Skip to content

הדף היומי

August 11, 2020 | כ״א באב תש״פ

עירובין ג

השיעור היום מוקדש על ידי דבי והוורד ג’קובי רובין לכבוד אמנו, דודותינו, אחיותינו, ובתנו החכמות שמכם למדנו המון. ועל ידי ג’וייס בן דוד לכבוד גייל סטרכלר ודינה לביא על הנהגותם את הקבוצה של נשות הדרן מטינק, מאוד נהנינו לחגוג את הסיום מסכת שבת ביחד. ועל ידי תמר ונוקור-הרטמייר לחברותא שלי ג’רמי רודולר לכבוד הסיום שלנו במסכת חגיגה.

אם רב סבר שלומדים דיני מבוי מפתח אולם, למה לא כל ההלכות דומים לפרטי ההיכל? הגמרא מסבירה שהסיבה שפסלו בעשרים אמה זה בגלל שבגובה כזה אין היכר. אם כן, למה לימדו אותה הלכה גם בסוכה וגם במבוי – מה החידוש בכל מקרה? מה אם הקורה חלקו מתחת לעשרים אמה וחלקו גבוה מעשרים? כשמדברים על אמות האם מודדים לפי אמה בת ששה טפחים או חמישה?

לא תיהני ליה אמלתרא דהא היכל אמלתרא הויא ליה ואפילו הכי עשרים אמה הוא דגבוה דתנן חמש אמלתראות של מילה היו על גביו זו למעלה מזו וזו למעלה מזו

והאי מאי תיובתא דילמא כי תניא ההיא דאמלתראות באולם תניא

והאי מאי קושיא דילמא תבנית היכל כתבנית אולם

אלמה אמר רבי אילעא אמר רב רחבה ארבעה אף על פי שאינה בריאה ואם יש לה אמלתרא אפילו גבוהה יותר מעשרים אמה אינו צריך למעט

אמר רב יוסף אמלתרא מתניתא היא מאן קתני לה

אמר אביי והא חמא בריה דרבה בר אבוה קתני לה ותיהוי אמלתרא מתניתא ותיקשי לרב

אמר לך רב דל אנא מהכא מתנייתא מי לא קשיין אהדדי אלא מאי אית לך למימר תנאי היא לדידי נמי תנאי היא

רב נחמן בר יצחק אמר בלא רב מתנייתא אהדדי לא קשיין לרבנן קורה טעמא מאי משום היכרא והאי דקתני יתר מפתחו של היכל סימנא בעלמא

ורב נחמן בר יצחק הניחא אי לא סבירא ליה הא דרבה אלא אי סבירא ליה הא דרבה דאמר רבה כתיב למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי עד עשרים אמה אדם יודע שדר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע משום דלא שלטא ביה עינא

אלמא גבי סוכה נמי בהיכרא פליגי איפלוגי בתרתי למה לי

צריכא דאי אשמעינן גבי סוכה בהא קאמר רבי יהודה כיון דלישיבה עבידא שלטא ביה עינא אבל מבוי דלהילוך עביד אימא מודה להו לרבנן ואי אשמעינן בהא בהא קאמרי רבנן אבל בהך אימא מודו ליה לרבי יהודה צריכא

מאי אמלתרא רב חמא בריה דרבה בר אבוה אמר קיני כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא פסקי דארזא

מאן דאמר פסקי דארזא כל שכן קיני מאן דאמר קיני אבל פסקי דארזא לא

ומאן דאמר פסקי דארזא מאי טעמא משום דנפיש משכיה והא סוכה דנפיש משכיה וקאמרי רבנן דלא

אלא כיון דקא חשיב אית ליה קלא:

מקצת קורה בתוך עשרים ומקצת קורה למעלה מעשרים מקצת סכך בתוך עשרים ומקצת סכך למעלה מעשרים אמר רבה במבוי כשר בסוכה פסול

