Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ו

הדף היומי

ה׳ בתשרי תשפ״א | 23 ספטמבר 2020

עירובין מה

השיעור היום הוקדש על ידי נטלי טיילור לכבוד בטסי מלמן. אני מאחלת לך שנה מלאה בריאות והצלחה ונחת מילדיך ונכדיך.

האם מוסכם על כולם שיש הבלעת תחומים? איך מבינים את דברי המשפט האחרון של המשנה שכל היוצאים להציל חוזרים למקומן כשכתוב במשנה במשפט הראשון שיש להם 2000 אמה. ואפילו אם נפרש שמדובר במקרים אחרים, במשנה בראש השנה מופיע שלכולם יש 2000 אמה. הגמרא מביאה שני פתרונות. לפי אחד מהם, לא מדובר על דיני תחומים אלא דיני הוצאה בקשר לכלי נשק. על איזה סוג של מצור אפשר לחלל שבת ועל איזה לא? מהן הקריטיריונים השונים? מי שישב קרוב לעיר בכניסת שבת אבל לא ידע, האם קנה שביתה בעיר או לא? מי שישן במקום בכניסת שבת, האם קנה שביתה או לא? יש מחלוקת – על בסיס מה חולקים? האם חולקים בעניין נכסי הפקר – האם קונים שביתה או לא? איך מוכיחים שבזה הם חולקים.

והתנן רבי אליעזר אומר שתים יכנס שלשה לא יכנס מאי לאו רבי אליעזר לטעמיה דאמר והוא באמצען

וארבע אמות דיהבו ליה רבנן כמאן דמיבלען דמו וקאמר יכנס אלמא הבלעת תחומין מילתא היא

אמר ליה רבה בר בר חנה לאביי ומדרבי אליעזר קמותבת ליה למר אמר ליה אין דשמיע לי מיניה דמר עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מודו ליה:

וכל היוצאין להציל חוזרין למקומן: ואפילו טובא והא אמרת רישא אלפים אמה ותו לא

אמר רב יהודה אמר רב שחוזרין בכלי זיין למקומן ומאי קושיא דילמא להציל שאני

אלא אי קשיא הא קשיא דתנן בראשונה לא היו זזין משם כל היום כולו

התקין רבן גמליאל הזקן שיש להן אלפים אמה לכל רוח ולא אלו בלבד אמרו אלא אפילו חכמה הבאה לילד והבא להציל מן הגייס ומן הנהר ומן המפולת ומן הדליקה הרי הן כאנשי העיר ויש להן אלפים אמה לכל רוח

ותו לא והא אמרת כל היוצאין להציל חוזרין למקומן אפילו טובא

אמר רב [יהודה אמר רב] שחוזרין בכלי זיין למקומן כדתניא בראשונה היו מניחין כלי זיינן בבית הסמוך לחומה

פעם אחת הכירו בהן אויבים ורדפו אחריהם ונכנסו ליטול כלי זיינן ונכנסו אויבים אחריהן דחקו זה את זה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו אויבים באותה שעה התקינו שיהו חוזרין למקומן בכלי זיינן

רב נחמן בר יצחק אמר לא קשיא כאן שנצחו ישראל את אומות העולם כאן שנצחו אומות העולם את עצמן

אמר רב יהודה אמר רב נכרים שצרו על עיירות ישראל אין יוצאין עליהם בכלי זיינן ואין מחללין עליהן את השבת

תניא נמי הכי נכרים שצרו וכו׳ במה דברים אמורים כשבאו על עסקי ממון אבל באו על עסקי נפשות יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת

ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת

אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובבל כעיר הסמוכה לספר דמיא ותרגומא נהרדעא

דרש רבי דוסתאי דמן בירי מאי דכתיב ויגידו לדוד לאמר הנה פלשתים נלחמים בקעילה והמה שוסים את הגרנות

תנא קעילה עיר הסמוכה לספר היתה והם לא באו אלא על עסקי תבן וקש דכתיב והמה שוסים את הגרנות וכתיב וישאל דוד בה׳ לאמר האלך והכיתי בפלשתים האלה ויאמר ה׳ אל דוד לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה

