Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ט בכסלו תשפ״ב | 03.12.21 | הדף היומי: תענית כא

הדף היומי

ד׳ בתשרי תשפ״א | 22 ספטמבר 2020

עירובין מד

השיעור היום מקודש על ידי רבקה איסורוף לכבוד על הנשים שמשתתפות בלימוד הדף היומי ובמיוחד לחברות שלנו סלי פולט ושלומית מץ-פולט שעלו ארצה לא מזמן. מאחלת להן שנה טובה.

רב נחמן בר יצחק שואל רבה שתי שאלות על המעשה עם נחמיה. 1. מה לא ידע רב חסדא – הרי בטוח שידע שאפשר לעשות מחיצות על ידי בני אדם ולכן מה היה הספק שלו שבגללו שאל את רב נחמן מה לעשות. 2. איך אפשר לעשות מחיצה על ידי בני אדם אם כתוב בברייתא שאסור בסוכות לעשות דופן עם אדם, בהמה או כלים? רבא עונה על בסיס ברייתא אחרת שאומרת שמותר. אבל בכל אופן יש סתירה בין שתי הברייתות והגמרא מביאה ארבעה תירוצים כדי לפתור את הסתירה בין הברייתות – האם מדובר על שיטות שונות או על סיטואציות שונות? בסוף מגיעים למסקנה ומביאים כמה מעשים שהיו שמותר לבנות מחיצה על ידי בני אדם בתנאי שהם לא יודעים שהם משמשים כמחיצה. אם מישהו יוצא מחוץ לתחום לסיבה מותרת – כגון להציל מישהו או להעיד על קידוש החודש, ולא צריכים אותם, הם קובעים שביתה איפה שהם נמצאים ויש אלפיים אמה לכל רוח. אם הם בתוך התחום, התחום הראשון הוא מה שקובע. הגמרא שואלת על משפט זה ומנסה להבין מה החידוש. רבה ורב שימי בר חייא חלוקים בהבנת משפט זה וכנראה המחלוקת על בסיס הבדל בגישה שלהם בעניין הבלעת תחום.

או אין הלכה כרבן גמליאל או דילמא בדלא מלו גברי עסקינן וקא מבעיא ליה הלכה כרבי אליעזר או אין הלכה כרבי אליעזר

פשיטא בדלא מלו גברי עסקינן דאי סלקא דעתך בדמלו גברי עסקינן מאי תיבעי ליה האמר רב הלכה כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה אלא ודאי בדלא מלו גברי עסקינן ודרבי אליעזר קמיבעיא ליה

דיקא נמי דקאמר ליה יכנס מאי יכנס לאו בלא מחיצה

איתיביה רב נחמן בר יצחק לרבא נפל דופנה לא יעמיד בה אדם בהמה וכלים ולא יזקוף את המטה לפרוס עליה סדין לפי שאין עושין אהל עראי בתחילה ביום טוב ואין צריך לומר בשבת

אמר ליה את אמרת לי מהא ואנא אמינא לך מהא עושה אדם את חבירו דופן כדי שיאכל וישתה וישן ויזקוף את המטה ויפרוס עליה סדין כדי שלא תפול חמה על המת ועל האוכלין

קשיין אהדדי לא קשיא הא רבי אליעזר הא רבנן דתנן פקק החלון רבי אליעזר אומר בזמן שקשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו

והא איתמר עלה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחילה ביום טוב ואין צריך לומר בשבת לא נחלקו אלא להוסיף שרבי אליעזר אומר אין מוסיפין ביום טוב ואין צריך לומר בשבת וחכמים אומרים מוסיפין בשבת ואין צריך לומר ביום טוב

אלא לא קשיא הא כרבי מאיר הא כרבי יהודה דתניא עשאה לבהמה דופן לסוכה רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר

רבי מאיר דקא פסיל התם אלמא לא מחיצה היא הכא שרי דלאו מידי קא עביד

ורבי יהודה דקא מכשיר התם אלמא מחיצה היא הכא אסר

ותיסברא אימר דשמעת ליה לרבי מאיר בהמה אדם וכלים מי שמעת ליה

ותו רבי מאיר אליבא דמאן אי אליבא דרבי אליעזר להוסיף נמי אסר

אלא אליבא דרבנן אימר דאמרי רבנן להוסיף לכתחילה מי אמור

אלא הא והא רבנן וכלים אכלים לא קשיא הא בדופן שלישית הא בדופן רביעית

דיקא נמי דקתני נפל דופנה שמע מינה

אלא אדם אאדם קשיא

אדם אאדם נמי לא קשיא כאן לדעת כאן שלא מדעת

והא דרבי נחמיה בריה דרבי חנילאי לדעת הוה שלא מדעת הוה

רב חסדא מיהא לדעת הוה רב חסדא שלא מן המנין הוה:

הנהו בני גננא דאעילו מיא במחיצה של בני אדם נגדינהו שמואל אמר אם אמרו שלא מדעת יאמרו לדעת

הנהו זיקי דהוה שדיין בריסתקא דמחוזא בהדי דאתא רבא מפירקיה אעלינהו ניהליה לשבתא אחריתי בעי עיילינהו ואסר להו דהוה ליה כלדעת ואסור

לוי אעילו ליה תיבנא זעירי אספסתא רב שימי בר חייא מיא:

מתני׳ מי שיצא ברשות ואמרו לו כבר נעשה מעשה יש לו אלפים אמה לכל רוח

אם היה בתוך התחום כאילו לא יצא כל היוצאים להציל חוזרין למקומן:

גמ׳ מאי אם היה בתוך התחום כאילו לא יצא אמר רבה הכי קאמר אם היה בתוך תחום שלו כאילו לא יצא מתוך ביתו דמי

