Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

כ״ט באלול תש״פ | 18 ספטמבר 2020

עירובין מ – יום שישי, כ"ט באלול, ערב ראש השנה

דף זה הוא ליום שישי. לדף של חמישי לחצו כאן!

השיעור היום מוקדש על ידי יהודית מונק ומשפחתה לזכר נשמת אמנו, סבתינו היקרה רבקה רות בת יששכר דב ז"ל. היא היתה אשת חיל, דבקה במצוות ולא התלוננה על אף הטרגדיות שהיו בחייה. יהי זכרה ברוך.

רב אשי מביא נוסח אחר בסיפור של רב ששת ורב נחמן בבית ריש גלותא – העניין היה סביב נכרי שהביא אוכל מחוץ לתחום (ולא קשור לשני ימים טובים של גלויות). הגמרא מדברת על ההלכות לגבי נכרי שהביא משהו מחוץ לתחום ליהודי – מתי מותר ליהודי ליהנות מזה? האם זה משנה אם הביא בשביל יהודי אחר? בשביל נכרי? האם תריך להזכיר ראש חודש בתפילת ראש השנה? האם חייב לברך שהחיינו בראש השנה וביום כיפור או רק בשלוש רגלים?

אלא מחוץ לתחום אתא מאן דאכל סבר הבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר

ומאן דלא אכל סבר כל דאתי לבי ריש גלותא אדעתא דכולהו רבנן אתי

והא אשכחיה רב ששת לרבה בר שמואל ואמר ליה לא היו דברים מעולם

ההוא ליפתא דאתי למחוזא נפק רבא חזיא דכמישא שרא רבא למיזבן מיניה אמר הא ודאי מאיתמול נעקרה

מאי אמרת מחוץ לתחום אתיא הבא בשביל ישראל זה מותר לאכול לישראל אחר וכל שכן האי דאדעתא דגוים אתא

כיון דחזא דקא מפשי ומייתי להו אסר להו:

הנהו בני גננא דגזו להו אסא ביום טוב שני לאורתא שרא להו רבינא לאורוחי ביה לאלתר אמר ליה רבא בר תחליפא לרבינא ליסר להו מר מפני שאינן בני תורה

מתקיף לה רב שמעיה טעמא דאינן בני תורה הא בני תורה שרי והא בעינן בכדי שיעשו אזלו שיילוה לרבא אמר להו בעינן בכדי שיעשו:

רבי דוסא אומר העובר לפני התיבה כו׳:

אמר רבה כי הוינן בי רב הונא איבעיא לן מהו להזכיר של ראש חדש בראש השנה כיון דחלוקין במוספין אמרינן או דילמא זכרון אחד עולה לכאן ולכאן

אמר לן תניתוה רבי דוסא אומר העובר לפני התיבה כו׳ מאי לאו להזכיר

לא להתנות

הכי נמי מסתברא מדקתני בברייתא וכן היה רבי דוסא עושה בראשי חדשים של כל השנה כולה ולא הודו לו

אי אמרת בשלמא להתנות משום הכי לא הודו לו אלא אי אמרת להזכיר אמאי לא הודו לו

ואלא מאי להתנות למה לי לאיפלוגי בתרתי צריכא דאי אשמעינן ראש השנה הוה אמינא בהא קאמרי רבנן דלא משום דאתי לזלזולי ביה אבל בראשי חדשים של כל השנה כולה אימא מודו ליה לרבי דוסא

ואי אתמר בהא בהא קאמר רבי דוסא אבל בהך אימא מודה להו לרבנן צריכא

מיתיבי ראש השנה שחל להיות בשבת בית שמאי אומרים מתפלל עשר ובית הלל אומרים מתפלל תשע ואם איתא בית שמאי אחת עשרה מבעי ליה

אמר רבי זירא שאני ראש חדש מתוך שכולל לשחרית וערבית כולל נמי במוספין

ומי אית להו לבית שמאי כולל והתניא ראש חדש שחל להיות בשבת בית שמאי אומרים מתפלל שמנה ובית הלל אומרים מתפלל שבע קשיא:

וכולל עצמו תנאי היא דתניא שבת שחל להיות בראש חדש או בחולו של מועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל כדרכו שבע ואומר מעין המאורע בעבודה רבי אליעזר אומר בהודאה ואם לא אמר מחזירין אותו