מאי קמבעיא ליה אילימא אי שרי אי אסור הרי בית דינו של שמואל הרמתי קיים

אלא אי מצלח אי לא מצלח דיקא נמי דכתיב לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה שמע מינה:

מתני׳ מי שישב בדרך ועמד וראה הרי (זה) הוא סמוך לעיר [הואיל] ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס דברי רבי מאיר

רבי יהודה אומר יכנס אמר רבי יהודה מעשה היה ונכנס רבי טרפון בלא מתכוין:

גמ׳ תניא אמר רבי יהודה מעשה ברבי טרפון שהיה מהלך בדרך וחשכה לו ולן חוץ לעיר לשחרית מצאוהו רועי בקר אמרו לו רבי הרי העיר לפניך הכנס נכנס וישב בבית המדרש ודרש כל היום כולו

(אמרו לו) משם ראייה שמא בלבו היתה או בית המדרש מובלע בתוך תחומו היה:

מתני׳ מי שישן בדרך ולא ידע שחשיכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי רבי יוחנן בן נורי

וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע אמות רבי אליעזר אומר והוא באמצען

רבי יהודה אומר לאיזה רוח שירצה ילך ומודה רבי יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו

היו שנים מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה מביאין ואוכלין באמצע

ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חברו

היו שלשה והאמצעי מובלע ביניהן הוא מותר עמהן והן מותרין עמו ושנים החיצונים אסורין זה עם זה

אמר רבי שמעון למה הדבר דומה לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים עירבו שתים עם האמצעית היא מותרת עמהן והם מותרות עמה ושתים החיצונות אסורות זו עם זו:

גמ׳ בעי רבא מאי קסבר רבי יוחנן בן נורי מסבר קא סבר חפצי הפקר קונין שביתה

ובדין הוא דליפלוג בכלים והא דקמיפלגי באדם להודיעך כוחן דרבנן דאף על גב דאיכא למימר הואיל וניעור קנה ישן נמי קנה קא משמע לן דלא

או דילמא קסבר רבי יוחנן בן נורי בעלמא חפצי הפקר אין קונין שביתה והכא היינו טעמא הואיל וניעור קנה ישן נמי קנה

אמר רב יוסף תא שמע גשמים שירדו מערב יום טוב יש להן אלפים אמה לכל רוח ביום טוב הרי הן כרגלי כל אדם

אי אמרת בשלמא קסבר רבי יוחנן בן נורי חפצי הפקר קונין שביתה הא מני רבי יוחנן היא

אלא אי אמרת חפצי הפקר אין קונין שביתה הא מני לא רבי יוחנן ולא רבנן

יתיב אביי וקאמר לה להא שמעתא אמר ליה רב ספרא לאביי ודילמא בגשמים הסמוכין לעיר עסקינן ואנשי אותה העיר דעתם עילייהו

אמר ליה לא סלקא דעתך דתנן בור של יחיד כרגלי יחיד ושל אותה העיר כרגלי אותה העיר ושל עולי בבל כרגלי הממלא

ותניא בור של שבטים יש להן אלפים אמה לכל רוח קשיין אהדדי

אלא לאו שמע מינה הא רבי יוחנן בן נורי הא רבנן

כי אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה הכי קאמר רב ספרא והכי אהדרי ליה אמר ליה ואמאי לא תימא ליה מגופה אי סלקא דעתך גשמים הסמוכין לעיר עסקינן האי יש להן אלפים אמה לכל רוח

הא כרגלי אנשי אותה העיר מיבעיא ליה:

אמר מר ביום טוב הרי הן כרגלי כל אדם ואמאי ליקני שביתה באוקיינוס

לימא דלא כרבי אליעזר דאי כרבי אליעזר הא אמר כל העולם כולו ממי אוקיינוס הוא שותה

אמר רבי יצחק הכא בעבים שנתקשרו מערב יום טוב עסקינן

ודילמא הנך אזלי והנך אחריני נינהו דאית להו סימנא בגוייהו

ואיבעית אימא הוי ספק דדבריהם וספק דדבריהם להקל

וליקני שביתה בעבים תיפשוט מינה דאין תחומין למעלה מעשרה דאי יש תחומין ליקני שביתה בעבים

