Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ג במרחשון תשפ״ב | 28.10.21 | הדף היומי: ראש השנה יט

הדף היומי

ט׳ בתשרי תשפ״א | 27 ספטמבר 2020

עירובין מט

הלימוד השבוע מוקדש על ידי ליאורה ומרטי פיינברג לזכר נשמת אמה של ליאורה, מרים רודא אדלר ז"ל, מרים רודא בת יצחק וחנה זיסל בשנתיים לפטירתה, ביום כיפור. והלימוד היום מוקדש על ידי מדינה קורן לזכר נשמת מורה, הרב ראובן אברמן, הרב ראובן בן צבי אריה ורבקה זצ"ל. הוא הקדיש חייו לקדם לימוד תורה לנשים. יהי זכרו ברוך. 

רב ושמואל חולקים בהבנתם את מחלוקת ר' שמעון וחכמים במקרה עם שלוש חצרות. הגמרא מביאה ברייתא לחזק את שמואל וגם הלכה אחרת דומה ששמואל אמר בעניין חצר שבין שני מבואות. הגמרא מביאה עוד כמה הלכות שנאמרו על ידי רב יהודה בשם שמואל לגבי החצר שבין שני מבואות וגם בעניין מי שמחלק את עירובו או לא נותן לאחרים לאכול מהאוכל ששם בעירוב. שמואל ורבה חולקים: האם עירוב חצרות עובד משום קנין או משום דירה? מהן הנפקא מינות? מי שבא בדרך ורוצה לקבוע עירוב במקום בהמשך הדרך, האם יכול להגיד במילים ששביתתו במקום הזה? במה זה תלוי? האם אלפיים אמה אלו עגולות או מרובעות? האם רק העני מערב ברגליו או כל אחד יכול? רב ושמואל חולקים במקרה שהוזכר במשנה שאמר "שביתתי תחת אילן לא אמר כלום" – האם יש לו רק ארבע אמות או קנה שביתה אבל צריך להחמיר לכל כיוון (אם רוצה ללכת לדרום, מודד מהחלק הצפוני של האילן)?

אף זו דברי רבי שמעון אבל חכמים אומרים שלשתן אסורות

תניא כוותיה דרב יהודה אליבא דשמואל אמר רבי שמעון למה הדבר דומה לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים עירבו שתים עם האמצעית זו מביאה מתוך ביתה ואוכלת וזו מביאה מתוך ביתה ואוכלת זו מחזרת מותרה לתוך ביתה וזו מחזרת מותרה לתוך ביתה

אבל חכמים אומרים שלשתן אסורות

ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל חצר שבין שני מבואות עירבה עם שניהם אסורה עם שניהם

לא עירבה עם שניהם אוסרת על שניהן

היתה באחד רגילה ובאחד אינה רגילה זה שרגילה בו אסור וזה שאינה רגילה בו מותר

אמר רבה בר רב הונא עירבה עם שאינה רגילה בו הותר רגילה לעצמו

ואמר רבה בר רב הונא אמר שמואל אם עירבה רגילה לעצמו וזה שאינה רגילה בו לא עירב והיא עצמה לא עירבה דוחין אותה אצל שאינה רגילה בו

וכגון זה כופין על מדת סדום

אמר רב יהודה אמר שמואל המקפיד על עירובו אין עירובו עירוב מה שמו עירוב שמו

רבי חנינא אמר עירובו עירוב אלא שנקרא מאנשי ורדינא

אמר רב יהודה אמר שמואל החולק את עירובו אינו עירוב

כמאן כבית שמאי דתניא חמשה שגבו את עירובן ונתנוהו בשני כלים בית שמאי אומרים אין זה עירוב ובית הלל אומרים הרי זה עירוב

אפילו תימא בית הלל עד כאן לא קאמרי בית הלל התם אלא דמליין למנא ואייתר אבל היכא דפלגיה מיפלג לא

ותרתי למה לי צריכי דאי אשמעינן התם משום דקפיד אבל הכא אימא לא

ואי אשמעינן הכא משום דפלגיה מיפלג אבל התם אימא לא צריכא

אמר ליה רבי אבא לרב יהודה בבי מעצרתא דבי רב זכאי מי אמר שמואל החולק את עירובו אינו עירוב והאמר שמואל בית שמניחין בו עירוב אינו צריך ליתן את הפת מאי טעמא לאו משום דאמר דכיון דמנח בסלא כמאן דמנח הכא דמי הכי נמי כיון דמנח בסלא כמאן דמנח הכא דמי

אמר ליה התם אף על פי שאין פת מאי טעמא דכולהו הכא דיירי

אמר שמואל עירוב משום קנין

ואם תאמר מפני מה אין קונין במעה מפני שאינה מצויה בערבי שבתות

היכא דעירב מיהו לקני

גזירה שמא יאמרו מעה עיקר וזמנין דלא שכיח מעה ולא אתי לאיערובי בפת דאתי עירוב לאיקלקולי

רבה אמר עירוב משום דירה

מאי בינייהו איכא בינייהו כלי

ופחות משוה פרוטה

וקטן

אמר ליה אביי לרבה לדידך קשיא ולשמואל קשיא הא תניא חמשה שגבו את עירובן כשהם מוליכין את עירובן למקום אחר אחד מוליך לכולן הוא ניהו דקא קני ותו לא הוא ניהו דקא דייר ותו לא

אמר ליה לא לדידי קשיא ולא לשמואל קשיא שליחות דכולהו קא עביד

אמר רבה אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כרבי שמעון:

מתני׳ מי שבא בדרך וחשכה לו והיה מכיר אילן או גדר ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום

שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו אלפים אמה ומעיקרו ועד ביתו אלפים אמה נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפים אמה

אם אינו מכיר או שאינו בקי בהלכה ואמר שביתתי במקומי זכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח

עגולות דברי רבי חנינא בן אנטיגנוס וחכמים אומרים מרובעות כטבלא מרובעת כדי שיהיה נשכר לזויות

וזו היא שאמרו העני מערב ברגליו אמר רבי מאיר אנו אין לנו אלא עני רבי יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו:

גמ׳ מאי לא אמר כלום

אמר רב לא אמר כלום כל עיקר דאפילו לתחתיו של אילן לא מצי אזיל

ושמואל אמר לא אמר כלום לביתו אבל לתחתיו של אילן מצי אזיל

ונעשה תחתיו של אילן חמר גמל

בא למדוד מן הצפון מודדין לו מן הדרום בא למדוד מן הדרום מודדין לו מן הצפון

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

עירובין מט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין מט

אף זו דברי רבי שמעון אבל חכמים אומרים שלשתן אסורות

תניא כוותיה דרב יהודה אליבא דשמואל אמר רבי שמעון למה הדבר דומה לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים עירבו שתים עם האמצעית זו מביאה מתוך ביתה ואוכלת וזו מביאה מתוך ביתה ואוכלת זו מחזרת מותרה לתוך ביתה וזו מחזרת מותרה לתוך ביתה

אבל חכמים אומרים שלשתן אסורות

ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל חצר שבין שני מבואות עירבה עם שניהם אסורה עם שניהם

לא עירבה עם שניהם אוסרת על שניהן

היתה באחד רגילה ובאחד אינה רגילה זה שרגילה בו אסור וזה שאינה רגילה בו מותר

אמר רבה בר רב הונא עירבה עם שאינה רגילה בו הותר רגילה לעצמו

ואמר רבה בר רב הונא אמר שמואל אם עירבה רגילה לעצמו וזה שאינה רגילה בו לא עירב והיא עצמה לא עירבה דוחין אותה אצל שאינה רגילה בו

וכגון זה כופין על מדת סדום

אמר רב יהודה אמר שמואל המקפיד על עירובו אין עירובו עירוב מה שמו עירוב שמו

רבי חנינא אמר עירובו עירוב אלא שנקרא מאנשי ורדינא

אמר רב יהודה אמר שמואל החולק את עירובו אינו עירוב

כמאן כבית שמאי דתניא חמשה שגבו את עירובן ונתנוהו בשני כלים בית שמאי אומרים אין זה עירוב ובית הלל אומרים הרי זה עירוב

אפילו תימא בית הלל עד כאן לא קאמרי בית הלל התם אלא דמליין למנא ואייתר אבל היכא דפלגיה מיפלג לא

ותרתי למה לי צריכי דאי אשמעינן התם משום דקפיד אבל הכא אימא לא

ואי אשמעינן הכא משום דפלגיה מיפלג אבל התם אימא לא צריכא

אמר ליה רבי אבא לרב יהודה בבי מעצרתא דבי רב זכאי מי אמר שמואל החולק את עירובו אינו עירוב והאמר שמואל בית שמניחין בו עירוב אינו צריך ליתן את הפת מאי טעמא לאו משום דאמר דכיון דמנח בסלא כמאן דמנח הכא דמי הכי נמי כיון דמנח בסלא כמאן דמנח הכא דמי

אמר ליה התם אף על פי שאין פת מאי טעמא דכולהו הכא דיירי

אמר שמואל עירוב משום קנין

ואם תאמר מפני מה אין קונין במעה מפני שאינה מצויה בערבי שבתות

היכא דעירב מיהו לקני

גזירה שמא יאמרו מעה עיקר וזמנין דלא שכיח מעה ולא אתי לאיערובי בפת דאתי עירוב לאיקלקולי

רבה אמר עירוב משום דירה

מאי בינייהו איכא בינייהו כלי

ופחות משוה פרוטה

וקטן

אמר ליה אביי לרבה לדידך קשיא ולשמואל קשיא הא תניא חמשה שגבו את עירובן כשהם מוליכין את עירובן למקום אחר אחד מוליך לכולן הוא ניהו דקא קני ותו לא הוא ניהו דקא דייר ותו לא

אמר ליה לא לדידי קשיא ולא לשמואל קשיא שליחות דכולהו קא עביד

אמר רבה אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כרבי שמעון:

מתני׳ מי שבא בדרך וחשכה לו והיה מכיר אילן או גדר ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום

שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו אלפים אמה ומעיקרו ועד ביתו אלפים אמה נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפים אמה

אם אינו מכיר או שאינו בקי בהלכה ואמר שביתתי במקומי זכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח

עגולות דברי רבי חנינא בן אנטיגנוס וחכמים אומרים מרובעות כטבלא מרובעת כדי שיהיה נשכר לזויות

וזו היא שאמרו העני מערב ברגליו אמר רבי מאיר אנו אין לנו אלא עני רבי יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו:

גמ׳ מאי לא אמר כלום

אמר רב לא אמר כלום כל עיקר דאפילו לתחתיו של אילן לא מצי אזיל

ושמואל אמר לא אמר כלום לביתו אבל לתחתיו של אילן מצי אזיל

ונעשה תחתיו של אילן חמר גמל

בא למדוד מן הצפון מודדין לו מן הדרום בא למדוד מן הדרום מודדין לו מן הצפון

Scroll To Top