פשיטא מהו דתימא הואיל ועקר עקר קא משמע לן

רב שימי בר חייא אמר הכי קאמר אם היו תחומין שנתנו לו חכמים מובלעין בתוך התחום שלו כאילו לא יצא מתחומו

במאי קמיפלגי מר סבר הבלעת תחומין מילתא היא ומר סבר לאו מילתא היא

אמר ליה אביי לרבה ואת לא תסברא דהבלעת תחומין מילתא היא ומה אילו שבת במערה שבתוכה ארבעת אלפים ועל גגה פחות מארבעת אלפים אמה לא נמצא מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה

אמר ליה ולא שני לך בין היכא דשבת באויר מחיצות מבעוד יום להיכא דלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום

והיכא דלא שבת לא

להעמיק בדף

דף משלהן- 34

היוצאים להציל – דף משלהן 34

הילד שבר את הרגל ונסע למיון בשבת? מותר לחזור? היוצאים להציל ולקבל טיפול בשבת – כל השאלות והתשובות דף משלהן פרק 34 עם חמוטל שובל ושירה מירוויס מרילי

עירובין מד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין מד

או אין הלכה כרבן גמליאל או דילמא בדלא מלו גברי עסקינן וקא מבעיא ליה הלכה כרבי אליעזר או אין הלכה כרבי אליעזר

פשיטא בדלא מלו גברי עסקינן דאי סלקא דעתך בדמלו גברי עסקינן מאי תיבעי ליה האמר רב הלכה כרבן גמליאל בדיר וסהר וספינה אלא ודאי בדלא מלו גברי עסקינן ודרבי אליעזר קמיבעיא ליה

דיקא נמי דקאמר ליה יכנס מאי יכנס לאו בלא מחיצה

איתיביה רב נחמן בר יצחק לרבא נפל דופנה לא יעמיד בה אדם בהמה וכלים ולא יזקוף את המטה לפרוס עליה סדין לפי שאין עושין אהל עראי בתחילה ביום טוב ואין צריך לומר בשבת

אמר ליה את אמרת לי מהא ואנא אמינא לך מהא עושה אדם את חבירו דופן כדי שיאכל וישתה וישן ויזקוף את המטה ויפרוס עליה סדין כדי שלא תפול חמה על המת ועל האוכלין

קשיין אהדדי לא קשיא הא רבי אליעזר הא רבנן דתנן פקק החלון רבי אליעזר אומר בזמן שקשור ותלוי פוקקין בו ואם לאו אין פוקקין בו וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוקקין בו

והא איתמר עלה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחילה ביום טוב ואין צריך לומר בשבת לא נחלקו אלא להוסיף שרבי אליעזר אומר אין מוסיפין ביום טוב ואין צריך לומר בשבת וחכמים אומרים מוסיפין בשבת ואין צריך לומר ביום טוב

אלא לא קשיא הא כרבי מאיר הא כרבי יהודה דתניא עשאה לבהמה דופן לסוכה רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר

רבי מאיר דקא פסיל התם אלמא לא מחיצה היא הכא שרי דלאו מידי קא עביד

ורבי יהודה דקא מכשיר התם אלמא מחיצה היא הכא אסר

ותיסברא אימר דשמעת ליה לרבי מאיר בהמה אדם וכלים מי שמעת ליה

ותו רבי מאיר אליבא דמאן אי אליבא דרבי אליעזר להוסיף נמי אסר

אלא אליבא דרבנן אימר דאמרי רבנן להוסיף לכתחילה מי אמור

אלא הא והא רבנן וכלים אכלים לא קשיא הא בדופן שלישית הא בדופן רביעית

דיקא נמי דקתני נפל דופנה שמע מינה

אלא אדם אאדם קשיא

אדם אאדם נמי לא קשיא כאן לדעת כאן שלא מדעת

והא דרבי נחמיה בריה דרבי חנילאי לדעת הוה שלא מדעת הוה

רב חסדא מיהא לדעת הוה רב חסדא שלא מן המנין הוה:

הנהו בני גננא דאעילו מיא במחיצה של בני אדם נגדינהו שמואל אמר אם אמרו שלא מדעת יאמרו לדעת

הנהו זיקי דהוה שדיין בריסתקא דמחוזא בהדי דאתא רבא מפירקיה אעלינהו ניהליה לשבתא אחריתי בעי עיילינהו ואסר להו דהוה ליה כלדעת ואסור

לוי אעילו ליה תיבנא זעירי אספסתא רב שימי בר חייא מיא:

מתני׳ מי שיצא ברשות ואמרו לו כבר נעשה מעשה יש לו אלפים אמה לכל רוח

אם היה בתוך התחום כאילו לא יצא כל היוצאים להציל חוזרין למקומן:

גמ׳ מאי אם היה בתוך התחום כאילו לא יצא אמר רבה הכי קאמר אם היה בתוך תחום שלו כאילו לא יצא מתוך ביתו דמי

פשיטא מהו דתימא הואיל ועקר עקר קא משמע לן

רב שימי בר חייא אמר הכי קאמר אם היו תחומין שנתנו לו חכמים מובלעין בתוך התחום שלו כאילו לא יצא מתחומו

במאי קמיפלגי מר סבר הבלעת תחומין מילתא היא ומר סבר לאו מילתא היא

אמר ליה אביי לרבה ואת לא תסברא דהבלעת תחומין מילתא היא ומה אילו שבת במערה שבתוכה ארבעת אלפים ועל גגה פחות מארבעת אלפים אמה לא נמצא מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה

אמר ליה ולא שני לך בין היכא דשבת באויר מחיצות מבעוד יום להיכא דלא שבת באויר מחיצות מבעוד יום

והיכא דלא שבת לא

Scroll To Top