Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

ל׳ בכסלו תשפ״ב | 04.12.21 | הדף היומי: תענית כב - שבת, א' דראש חודש טבת

הדף היומי

כ״ג באלול תש״פ | 12 ספטמבר 2020

עירובין לד

השיעור היום מוקדש על ידי מרים טננבאום לעילוי נשמת אמה, רייזל בת יהושע הלוי וחיה קילא ז"ל. היא קיבלה הכי הרבה נחת הילדיה ונכדיה. ומהעיסוק שלהם בלימוד תורה. יהי זכרה ברוך. 

הגמרא הביאה שתי קושיות על פירוש ר' ירמיה לגבי דעת רבי בכלכלה. איך המשנה מסבירה את דברי המשנה בעירוב שבתוך בור? האם אפשר לשים עירוב מעל קנה או קורה? באיזה תנאים? אם העירוב מקום נעול ונאבד המפתחות, האם העירוב עובד או האם צריך לדעת איפה המפתח?

אמאי נימא כיון דאי בעי אמטויי מצי ממטי ליה אף על גב דלא אמטייה כמאן דאמטייה דמי

אמר רבי זירא גזירה משום יום טוב שחל להיות אחר שבת

איתיביה נתכוון לשבות ברשות הרבים והניח עירובו בכותל למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב למעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב נתכוון לשבות בראש השובך או בראש המגדל למעלה מעשרה טפחים עירובו עירוב למטה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב

ואמאי הכי נמי נימא הואיל ויכול לנטותו ולהביאו לתוך עשרה אמר רבי ירמיה הכא במגדל מסומר עסקינן

רבא אמר אפילו תימא במגדל שאינו מסומר והכא במגדל ארוך עסקינן דאי ממטי ליה פורתא אזיל חוץ לארבע אמות

היכי דמי אי דאיכא כוותא ומתנא לייתיה בכוותא ומתנא דלית ליה כוותא ומתנא:

נתנו בבור אפילו עמוק מאה אמה וכו׳: האי בור דקאי היכא אילימא דקאי ברשות היחיד

פשיטא רשות היחיד עולה עד לרקיע וכי היכי דסלקא לעיל הכי נמי דנחתא לתחת ואלא דקאי ברשות הרבים

דנתכוון לשבות היכא אי למעלה הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר הוא אי למטה פשיטא הוא ועירובו במקום אחד

לא צריכא דקאי בכרמלית ונתכוון לשבות למעלה ורבי היא דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות:

מתני׳ נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס בזמן שהוא תלוש ונעוץ אפילו גבוה מאה אמה הרי זה עירוב:

גמ׳ רמי ליה רב אדא בר מתנא לרבא תלוש ונעוץ אין לא תלוש ונעוץ לא מני רבנן היא דאמרי כל דבר שהוא משום שבות גזרו עליו בין השמשות והא אמרת רישא רבי רישא רבי וסיפא רבנן

אמר ליה כבר רמי ליה רמי בר חמא לרב חסדא ושני ליה רישא רבי וסיפא רבנן

רבינא אמר כולה רבי היא וסיפא גזירה שמא יקטום:

ההוא פולמוסא דאתא לנהרדעא אמר להו רב נחמן פוקו עבידו כבושי כבשי באגמא ולמחר ניזיל וניתיב עלויהו

איתיביה רמי בר חמא לרב נחמן ואמרי לה רב עוקבא בר אבא לרב נחמן תלוש ונעוץ אין לא תלוש ולא נעוץ לא

אמר ליה התם בעוזרדין ומנא תימרא דשני לן בין עוזרדין לשאין עוזרדין דתניא הקנין והאטדין וההגין מין אילן הן ואינן כלאים בכרם ותניא אידך הקנים והקידן והאורבנין מין ירק הן והן כלאים בכרם קשיא אהדדי

אלא שמע מינה כאן בעוזרדין כאן בשאין עוזרדין שמע מינה

וקידה מין ירק הוא והתנן אין מרכיבין פגם על גבי קידה לבנה מפני שהוא ירק באילן אמר רב פפא קידה לחוד וקידה לבנה לחוד:

מתני׳ נתנו במגדל ואבד המפתח הרי זה עירוב רבי אליעזר אומר אם אינו יודע שהמפתח במקומו אינו עירוב:

גמ׳ ואמאי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר הוא

רב ושמואל דאמרי תרוייהו הכא במגדל של לבנים עסקינן ורבי מאיר היא דאמר פוחת לכתחילה ונוטל דתנן בית שמילאהו פירות סתום ונפחת נוטל ממקום הפחת רבי מאיר אומר פוחת ונוטל לכתחילה

