Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י״א בתשרי תשפ״א | 29 ספטמבר 2020

עירובין נא

השיעור היום מוקדש על ידי ארי ולנר לרפואה שלימה לחיים דוד בן חנה זלדה, ורבקה בת איטה.

רבא מגביל את ההלכה במשנה- מי שאומר שביתתי במקום פלוני – זה רק אם יכול לרוץ לשמה ולהגיע לפני כניסת שבת. איך הוא מפרש את המלים במשנה להתאים לשיטתו? הגמרא מביאה מקרה של רבה ורב יוסף שהלכו בדרך ורק רבה הכיר אילן וקבע שביתה לשניהם. מניין למדו השיעור של אלפיים אמה מהתורה? מניין לר' חנינא ולחכמים שמודדים כעיגול או כריבוע? רב נחמן ורב חסדא חולקים – באיזה מקרה חולקים ר' מאיר ור' יהודה במשנה? האם חולקים במקרה של שביתתי במקומי או במקרה של שביתתי במקום פלוני. איך כל אחד קורא את המשנה והקשר בין המשפטים כדי להתאים לפירושו?

אמר רבא והוא דכי רהיט לעיקרו מטי אמר ליה אביי והא חשכה לו קתני

חשכה לביתו אבל לעיקרו של אילן מצי אזיל איכא דאמרי אמר רבא חשכה לו כי מסגי קלי קלי אבל רהיט מטי

רבה ורב יוסף הוו קא אזלי באורחא אמר ליה רבה לרב יוסף תהא שביתתנו תותי דיקלא דסביל אחוה ואמרי לה תותי דיקלא דפריק מריה מכרגא

ידע ליה מר אמר ליה לא ידענא ליה אמר ליה סמוך עלי דתניא רבי יוסי אומר אם היו שנים אחד מכיר ואחד שאינו מכיר זה שאינו מכיר מוסר שביתתו למכיר זה שמכיר אומר תהא שביתתנו במקום פלוני

ולא היא לא תנא ליה כרבי יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה משום דרבי יוסי נימוקו עמו:

אם אינו מכיר או שאינו בקי וכו׳׳:

הני אלפים אמה היכן כתיבן דתניא שבו איש תחתיו אלו ארבע אמות אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה

מנא לן אמר רב חסדא למדנו מקום ממקום ומקום מניסה וניסה מניסה וניסה מגבול וגבול מגבול וגבול מחוץ וחוץ מחוץ דכתיב ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו׳

ונילף מקיר העיר וחוצה אלף אמה דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מחוצה

ומאי נפקא מינה הא תנא דבי רבי ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה

הני מילי היכא דליכא מידי דדמי ליה אבל היכא דאיכא מידי דדמי ליה מדמי ליה ילפינן:

אלפים אמה עגולות: ורבי חנינא בן אנטיגנוס מה נפשך אי אית ליה גזירה שוה פיאות כתיבן אי לית ליה גזירה שוה אלפים אמה מנא ליה

לעולם אית ליה גזירה שוה ושאני הכא דאמר קרא זה יהיה להם מגרשי הערים לזה אתה נותן פיאות ואי אתה נותן פיאות לשובתי שבת

ורבנן תני רב חנניה אומר כזה יהו כל שובתי שבת

אמר רבי אחא בר יעקב המעביר ארבע אמות ברשות הרבים אינו חייב עד שמעביר הן ואלכסונן

אמר רב פפא בדיק לן רבא עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורוחב ארבעה צריך הן ואלכסונן או לא ואמרינן ליה לאו היינו דרב חנניה דתניא רב חנניה אומר כזה יהו כל שובתי שבת:

וזה הוא שאמרו העני מערב ברגליו אמר רבי מאיר אנו אין לנו אלא עני וכו׳:

אמר רב נחמן מחלוקת במקומי דרבי מאיר סבר עיקר עירוב בפת

עני הוא דאקילו רבנן עילויה אבל עשיר לא

ורבי יהודה סבר עיקר עירוב ברגל אחד עני ואחד עשיר אבל במקום פלוני דברי הכל עני אין עשיר לא

וזו היא שאמרו מאן קתני לה רבי מאיר ואהייא קאי אאינו מכיר או שאינו בקי בהלכה ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל מאן קתני לה רבי יהודה

