Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ח

הדף היומי

ז׳ בתשרי תשפ״א | 25 ספטמבר 2020

עירובין מז

השיעור היום מוקדש על ידי אילנה מושקין לזכר נשמת אביה, הרב פנחס שמואל לדרמן ז"ל ליום פטירתו החמישי בח' בתשרי. "אבי היה רב אהוב על כולם, פעיל חברתי ולמדן שסיים סבב של דף יומי פעמיים וחצי. אני לומדת כל יום לזכר נשמתו ואני אסירת תודה להדרן שמאפשרת לי לעשות את זה." ועל ידי האטר סטון לזכר נשמת אמה, אלי סטון, אסתר בינה בת רחל ואברהם הלוי ז"ל.  

הגמרא מנסה להביא מקורות שבגללם החליט רב משרשיא לא לסמוך על הכללים שהזכירו מקודם כפי מי פוסקים כשיש מחלוקת בין רבנים מסויימים. לאחר שהגמרא דוחה כל אפשרות, הם מפרשים בצורה קצת אחרת את דברי רב משרשיא. יש מחלוקת לגבי חפצי נכרי – האם קונים שביתה או לא? איך הדעות קשורות למחלוקת ר' יוחנן בן נורי וחכמים בנכסי הפקר?

שלש חצירות של שני בתים ואמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כרבי שמעון ומאן פליג עליה רבי יהודה והא אמרת רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה

ומאי קושיא דילמא הכא נמי היכא דאיתמר איתמר היכא דלא איתמר לא איתמר

אלא מהא דתנן המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד נכרי ואחד ישראל אוסר לבני חצירות דברי רבי מאיר

רבי יהודה אומר אינו אוסר רבי יוסי אומר נכרי אוסר ישראל אינו אוסר מפני שאין דרך ישראל לבא בשבת רבי שמעון אומר אפילו הניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר שכבר הסיח דעתו

ואמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כרבי שמעון ומאן פליג עליה רבי יהודה והא אמרת רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה

ומאי קושיא דלמא הכא נמי היכא דאיתמר איתמר היכא דלא איתמר לא איתמר

אלא מהא דתנן וזהו שאמרו העני מערב ברגליו רבי מאיר אומר אנו אין לנו אלא עני

רבי יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו

ומתני ליה רב חייא בר אשי לחייא בר רב קמיה דרב אחד עני ואחד עשיר ואמר ליה רב סיים בה נמי הלכה כרבי יהודה

תרתי למה לי והא אמרת רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה

ומאי קושיא דילמא רב לית ליה להני כללי

אלא מהא דתנן היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיהו לה שלשה חדשים

וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים אחד בתולות ואחד בעולות אחד אלמנות ואחד גרושות אחד ארוסות ואחד נשואות

רבי יהודה אומר נשואות יתארסו

וארוסות ינשאו חוץ מארוסה שביהודה מפני שלבו גס בה

רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול

ואמרינן רבי אליעזר לא על לבי מדרשא אשכחיה לרבי אסי דהוה קאים אמר ליה מאי אמור בבי מדרשא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי מכלל דיחידאה פליג עליה

אין והתניא הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיתה לה כעס עם בעלה או שהיה בעלה זקן או חולה או שהיתה היא חולה עקרה זקנה קטנה ואיילונית ושאינה ראויה לילד או שהיה בעלה חבוש בבית האסורין המפלת לאחר מיתת בעלה כולן צריכין להמתין שלשה חדשים דברי רבי מאיר רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד

למה לי והא אמרת רבי מאיר ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי

ומאי קושיא דלמא לאפוקי מדרב נחמן אמר שמואל דאמר הלכה כרבי מאיר בגזירותיו

אלא מהא דתניא הולכין ליריד של נכרים ולוקחים מהן בהמה ועבדים ושפחות בתים שדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידן

ואם היה כהן מטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהן וכשם שמטמא בחוצה לארץ כך מטמא בבית הקברות

בית הקברות סלקא דעתך טומאה דאורייתא היא

אלא בבית הפרס דרבנן

ומטמא לישא אשה וללמוד תורה אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין מוצא ללמוד אבל מוצא ללמוד לא יטמא

רבי יוסי אומר אף בזמן שמוצא ללמוד נמי יטמא לפי

שאין מן הכל זוכה אדם ללמוד ואמר רבי יוסי מעשה ביוסף הכהן שהלך אצל רבו לצידן ללמוד תורה

ואמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי ולמה לי והא אמרת רבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי

אמר אביי איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי במתניתין אבל בברייתא אימא לא קא משמע לן

אלא הכי קאמר הני כללי לאו דברי הכל נינהו דהא רב לית ליה הני כללי:

אמר רב יהודה אמר שמואל חפצי נכרי אין קונין שביתה

למאן אילימא לרבנן פשיטא השתא חפצי הפקר דלית להו בעלים אין קונין שביתה חפצי הנכרי דאית להו בעלים מיבעיא

אלא אליבא דרבי יוחנן בן נורי וקא משמע לן אימר דאמר רבי יוחנן בן נורי קונין שביתה הני מילי חפצי הפקר דלית להו בעלים אבל חפצי הנכרי דאית להו בעלים לא

מיתיבי רבי שמעון בן אלעזר אומר השואל כלי מן הנכרי ביום טוב וכן המשאיל לו לנכרי כלי מערב יום טוב והחזירו לו ביום טוב והכלים והאוצרות ששבתו בתוך התחום יש להן אלפים אמה לכל רוח ונכרי שהביא לו פירות מחוץ לתחום הרי זה לא יזיזם ממקומן

אי אמרת בשלמא קסבר רבי יוחנן בן נורי חפצי נכרי קונין שביתה הא מני רבי יוחנן בן נורי היא

אלא אי אמרת קסבר רבי יוחנן בן נורי חפצי הנכרי אין קונין שביתה הא מני לא רבי יוחנן בן נורי ולא רבנן

לעולם קסבר רבי יוחנן בן נורי חפצי הנכרי קונין שביתה ושמואל דאמר כרבנן ודקאמרת לרבנן פשיטא מהו דתימא גזירה בעלים דנכרי אטו בעלים דישראל קא משמע לן

ורב חייא בר אבין אמר רבי יוחנן חפצי נכרי קונין שביתה גזירה בעלים דנכרי אטו בעלים דישראל

הנהו דכרי דאתו למברכתא שרא להו רבא לבני מחוזא למיזבן מינייהו

אמר ליה רבינא לרבא מאי דעתיך דאמר רב יהודה אמר שמואל חפצי נכרי אין קונין שביתה

והא שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן ואמר רב חייא בר אבין אמר רבי יוחנן חפצי נכרי קונין שביתה גזירה בעלים דנכרי אטו בעלים דישראל

הדר אמר רבא ליזדבנו לבני מברכתא דכולה מברכתא לדידהו כארבע אמות דמיא

תני רבי חייא חרם שבין תחומי שבת צריך

להעמיק בדף

גמר חתימה טובה

האם יש שמחה ביום הכיפורים? – גפת 30

בדף מו ראינו השוואה בין הלכה בדברי המיקל בעירוב להלכה בדברי המיקל באבל. תוספות מזכיר מחלוקת נוספת בדיני אבלות – האם ר"ה ויום הכיפורים הם כמו שלושת הרגלים או האם הם כמו שבת? בואי ללמוד ולגלות נקודת מבט אחרת ומפתיעה על יום הכיפורים כיום של שמחה. גפ"ת בדף היומי – לימוד גמרא, פירוש רש"י ותוספות…

עירובין מז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין מז

שלש חצירות של שני בתים ואמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כרבי שמעון ומאן פליג עליה רבי יהודה והא אמרת רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה

ומאי קושיא דילמא הכא נמי היכא דאיתמר איתמר היכא דלא איתמר לא איתמר

אלא מהא דתנן המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד נכרי ואחד ישראל אוסר לבני חצירות דברי רבי מאיר

רבי יהודה אומר אינו אוסר רבי יוסי אומר נכרי אוסר ישראל אינו אוסר מפני שאין דרך ישראל לבא בשבת רבי שמעון אומר אפילו הניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר שכבר הסיח דעתו

ואמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כרבי שמעון ומאן פליג עליה רבי יהודה והא אמרת רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה

ומאי קושיא דלמא הכא נמי היכא דאיתמר איתמר היכא דלא איתמר לא איתמר

אלא מהא דתנן וזהו שאמרו העני מערב ברגליו רבי מאיר אומר אנו אין לנו אלא עני

רבי יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו

ומתני ליה רב חייא בר אשי לחייא בר רב קמיה דרב אחד עני ואחד עשיר ואמר ליה רב סיים בה נמי הלכה כרבי יהודה

תרתי למה לי והא אמרת רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה

ומאי קושיא דילמא רב לית ליה להני כללי

אלא מהא דתנן היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיהו לה שלשה חדשים

וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים אחד בתולות ואחד בעולות אחד אלמנות ואחד גרושות אחד ארוסות ואחד נשואות

רבי יהודה אומר נשואות יתארסו

וארוסות ינשאו חוץ מארוסה שביהודה מפני שלבו גס בה

רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול

ואמרינן רבי אליעזר לא על לבי מדרשא אשכחיה לרבי אסי דהוה קאים אמר ליה מאי אמור בבי מדרשא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי מכלל דיחידאה פליג עליה

אין והתניא הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיתה לה כעס עם בעלה או שהיה בעלה זקן או חולה או שהיתה היא חולה עקרה זקנה קטנה ואיילונית ושאינה ראויה לילד או שהיה בעלה חבוש בבית האסורין המפלת לאחר מיתת בעלה כולן צריכין להמתין שלשה חדשים דברי רבי מאיר רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד

למה לי והא אמרת רבי מאיר ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי

ומאי קושיא דלמא לאפוקי מדרב נחמן אמר שמואל דאמר הלכה כרבי מאיר בגזירותיו

אלא מהא דתניא הולכין ליריד של נכרים ולוקחים מהן בהמה ועבדים ושפחות בתים שדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידן

ואם היה כהן מטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהן וכשם שמטמא בחוצה לארץ כך מטמא בבית הקברות

בית הקברות סלקא דעתך טומאה דאורייתא היא

אלא בבית הפרס דרבנן

ומטמא לישא אשה וללמוד תורה אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין מוצא ללמוד אבל מוצא ללמוד לא יטמא

רבי יוסי אומר אף בזמן שמוצא ללמוד נמי יטמא לפי

שאין מן הכל זוכה אדם ללמוד ואמר רבי יוסי מעשה ביוסף הכהן שהלך אצל רבו לצידן ללמוד תורה

ואמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי ולמה לי והא אמרת רבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי

אמר אביי איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי במתניתין אבל בברייתא אימא לא קא משמע לן

אלא הכי קאמר הני כללי לאו דברי הכל נינהו דהא רב לית ליה הני כללי:

אמר רב יהודה אמר שמואל חפצי נכרי אין קונין שביתה

למאן אילימא לרבנן פשיטא השתא חפצי הפקר דלית להו בעלים אין קונין שביתה חפצי הנכרי דאית להו בעלים מיבעיא

אלא אליבא דרבי יוחנן בן נורי וקא משמע לן אימר דאמר רבי יוחנן בן נורי קונין שביתה הני מילי חפצי הפקר דלית להו בעלים אבל חפצי הנכרי דאית להו בעלים לא

מיתיבי רבי שמעון בן אלעזר אומר השואל כלי מן הנכרי ביום טוב וכן המשאיל לו לנכרי כלי מערב יום טוב והחזירו לו ביום טוב והכלים והאוצרות ששבתו בתוך התחום יש להן אלפים אמה לכל רוח ונכרי שהביא לו פירות מחוץ לתחום הרי זה לא יזיזם ממקומן

אי אמרת בשלמא קסבר רבי יוחנן בן נורי חפצי נכרי קונין שביתה הא מני רבי יוחנן בן נורי היא

אלא אי אמרת קסבר רבי יוחנן בן נורי חפצי הנכרי אין קונין שביתה הא מני לא רבי יוחנן בן נורי ולא רבנן

לעולם קסבר רבי יוחנן בן נורי חפצי הנכרי קונין שביתה ושמואל דאמר כרבנן ודקאמרת לרבנן פשיטא מהו דתימא גזירה בעלים דנכרי אטו בעלים דישראל קא משמע לן

ורב חייא בר אבין אמר רבי יוחנן חפצי נכרי קונין שביתה גזירה בעלים דנכרי אטו בעלים דישראל

הנהו דכרי דאתו למברכתא שרא להו רבא לבני מחוזא למיזבן מינייהו

אמר ליה רבינא לרבא מאי דעתיך דאמר רב יהודה אמר שמואל חפצי נכרי אין קונין שביתה

והא שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן ואמר רב חייא בר אבין אמר רבי יוחנן חפצי נכרי קונין שביתה גזירה בעלים דנכרי אטו בעלים דישראל

הדר אמר רבא ליזדבנו לבני מברכתא דכולה מברכתא לדידהו כארבע אמות דמיא

תני רבי חייא חרם שבין תחומי שבת צריך

Scroll To Top