Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י׳ בתשרי תשפ״א | 28 ספטמבר 2020

עירובין נ – יום כיפור, י' בתשרי

השיעור היום מוקדש על ידי גיטה ודוד נויפלד לעילוי נשמת מרוין סטוקר,מאיר בן אריה ליב הלוי ז"ל בשנה לפטירתו. מרוין היה מסור למשפחתו, אהב ללמוד תורה והיה מאוד גאה בזה שסיים מחזור שלם של לימוד הדף היומי. מתגעגעים אליו מאוד! שהלימוד יהיה לזכותו ושבאבי פרן תבדל לחיים טובים. וגם על ידי טובה קסטנבאום לעילוי נשמת סבה, רפאל זאב בן ישראל ואסתר פיגל ע"ה שנפטר בנעילה ביום כיפור בשנת תשל"ג. הוא וסבתה הקדישו חייהם במסירות בכדי לדאוג לכך שילדיהם יקבלו חינוך תורני. כמה נחת היו מקבלים אילו היו יכולים לראות צאצאיהם לומדים תורה וחיים כפי ערכי התורה.

הגמרא מביאה שני נוסחאות בדברי רבה להבין את הפסיקה המחמירה של רב במי שאומר שביתתי תחת העץ – לא אמר כלום. מביאים שלוש קושיות על הנוסח השני ממעשרות, מעשר בהמה ולחמי תודה ומתרצים אותם.מה האורך של תחת האילן שבמקרה זה המשנה אומרת שאין לו כלום – 12 או 8? הגמרא מביאה שתי ברייתות – אחת לחזק את רב ואחת לחזק את שמואל.

אמר רבה מאי טעמא דרב משום דלא מסיים אתריה

ואיכא דאמרי אמר רבה מאי טעמא דרב משום דקסבר כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו

מאי בינייהו איכא בינייהו דאמר ליקנו לי בארבע אמות מגו שמונה

מאן דאמר משום דלא מסיים אתריה הא לא מסיים אתריה

ומאן דאמר משום כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו האי כארבע אמות דמי דהכא ארבע אמות קאמר

גופא אמר רבה כל דבר שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו איתיביה אביי לרבה המרבה במעשרות פירותיו מתוקנין ומעשרותיו מקולקלין

אמאי לימא כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו

שאני מעשר דאיתיה לחצאין דאי אמר תקדוש פלגא פלגא דחיטתא קדשה

מעשר בהמה דליתיה לחצאין

ואמר (רבה) יצאו שנים בעשירי וקראן עשירי עשירי ואחד עשר מעורבין זה בזה

שאני מעשר בהמה דאיתיה בזה אחר זה בטעות

דתנן קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין

והרי תודה דליתה בטעות וליתה בזה אחר זה ואיתמר תודה שנשחטה על שמונים חלות חזקיה אמר קדשו עלה ארבעים מתוך שמונים רבי יוחנן אמר לא קדשו עלה ארבעים מתוך שמונים

הא איתמר עלה אמר רבי (זירא) הכל מודים היכא דאמר ליקדשו ארבעים מתוך שמונים דקדשי לא יקדשו ארבעים אלא אם כן קדשו שמונים כולי עלמא לא פליגי דלא קדשו

כי פליגי בסתמא מר סבר לאחריות קא מכוין ועל תנאי אייתינהו

ומר סבר לקרבן גדול קא מכוין

אמר אביי לא שנו אלא באילן שתחתיו שתים עשרה אמה אבל באילן שאין שתים עשרה אמה הרי מקצת ביתו ניכר

מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע ממאי דבארבעי מציעתא קא מסיים דלמא בארבעי דהאי גיסא ובארבעי דהאי גיסא קמסיים

אלא אמר רב הונא בריה דרב יהושע לא שנו אלא באילן שתחתיו שמונה אמות אבל באילן שתחתיו שבע אמות הרי מקצת ביתו ניכר

תניא כוותיה דרב תניא כוותיה דשמואל

תניא כוותיה דרב מי שבא בדרך וחשכה לו והיה מכיר אילן או גדר ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום אבל אם אמר שביתתי במקום פלוני מהלך עד שמגיע לאותו מקום הגיע לאותו מקום מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה

במה דברים אמורים במקום המסויים כגון ששבת בתל שהוא גבוה עשרה טפחים והוא מארבע אמות ועד בית סאתים

וכן בקעה שהיא עמוקה עשרה והיא מארבע אמות ועד בית סאתים אבל במקום שאין מסויים אין לו אלא ארבע אמות

היו שנים אחד מכיר ואחד שאינו מכיר זה שאינו מכיר מוסר שביתתו למכיר והמכיר אומר שביתתי במקום פלוני

במה דברים אמורים כשסיים ארבע אמות שקבע אבל לא סיים ארבע אמות שקבע לא יזוז ממקומו

לימא תיהוי תיובתיה דשמואל אמר לך שמואל הכא במאי עסקינן כגון דאיכא ממקום רגליו ועד עיקרו תרי אלפי וארבע גרמידי דאי מוקמית ליה באידך גיסא דאילן קם ליה לבר מתחומא

אי סיים ארבע אמות מצי אזיל ואי לא לא מצי אזיל

תניא כוותיה דשמואל טעה ועירב לשתי רוחות כמדומה הוא שמערבין לו לשתי רוחות או שאמר לעבדיו צאו וערבו לי אחד עירב עליו לצפון ואחד עירב עליו לדרום מהלך לצפון כעירובו לדרום ולדרום כעירובו לצפון

ואם מיצעו עליו את התחום לא יזוז ממקומו

לימא תיהוי תיובתיה דרב רב תנא הוא ופליג:

אמר שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו אלפים אמה ומעיקרו לביתו אלפים אמה נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפים אמה:

להעמיק בדף

dm 35

עלית הדורות או ירידת הדורות – דף משלהן 35

עלית הדורות או דווקא ירידה? חמוטל ושירה מתלבטות: האם העולם הולך למקום טוב יותר? דף משלהן פרק 35 עם שירה מירוויס מרילי וחמוטל שובל  

עירובין נ – יום כיפור, י' בתשרי

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין נ – יום כיפור, י' בתשרי

אמר רבה מאי טעמא דרב משום דלא מסיים אתריה

ואיכא דאמרי אמר רבה מאי טעמא דרב משום דקסבר כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו

מאי בינייהו איכא בינייהו דאמר ליקנו לי בארבע אמות מגו שמונה

מאן דאמר משום דלא מסיים אתריה הא לא מסיים אתריה

ומאן דאמר משום כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו האי כארבע אמות דמי דהכא ארבע אמות קאמר

גופא אמר רבה כל דבר שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו איתיביה אביי לרבה המרבה במעשרות פירותיו מתוקנין ומעשרותיו מקולקלין

אמאי לימא כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו

שאני מעשר דאיתיה לחצאין דאי אמר תקדוש פלגא פלגא דחיטתא קדשה

מעשר בהמה דליתיה לחצאין

ואמר (רבה) יצאו שנים בעשירי וקראן עשירי עשירי ואחד עשר מעורבין זה בזה

שאני מעשר בהמה דאיתיה בזה אחר זה בטעות

דתנן קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין

והרי תודה דליתה בטעות וליתה בזה אחר זה ואיתמר תודה שנשחטה על שמונים חלות חזקיה אמר קדשו עלה ארבעים מתוך שמונים רבי יוחנן אמר לא קדשו עלה ארבעים מתוך שמונים

הא איתמר עלה אמר רבי (זירא) הכל מודים היכא דאמר ליקדשו ארבעים מתוך שמונים דקדשי לא יקדשו ארבעים אלא אם כן קדשו שמונים כולי עלמא לא פליגי דלא קדשו

כי פליגי בסתמא מר סבר לאחריות קא מכוין ועל תנאי אייתינהו

ומר סבר לקרבן גדול קא מכוין

אמר אביי לא שנו אלא באילן שתחתיו שתים עשרה אמה אבל באילן שאין שתים עשרה אמה הרי מקצת ביתו ניכר

מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע ממאי דבארבעי מציעתא קא מסיים דלמא בארבעי דהאי גיסא ובארבעי דהאי גיסא קמסיים

אלא אמר רב הונא בריה דרב יהושע לא שנו אלא באילן שתחתיו שמונה אמות אבל באילן שתחתיו שבע אמות הרי מקצת ביתו ניכר

תניא כוותיה דרב תניא כוותיה דשמואל

תניא כוותיה דרב מי שבא בדרך וחשכה לו והיה מכיר אילן או גדר ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום אבל אם אמר שביתתי במקום פלוני מהלך עד שמגיע לאותו מקום הגיע לאותו מקום מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה

במה דברים אמורים במקום המסויים כגון ששבת בתל שהוא גבוה עשרה טפחים והוא מארבע אמות ועד בית סאתים

וכן בקעה שהיא עמוקה עשרה והיא מארבע אמות ועד בית סאתים אבל במקום שאין מסויים אין לו אלא ארבע אמות

היו שנים אחד מכיר ואחד שאינו מכיר זה שאינו מכיר מוסר שביתתו למכיר והמכיר אומר שביתתי במקום פלוני

במה דברים אמורים כשסיים ארבע אמות שקבע אבל לא סיים ארבע אמות שקבע לא יזוז ממקומו

לימא תיהוי תיובתיה דשמואל אמר לך שמואל הכא במאי עסקינן כגון דאיכא ממקום רגליו ועד עיקרו תרי אלפי וארבע גרמידי דאי מוקמית ליה באידך גיסא דאילן קם ליה לבר מתחומא

אי סיים ארבע אמות מצי אזיל ואי לא לא מצי אזיל

תניא כוותיה דשמואל טעה ועירב לשתי רוחות כמדומה הוא שמערבין לו לשתי רוחות או שאמר לעבדיו צאו וערבו לי אחד עירב עליו לצפון ואחד עירב עליו לדרום מהלך לצפון כעירובו לדרום ולדרום כעירובו לצפון

ואם מיצעו עליו את התחום לא יזוז ממקומו

לימא תיהוי תיובתיה דרב רב תנא הוא ופליג:

אמר שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו אלפים אמה ומעיקרו לביתו אלפים אמה נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפים אמה:

Scroll To Top