הדף היומי
-
לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס
עירובין מח
מים בחרם שעומדים בין שני תחומים, האם צריך להכניס מחיצה להפריד בין המים בצדדים השונים? האם זה יועיל? כשכתוב במשנה שיש לו ד' אמות, איך מודדים? מניין בתורה דורשים את השיעור ד' אמות? האם הם אמות סובייקטיביות – כפי האדם עצמו או אובייקטיביות כפי האמות במקדש? למה ר' שמעון ערך השוואה בין שלושה אנשים שאוכלים בשלושה תחומים נפרדים לבין שלושה חצרות? למה לא רואים את השטח של החצר האמצעי כמחברת בין החצרות החיצוניות להתיר טלטול? רב יהודה ורב ששת מפרשים כל אחד את המקרה בדרך אחרת. רב אחא הקשה על שתי הגישות ורב אשי ענה על קושיותיו. במה חולקים עליו חכמים בעניין החצרות?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
מחיצה של ברזל להפסיקו מחייך עליה רבי יוסי ברבי חנינא
מאי טעמא קא מחייך אילימא משום דתני לה כרבי יוחנן בן נורי לחומרא ואיהו סבירא ליה כרבנן לקולא ומשום דסבר לקולא מאן דתני לחומרא מחייך עלה
אלא משום דתניא נהרות המושכין ומעיינות הנובעין הרי הן כרגלי כל אדם
ודילמא במכונסין
אלא משום דקתני צריך מחיצה של ברזל להפסיקו ומאי שנא קנים דלא דעיילי בהו מיא של ברזל נמי עיילי בהו מיא
ודילמא צריך ואין לו תקנה קאמר
משום דקל הוא שהקילו חכמים במים
כדרבי טבלא דבעא מיניה רבי טבלא מרב מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה
אמר ליה אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקילו חכמים במים:
וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע וכו׳: רבי יהודה היינו תנא קמא
אמר רבא שמונה על שמונה איכא בינייהו תניא נמי הכי יש לו שמונה על שמונה דברי רבי מאיר
ואמר רבא מחלוקת להלך אבל לטלטל דברי הכל ארבע אמות אין טפי לא
והני ארבע אמות היכא כתיבא
כדתניא שבו איש תחתיו כתחתיו [וכמה תחתיו ] גופו שלש אמות ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר גופו שלש אמות ואמה כדי שיטול חפץ מתחת מרגלותיו ומניח תחת מראשותיו
מאי בינייהו איכא בינייהו ארבע אמות מצומצמות
אמר ליה רב משרשיא לבריה כי עיילת לקמיה דרב פפא בעי מיניה ארבע אמות שאמרו באמה דידיה יהבינן ליה או באמה של קדש יהבינן ליה
אם אמר לך אמות של קדש יהבינן ליה עוג מלך הבשן מה תהא עליו ואם אמר לך באמה דידיה יהבינן ליה אימא ליה מאי טעמא לא קתני לה גבי יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם
כי אתא לקמיה דרב פפא אמר ליה אי דייקינן כולא האי לא הוי תנינן
לעולם באמה דידיה יהבינן ליה ודקא קשיא לך מאי טעמא לא קתני גבי יש שאמרו דלא פסיקא ליה משום דאיכא ננס באבריו:
היו שנים מקצת אמותיו של זה וכו׳: למה ליה למימר למה הדבר דומה
הכי קאמר להו רבי שמעון לרבנן מכדי למה הדבר דומה לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים מאי שנא התם דפליגיתו ומאי שנא הכא דלא פליגיתו
ורבנן התם אוושי דיורין הכא לא אוושי דיורין:
ושתים החיצונות כו׳: ואמאי כיון דערבי להו חיצונות בהדי אמצעית הויא להו חדא
אמר רב יהודה כגון שנתנה אמצעית עירובה בזו ועירובה בזו
ורב ששת אמר אפילו תימא שנתנו עירובן באמצעית כגון שנתנוהו
בשני בתים
כמאן כבית שמאי דתניא חמשה שגבו את עירובן ונתנוהו בשני כלים בית שמאי אומרים אין עירובן עירוב ובית הלל אומרים עירובן עירוב
אפילו תימא בית הלל עד כאן לא קאמרי בית הלל התם אלא בשני כלים בבית אחד אבל בשני בתים לא
אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי לרב יהודה קשיא ולרב ששת קשיא לרב יהודה קשיא דאמר כגון שנתנה אמצעית עירובה בזו ועירובה בזו וכיון דעירבה אמצעית בהדי חיצונה הויא ליה חדא וכי הדרה וערבה בהדי אידך שליחותה עבדה
ולרב ששת קשיא תיהוי כחמשה ששרויין בחצר אחת ושכח אחד מהן ולא עירב דאסרי אהדדי
אמר ליה רב אשי לא לרב יהודה קשיא ולא לרב ששת קשיא לרב יהודה לא קשיא כיון דעירבה לה אמצעית בהדי חיצונה ושתים חיצונות בהדי הדדי לא עירבו גליא דעתיה דבהא ניחא ליה ובהא לא ניחא ליה
