Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ׳ באלול תש״פ | 9 ספטמבר 2020

עירובין לא

השיעור היום מוקדש על ידי ג'ודי שפירא לזכר נשמת אמה דירה טייכמן ז"ל. 

הגמרא מביאה עוד דין של ר' יהודה לגבי עירוב בבית קברות – תרומה טהורה בקבר. הגמרא מנסה להבין איך דבר זה אפשרי כי איך התרומה לא תיטמא ואיך הכהן כשרוצה להגיע לאוכל לא יטמא? האם הדברים כאן קשורים לעניין מצוות לאו ליהנות ניתנו? הגמרא מביאה שלוש אפשרויות להבין את נקודת המחלוקת בין ר' יהודה לחכמים במקרה הזה. האם אפשר לערב בדמאי, מעשר שני והקדש שנפדו או טבל או מעשר שני והקדש שלא נפדו? הגמרא מנסה להבין מה המשנה ניסתה לחדש בכל אחד מהמקרים האלו. אי אפשר לשלוח את העירוב ביד חדש שוטה או קטן או ביד מי שאינו מודה בעירוב. למה? ואיך זה שונה מדין עירוב חצרות – למה? דווקא מותר לשלוח בידם אם הם מעבירים למישהו אחר בר דעת להניח את העירוב. דין זה תקף רק במקרה שהוא עומד ורואהו מוסר את העירוב. והדין עובד על בסיס זה שיש חזקה ששליח עושה שליחותו.

 

מערבין לכהן טהור בתרומה טהורה בקבר היכי אזיל בשידה תיבה ומגדל

והא כיון דאחתא איטמיא לה בשלא הוכשרה או שנילושה במי פירות

והיכי מייתי לה בפשוטי כלי עץ דלא מקבלי טומאה

והא קא מאהיל דמייתי לה אחוריה

אי הכי מאי טעמא דרבנן קסברי אסור לקנות בית באיסורי הנאה

מכלל דרבי יהודה סבר מותר קסבר מצות לאו ליהנות ניתנו

אלא הא דאמר רבא מצות לאו ליהנות ניתנו לימא כתנאי אמרה לשמעתיה אמר לך רבא אי סבירא להו דאין מערבין אלא לדבר מצוה דכולי עלמא מצות לאו ליהנות ניתנו והכא בהא קמיפלגי מר סבר אין מערבין אלא לדבר מצוה ומר סבר מערבין אפילו לדבר הרשות

אלא הא דאמר רב יוסף אין מערבין אלא לדבר מצוה לימא כתנאי אמרה לשמעתיה

אמר לך רב יוסף דכולי עלמא אין מערבין אלא לדבר מצוה ודכולי עלמא מצות לאו ליהנות ניתנו ובהא קמיפלגי מר סבר כיון דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דמינטרא ומר סבר ניחא ליה דמינטרא דאי איצטריך אכיל ליה

מתני׳ מערבין בדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו והכהנים בחלה

אבל לא בטבל ולא במעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו:

גמ׳ דמאי הא לא חזי ליה מיגו דאי בעי מפקר להו לנכסיה והוי עני וחזו ליה השתא נמי חזי ליה דתנן מאכילין את העניים דמאי

ואת אכסניא דמאי

אמר רב הונא תנא בית שמאי אומרים אין מאכילין את העניים דמאי ובית הלל אומרים מאכילין את העניים דמאי:

ובמעשר ראשון שנטלה כו׳: פשיטא לא צריכא שהקדימו בשבלין ונטלה ממנו תרומת מעשר ולא נטלה ממנו תרומה גדולה

וכדרבי אבהו אמר ריש לקיש דאמר רבי אבהו אמר ריש לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשבלין פטור מתרומה גדולה שנאמר והרמותם ממנו תרומת ה׳ מעשר מן המעשר מעשר מן המעשר אמרתי לך ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר מן המעשר

אמר ליה רב פפא לאביי אי הכי אפילו הקדימו בכרי נמי אמר ליה עליך אמר קרא מכל מעשרותיכם תרימו את כל תרומת ה׳

ומה ראית האי אידגן והאי לא אידגן:

