Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ו׳ בתשרי תשפ״א | 24 ספטמבר 2020

עירובין מו

השיעור היום מוקדש על ידי רננה דיין לכבוד הרב דן רוס. תודה על תמיכתך בלימוד שלי בפרט ובלימוד תורה על ידי נשים בכלל. 

למה מי גשמים שירדו ביום טוב לא מוגבלים בתחום שלהם אם באו או מהאוקיינוס (מחוץ לתחום) או מהעבים (האם זה אומר שאין תחומים למעלה מעשרה?)? פוסקים כר' יוחנן בן נורי בעניין עירוב כי מקילים בעירובין. ר' יהושע בן לוי אמר גם שהלכה כר' יוחנן בן נורי וגם שמקילים בעירוב. למה הוא היה צריך להגיד את שניהם? כשמקילים בדינים מדרבנן, האם גם מקילים כדעת יחיד כשהוא חולק על רבים? הם דווקא מביאים כמה דוגמאות שמהם מובח שלא מקילים כיחיד כשהוא חולק על רבים. כשיש מחלוקות בין תנאים מסויימים, כפי מי פוסקים? מהם הכללים?

כל שכן דהוו להו נולד דאסירי

אלא מיא בעבים מינד ניידי השתא דאתית להכי אוקיינוס נמי לא ליקשו לך מיא באוקיינוס נמי מינד ניידי ותניא נהרות המושכין ומעיינות הנובעין הרי הן כרגלי כל אדם

אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי אמר ליה רבי זירא לרבי יעקב בר אידי בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך אמר ליה בפירוש שמיע לי

מאי כללא דאמר רבי יהושע בן לוי הלכה כדברי המיקל בעירוב

ותרתי למה לי

אמר רבי זירא צריכי דאי אשמעינן הלכה כרבי יוחנן בן נורי הוה אמינא בין לקולא ובין לחומרא קא משמע לן הלכה כדברי המיקל בעירוב

ולימא הלכה כדברי המיקל בעירוב הלכה כרבי יוחנן בן נורי למה לי

איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי יחיד במקום יחיד ורבים במקום רבים אבל יחיד במקום רבים אימא לא

אמר ליה רבא לאביי מכדי עירובין דרבנן מה לי יחיד במקום יחיד ומה לי יחיד במקום רבים

אמר ליה רב פפא לרבא ובדרבנן לא שני לן בין יחיד במקום יחיד ליחיד במקום רבים

והתנן רבי אלעזר אומר כל אשה שעברו עליה שלש עונות דייה שעתה

ותניא מעשה ועשה רבי כרבי אלעזר לאחר שנזכר אמר כדי הוא רבי אלעזר לסמוך עליו בשעת הדחק

מאי לאחר שנזכר אילימא לאחר שנזכר דאין הלכה כרבי אלעזר אלא כרבנן בשעת הדחק היכי עביד כוותיה

אלא דלא איתמר הלכתא לא כרבי אלעזר ולא כרבנן לאחר שנזכר דלאו יחיד פליג עליה אלא רבים פליגי עליה אמר כדי הוא רבי אלעזר לסמוך עליו בשעת הדחק

אמר רב משרשיא לרבא ואמרי לה רב נחמן בר יצחק לרבא ובדרבנן לא שני בין יחיד במקום יחיד בין יחיד במקום רבים

והתניא שמועה קרובה נוהגת שבעה ושלשים רחוקה אינה נוהגת אלא יום אחד

ואי זו היא קרובה ואיזו היא רחוקה בתוך שלשים קרובה לאחר שלשים רחוקה דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים אחת שמועה קרובה ואחת שמועה רחוקה נוהגת שבעה ושלשים

ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל מקום שאתה מוצא יחיד מיקל ורבים מחמירין הלכה כדברי המחמירין המרובים חוץ מזו שאף על פי שרבי עקיבא מיקל וחכמים מחמירין הלכה כדברי רבי עקיבא

וסבר לה כשמואל דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל

באבילות הוא דאקילו בה רבנן אבל בעלמא אפילו בדרבנן שני בין יחיד במקום יחיד בין יחיד במקום רבים

ורב פפא אמר איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין אימא לא צריכא