מאי שנא במבוי דכשר דאמרינן קלוש סוכה נמי לימא קלוש

אי קלשת הויא לה חמתה מרובה מצילתה

הכא נמי אי קלשת הויא לה קורה הניטלת ברוח אלא על כרחך נעשו כשפודין של מתכת הכא נמי על כרחך נעשית צילתה מרובה מחמתה

אמר רבא מפרזקיא סוכה דליחיד היא לא מדכר מבוי דלרבים מדכרי אהדדי

רבינא אמר סוכה דאורייתא אחמירו בה רבנן מבוי דרבנן לא אחמירו ביה רבנן

רב אדא בר מתנה מתני להא שמעתא דרבה איפכא אמר רבה במבוי פסול בסוכה כשירה

מאי שנא סוכה דכשירה דאמרינן קלוש במבוי נמי לימא קלוש

אי קלשת הוי לה קורה הניטלת ברוח הכא נמי אי קלשת הויא לה חמתה מרובה מצילתה אלא על כרחך נעשית צילתה מרובה מחמתה הכא נמי על כרחך נעשו כשפודין של מתכת

אמר רבא מפרזקיא סוכה דליחיד היא רמי אנפשיה ומדכר מבוי דלרבים היא סמכי אהדדי ולא מדכרי דאמרי אינשי קדרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא

רבינא אמר סוכה דאורייתא לא בעי חיזוק מבוי דרבנן בעי חיזוק

מאי הוי עלה רבה בר רב עולא אמר זה וזה פסול רבא אמר זה וזה כשר

חלל סוכה תנן חלל מבוי תנן

אמר ליה רב פפא לרבא תניא דמסייע לך מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה יותר מפתחו של היכל ימעט והיכל גופו חללו עשרים

איתיביה רב שימי בר רב אשי לרב פפא כיצד היה עושה מניח קורה משפת עשרים ולמטה

אימא ולמעלה והא למטה קתני

הא קא משמע לן דלמטה כלמעלה מה למעלה חללה עשרים אף למטה חללה עשרה:

אמר אביי משמיה דרב נחמן אמת סוכה ואמת מבוי באמה בת חמשה אמת כלאים באמה בת ששה

אמת מבוי באמה בת חמשה למאי הלכתא לגובהו ולפירצת מבוי

והא איכא משך מבוי בארבע אמות דלקולא

כמאן דאמר בארבעה טפחים

ואיבעית אימא בארבע אמות ורוב אמות קאמר

אמת סוכה באמה בת חמשה למאי הלכתא לגובהה ולדופן עקומה

והא איכא משך סוכה בארבע אמות דלקולא דתניא רבי אומר אומר אני כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות פסולה

כרבנן דאמרי אפילו אינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו

ואיבעית אימא לעולם רבי היא ורוב אמות קאמר

אמת כלאים באמה בת ששה למאי הילכתא לקרחת הכרם ולמחול הכרם

דתנן קרחת הכרם בית שמאי אומרים עשרים וארבע אמות ובית הלל אומרים שש עשרה אמות ומחול הכרם בית שמאי אומרים שש עשרה אמות ובית הלל אומרים שתים עשרה אמות

איזו היא קרחת הכרם כרם שחרב אמצעיתו אין שם שש עשרה אמות לא יביא זרע לשם היו שם שש עשרה אמה נותן לו כדי עבודתו וזורע את המותר

ואיזהו מחול הכרם בין כרם לגדר אין שם שתים עשרה אמה לא יביא זרע לשם היו שם שתים עשרה אמה נותן לו כדי עבודתו וזורע את השאר

והא איכא רצופים בארבע אמות דלקולא דתנן כרם הנטוע על פחות מארבע אמות רבי שמעון אומר אינו כרם וחכמים אומרים כרם ורואין את האמצעיים כאילו אינם