לעולם אימא לך יש תחומין ומיא בעיבא מיבלע בליעי

להעמיק בדף

דף משלהן- 34

היוצאים להציל – דף משלהן 34

הילד שבר את הרגל ונסע למיון בשבת? מותר לחזור? היוצאים להציל ולקבל טיפול בשבת – כל השאלות והתשובות דף משלהן פרק 34 עם חמוטל שובל ושירה מירוויס מרילי

עירובין מה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין מה

והתנן רבי אליעזר אומר שתים יכנס שלשה לא יכנס מאי לאו רבי אליעזר לטעמיה דאמר והוא באמצען

וארבע אמות דיהבו ליה רבנן כמאן דמיבלען דמו וקאמר יכנס אלמא הבלעת תחומין מילתא היא

אמר ליה רבה בר בר חנה לאביי ומדרבי אליעזר קמותבת ליה למר אמר ליה אין דשמיע לי מיניה דמר עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מודו ליה:

וכל היוצאין להציל חוזרין למקומן: ואפילו טובא והא אמרת רישא אלפים אמה ותו לא

אמר רב יהודה אמר רב שחוזרין בכלי זיין למקומן ומאי קושיא דילמא להציל שאני

אלא אי קשיא הא קשיא דתנן בראשונה לא היו זזין משם כל היום כולו

התקין רבן גמליאל הזקן שיש להן אלפים אמה לכל רוח ולא אלו בלבד אמרו אלא אפילו חכמה הבאה לילד והבא להציל מן הגייס ומן הנהר ומן המפולת ומן הדליקה הרי הן כאנשי העיר ויש להן אלפים אמה לכל רוח

ותו לא והא אמרת כל היוצאין להציל חוזרין למקומן אפילו טובא

אמר רב [יהודה אמר רב] שחוזרין בכלי זיין למקומן כדתניא בראשונה היו מניחין כלי זיינן בבית הסמוך לחומה

פעם אחת הכירו בהן אויבים ורדפו אחריהם ונכנסו ליטול כלי זיינן ונכנסו אויבים אחריהן דחקו זה את זה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו אויבים באותה שעה התקינו שיהו חוזרין למקומן בכלי זיינן

רב נחמן בר יצחק אמר לא קשיא כאן שנצחו ישראל את אומות העולם כאן שנצחו אומות העולם את עצמן

אמר רב יהודה אמר רב נכרים שצרו על עיירות ישראל אין יוצאין עליהם בכלי זיינן ואין מחללין עליהן את השבת

תניא נמי הכי נכרים שצרו וכו׳ במה דברים אמורים כשבאו על עסקי ממון אבל באו על עסקי נפשות יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת

ובעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו על עסקי נפשות אלא על עסקי תבן וקש יוצאין עליהן בכלי זיינן ומחללין עליהן את השבת

אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובבל כעיר הסמוכה לספר דמיא ותרגומא נהרדעא

דרש רבי דוסתאי דמן בירי מאי דכתיב ויגידו לדוד לאמר הנה פלשתים נלחמים בקעילה והמה שוסים את הגרנות

תנא קעילה עיר הסמוכה לספר היתה והם לא באו אלא על עסקי תבן וקש דכתיב והמה שוסים את הגרנות וכתיב וישאל דוד בה׳ לאמר האלך והכיתי בפלשתים האלה ויאמר ה׳ אל דוד לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה

מאי קמבעיא ליה אילימא אי שרי אי אסור הרי בית דינו של שמואל הרמתי קיים

אלא אי מצלח אי לא מצלח דיקא נמי דכתיב לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה שמע מינה:

מתני׳ מי שישב בדרך ועמד וראה הרי (זה) הוא סמוך לעיר [הואיל] ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס דברי רבי מאיר