ומנא תימרא דשני לן בין עירובי חצירות לעירובי תחומין דתנן אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות מערבין בין לדעת ובין שלא לדעת שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם אלא בפניו

רב אשי אמר איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי בשיורי עירוב אבל בתחילת עירוב אימא לא

ומנא תימרא דשני לן בין שיורי עירוב לתחילת עירוב דתנן אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בתחילת עירוב אבל בשיורי עירוב אפילו כל שהוא

ולא אמרו לערב חצירות אלא כדי שלא לשכח תורת עירוב מן התינוקות

רבי יעקב ורבי זריקא אמרו הלכה כרבי עקיבא מחבירו וכרבי יוסי מחבריו וכרבי מחבירו

למאי הלכתא רבי אסי אמר הלכה ורבי חייא בר אבא אמר מטין ורבי יוסי ברבי חנינא אמר נראין

כלשון הזה אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה רבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי ואין צריך לומר רבי מאיר ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי השתא במקום רבי יהודה ליתא במקום רבי יוסי מיבעיא

אמר רב אסי אף אני לומד רבי יוסי ורבי שמעון הלכה כרבי יוסי דאמר רבי אבא אמר רבי יוחנן רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה השתא במקום רבי יהודה ליתא במקום רבי יוסי מיבעיא

איבעיא להו רבי מאיר ורבי שמעון מאי תיקו

אמר רב משרשיא ליתנהו להני כללי מנא ליה לרב משרשיא הא

אילימא מהא דתנן רבי שמעון אומר למה הדבר דומה לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים עירבו שתים החיצונות עם האמצעית היא מותרת עמהן והן מותרות עמה ושתים החיצונות אסורות זו עם זו

ואמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כרבי שמעון ומאן פליג עליה רבי יהודה והא אמרת רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה אלא לאו שמע מינה ליתנהו

ומאי קושיא דילמא היכא דאיתמר איתמר היכא דלא איתמר לא איתמר

אלא מהא דתנן עיר של יחיד ונעשית של רבים מערבין את כולה של רבים ונעשית של יחיד אין מערבין את כולה אלא אם כן עושה חוצה לה כעיר חדשה שביהודה שיש בה חמשים דיורין דברי רבי יהודה

רבי שמעון אומר

להעמיק בדף

גמר חתימה טובה

האם יש שמחה ביום הכיפורים? – גפת 30

בדף מו ראינו השוואה בין הלכה בדברי המיקל בעירוב להלכה בדברי המיקל באבל. תוספות מזכיר מחלוקת נוספת בדיני אבלות – האם ר"ה ויום הכיפורים הם כמו שלושת הרגלים או האם הם כמו שבת? בואי ללמוד ולגלות נקודת מבט אחרת ומפתיעה על יום הכיפורים כיום של שמחה. גפ"ת בדף היומי – לימוד גמרא, פירוש רש"י ותוספות…

דף משלהן- 34

היוצאים להציל – דף משלהן 34

הילד שבר את הרגל ונסע למיון בשבת? מותר לחזור? היוצאים להציל ולקבל טיפול בשבת – כל השאלות והתשובות דף משלהן פרק 34 עם חמוטל שובל ושירה מירוויס מרילי

עירובין מו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין מו

כל שכן דהוו להו נולד דאסירי

אלא מיא בעבים מינד ניידי השתא דאתית להכי אוקיינוס נמי לא ליקשו לך מיא באוקיינוס נמי מינד ניידי ותניא נהרות המושכין ומעיינות הנובעין הרי הן כרגלי כל אדם

אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי אמר ליה רבי זירא לרבי יעקב בר אידי בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך אמר ליה בפירוש שמיע לי

מאי כללא דאמר רבי יהושע בן לוי הלכה כדברי המיקל בעירוב

ותרתי למה לי

אמר רבי זירא צריכי דאי אשמעינן הלכה כרבי יוחנן בן נורי הוה אמינא בין לקולא ובין לחומרא קא משמע לן הלכה כדברי המיקל בעירוב

ולימא הלכה כדברי המיקל בעירוב הלכה כרבי יוחנן בן נורי למה לי

איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי יחיד במקום יחיד ורבים במקום רבים אבל יחיד במקום רבים אימא לא

