרגם לי בבקר אליבא דבן בג בג מובילנא מאניה אבתריה לבי מסותא

מאי טעמא כולהו צריכי לבר מבבקר דלא צריך מאי צריכי דאי כתב רחמנא בבקר הוה אמינא בקר הוא דמזדבן על גב עורו משום דגופיה הוא אבל צאן על גב גיזתה דלאו גופיה הוא אימא לא

ואי כתב רחמנא בצאן על גב גיזתה הוה אמינא משום דמחובר בה אבל יין על גב קנקנו אימא לא

ואי כתב רחמנא ביין הוה אמינא משום דהיינו נטירותיה אבל תמד משהחמיץ דקיוהא בעלמא הוא אימא לא כתב רחמנא שכר

ואי כתב רחמנא בשכר הוה אמינא מאי שכר דבילה קעילית דפירא הוא אבל יין על גב קנקנו אימא לא

ואי כתב רחמנא יין על גב קנקנו דהיינו נטירותיה אבל צאן על גב גיזתה אימא לא כתב רחמנא צאן דאפילו על גב גיזתה

בבקר למה לי וכי תימא אי לא כתב רחמנא בבקר הוה אמינא צאן על גב עורה אין על גב גיזתה לא כתב רחמנא בבקר לאתויי עורו אייתר ליה צאן לאתויי גיזתה

אי לא כתב רחמנא בקר לא הוה אמינא צאן על גב עורה אין על גב גיזתה לא דאם כן לכתוב רחמנא בקר דממילא אייתר ליה צאן

וכיון דכתב רחמנא צאן דאפילו על גב גיזתה בבקר למה לי השתא צאן על גב גיזתה מיזדבנא בקר על גב עורו מיבעיא היינו דקאמר רבי יוחנן מאן דמתרגם לי בבקר אליבא דבן בג בג מובילנא מאניה לבי מסותא

במאי קא מיפלגי רבי יהודה בן גדיש ורבי אליעזר והני תנאי דלקמן רבי יהודה בן גדיש ורבי אליעזר דרשי רבויי ומיעוטי והני תנאי דרשי כללי ופרטי

רבי יהודה בן גדיש ורבי אליעזר דרשי ריבויי ומיעוטי ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך ריבה בבקר ובצאן וביין ובשכר מיעט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וריבה ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל מאי רבי רבי כל מילי ומאי מיעט לרבי אליעזר מיעט ציר לרבי יהודה בן גדיש מיעט מים ומלח

והני תנאי דרשי כללי ופרטי דתניא ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן וביין ובשכר פרט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט ומה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע

ותניא אידך מה הפרט מפורש ולד ולדות הארץ אף כל ולד ולדות הארץ

מאי בינייהו אמר אביי דגים איכא בינייהו למאן דאמר פרי מפרי וגידולי קרקע הני דגים גידולי קרקע נינהו למאן דאמר ולד ולדות הארץ דגים ממיא איברו

ומי אמר אביי דגים גידולי קרקע נינהו והאמר אביי

Scroll To Top
×

דף יומי לנשים

עם הרבנית מישל פרבר

ראשון עד שישי ב6:20 בזום