ובמעשר שני והקדש שנפדו: פשיטא לא צריכא שנתן את הקרן ולא נתן את החומש וקא משמע לן דאין החומש מעכב:

אבל לא בטבל: פשיטא לא צריכא בטבל טבול מדרבנן וכגון שזרעו בעציץ שאינו נקוב:

ולא במעשר ראשון שלא נטלה תרומתו: פשיטא לא צריכא שהקדימו בכרי ונטלה ממנו תרומת מעשר ולא נטלה ממנו תרומה גדולה

מהו דתימא כדאמר ליה רב פפא לאביי קא משמע לן כדשני ליה:

ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו: פשיטא

לא צריכא שפדאן ולא פדאן כהלכתן מעשר שפדאו על גב אסימון ורחמנא אמר וצרת הכסף כסף שיש עליו צורה

הקדש שחיללו על גב קרקע דרחמנא אמר ונתן הכסף וקם לו:

מתני׳ השולח עירובו ביד חרש שוטה וקטן או ביד מי שאינו מודה בעירוב אינו עירוב ואם אמר לאחר לקבלו ממנו הרי זה עירוב:

גמ׳ וקטן לא והאמר רב הונא קטן גובה את העירוב לא קשיא כאן בעירובי תחומין כאן בעירובי חצירות:

או ביד מי שאינו מודה בעירוב: מאן אמר רב חסדא כותאי:

ואם אמר לאחר לקבלו הימנו הרי זה עירוב: וליחוש דילמא לא ממטי ליה כדאמר רב חסדא בעומד ורואהו הכא נמי בעומד ורואהו

וליחוש דילמא לא שקיל מיניה כדאמר רב יחיאל חזקה שליח עושה שליחותו הכא נמי חזקה שליח עושה שליחותו

והיכא איתמר דרב חסדא ורב יחיאל אהא אתמר דתניא נתנו לפיל והוליכו לקוף והוליכו אין זה עירוב ואם אמר לאחר לקבלו הימנו הרי זה עירוב ודילמא לא ממטי ליה אמר רב חסדא בעומד ורואהו ודילמא לא מקבל ליה מיניה אמר רב יחיאל חזקה שליח עושה שליחותו

אמר רב נחמן בשל תורה אין חזקה שליח עושה שליחותו

להעמיק בדף

תניה רגב

'מצות לאו ליהנות ניתנו'-האמנם?

לפני הרבה שנים אמרה לי תלמידה: "אנחנו לא הדור של נעשה ונשמע". כוונתה היתה שהיום החבר'ה רוצים קודם כל לשמוע ואם הדברים מתיישבים על ליבם, הרי שהם מוכנים גם להתגייס לעשייה. האמירה הזו הולכת איתי מאז, ולמרות שהדברים כוללניים, ובוודאי לא מתייחסים לדור כולו, הרי שיש בהם מן האמת. המימרא של רבא 'מצות לאו ליהנות…

דף משלהן- thumbnail (10)

חירש בהלכה – דף משלהן 32

איזהו חירש? חירש-שוטה-וקטן, הגדרות מורכבות במאה ה21… (ומה הקשר לעירובין??)   דף משלהן פרק 32 עם שירה מירוויס מרילי וחמוטל שובל

עירובין לא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין לא

מערבין לכהן טהור בתרומה טהורה בקבר היכי אזיל בשידה תיבה ומגדל

והא כיון דאחתא איטמיא לה בשלא הוכשרה או שנילושה במי פירות

והיכי מייתי לה בפשוטי כלי עץ דלא מקבלי טומאה

והא קא מאהיל דמייתי לה אחוריה

אי הכי מאי טעמא דרבנן קסברי אסור לקנות בית באיסורי הנאה

מכלל דרבי יהודה סבר מותר קסבר מצות לאו ליהנות ניתנו

אלא הא דאמר רבא מצות לאו ליהנות ניתנו לימא כתנאי אמרה לשמעתיה אמר לך רבא אי סבירא להו דאין מערבין אלא לדבר מצוה דכולי עלמא מצות לאו ליהנות ניתנו והכא בהא קמיפלגי מר סבר אין מערבין אלא לדבר מצוה ומר סבר מערבין אפילו לדבר הרשות

