Skip to content

הדף היומי

ספטמבר 16, 2020 | כ״ז באלול תש״פ

עירובין לח

השיעור היום מוקדש על ידי יעל לכבוד יום הולדתה של אחותה שפרה. ולאן גודלהירש לכבוד יום הולדתה על ידי בארי, אהרון ועזרא. 

מה קורה כשיש יום טוב ושבת צמודים זה לזה? האם אפשר לערב פעם כל יום לכיוון אחר כי הם נחשבים לשתי קדושות שונות או האם הם נחשבים לקדושה אחת ואי אפשר לערב לשני כיוונים שונים? או האם הם נחשבים לקדושה אחת משום ספק ומחמירים לשני הכיוונים? יש מחלוקת בין ר' אליעזר וחכמים והגמרא מביאה מקורות תנאיים ששם יש דיונים מורחבים ביניהם. איך עניין הכנה מיום טוב לשבת מעוברת בסיפור הזה? הגמרא מבאיה תוספתא שבה מופיעים שלוש גישות לשאלה זו אבל הגמרא מתרקנת את הנוסח על פי פסיקת הלכה של רב.

אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע אמר להן לכשיבקע:

מתני׳ רבי אליעזר אומר יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה ובין מלאחריה מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב בראשון למערב ובשני למזרח עירובי בראשון ובשני כבני עירי עירובי בשני ובראשון כבני עירי

וחכמים אומרים או מערב לרוח אחת או אינו מערב כל עיקר או מערב לשני ימים או אינו מערב כל עיקר

כיצד יעשה מוליכו בראשון ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו בשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו ונמצא משתכר בהליכתו ומשתכר בעירובו

נאכל בראשון עירובו לראשון ואין עירובו לשני

אמר (להן) רבי אליעזר מודים אתם לי שהן שתי קדושות:

גמ׳ לרוח אחת מאי ניהו לשני ימים לשני ימים מאי ניהו לרוח אחת היינו קמייתא

הכי קאמרי ליה רבנן לרבי אליעזר אי אתה מודה שאין מערבין ליום אחד חציו לצפון וחציו לדרום אמר להן אבל כשם שאין מערבין ליום אחד חציו לדרום וחציו לצפון כך אין מערבין לשני ימים יום אחד למזרח ויום אחד למערב

ורבי אליעזר התם קדושה אחת הכא שתי קדושות

אמר להן רבי אליעזר אי אתם מודים שאם עירב ברגליו ביום ראשון מערב ברגליו ביום שני נאכל עירובו ביום ראשון אין יוצא עליו ביום שני

אמרו לו אבל הא לאיי שתי קדושות הן ורבנן ספוקי מספקא להו והכא לחומרא והכא לחומרא

אמרו לו לרבי אליעזר אי אתה מודה שאין מערבין בתחילה מיום טוב לשבת אמר להן אבל הא לאיי קדושה אחת היא

ורבי אליעזר התם משום הכנה

תנו רבנן עירב ברגליו ביום ראשון מערב ברגליו ביום שני נאכל עירובו ביום ראשון אין יוצא עליו ביום שני דברי רבי

רבי יהודה אומר

הרי זה חמר גמל

רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומרים עירב ברגליו בראשון אין מערב ברגליו בשני נאכל עירובו ביום ראשון יוצא עליו בשני

אמר רב הלכה כארבעה זקנים הללו ואליבא דרבי אליעזר דאמר שתי קדושות הן ואלו הן ארבעה זקנים רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אליעזר ברבי שמעון ורבי יוסי בר יהודה סתימתאה ואיכא דאמרי חד מינייהו רבי אלעזר ומפיק רבי יוסי בר יהודה סתימתאה

והא רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בר רבי יוחנן בן ברוקה איפכא שמעינן להו איפוך

אי הכי היינו רבי אימא וכן אמר רבן שמעון בן גמליאל וכו׳

וליחשוב נמי רבי רבי תני לה ולא סבר לה

רבנן נמי תנו לה ולא סברי לה רב גמרא גמיר לה

כי נח נפשיה דרב הונא עייל רב חסדא למירמא דרב אדרב מי אמר רב הלכה כארבעה זקנים ואליבא דרבי אליעזר דאמר שתי קדושות הן

והא איתמר שבת ויום טוב רב אמר נולדה בזה אסורה בזה

אמר רבה התם משום הכנה

דתניא והיה ביום הששי והכינו חול מכין לשבת וחול מכין ליום טוב ואין יום טוב מכין לשבת ואין שבת מכינה ליום טוב

אמר ליה אביי אלא הא דתנן כיצד הוא עושה מוליכו בראשון ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו בשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו הא קא מכין מיום טוב לשבת

אמר ליה רבה מי סברת סוף היום קונה עירוב תחלת היום קונה עירוב ושבת מכינה לעצמה

אלא מעתה יערבו בלגין

בעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא

אלא הא דתנן רבי אליעזר אומר יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה ובין מלאחריה מערב אדם שני עירובין הא בעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא

מי סברת דמנח ליה בסוף אלפים אמה לכאן ובסוף אלפים אמה לכאן לא דמנח ליה בסוף אלף אמה לכאן ובסוף אלף אמה לכאן

אלא הא דאמר רב יהודה עירב ברגליו יום ראשון מערב ברגליו יום שני עירב בפת ביום ראשון מערב בפת ביום שני הא קא מכין מיום טוב לשבת

אמר ליה מי סברת דאזיל ואמר מידי דאזיל ושתיק ויתיב

כמאן כרבי יוחנן בן נורי דאמר חפצי הפקר קונין שביתה

אפילו תימא רבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי יוחנן בן נורי אלא בישן דלא מצי אמר אבל בניעור דאי בעי למימר מצי אמר אף על גב דלא אמר כמאן דאמר דמי