ובמוספין מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע

רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומרים כל מקום שזקוק לשבע מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע

מאי הוה עלה אמר רב חסדא זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן וכן אמר רבה זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן:

ואמר רבה כי הוינא בי רב הונא איבעיא לן מהו לומר זמן בראש השנה וביום הכפורים כיון דמזמן לזמן אתי אמרינן או דילמא כיון דלא איקרו רגלים לא אמרינן לא הוה בידיה

כי אתאי בי רב יהודה אמר אנא אקרא חדתא נמי אמינא זמן אמרי ליה רשות לא קא מיבעיא לי כי קא מיבעיא לי חובה מאי אמר לי רב ושמואל דאמרי תרווייהו אין אומר זמן אלא בשלש רגלים

מיתיבי תן חלק לשבעה וגם לשמונה רבי אליעזר אומר שבעה אלו שבעה ימי בראשית שמונה אלו שמונה ימי מילה רבי יהושע אומר שבעה אלו שבעה ימי פסח שמונה אלו שמונה ימי החג וכשהוא אומר וגם לרבות עצרת וראש השנה ויום הכפורים

מאי לאו לזמן לא לברכה

הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך לזמן זמן כל שבעה מי איכא הא לא קשיא דאי לא מברך האידנא מברך למחר וליום אוחרא

מכל מקום בעינן כוס לימא מסייע ליה לרב נחמן דאמר רב נחמן זמן אומרו אפילו בשוק הא לא קשיא דאיקלע ליה כוס

התינח עצרת וראש השנה יום הכפורים היכי עביד אי מברך עליה ושתי ליה כיון דאמר זמן קבליה עליה ואסר ליה

דהאמר ליה רב ירמיה בר אבא לרב מי בדלת ואמר ליה אין בדילנא

לברוך עליה ולנחיה המברך צריך שיטעום ליתביה לינוקא לית הלכתא כרב אחא דילמא אתי למסרך

מאי הוי עלה שדרוה רבנן לרב יימר סבא קמיה דרב חסדא במעלי יומא דריש שתא אמרו ליה זיל חזי היכי עביד עובדא תא אימא לן כי חזייה אמר ליה דלויה לרטיבה רפסא ליה בדוכתיה אייתו ליה כסא דחמרא קדיש ואמר זמן

והלכתא אומר זמן בראש השנה ויום הכפורים והלכתא זמן אומרו אפילו בשוק:

ואמר רבה כי הוינן בי רב הונא איבעיא לן בר בי רב דיתיב בתעניתא במעלי שבתא מהו לאשלומי לא הוה בידיה אתאי לקמיה דרב יהודה ולא הוה בידיה

אמר רבא נחזייה אנן דתניא תשעה באב שחל להיות בשבת

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

עירובין מ – יום שישי, כ"ט באלול, ערב ראש השנה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין מ – יום שישי, כ"ט באלול, ערב ראש השנה

אלא מחוץ לתחום אתא מאן דאכל סבר הבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר

ומאן דלא אכל סבר כל דאתי לבי ריש גלותא אדעתא דכולהו רבנן אתי

והא אשכחיה רב ששת לרבה בר שמואל ואמר ליה לא היו דברים מעולם

ההוא ליפתא דאתי למחוזא נפק רבא חזיא דכמישא שרא רבא למיזבן מיניה אמר הא ודאי מאיתמול נעקרה

מאי אמרת מחוץ לתחום אתיא הבא בשביל ישראל זה מותר לאכול לישראל אחר וכל שכן האי דאדעתא דגוים אתא

כיון דחזא דקא מפשי ומייתי להו אסר להו:

הנהו בני גננא דגזו להו אסא ביום טוב שני לאורתא שרא להו רבינא לאורוחי ביה לאלתר אמר ליה רבא בר תחליפא לרבינא ליסר להו מר מפני שאינן בני תורה

מתקיף לה רב שמעיה טעמא דאינן בני תורה הא בני תורה שרי והא בעינן בכדי שיעשו אזלו שיילוה לרבא אמר להו בעינן בכדי שיעשו:

רבי דוסא אומר העובר לפני התיבה כו׳:

אמר רבה כי הוינן בי רב הונא איבעיא לן מהו להזכיר של ראש חדש בראש השנה כיון דחלוקין במוספין אמרינן או דילמא זכרון אחד עולה לכאן ולכאן