כרבנן דאמרי הוי כרם ואיבעית אימא לעולם רבי שמעון ורוב אמות קאמר

ורבא משמיה דרב נחמן אמר כל אמות באמה בת ששה אלא הללו שוחקות והללו עצבות

מיתיבי כל אמות שאמרו חכמים באמה בת ששה ובלבד

להעמיק בדף

עירובין

הקדמה למסכת עירובין – מאת יעל לדרר שחק

🙋🏻‍♀️ כאחת שעדיין רק מתחילה בדף יומי מבחינתה, ואף עדיין לומדת בכלל מה זה גמרא; כאחת שארון הספרים שלה לא מצויד בגמרות או במ”ד כרכים של אנציקלופדיה תלמודית; כאחת שלא מחזיקה לצידה (עדיין) מתמיד בדף היומי (חוץ מאבי היקר שמשנן איתי את הארמית שהוא זוכר כילד יתום מגיל 9, לפני שקפץ מהחלון של “ישיבת “תפארת…

עירובין ג

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין ג

לא תיהני ליה אמלתרא דהא היכל אמלתרא הויא ליה ואפילו הכי עשרים אמה הוא דגבוה דתנן חמש אמלתראות של מילה היו על גביו זו למעלה מזו וזו למעלה מזו

והאי מאי תיובתא דילמא כי תניא ההיא דאמלתראות באולם תניא

והאי מאי קושיא דילמא תבנית היכל כתבנית אולם

אלמה אמר רבי אילעא אמר רב רחבה ארבעה אף על פי שאינה בריאה ואם יש לה אמלתרא אפילו גבוהה יותר מעשרים אמה אינו צריך למעט

אמר רב יוסף אמלתרא מתניתא היא מאן קתני לה

אמר אביי והא חמא בריה דרבה בר אבוה קתני לה ותיהוי אמלתרא מתניתא ותיקשי לרב

אמר לך רב דל אנא מהכא מתנייתא מי לא קשיין אהדדי אלא מאי אית לך למימר תנאי היא לדידי נמי תנאי היא

רב נחמן בר יצחק אמר בלא רב מתנייתא אהדדי לא קשיין לרבנן קורה טעמא מאי משום היכרא והאי דקתני יתר מפתחו של היכל סימנא בעלמא

ורב נחמן בר יצחק הניחא אי לא סבירא ליה הא דרבה אלא אי סבירא ליה הא דרבה דאמר רבה כתיב למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי עד עשרים אמה אדם יודע שדר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע משום דלא שלטא ביה עינא

אלמא גבי סוכה נמי בהיכרא פליגי איפלוגי בתרתי למה לי

צריכא דאי אשמעינן גבי סוכה בהא קאמר רבי יהודה כיון דלישיבה עבידא שלטא ביה עינא אבל מבוי דלהילוך עביד אימא מודה להו לרבנן ואי אשמעינן בהא בהא קאמרי רבנן אבל בהך אימא מודו ליה לרבי יהודה צריכא

מאי אמלתרא רב חמא בריה דרבה בר אבוה אמר קיני כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא פסקי דארזא

מאן דאמר פסקי דארזא כל שכן קיני מאן דאמר קיני אבל פסקי דארזא לא

ומאן דאמר פסקי דארזא מאי טעמא משום דנפיש משכיה והא סוכה דנפיש משכיה וקאמרי רבנן דלא

אלא כיון דקא חשיב אית ליה קלא:

מקצת קורה בתוך עשרים ומקצת קורה למעלה מעשרים מקצת סכך בתוך עשרים ומקצת סכך למעלה מעשרים אמר רבה במבוי כשר בסוכה פסול

מאי שנא במבוי דכשר דאמרינן קלוש סוכה נמי לימא קלוש

אי קלשת הויא לה חמתה מרובה מצילתה

הכא נמי אי קלשת הויא לה קורה הניטלת ברוח אלא על כרחך נעשו כשפודין של מתכת הכא נמי על כרחך נעשית צילתה מרובה מחמתה