אמר ליה רבה בר רב חנין לאביי אי הוה שמיע ליה למר הא דתניא לא יהלך אדם לסוף שדהו לידע מה היא צריכה כיוצא בו

להעמיק בדף

דף משלהן ראש השנה

ראש השנה – דף משלהן 33

בדיוק בזמן להתכוננות לראש השנה, החג נותן הופעת אורח במסכת עירובין! שירה וחמוטל בוולוג לקראת החג

עירובין לח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין לח

אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע אמר להן לכשיבקע:

מתני׳ רבי אליעזר אומר יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה ובין מלאחריה מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב בראשון למערב ובשני למזרח עירובי בראשון ובשני כבני עירי עירובי בשני ובראשון כבני עירי

וחכמים אומרים או מערב לרוח אחת או אינו מערב כל עיקר או מערב לשני ימים או אינו מערב כל עיקר

כיצד יעשה מוליכו בראשון ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו בשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו ונמצא משתכר בהליכתו ומשתכר בעירובו

נאכל בראשון עירובו לראשון ואין עירובו לשני

אמר (להן) רבי אליעזר מודים אתם לי שהן שתי קדושות:

גמ׳ לרוח אחת מאי ניהו לשני ימים לשני ימים מאי ניהו לרוח אחת היינו קמייתא

הכי קאמרי ליה רבנן לרבי אליעזר אי אתה מודה שאין מערבין ליום אחד חציו לצפון וחציו לדרום אמר להן אבל כשם שאין מערבין ליום אחד חציו לדרום וחציו לצפון כך אין מערבין לשני ימים יום אחד למזרח ויום אחד למערב

ורבי אליעזר התם קדושה אחת הכא שתי קדושות

אמר להן רבי אליעזר אי אתם מודים שאם עירב ברגליו ביום ראשון מערב ברגליו ביום שני נאכל עירובו ביום ראשון אין יוצא עליו ביום שני

אמרו לו אבל הא לאיי שתי קדושות הן ורבנן ספוקי מספקא להו והכא לחומרא והכא לחומרא

אמרו לו לרבי אליעזר אי אתה מודה שאין מערבין בתחילה מיום טוב לשבת אמר להן אבל הא לאיי קדושה אחת היא

ורבי אליעזר התם משום הכנה

תנו רבנן עירב ברגליו ביום ראשון מערב ברגליו ביום שני נאכל עירובו ביום ראשון אין יוצא עליו ביום שני דברי רבי

רבי יהודה אומר

הרי זה חמר גמל

רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומרים עירב ברגליו בראשון אין מערב ברגליו בשני נאכל עירובו ביום ראשון יוצא עליו בשני

אמר רב הלכה כארבעה זקנים הללו ואליבא דרבי אליעזר דאמר שתי קדושות הן ואלו הן ארבעה זקנים רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אליעזר ברבי שמעון ורבי יוסי בר יהודה סתימתאה ואיכא דאמרי חד מינייהו רבי אלעזר ומפיק רבי יוסי בר יהודה סתימתאה

והא רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בר רבי יוחנן בן ברוקה איפכא שמעינן להו איפוך

אי הכי היינו רבי אימא וכן אמר רבן שמעון בן גמליאל וכו׳

וליחשוב נמי רבי רבי תני לה ולא סבר לה

רבנן נמי תנו לה ולא סברי לה רב גמרא גמיר לה

כי נח נפשיה דרב הונא עייל רב חסדא למירמא דרב אדרב מי אמר רב הלכה כארבעה זקנים ואליבא דרבי אליעזר דאמר שתי קדושות הן

והא איתמר שבת ויום טוב רב אמר נולדה בזה אסורה בזה

אמר רבה התם משום הכנה

דתניא והיה ביום הששי והכינו חול מכין לשבת וחול מכין ליום טוב ואין יום טוב מכין לשבת ואין שבת מכינה ליום טוב

אמר ליה אביי אלא הא דתנן כיצד הוא עושה מוליכו בראשון ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו בשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו הא קא מכין מיום טוב לשבת

אמר ליה רבה מי סברת סוף היום קונה עירוב תחלת היום קונה עירוב ושבת מכינה לעצמה

אלא מעתה יערבו בלגין

בעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא

אלא הא דתנן רבי אליעזר אומר יום טוב הסמוך לשבת בין מלפניה ובין מלאחריה מערב אדם שני עירובין הא בעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא

מי סברת דמנח ליה בסוף אלפים אמה לכאן ובסוף אלפים אמה לכאן לא דמנח ליה בסוף אלף אמה לכאן ובסוף אלף אמה לכאן

אלא הא דאמר רב יהודה עירב ברגליו יום ראשון מערב ברגליו יום שני עירב בפת ביום ראשון מערב בפת ביום שני הא קא מכין מיום טוב לשבת

אמר ליה מי סברת דאזיל ואמר מידי דאזיל ושתיק ויתיב

כמאן כרבי יוחנן בן נורי דאמר חפצי הפקר קונין שביתה

אפילו תימא רבנן עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי יוחנן בן נורי אלא בישן דלא מצי אמר אבל בניעור דאי בעי למימר מצי אמר אף על גב דלא אמר כמאן דאמר דמי

אמר ליה רבה בר רב חנין לאביי אי הוה שמיע ליה למר הא דתניא לא יהלך אדם לסוף שדהו לידע מה היא צריכה כיוצא בו

הצטרפי לקהילת הלומדות של הדרן ובואי ללמוד גמרא עם עוד נשים באזור מגורייך

Scroll To Top