ולרב ששת לא קשיא אם אמרו דיורין להקל יאמרו דיורין להחמיר
אמר רב יהודה אמר רב זו דברי רבי שמעון אבל חכמים אומרים רשות אחת משמשת לשתי רשויות אבל לא שתי רשויות משמשות לרשות אחת
כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי
-
לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
עירובין מח
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
מחיצה של ברזל להפסיקו מחייך עליה רבי יוסי ברבי חנינא
מאי טעמא קא מחייך אילימא משום דתני לה כרבי יוחנן בן נורי לחומרא ואיהו סבירא ליה כרבנן לקולא ומשום דסבר לקולא מאן דתני לחומרא מחייך עלה
אלא משום דתניא נהרות המושכין ומעיינות הנובעין הרי הן כרגלי כל אדם
ודילמא במכונסין
אלא משום דקתני צריך מחיצה של ברזל להפסיקו ומאי שנא קנים דלא דעיילי בהו מיא של ברזל נמי עיילי בהו מיא
ודילמא צריך ואין לו תקנה קאמר
משום דקל הוא שהקילו חכמים במים
כדרבי טבלא דבעא מיניה רבי טבלא מרב מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה
אמר ליה אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים קל הוא שהקילו חכמים במים:
וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע וכו׳: רבי יהודה היינו תנא קמא
אמר רבא שמונה על שמונה איכא בינייהו תניא נמי הכי יש לו שמונה על שמונה דברי רבי מאיר
ואמר רבא מחלוקת להלך אבל לטלטל דברי הכל ארבע אמות אין טפי לא
והני ארבע אמות היכא כתיבא
כדתניא שבו איש תחתיו כתחתיו [וכמה תחתיו ] גופו שלש אמות ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר גופו שלש אמות ואמה כדי שיטול חפץ מתחת מרגלותיו ומניח תחת מראשותיו
מאי בינייהו איכא בינייהו ארבע אמות מצומצמות
אמר ליה רב משרשיא לבריה כי עיילת לקמיה דרב פפא בעי מיניה ארבע אמות שאמרו באמה דידיה יהבינן ליה או באמה של קדש יהבינן ליה
אם אמר לך אמות של קדש יהבינן ליה עוג מלך הבשן מה תהא עליו ואם אמר לך באמה דידיה יהבינן ליה אימא ליה מאי טעמא לא קתני לה גבי יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם
כי אתא לקמיה דרב פפא אמר ליה אי דייקינן כולא האי לא הוי תנינן
לעולם באמה דידיה יהבינן ליה ודקא קשיא לך מאי טעמא לא קתני גבי יש שאמרו דלא פסיקא ליה משום דאיכא ננס באבריו:
היו שנים מקצת אמותיו של זה וכו׳: למה ליה למימר למה הדבר דומה
הכי קאמר להו רבי שמעון לרבנן מכדי למה הדבר דומה לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים מאי שנא התם דפליגיתו ומאי שנא הכא דלא פליגיתו
ורבנן התם אוושי דיורין הכא לא אוושי דיורין:
ושתים החיצונות כו׳: ואמאי כיון דערבי להו חיצונות בהדי אמצעית הויא להו חדא
אמר רב יהודה כגון שנתנה אמצעית עירובה בזו ועירובה בזו
ורב ששת אמר אפילו תימא שנתנו עירובן באמצעית כגון שנתנוהו
בשני בתים
כמאן כבית שמאי דתניא חמשה שגבו את עירובן ונתנוהו בשני כלים בית שמאי אומרים אין עירובן עירוב ובית הלל אומרים עירובן עירוב
אפילו תימא בית הלל עד כאן לא קאמרי בית הלל התם אלא בשני כלים בבית אחד אבל בשני בתים לא
אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי לרב יהודה קשיא ולרב ששת קשיא לרב יהודה קשיא דאמר כגון שנתנה אמצעית עירובה בזו ועירובה בזו וכיון דעירבה אמצעית בהדי חיצונה הויא ליה חדא וכי הדרה וערבה בהדי אידך שליחותה עבדה
ולרב ששת קשיא תיהוי כחמשה ששרויין בחצר אחת ושכח אחד מהן ולא עירב דאסרי אהדדי
אמר ליה רב אשי לא לרב יהודה קשיא ולא לרב ששת קשיא לרב יהודה לא קשיא כיון דעירבה לה אמצעית בהדי חיצונה ושתים חיצונות בהדי הדדי לא עירבו גליא דעתיה דבהא ניחא ליה ובהא לא ניחא ליה
ולרב ששת לא קשיא אם אמרו דיורין להקל יאמרו דיורין להחמיר
אמר רב יהודה אמר רב זו דברי רבי שמעון אבל חכמים אומרים רשות אחת משמשת לשתי רשויות אבל לא שתי רשויות משמשות לרשות אחת
כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי
