Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

כ״ה באלול תש״פ | 14 ספטמבר 2020

עירובין לו

השיעור היום מוקדש על ידי רייצ'ל בנטלי להודות על זה שהיא משתתפת בלימוד הדף היומי. ולכבוד יום הולדתו של אחי, ג'ונתן כהן, שמתמיד בלימוד הדף היומי. 

שיטות ר' מאיר (שמחמיר) ור' יוסי(שמיקל) במשנה עם עירוב הנתגלגל חוץ לתחום וכו' לא תואמים שיטותיהם בפסקות במקרים אחרים. איך פותרים את הסתירות? מתי סומכים על החזקה הראשונה ומתי לא? אם אתם עושה עירוב על תנאי, האם זה עובד? במה זה תלוי? מדברי המשנה נשמע לר' יהודה יש ברירה – שאפשר להניח עירוב בשני מקומות להחליט בשבת לאיזה כיוון רוצים ללכת. אבל זה מנוגד לברייתא שהביא איו וגם לשיטת ר' יהודה באופן כללי בעניין ברירה.

רבא אמר התם תרי חזקי לקולא והכא חדא חזקה לקולא

קשיא דרבי יוסי אדרבי יוסי

אמר רב הונא בר חיננא שאני טומאה הואיל ויש לה עיקר מן התורה שבת נמי דאורייתא היא קסבר רבי יוסי תחומין דרבנן

ואיבעית אימא הא דידיה הא דרביה דיקא נמי דקתני אמר רבי יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים שספק עירוב כשר שמע מינה

רבא אמר התם היינו טעמא דרבי יוסי העמד טמא על חזקתו ואימא לא טבל

אדרבה העמד מקוה על חזקתו ואימא לא חסר במקוה שלא נמדד

תניא כיצד אמר רבי יוסי ספק עירוב כשר עירב בתרומה ספק מבעוד יום נטמאת ספק משחשיכה נטמאת וכן בפירות ספק מבעוד יום נתקנו ספק משחשיכה נתקנו זה הוא ספק עירוב כשר

אבל עירב בתרומה ספק טהורה ספק טמאה וכן בפירות ספק נתקנו ספק לא נתקנו אין זה ספק עירוב כשר

מאי שנא תרומה דאמר העמד תרומה על חזקתה ואימא טהורה היא פירות נמי העמד טבל על חזקתו ואימא לא נתקנו

לא תימא ספק מבעוד יום נתקנו אלא אימא ספק מבעוד יום נדמעו ספק משחשיכה נדמעו

בעא רב שמואל בר רב יצחק מרב הונא היו לפניו שתי ככרות אחת טמאה ואחת טהורה ואמר עירבו לי בטהורה בכל מקום שהיא מהו

תיבעי לרבי מאיר תיבעי לרבי יוסי תיבעי לרבי מאיר עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם דליכא טהורה הכא הא איכא טהורה או דילמא אפילו לרבי יוסי לא קאמר אלא התם דאם איתא דהיא טהורה ידע לה אבל הכא הא לא ידע לה

אמר ליה בין לרבי יוסי בין לרבי מאיר בעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא

בעא מיניה רבא מרב נחמן ככר זו היום חול ולמחר קדש ואמר עירבו לי בזה מהו אמר ליה עירובו עירוב

היום קדש ולמחר חול ואמר עירבו לי בזה מהו אמר ליה אין עירובו עירוב מאי שנא

אמר ליה לכי תיכול עליה כורא דמלחא היום חול ולמחר קדש מספיקא לא נחתא ליה קדושה היום קדש ולמחר חול מספיקא לא פקעא ליה קדושתיה מיניה

תנן התם לגין טבול יום שמלאו מן החבית של מעשר טבל ואמר הרי זה תרומת מעשר לכשתחשך דבריו קיימין

ואם אמר עירבו לי בזה לא אמר כלום אמר רבא זאת אומרת סוף היום קונה עירוב

דאי סלקא דעתך תחילת היום קונה עירוב אי אמר עירבו לי בזה אמאי לא אמר כלום

אמר רב פפא אפילו תימא תחילת היום קונה עירוב בעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא:

מתני׳ מתנה אדם על עירובו ואומר אם באו גוים מן המזרח עירובי למערב מן המערב עירובי למזרח אם באו לכאן ולכאן למקום שארצה אלך לא באו לא לכאן ולא לכאן הריני כבני עירי

אם בא חכם מן המזרח עירובי למזרח מן המערב עירובי למערב בא לכאן ולכאן למקום שארצה אלך לא לכאן ולא לכאן הריני כבני עירי רבי יהודה אומר אם היה אחד מהן רבו הולך אצל רבו ואם היו שניהן רבותיו למקום שירצה ילך:

גמ׳ כי אתא רבי יצחק תני איפכא כולה מתניתין קשיא גוים אגוים קשיא חכם אחכם

גוים אגוים לא קשיא הא בפרהגבנא הא במרי דמתא

חכם אחכם לא קשיא הא במותיב פירקי הא במקרי שמע:

רבי יהודה אומר אם היה אחד מהן וכו׳: ורבנן זימנין דניחא ליה בחבריה טפי מרביה

אמר רב ליתא למתניתין מדתני איו דתני איו רבי יהודה אומר אין אדם מתנה על שני דברים כאחד אלא אם (כן) בא חכם למזרח עירובו למזרח ואם בא חכם למערב עירובו למערב אבל לכאן ולכאן לא

מאי שנא לכאן ולכאן דלא דאין ברירה למזרח למערב נמי אין ברירה

אמר רבי יוחנן וכבר בא חכם

אדרבה ליתא לדאיו ממתניתין

לא סלקא דעתך דהא שמעינן ליה לרבי יהודה דלית ליה ברירה דתנן הלוקח יין מבין הכותים

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

ברירה: על בחירה והשגחה – גפת 29

  בעזרת ה' בעירובין לו ולז אנו נפגשים בסוגיה חשובה שמופיעה במקומות רבים בש"ס: סוגיה ברירה. דרך דברי התוספות נתגלגל לסוגיה נוספת ונכיר חילוק חשוב בדיני ברירה: תולה בדעת עצמו ותולה בדעת אחרים. נפתח בהצגת הסוגיה משנה וגמרא משנה. מתנה אדם על עירובו ואומר: אם באו נכרים מן המזרח – עירובי למערב, מן המערב –…

עירובין לו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין לו

רבא אמר התם תרי חזקי לקולא והכא חדא חזקה לקולא

קשיא דרבי יוסי אדרבי יוסי

אמר רב הונא בר חיננא שאני טומאה הואיל ויש לה עיקר מן התורה שבת נמי דאורייתא היא קסבר רבי יוסי תחומין דרבנן

ואיבעית אימא הא דידיה הא דרביה דיקא נמי דקתני אמר רבי יוסי אבטולמוס העיד משום חמשה זקנים שספק עירוב כשר שמע מינה

רבא אמר התם היינו טעמא דרבי יוסי העמד טמא על חזקתו ואימא לא טבל

אדרבה העמד מקוה על חזקתו ואימא לא חסר במקוה שלא נמדד

תניא כיצד אמר רבי יוסי ספק עירוב כשר עירב בתרומה ספק מבעוד יום נטמאת ספק משחשיכה נטמאת וכן בפירות ספק מבעוד יום נתקנו ספק משחשיכה נתקנו זה הוא ספק עירוב כשר

אבל עירב בתרומה ספק טהורה ספק טמאה וכן בפירות ספק נתקנו ספק לא נתקנו אין זה ספק עירוב כשר

מאי שנא תרומה דאמר העמד תרומה על חזקתה ואימא טהורה היא פירות נמי העמד טבל על חזקתו ואימא לא נתקנו

לא תימא ספק מבעוד יום נתקנו אלא אימא ספק מבעוד יום נדמעו ספק משחשיכה נדמעו

בעא רב שמואל בר רב יצחק מרב הונא היו לפניו שתי ככרות אחת טמאה ואחת טהורה ואמר עירבו לי בטהורה בכל מקום שהיא מהו

תיבעי לרבי מאיר תיבעי לרבי יוסי תיבעי לרבי מאיר עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם דליכא טהורה הכא הא איכא טהורה או דילמא אפילו לרבי יוסי לא קאמר אלא התם דאם איתא דהיא טהורה ידע לה אבל הכא הא לא ידע לה

אמר ליה בין לרבי יוסי בין לרבי מאיר בעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא

בעא מיניה רבא מרב נחמן ככר זו היום חול ולמחר קדש ואמר עירבו לי בזה מהו אמר ליה עירובו עירוב

היום קדש ולמחר חול ואמר עירבו לי בזה מהו אמר ליה אין עירובו עירוב מאי שנא

אמר ליה לכי תיכול עליה כורא דמלחא היום חול ולמחר קדש מספיקא לא נחתא ליה קדושה היום קדש ולמחר חול מספיקא לא פקעא ליה קדושתיה מיניה

תנן התם לגין טבול יום שמלאו מן החבית של מעשר טבל ואמר הרי זה תרומת מעשר לכשתחשך דבריו קיימין

ואם אמר עירבו לי בזה לא אמר כלום אמר רבא זאת אומרת סוף היום קונה עירוב

דאי סלקא דעתך תחילת היום קונה עירוב אי אמר עירבו לי בזה אמאי לא אמר כלום

אמר רב פפא אפילו תימא תחילת היום קונה עירוב בעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא:

מתני׳ מתנה אדם על עירובו ואומר אם באו גוים מן המזרח עירובי למערב מן המערב עירובי למזרח אם באו לכאן ולכאן למקום שארצה אלך לא באו לא לכאן ולא לכאן הריני כבני עירי

אם בא חכם מן המזרח עירובי למזרח מן המערב עירובי למערב בא לכאן ולכאן למקום שארצה אלך לא לכאן ולא לכאן הריני כבני עירי רבי יהודה אומר אם היה אחד מהן רבו הולך אצל רבו ואם היו שניהן רבותיו למקום שירצה ילך:

גמ׳ כי אתא רבי יצחק תני איפכא כולה מתניתין קשיא גוים אגוים קשיא חכם אחכם

גוים אגוים לא קשיא הא בפרהגבנא הא במרי דמתא

חכם אחכם לא קשיא הא במותיב פירקי הא במקרי שמע:

רבי יהודה אומר אם היה אחד מהן וכו׳: ורבנן זימנין דניחא ליה בחבריה טפי מרביה

אמר רב ליתא למתניתין מדתני איו דתני איו רבי יהודה אומר אין אדם מתנה על שני דברים כאחד אלא אם (כן) בא חכם למזרח עירובו למזרח ואם בא חכם למערב עירובו למערב אבל לכאן ולכאן לא

מאי שנא לכאן ולכאן דלא דאין ברירה למזרח למערב נמי אין ברירה

אמר רבי יוחנן וכבר בא חכם

אדרבה ליתא לדאיו ממתניתין

לא סלקא דעתך דהא שמעינן ליה לרבי יהודה דלית ליה ברירה דתנן הלוקח יין מבין הכותים

Scroll To Top