הדף היומי
עירובין מא
אם חל תשעה באב בערב שבת, האם אוכלים קצת לפני שבת או משלימים את הצום עד סוף היום? הגמרא מביאה דעות של ר' יוסי ורבן גמליאל וכמה מקורות תנאיים כדי להבין יותר טוב את המחלוקת ולפי מי פוסקים. אם יוצאים מתחום שבת, אפשר ללכת רק ארבע אמות מהמקום שבו הוא/היא נמצא/ת. האם זה משנה אם הוא יצא מעצמו או מישהו או משהו הוציא אותו? אם צריך ללכת לשירותים, האם כבוד הבריות דוחה את האיסור לצאת מארבע אמות שלו? הגמרא מסבירה שלושה דברים שגורמים לאדם לעבור על דעת עצמו ודעת קונו. מהם?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו חל להיות תשעה באב בערב שבת מביאין לו כביצה ואוכל כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה
תניא אמר רבי יהודה פעם אחת היינו יושבין לפני רבי עקיבא ותשעה באב שחל להיות בערב שבת היה והביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה בלא מלח ולא שהיה תאב לה אלא להראות לתלמידים הלכה
ורבי יוסי אומר מתענה ומשלים אמר להן רבי יוסי אי אתם מודים לי בתשעה באב שחל להיות באחד בשבת שמפסיק מבעוד יום אמרו לו אבל אמר להם מה לי ליכנס בה כשהוא מעונה מה לי לצאת ממנה כשהוא מעונה
אמרו לו אם אמרת לצאת ממנה שהרי אכל ושתה כל היום כולו תאמר ליכנס בה כשהוא מעונה שלא אכל ושתה כל היום כולו
ואמר עולא הלכה כרבי יוסי ומי עבדינן כרבי יוסי ורמינהי אין גוזרין תענית על הציבור בראשי חדשים בחנוכה ובפורים ואם התחילו אין מפסיקין דברי רבן גמליאל אמר רבי מאיר אף על פי שאמר רבן גמליאל אין מפסיקין מודה היה שאין משלימין וכן בתשעה באב שחל להיות בערב שבת
ותניא לאחר פטירתו של רבן גמליאל נכנס רבי יהושע להפר את דבריו עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל כל ימיו של רבן גמליאל קבענו הלכה כמותו עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו יהושע אין שומעין לך שכבר נקבעה הלכה כרבן גמליאל ולא היה אדם שערער בדבר כלום
בדורו של רבן גמליאל עבוד כרבן גמליאל בדורו של רבי יוסי עבוד כרבי יוסי
ובדורו של רבן גמליאל עבוד כרבן גמליאל והתניא אמר רבי אלעזר (בן) צדוק אני (הייתי) מבני סנאב בן בנימין פעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת ודחינוהו לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שיום טוב שלנו היה טעמא דיום טוב הא ערב יום טוב משלימין
אמר רבינא שאני יום טוב של דבריהם מתוך שמתענין בו שעות משלימין בו ערביות שבת הואיל ואין מתענין בה שעות אין משלימין בה ערביות
אמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתא אמר ליה אביי את אמרת ניהלן ואהא אמרת ניהלן אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים וכו׳ ואמרינן עלה אמר רב יהודה אמר רב זו דברי רבי מאיר שאמר משום רבן גמליאל אבל חכמים אומרים מתענה ומשלים
מאי לאו אכולהו לא אחנוכה ופורים
הכי נמי מסתברא
דאי סלקא דעתך אכולהו הא בעי מיניה רבה מרב יהודה ולא פשט ליה
ולטעמיך הא דדרש מר זוטרא משמיה דרב הונא הלכה מתענה ומשלים הא בעא מיניה רבה מרב הונא ולא פשט ליה
אלא הא מקמי דשמעה והא לבתר דשמעה הכא נמי הא מקמי דשמעה הא לבתר דשמעה
דרש מר זוטרא משמיה דרב הונא הלכה מתענין ומשלימין:
הדרן עלך בכל מערבין
מתני׳ מי שהוציאוהו נכרים או רוח רעה אין לו אלא ארבע אמות
החזירוהו כאילו לא יצא
הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר או בסהר רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומרים מהלך את כולה רבי יהושע ורבי עקיבא אומרים אין לו אלא ארבע אמות:
מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כולה רבי יהושע ורבי עקיבא לא זזו מארבע אמות שרצו להחמיר על עצמן
פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה אמרו לו לרבן גמליאל מה אנו לירד
אמר להם מותרים אתם שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה:
גמ׳ תנו רבנן שלשה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו אלו הן נכרים ורוח רעה ודקדוקי עניות
למאי נפקא מינה למיבעי רחמי עלייהו
שלשה אין רואין פני גיהנם אלו הן דקדוקי עניות וחולי מעיין והרשות ויש אומרים אף מי שיש לו אשה רעה
ואידך אשה רעה מצוה לגרשה
ואידך זימנין דכתובתה מרובה אי נמי אית ליה בנים מינה ולא מצי מגרש לה
למאי נפקא מינה לקבולי מאהבה
שלשה מתין כשהן מספרין ואלו הן חולי מעיין וחיה והדרוקן
למאי נפקא מינה למשמושי בהו זוודתא:
אמר רב נחמן אמר שמואל יצא לדעת אין לו אלא ארבע אמות פשיטא השתא מי שהוציאוהו נכרים אין לו אלא ארבע אמות יצא לדעת מיבעיא
אלא אימא חזר לדעת אין לו אלא ארבע אמות
הא נמי תנינא החזירוהו נכרים כאילו לא יצא החזירוהו הוא דכאילו לא יצא אבל הוציאוהו נכרים וחזר לדעת אין לו אלא ארבע אמות
אלא אימא יצא לדעת והחזירוהו נכרים אין לו אלא ארבע אמות
הא נמי תנינא הוציאוהו והחזירוהו כאילו לא יצא הוציאוהו והחזירוהו הוא דכאילו לא יצא אבל יצא לדעת לא
מהו דתימא לצדדין קתני מי שהוציאוהו נכרים וחזר לדעת אין לו אלא ארבע אמות אבל יצא לדעת והחזירוהו נכרים כאילו לא יצא קא משמע לן
בעו מיניה מרבה הוצרך לנקביו מהו אמר להם גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה
אמרי נהרדעי אי פיקח הוא עייל לתחומא וכיון דעל על
אמר רב פפא פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו אפילו במזיד לא הפסידו את מקומן מאי טעמא אנוסין נינהו
איתיביה רב יוסף בר שמעיה לרב פפא רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב אומרים לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן שוגגין בשוגג אין במזיד לא
תנאי היא דתניא פירות שיצאו חוץ לתחום בשוגג יאכלו במזיד לא יאכלו
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
עירובין מא
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו חל להיות תשעה באב בערב שבת מביאין לו כביצה ואוכל כדי שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה
תניא אמר רבי יהודה פעם אחת היינו יושבין לפני רבי עקיבא ותשעה באב שחל להיות בערב שבת היה והביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה בלא מלח ולא שהיה תאב לה אלא להראות לתלמידים הלכה
ורבי יוסי אומר מתענה ומשלים אמר להן רבי יוסי אי אתם מודים לי בתשעה באב שחל להיות באחד בשבת שמפסיק מבעוד יום אמרו לו אבל אמר להם מה לי ליכנס בה כשהוא מעונה מה לי לצאת ממנה כשהוא מעונה
אמרו לו אם אמרת לצאת ממנה שהרי אכל ושתה כל היום כולו תאמר ליכנס בה כשהוא מעונה שלא אכל ושתה כל היום כולו
ואמר עולא הלכה כרבי יוסי ומי עבדינן כרבי יוסי ורמינהי אין גוזרין תענית על הציבור בראשי חדשים בחנוכה ובפורים ואם התחילו אין מפסיקין דברי רבן גמליאל אמר רבי מאיר אף על פי שאמר רבן גמליאל אין מפסיקין מודה היה שאין משלימין וכן בתשעה באב שחל להיות בערב שבת
ותניא לאחר פטירתו של רבן גמליאל נכנס רבי יהושע להפר את דבריו עמד רבי יוחנן בן נורי על רגליו ואמר חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל כל ימיו של רבן גמליאל קבענו הלכה כמותו עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו יהושע אין שומעין לך שכבר נקבעה הלכה כרבן גמליאל ולא היה אדם שערער בדבר כלום