רבי יהודה אומר יכנס אמר רבי יהודה מעשה היה ונכנס רבי טרפון בלא מתכוין:

גמ׳ תניא אמר רבי יהודה מעשה ברבי טרפון שהיה מהלך בדרך וחשכה לו ולן חוץ לעיר לשחרית מצאוהו רועי בקר אמרו לו רבי הרי העיר לפניך הכנס נכנס וישב בבית המדרש ודרש כל היום כולו

(אמרו לו) משם ראייה שמא בלבו היתה או בית המדרש מובלע בתוך תחומו היה:

מתני׳ מי שישן בדרך ולא ידע שחשיכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי רבי יוחנן בן נורי

וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע אמות רבי אליעזר אומר והוא באמצען

רבי יהודה אומר לאיזה רוח שירצה ילך ומודה רבי יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו

היו שנים מקצת אמותיו של זה בתוך אמותיו של זה מביאין ואוכלין באמצע

ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו לתוך של חברו

היו שלשה והאמצעי מובלע ביניהן הוא מותר עמהן והן מותרין עמו ושנים החיצונים אסורין זה עם זה

אמר רבי שמעון למה הדבר דומה לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים עירבו שתים עם האמצעית היא מותרת עמהן והם מותרות עמה ושתים החיצונות אסורות זו עם זו:

גמ׳ בעי רבא מאי קסבר רבי יוחנן בן נורי מסבר קא סבר חפצי הפקר קונין שביתה

ובדין הוא דליפלוג בכלים והא דקמיפלגי באדם להודיעך כוחן דרבנן דאף על גב דאיכא למימר הואיל וניעור קנה ישן נמי קנה קא משמע לן דלא

או דילמא קסבר רבי יוחנן בן נורי בעלמא חפצי הפקר אין קונין שביתה והכא היינו טעמא הואיל וניעור קנה ישן נמי קנה

אמר רב יוסף תא שמע גשמים שירדו מערב יום טוב יש להן אלפים אמה לכל רוח ביום טוב הרי הן כרגלי כל אדם

אי אמרת בשלמא קסבר רבי יוחנן בן נורי חפצי הפקר קונין שביתה הא מני רבי יוחנן היא

אלא אי אמרת חפצי הפקר אין קונין שביתה הא מני לא רבי יוחנן ולא רבנן

יתיב אביי וקאמר לה להא שמעתא אמר ליה רב ספרא לאביי ודילמא בגשמים הסמוכין לעיר עסקינן ואנשי אותה העיר דעתם עילייהו

אמר ליה לא סלקא דעתך דתנן בור של יחיד כרגלי יחיד ושל אותה העיר כרגלי אותה העיר ושל עולי בבל כרגלי הממלא

ותניא בור של שבטים יש להן אלפים אמה לכל רוח קשיין אהדדי

אלא לאו שמע מינה הא רבי יוחנן בן נורי הא רבנן

כי אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה הכי קאמר רב ספרא והכי אהדרי ליה אמר ליה ואמאי לא תימא ליה מגופה אי סלקא דעתך גשמים הסמוכין לעיר עסקינן האי יש להן אלפים אמה לכל רוח

הא כרגלי אנשי אותה העיר מיבעיא ליה:

אמר מר ביום טוב הרי הן כרגלי כל אדם ואמאי ליקני שביתה באוקיינוס

לימא דלא כרבי אליעזר דאי כרבי אליעזר הא אמר כל העולם כולו ממי אוקיינוס הוא שותה

אמר רבי יצחק הכא בעבים שנתקשרו מערב יום טוב עסקינן

ודילמא הנך אזלי והנך אחריני נינהו דאית להו סימנא בגוייהו

ואיבעית אימא הוי ספק דדבריהם וספק דדבריהם להקל

וליקני שביתה בעבים תיפשוט מינה דאין תחומין למעלה מעשרה דאי יש תחומין ליקני שביתה בעבים

לעולם אימא לך יש תחומין ומיא בעיבא מיבלע בליעי

Scroll To Top