אמר רבא מפרזקיא סוכה דליחיד היא לא מדכר מבוי דלרבים מדכרי אהדדי

רבינא אמר סוכה דאורייתא אחמירו בה רבנן מבוי דרבנן לא אחמירו ביה רבנן

רב אדא בר מתנה מתני להא שמעתא דרבה איפכא אמר רבה במבוי פסול בסוכה כשירה

מאי שנא סוכה דכשירה דאמרינן קלוש במבוי נמי לימא קלוש

אי קלשת הוי לה קורה הניטלת ברוח הכא נמי אי קלשת הויא לה חמתה מרובה מצילתה אלא על כרחך נעשית צילתה מרובה מחמתה הכא נמי על כרחך נעשו כשפודין של מתכת

אמר רבא מפרזקיא סוכה דליחיד היא רמי אנפשיה ומדכר מבוי דלרבים היא סמכי אהדדי ולא מדכרי דאמרי אינשי קדרא דבי שותפי לא חמימא ולא קרירא

רבינא אמר סוכה דאורייתא לא בעי חיזוק מבוי דרבנן בעי חיזוק

מאי הוי עלה רבה בר רב עולא אמר זה וזה פסול רבא אמר זה וזה כשר

חלל סוכה תנן חלל מבוי תנן

אמר ליה רב פפא לרבא תניא דמסייע לך מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה יותר מפתחו של היכל ימעט והיכל גופו חללו עשרים

איתיביה רב שימי בר רב אשי לרב פפא כיצד היה עושה מניח קורה משפת עשרים ולמטה

אימא ולמעלה והא למטה קתני

הא קא משמע לן דלמטה כלמעלה מה למעלה חללה עשרים אף למטה חללה עשרה:

אמר אביי משמיה דרב נחמן אמת סוכה ואמת מבוי באמה בת חמשה אמת כלאים באמה בת ששה

אמת מבוי באמה בת חמשה למאי הלכתא לגובהו ולפירצת מבוי

והא איכא משך מבוי בארבע אמות דלקולא

כמאן דאמר בארבעה טפחים

ואיבעית אימא בארבע אמות ורוב אמות קאמר

אמת סוכה באמה בת חמשה למאי הלכתא לגובהה ולדופן עקומה

והא איכא משך סוכה בארבע אמות דלקולא דתניא רבי אומר אומר אני כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות פסולה

כרבנן דאמרי אפילו אינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושולחנו

ואיבעית אימא לעולם רבי היא ורוב אמות קאמר

אמת כלאים באמה בת ששה למאי הילכתא לקרחת הכרם ולמחול הכרם

דתנן קרחת הכרם בית שמאי אומרים עשרים וארבע אמות ובית הלל אומרים שש עשרה אמות ומחול הכרם בית שמאי אומרים שש עשרה אמות ובית הלל אומרים שתים עשרה אמות

איזו היא קרחת הכרם כרם שחרב אמצעיתו אין שם שש עשרה אמות לא יביא זרע לשם היו שם שש עשרה אמה נותן לו כדי עבודתו וזורע את המותר

ואיזהו מחול הכרם בין כרם לגדר אין שם שתים עשרה אמה לא יביא זרע לשם היו שם שתים עשרה אמה נותן לו כדי עבודתו וזורע את השאר

והא איכא רצופים בארבע אמות דלקולא דתנן כרם הנטוע על פחות מארבע אמות רבי שמעון אומר אינו כרם וחכמים אומרים כרם ורואין את האמצעיים כאילו אינם

כרבנן דאמרי הוי כרם ואיבעית אימא לעולם רבי שמעון ורוב אמות קאמר

ורבא משמיה דרב נחמן אמר כל אמות באמה בת ששה אלא הללו שוחקות והללו עצבות

מיתיבי כל אמות שאמרו חכמים באמה בת ששה ובלבד

הצטרפי לקהילת הלומדות של הדרן ובואי ללמוד גמרא עם עוד נשים באזור מגורייך

Scroll To Top