אלא הא דאמר רב יוסף אין מערבין אלא לדבר מצוה לימא כתנאי אמרה לשמעתיה

אמר לך רב יוסף דכולי עלמא אין מערבין אלא לדבר מצוה ודכולי עלמא מצות לאו ליהנות ניתנו ובהא קמיפלגי מר סבר כיון דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דמינטרא ומר סבר ניחא ליה דמינטרא דאי איצטריך אכיל ליה

מתני׳ מערבין בדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו והכהנים בחלה

אבל לא בטבל ולא במעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו:

גמ׳ דמאי הא לא חזי ליה מיגו דאי בעי מפקר להו לנכסיה והוי עני וחזו ליה השתא נמי חזי ליה דתנן מאכילין את העניים דמאי

ואת אכסניא דמאי

אמר רב הונא תנא בית שמאי אומרים אין מאכילין את העניים דמאי ובית הלל אומרים מאכילין את העניים דמאי:

ובמעשר ראשון שנטלה כו׳: פשיטא לא צריכא שהקדימו בשבלין ונטלה ממנו תרומת מעשר ולא נטלה ממנו תרומה גדולה

וכדרבי אבהו אמר ריש לקיש דאמר רבי אבהו אמר ריש לקיש מעשר ראשון שהקדימו בשבלין פטור מתרומה גדולה שנאמר והרמותם ממנו תרומת ה׳ מעשר מן המעשר מעשר מן המעשר אמרתי לך ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר מן המעשר

אמר ליה רב פפא לאביי אי הכי אפילו הקדימו בכרי נמי אמר ליה עליך אמר קרא מכל מעשרותיכם תרימו את כל תרומת ה׳

ומה ראית האי אידגן והאי לא אידגן:

ובמעשר שני והקדש שנפדו: פשיטא לא צריכא שנתן את הקרן ולא נתן את החומש וקא משמע לן דאין החומש מעכב:

אבל לא בטבל: פשיטא לא צריכא בטבל טבול מדרבנן וכגון שזרעו בעציץ שאינו נקוב:

ולא במעשר ראשון שלא נטלה תרומתו: פשיטא לא צריכא שהקדימו בכרי ונטלה ממנו תרומת מעשר ולא נטלה ממנו תרומה גדולה

מהו דתימא כדאמר ליה רב פפא לאביי קא משמע לן כדשני ליה:

ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו: פשיטא

לא צריכא שפדאן ולא פדאן כהלכתן מעשר שפדאו על גב אסימון ורחמנא אמר וצרת הכסף כסף שיש עליו צורה

הקדש שחיללו על גב קרקע דרחמנא אמר ונתן הכסף וקם לו:

מתני׳ השולח עירובו ביד חרש שוטה וקטן או ביד מי שאינו מודה בעירוב אינו עירוב ואם אמר לאחר לקבלו ממנו הרי זה עירוב:

גמ׳ וקטן לא והאמר רב הונא קטן גובה את העירוב לא קשיא כאן בעירובי תחומין כאן בעירובי חצירות:

או ביד מי שאינו מודה בעירוב: מאן אמר רב חסדא כותאי:

ואם אמר לאחר לקבלו הימנו הרי זה עירוב: וליחוש דילמא לא ממטי ליה כדאמר רב חסדא בעומד ורואהו הכא נמי בעומד ורואהו

וליחוש דילמא לא שקיל מיניה כדאמר רב יחיאל חזקה שליח עושה שליחותו הכא נמי חזקה שליח עושה שליחותו

והיכא איתמר דרב חסדא ורב יחיאל אהא אתמר דתניא נתנו לפיל והוליכו לקוף והוליכו אין זה עירוב ואם אמר לאחר לקבלו הימנו הרי זה עירוב ודילמא לא ממטי ליה אמר רב חסדא בעומד ורואהו ודילמא לא מקבל ליה מיניה אמר רב יחיאל חזקה שליח עושה שליחותו

אמר רב נחמן בשל תורה אין חזקה שליח עושה שליחותו

Scroll To Top