אמר לן תניתוה רבי דוסא אומר העובר לפני התיבה כו׳ מאי לאו להזכיר

לא להתנות

הכי נמי מסתברא מדקתני בברייתא וכן היה רבי דוסא עושה בראשי חדשים של כל השנה כולה ולא הודו לו

אי אמרת בשלמא להתנות משום הכי לא הודו לו אלא אי אמרת להזכיר אמאי לא הודו לו

ואלא מאי להתנות למה לי לאיפלוגי בתרתי צריכא דאי אשמעינן ראש השנה הוה אמינא בהא קאמרי רבנן דלא משום דאתי לזלזולי ביה אבל בראשי חדשים של כל השנה כולה אימא מודו ליה לרבי דוסא

ואי אתמר בהא בהא קאמר רבי דוסא אבל בהך אימא מודה להו לרבנן צריכא

מיתיבי ראש השנה שחל להיות בשבת בית שמאי אומרים מתפלל עשר ובית הלל אומרים מתפלל תשע ואם איתא בית שמאי אחת עשרה מבעי ליה

אמר רבי זירא שאני ראש חדש מתוך שכולל לשחרית וערבית כולל נמי במוספין

ומי אית להו לבית שמאי כולל והתניא ראש חדש שחל להיות בשבת בית שמאי אומרים מתפלל שמנה ובית הלל אומרים מתפלל שבע קשיא:

וכולל עצמו תנאי היא דתניא שבת שחל להיות בראש חדש או בחולו של מועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל כדרכו שבע ואומר מעין המאורע בעבודה רבי אליעזר אומר בהודאה ואם לא אמר מחזירין אותו

ובמוספין מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע

רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומרים כל מקום שזקוק לשבע מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע

מאי הוה עלה אמר רב חסדא זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן וכן אמר רבה זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן:

ואמר רבה כי הוינא בי רב הונא איבעיא לן מהו לומר זמן בראש השנה וביום הכפורים כיון דמזמן לזמן אתי אמרינן או דילמא כיון דלא איקרו רגלים לא אמרינן לא הוה בידיה

כי אתאי בי רב יהודה אמר אנא אקרא חדתא נמי אמינא זמן אמרי ליה רשות לא קא מיבעיא לי כי קא מיבעיא לי חובה מאי אמר לי רב ושמואל דאמרי תרווייהו אין אומר זמן אלא בשלש רגלים

מיתיבי תן חלק לשבעה וגם לשמונה רבי אליעזר אומר שבעה אלו שבעה ימי בראשית שמונה אלו שמונה ימי מילה רבי יהושע אומר שבעה אלו שבעה ימי פסח שמונה אלו שמונה ימי החג וכשהוא אומר וגם לרבות עצרת וראש השנה ויום הכפורים

מאי לאו לזמן לא לברכה

הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך לזמן זמן כל שבעה מי איכא הא לא קשיא דאי לא מברך האידנא מברך למחר וליום אוחרא

מכל מקום בעינן כוס לימא מסייע ליה לרב נחמן דאמר רב נחמן זמן אומרו אפילו בשוק הא לא קשיא דאיקלע ליה כוס

התינח עצרת וראש השנה יום הכפורים היכי עביד אי מברך עליה ושתי ליה כיון דאמר זמן קבליה עליה ואסר ליה

דהאמר ליה רב ירמיה בר אבא לרב מי בדלת ואמר ליה אין בדילנא

לברוך עליה ולנחיה המברך צריך שיטעום ליתביה לינוקא לית הלכתא כרב אחא דילמא אתי למסרך

מאי הוי עלה שדרוה רבנן לרב יימר סבא קמיה דרב חסדא במעלי יומא דריש שתא אמרו ליה זיל חזי היכי עביד עובדא תא אימא לן כי חזייה אמר ליה דלויה לרטיבה רפסא ליה בדוכתיה אייתו ליה כסא דחמרא קדיש ואמר זמן

והלכתא אומר זמן בראש השנה ויום הכפורים והלכתא זמן אומרו אפילו בשוק:

ואמר רבה כי הוינן בי רב הונא איבעיא לן בר בי רב דיתיב בתעניתא במעלי שבתא מהו לאשלומי לא הוה בידיה אתאי לקמיה דרב יהודה ולא הוה בידיה

אמר רבא נחזייה אנן דתניא תשעה באב שחל להיות בשבת

Scroll To Top