והאמר רב נחמן בר אדא אמר שמואל באוירא דליבני הכא נמי באוירא דליבני

והא אמר רבי זירא ביום טוב אמרו אבל לא בשבת הכא נמי ביום טוב

אי הכי היינו דקתני עלה רבי אליעזר אומר אם בעיר אבד עירובו עירוב ואם בשדה אבד אין עירובו עירוב ואי ביום טוב מה לי עיר מה לי שדה

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

עירובין לד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין לד

אמאי נימא כיון דאי בעי אמטויי מצי ממטי ליה אף על גב דלא אמטייה כמאן דאמטייה דמי

אמר רבי זירא גזירה משום יום טוב שחל להיות אחר שבת

איתיביה נתכוון לשבות ברשות הרבים והניח עירובו בכותל למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב למעלה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב נתכוון לשבות בראש השובך או בראש המגדל למעלה מעשרה טפחים עירובו עירוב למטה מעשרה טפחים אין עירובו עירוב

ואמאי הכי נמי נימא הואיל ויכול לנטותו ולהביאו לתוך עשרה אמר רבי ירמיה הכא במגדל מסומר עסקינן

רבא אמר אפילו תימא במגדל שאינו מסומר והכא במגדל ארוך עסקינן דאי ממטי ליה פורתא אזיל חוץ לארבע אמות

היכי דמי אי דאיכא כוותא ומתנא לייתיה בכוותא ומתנא דלית ליה כוותא ומתנא:

נתנו בבור אפילו עמוק מאה אמה וכו׳: האי בור דקאי היכא אילימא דקאי ברשות היחיד

פשיטא רשות היחיד עולה עד לרקיע וכי היכי דסלקא לעיל הכי נמי דנחתא לתחת ואלא דקאי ברשות הרבים

דנתכוון לשבות היכא אי למעלה הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר הוא אי למטה פשיטא הוא ועירובו במקום אחד

לא צריכא דקאי בכרמלית ונתכוון לשבות למעלה ורבי היא דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות:

מתני׳ נתנו בראש הקנה או בראש הקונדס בזמן שהוא תלוש ונעוץ אפילו גבוה מאה אמה הרי זה עירוב:

גמ׳ רמי ליה רב אדא בר מתנא לרבא תלוש ונעוץ אין לא תלוש ונעוץ לא מני רבנן היא דאמרי כל דבר שהוא משום שבות גזרו עליו בין השמשות והא אמרת רישא רבי רישא רבי וסיפא רבנן

אמר ליה כבר רמי ליה רמי בר חמא לרב חסדא ושני ליה רישא רבי וסיפא רבנן

רבינא אמר כולה רבי היא וסיפא גזירה שמא יקטום:

ההוא פולמוסא דאתא לנהרדעא אמר להו רב נחמן פוקו עבידו כבושי כבשי באגמא ולמחר ניזיל וניתיב עלויהו

איתיביה רמי בר חמא לרב נחמן ואמרי לה רב עוקבא בר אבא לרב נחמן תלוש ונעוץ אין לא תלוש ולא נעוץ לא

אמר ליה התם בעוזרדין ומנא תימרא דשני לן בין עוזרדין לשאין עוזרדין דתניא הקנין והאטדין וההגין מין אילן הן ואינן כלאים בכרם ותניא אידך הקנים והקידן והאורבנין מין ירק הן והן כלאים בכרם קשיא אהדדי

אלא שמע מינה כאן בעוזרדין כאן בשאין עוזרדין שמע מינה

וקידה מין ירק הוא והתנן אין מרכיבין פגם על גבי קידה לבנה מפני שהוא ירק באילן אמר רב פפא קידה לחוד וקידה לבנה לחוד:

מתני׳ נתנו במגדל ואבד המפתח הרי זה עירוב רבי אליעזר אומר אם אינו יודע שהמפתח במקומו אינו עירוב:

גמ׳ ואמאי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר הוא

רב ושמואל דאמרי תרוייהו הכא במגדל של לבנים עסקינן ורבי מאיר היא דאמר פוחת לכתחילה ונוטל דתנן בית שמילאהו פירות סתום ונפחת נוטל ממקום הפחת רבי מאיר אומר פוחת ונוטל לכתחילה

והאמר רב נחמן בר אדא אמר שמואל באוירא דליבני הכא נמי באוירא דליבני

והא אמר רבי זירא ביום טוב אמרו אבל לא בשבת הכא נמי ביום טוב

אי הכי היינו דקתני עלה רבי אליעזר אומר אם בעיר אבד עירובו עירוב ואם בשדה אבד אין עירובו עירוב ואי ביום טוב מה לי עיר מה לי שדה

Scroll To Top