בדורו של רבן גמליאל עבוד כרבן גמליאל בדורו של רבי יוסי עבוד כרבי יוסי
ובדורו של רבן גמליאל עבוד כרבן גמליאל והתניא אמר רבי אלעזר (בן) צדוק אני (הייתי) מבני סנאב בן בנימין פעם אחת חל תשעה באב להיות בשבת ודחינוהו לאחר השבת והתענינו בו ולא השלמנוהו מפני שיום טוב שלנו היה טעמא דיום טוב הא ערב יום טוב משלימין
אמר רבינא שאני יום טוב של דבריהם מתוך שמתענין בו שעות משלימין בו ערביות שבת הואיל ואין מתענין בה שעות אין משלימין בה ערביות
אמר רב יוסף לא שמיע לי הא שמעתא אמר ליה אביי את אמרת ניהלן ואהא אמרת ניהלן אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים וכו׳ ואמרינן עלה אמר רב יהודה אמר רב זו דברי רבי מאיר שאמר משום רבן גמליאל אבל חכמים אומרים מתענה ומשלים
מאי לאו אכולהו לא אחנוכה ופורים
הכי נמי מסתברא
דאי סלקא דעתך אכולהו הא בעי מיניה רבה מרב יהודה ולא פשט ליה
ולטעמיך הא דדרש מר זוטרא משמיה דרב הונא הלכה מתענה ומשלים הא בעא מיניה רבה מרב הונא ולא פשט ליה
אלא הא מקמי דשמעה והא לבתר דשמעה הכא נמי הא מקמי דשמעה הא לבתר דשמעה
דרש מר זוטרא משמיה דרב הונא הלכה מתענין ומשלימין:
הדרן עלך בכל מערבין
מתני׳ מי שהוציאוהו נכרים או רוח רעה אין לו אלא ארבע אמות
החזירוהו כאילו לא יצא
הוליכוהו לעיר אחרת נתנוהו בדיר או בסהר רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומרים מהלך את כולה רבי יהושע ורבי עקיבא אומרים אין לו אלא ארבע אמות:
מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הלכו את כולה רבי יהושע ורבי עקיבא לא זזו מארבע אמות שרצו להחמיר על עצמן
פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה אמרו לו לרבן גמליאל מה אנו לירד
אמר להם מותרים אתם שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה:
גמ׳ תנו רבנן שלשה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו אלו הן נכרים ורוח רעה ודקדוקי עניות
למאי נפקא מינה למיבעי רחמי עלייהו
שלשה אין רואין פני גיהנם אלו הן דקדוקי עניות וחולי מעיין והרשות ויש אומרים אף מי שיש לו אשה רעה
ואידך אשה רעה מצוה לגרשה
ואידך זימנין דכתובתה מרובה אי נמי אית ליה בנים מינה ולא מצי מגרש לה
למאי נפקא מינה לקבולי מאהבה
שלשה מתין כשהן מספרין ואלו הן חולי מעיין וחיה והדרוקן
למאי נפקא מינה למשמושי בהו זוודתא:
אמר רב נחמן אמר שמואל יצא לדעת אין לו אלא ארבע אמות פשיטא השתא מי שהוציאוהו נכרים אין לו אלא ארבע אמות יצא לדעת מיבעיא
אלא אימא חזר לדעת אין לו אלא ארבע אמות
הא נמי תנינא החזירוהו נכרים כאילו לא יצא החזירוהו הוא דכאילו לא יצא אבל הוציאוהו נכרים וחזר לדעת אין לו אלא ארבע אמות
אלא אימא יצא לדעת והחזירוהו נכרים אין לו אלא ארבע אמות
הא נמי תנינא הוציאוהו והחזירוהו כאילו לא יצא הוציאוהו והחזירוהו הוא דכאילו לא יצא אבל יצא לדעת לא
מהו דתימא לצדדין קתני מי שהוציאוהו נכרים וחזר לדעת אין לו אלא ארבע אמות אבל יצא לדעת והחזירוהו נכרים כאילו לא יצא קא משמע לן
בעו מיניה מרבה הוצרך לנקביו מהו אמר להם גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה
אמרי נהרדעי אי פיקח הוא עייל לתחומא וכיון דעל על
אמר רב פפא פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו אפילו במזיד לא הפסידו את מקומן מאי טעמא אנוסין נינהו
איתיביה רב יוסף בר שמעיה לרב פפא רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב אומרים לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן שוגגין בשוגג אין במזיד לא
תנאי היא דתניא פירות שיצאו חוץ לתחום בשוגג יאכלו במזיד לא יאכלו