אמר ליה רבא לאביי מכדי עירובין דרבנן מה לי יחיד במקום יחיד ומה לי יחיד במקום רבים

אמר ליה רב פפא לרבא ובדרבנן לא שני לן בין יחיד במקום יחיד ליחיד במקום רבים

והתנן רבי אלעזר אומר כל אשה שעברו עליה שלש עונות דייה שעתה

ותניא מעשה ועשה רבי כרבי אלעזר לאחר שנזכר אמר כדי הוא רבי אלעזר לסמוך עליו בשעת הדחק

מאי לאחר שנזכר אילימא לאחר שנזכר דאין הלכה כרבי אלעזר אלא כרבנן בשעת הדחק היכי עביד כוותיה

אלא דלא איתמר הלכתא לא כרבי אלעזר ולא כרבנן לאחר שנזכר דלאו יחיד פליג עליה אלא רבים פליגי עליה אמר כדי הוא רבי אלעזר לסמוך עליו בשעת הדחק

אמר רב משרשיא לרבא ואמרי לה רב נחמן בר יצחק לרבא ובדרבנן לא שני בין יחיד במקום יחיד בין יחיד במקום רבים

והתניא שמועה קרובה נוהגת שבעה ושלשים רחוקה אינה נוהגת אלא יום אחד

ואי זו היא קרובה ואיזו היא רחוקה בתוך שלשים קרובה לאחר שלשים רחוקה דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים אחת שמועה קרובה ואחת שמועה רחוקה נוהגת שבעה ושלשים

ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל מקום שאתה מוצא יחיד מיקל ורבים מחמירין הלכה כדברי המחמירין המרובים חוץ מזו שאף על פי שרבי עקיבא מיקל וחכמים מחמירין הלכה כדברי רבי עקיבא

וסבר לה כשמואל דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל

באבילות הוא דאקילו בה רבנן אבל בעלמא אפילו בדרבנן שני בין יחיד במקום יחיד בין יחיד במקום רבים

ורב פפא אמר איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין אימא לא צריכא

ומנא תימרא דשני לן בין עירובי חצירות לעירובי תחומין דתנן אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות מערבין בין לדעת ובין שלא לדעת שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם אלא בפניו

רב אשי אמר איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי בשיורי עירוב אבל בתחילת עירוב אימא לא

ומנא תימרא דשני לן בין שיורי עירוב לתחילת עירוב דתנן אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בתחילת עירוב אבל בשיורי עירוב אפילו כל שהוא

ולא אמרו לערב חצירות אלא כדי שלא לשכח תורת עירוב מן התינוקות

רבי יעקב ורבי זריקא אמרו הלכה כרבי עקיבא מחבירו וכרבי יוסי מחבריו וכרבי מחבירו

למאי הלכתא רבי אסי אמר הלכה ורבי חייא בר אבא אמר מטין ורבי יוסי ברבי חנינא אמר נראין

כלשון הזה אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה רבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי ואין צריך לומר רבי מאיר ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי השתא במקום רבי יהודה ליתא במקום רבי יוסי מיבעיא

אמר רב אסי אף אני לומד רבי יוסי ורבי שמעון הלכה כרבי יוסי דאמר רבי אבא אמר רבי יוחנן רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה השתא במקום רבי יהודה ליתא במקום רבי יוסי מיבעיא

איבעיא להו רבי מאיר ורבי שמעון מאי תיקו

אמר רב משרשיא ליתנהו להני כללי מנא ליה לרב משרשיא הא

אילימא מהא דתנן רבי שמעון אומר למה הדבר דומה לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים עירבו שתים החיצונות עם האמצעית היא מותרת עמהן והן מותרות עמה ושתים החיצונות אסורות זו עם זו

ואמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כרבי שמעון ומאן פליג עליה רבי יהודה והא אמרת רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה אלא לאו שמע מינה ליתנהו

ומאי קושיא דילמא היכא דאיתמר איתמר היכא דלא איתמר לא איתמר

אלא מהא דתנן עיר של יחיד ונעשית של רבים מערבין את כולה של רבים ונעשית של יחיד אין מערבין את כולה אלא אם כן עושה חוצה לה כעיר חדשה שביהודה שיש בה חמשים דיורין דברי רבי יהודה

רבי שמעון אומר

Scroll To Top