Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ בתשרי תשפ״א | 20 ספטמבר 2020

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

עירובין מב

דף זה הוא ליום ראשון. לדפים של שישי ושבת לחצו כאן!

השיעור היום מקודש על ידי אורן ורחל סליגר לזכר נשמת צבי בן אריה ז”ל שעלה בתרועה השמיימה לפני שנה בראש השנה. הוא לימד אותנו להיות מחיובים לתורה. יהי זכרו ברוך.

פירות שיצאו חוץ לתחום, מה הדין אם הוחזרו? האם יש הבדל אם הוחזרו במזיד או בשוגג? רב נחמן ורב הונא חולקים במי ששבת בבקעה ואז הקיפוה נכרים מחיצה – האם מותר לטלטל בכולה (ולזרוק חפץ איפה שגם אסור לו/לה להגיע כי זה מעבר לתחום) או האם מותר לטלטל רק בארבע אמות שמא ימשך אחר החפץ, ובגלל שרואים את השטח כמחיצה שנפרצה במלואה למקום שאסור לה (כי מותר ללכת רק עד מקום מסויים בתוך המחיצות)? האם מחלוקת זו היא אותה מחלוקת בין רבן גמליאל ור’ אלעזר בן עזריה לבין ר’ יהושע ור’ עקיבא בעניין דיר וסהר – האם משאלה שם היא האם גוזרים דיר וסהר אטו בקעה ואם כן גם כאן אותה שאלה – האם גוזרים טלטול אטו הליכה או לא גוזרים? הגמרא דוחה את הקשר בין מחלוקות אלו. איך פוסקים בעניין דיר וסהר וספינה במשנה ולמה?

 

רבי נחמיה אומר במקומן יאכלו שלא במקומן לא יאכלו

מאי במקומן אילימא במקומן במזיד והא קתני בהדיא רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב אומרים לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן שוגגין בשוגג אין במזיד לא

אלא לאו במקומן בשוגג וחסורי מחסרא והכי קתני פירות שיצאו חוץ לתחום בשוגג יאכלו במזיד לא יאכלו

במה דברים אמורים שלא במקומן אבל במקומן אפילו במזיד יאכלו ואתא רבי נחמיה למימר אפילו במקומן נמי בשוגג אין במזיד לא

לא במזיד במקומן דכולי עלמא לא פליגי דאסור והכא בשוגג שלא במקומן פליגי תנא קמא סבר בשוגג שרי שלא במקומן ורבי נחמיה סבר אפילו שוגג במקומן אין שלא במקומן לא

והא מדקתני סיפא רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב אומרים לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן שוגגין שוגג אין במזיד לא מכלל דתנא קמא סבר במזיד נמי שרי שמע מינה:

אמר רב נחמן אמר שמואל היה מהלך ואינו יודע תחום שבת מהלך אלפים פסיעות בינוניות וזו היא תחום שבת

ואמר רב נחמן אמר שמואל שבת בבקעה והקיפוה נכרים מחיצה בשבת מהלך אלפים אמה ומטלטל בכולה על ידי זריקה

ורב הונא אמר מהלך אלפים אמה ומטלטל ארבע אמות וניטלטל בכולה על ידי זריקה

שמא ימשך אחר חפצו

באלפים מיהת ליטלטל כי אורחיה

משום דהוי כמחיצה שנפרצה במלואה למקום האסור לה

חייא בר רב אמר מהלך אלפים אמה ומטלטל באלפים אמה כמאן דלא כרב נחמן ולא כרב הונא

אימא מטלטל בארבע אי הכי היינו דרב הונא אימא וכן אמר רבי חייא בר רב

אמר ליה רב נחמן לרב הונא לא תיפלוג עליה דשמואל דתניא כוותיה דתניא


היה מודד ובא וכלתה מדתו בחצי העיר מותר לטלטל בכל העיר כולה ובלבד שלא יעבור את התחום ברגליו מאי מטלטל לאו על ידי זריקה

אמר רב הונא לא על ידי משיכה

אמר רב הונא היה מודד ובא וכלתה מדתו בחצי חצר אין לו אלא חצי חצר

פשיטא אימא יש לו חצי חצר

האי נמי פשיטא מהו דתימא ליחוש דלמא אתי לטלטולי בכולה קא משמע לן

אמר רב נחמן מודה לי הונא היה מודד ובא וכלתה מדתו על שפת תקרה מותר לטלטל בכל הבית

מאי טעמא הואיל ותקרת הבית חובטת

אמר רב הונא בריה דרב נתן כתנאי הוליכוהו לעיר אחרת ונתנוהו בדיר או בסהר רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומרים מהלך את כולה ורבי יהושע ורבי עקיבא אומרים אין לו אלא ארבע אמות

מאי לאו רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה דאמרו מהלך את כולה דלא גזרי הילוך דיר וסהר אטו הילוך בבקעה

ומדהילוך אטו הילוך לא גזרי טלטול אטו הילוך לא גזרי

ורבי יהושע ורבי עקיבא דאומרים אין לו אלא ארבע אמות דגזרי הילוך דיר וסהר אטו הילוך דבקעה ומדהילוך אטו הילוך גזרי טלטול אטו הילוך נמי גזרי

ממאי דילמא כי לא גזרי רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הילוך סהר ודיר אטו הילוך בקעה הני מילי התם דשני מקומות הן

אבל טלטול אטו הילוך דמקום אחד הוא הכי נמי דגזרי גזירה שמא ימשך אחר חפצו

ורבי יהושע ורבי עקיבא נמי ממאי דמשום דגזרי הוא דילמא משום דקא סברי כי אמרינן כל הבית כולו כארבע אמות דמי הני מילי היכא דשבת באויר מחיצות מבעוד יום

אבל היכא דלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום לא

אמר רב הלכתא כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה ושמואל אמר הלכתא כרבן גמליאל בספינה אבל בדיר וסהר לא

דכולי עלמא מיהת הלכה כרבן גמליאל בספינה מאי טעמא

אמר רבה הואיל ושבת באויר מחיצות מבעוד יום

רבי זירא אמר הואיל וספינה נוטלתו מתחילת ארבע ומנחתו בסוף ארבע

מאי בינייהו איכא בינייהו שנפחתו דופני ספינה אי נמי בקופץ מספינה לספינה

ורבי זירא מאי טעמא לא אמר כרבה אמר לך מחיצות



  • הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים

  • מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

עירובין מב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין מב

רבי נחמיה אומר במקומן יאכלו שלא במקומן לא יאכלו

מאי במקומן אילימא במקומן במזיד והא קתני בהדיא רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב אומרים לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן שוגגין בשוגג אין במזיד לא

אלא לאו במקומן בשוגג וחסורי מחסרא והכי קתני פירות שיצאו חוץ לתחום בשוגג יאכלו במזיד לא יאכלו

במה דברים אמורים שלא במקומן אבל במקומן אפילו במזיד יאכלו ואתא רבי נחמיה למימר אפילו במקומן נמי בשוגג אין במזיד לא

לא במזיד במקומן דכולי עלמא לא פליגי דאסור והכא בשוגג שלא במקומן פליגי תנא קמא סבר בשוגג שרי שלא במקומן ורבי נחמיה סבר אפילו שוגג במקומן אין שלא במקומן לא

והא מדקתני סיפא רבי נחמיה ורבי אליעזר בן יעקב אומרים לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן שוגגין שוגג אין במזיד לא מכלל דתנא קמא סבר במזיד נמי שרי שמע מינה:

אמר רב נחמן אמר שמואל היה מהלך ואינו יודע תחום שבת מהלך אלפים פסיעות בינוניות וזו היא תחום שבת

ואמר רב נחמן אמר שמואל שבת בבקעה והקיפוה נכרים מחיצה בשבת מהלך אלפים אמה ומטלטל בכולה על ידי זריקה

ורב הונא אמר מהלך אלפים אמה ומטלטל ארבע אמות וניטלטל בכולה על ידי זריקה

שמא ימשך אחר חפצו

באלפים מיהת ליטלטל כי אורחיה

משום דהוי כמחיצה שנפרצה במלואה למקום האסור לה

חייא בר רב אמר מהלך אלפים אמה ומטלטל באלפים אמה כמאן דלא כרב נחמן ולא כרב הונא

אימא מטלטל בארבע אי הכי היינו דרב הונא אימא וכן אמר רבי חייא בר רב

אמר ליה רב נחמן לרב הונא לא תיפלוג עליה דשמואל דתניא כוותיה דתניא


היה מודד ובא וכלתה מדתו בחצי העיר מותר לטלטל בכל העיר כולה ובלבד שלא יעבור את התחום ברגליו מאי מטלטל לאו על ידי זריקה

אמר רב הונא לא על ידי משיכה

אמר רב הונא היה מודד ובא וכלתה מדתו בחצי חצר אין לו אלא חצי חצר

פשיטא אימא יש לו חצי חצר

האי נמי פשיטא מהו דתימא ליחוש דלמא אתי לטלטולי בכולה קא משמע לן

אמר רב נחמן מודה לי הונא היה מודד ובא וכלתה מדתו על שפת תקרה מותר לטלטל בכל הבית

מאי טעמא הואיל ותקרת הבית חובטת

אמר רב הונא בריה דרב נתן כתנאי הוליכוהו לעיר אחרת ונתנוהו בדיר או בסהר רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה אומרים מהלך את כולה ורבי יהושע ורבי עקיבא אומרים אין לו אלא ארבע אמות

מאי לאו רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה דאמרו מהלך את כולה דלא גזרי הילוך דיר וסהר אטו הילוך בבקעה

ומדהילוך אטו הילוך לא גזרי טלטול אטו הילוך לא גזרי

ורבי יהושע ורבי עקיבא דאומרים אין לו אלא ארבע אמות דגזרי הילוך דיר וסהר אטו הילוך דבקעה ומדהילוך אטו הילוך גזרי טלטול אטו הילוך נמי גזרי

ממאי דילמא כי לא גזרי רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה הילוך סהר ודיר אטו הילוך בקעה הני מילי התם דשני מקומות הן

אבל טלטול אטו הילוך דמקום אחד הוא הכי נמי דגזרי גזירה שמא ימשך אחר חפצו

ורבי יהושע ורבי עקיבא נמי ממאי דמשום דגזרי הוא דילמא משום דקא סברי כי אמרינן כל הבית כולו כארבע אמות דמי הני מילי היכא דשבת באויר מחיצות מבעוד יום

אבל היכא דלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום לא

אמר רב הלכתא כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה ושמואל אמר הלכתא כרבן גמליאל בספינה אבל בדיר וסהר לא

דכולי עלמא מיהת הלכה כרבן גמליאל בספינה מאי טעמא

אמר רבה הואיל ושבת באויר מחיצות מבעוד יום

רבי זירא אמר הואיל וספינה נוטלתו מתחילת ארבע ומנחתו בסוף ארבע

מאי בינייהו איכא בינייהו שנפחתו דופני ספינה אי נמי בקופץ מספינה לספינה

ורבי זירא מאי טעמא לא אמר כרבה אמר לך מחיצות


גלול כלפי מעלה