ורב חסדא אמר מחלוקת במקום פלוני דרבי מאיר סבר עני אין עשיר לא ורבי יהודה סבר אחד עני ואחד עשיר אבל במקומי דברי הכל אחד עני ואחד עשיר דעיקר עירוב ברגל

וזו היא שאמרו מאן קתני לה רבי מאיר ואהייא קאי אהא מי שבא בדרך וחשכה ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל מאן קתני לה דברי הכל

תניא כוותיה דרב נחמן אחד עני ואחד עשיר מערבין בפת ולא יצא עשיר חוץ לתחום ויאמר שביתתי במקומי לפי שלא אמרו מערבין ברגל אלא למי שבא בדרך וחשכה דברי רבי מאיר

רבי יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר מערבין ברגל ויצא עשיר חוץ לתחום ויאמר תהא שביתתי במקומי וזה הוא עיקרו של עירוב והתירו חכמים לבעל הבית לשלח עירובו ביד עבדו ביד בנו ביד שלוחו בשביל להקל עליו

אמר רבי יהודה מעשה באנשי בית ממל ובאנשי בית גוריון בארומא שהיו מחלקין גרוגרות וצימוקין לעניים בשני בצורת ובאין עניי כפר שיחין ועניי כפר חנניה ומחשיכין על התחום למחרת משכימין ובאין

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני מי שיצא לילך לעיר שמערבין לה והחזירו חברו הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין דברי רבי יהודה

והוינן בה מאי שנא איהו ומאי שנא אינהו ואמר רב הונא הכא במאי עסקינן כגון שיש לו שני בתים ושני תחומי שבת ביניהן

איהו כיון דנפקא ליה לאורחא הוה ליה עני

והנך עשירים נינהו אלמא כל במקום פלוני עני אין עשיר לא שמע מינה

מתני ליה רב חייא בר אשי לחייא בר רב קמיה דרב אחד עני ואחד עשיר אמר ליה רב סיים בה נמי הלכה כרבי יהודה

רבה בר רב חנן הוה רגיל דאתי מארטיבנא לפומבדיתא

להעמיק בדף

dm 35

עלית הדורות או ירידת הדורות – דף משלהן 35

עלית הדורות או דווקא ירידה? חמוטל ושירה מתלבטות: האם העולם הולך למקום טוב יותר? דף משלהן פרק 35 עם שירה מירוויס מרילי וחמוטל שובל  

עירובין נא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין נא

אמר רבא והוא דכי רהיט לעיקרו מטי אמר ליה אביי והא חשכה לו קתני

חשכה לביתו אבל לעיקרו של אילן מצי אזיל איכא דאמרי אמר רבא חשכה לו כי מסגי קלי קלי אבל רהיט מטי

רבה ורב יוסף הוו קא אזלי באורחא אמר ליה רבה לרב יוסף תהא שביתתנו תותי דיקלא דסביל אחוה ואמרי לה תותי דיקלא דפריק מריה מכרגא

ידע ליה מר אמר ליה לא ידענא ליה אמר ליה סמוך עלי דתניא רבי יוסי אומר אם היו שנים אחד מכיר ואחד שאינו מכיר זה שאינו מכיר מוסר שביתתו למכיר זה שמכיר אומר תהא שביתתנו במקום פלוני

ולא היא לא תנא ליה כרבי יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה משום דרבי יוסי נימוקו עמו:

אם אינו מכיר או שאינו בקי וכו׳׳:

הני אלפים אמה היכן כתיבן דתניא שבו איש תחתיו אלו ארבע אמות אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה

מנא לן אמר רב חסדא למדנו מקום ממקום ומקום מניסה וניסה מניסה וניסה מגבול וגבול מגבול וגבול מחוץ וחוץ מחוץ דכתיב ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו׳

ונילף מקיר העיר וחוצה אלף אמה דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מחוצה

ומאי נפקא מינה הא תנא דבי רבי ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה

הני מילי היכא דליכא מידי דדמי ליה אבל היכא דאיכא מידי דדמי ליה מדמי ליה ילפינן:

אלפים אמה עגולות: ורבי חנינא בן אנטיגנוס מה נפשך אי אית ליה גזירה שוה פיאות כתיבן אי לית ליה גזירה שוה אלפים אמה מנא ליה

לעולם אית ליה גזירה שוה ושאני הכא דאמר קרא זה יהיה להם מגרשי הערים לזה אתה נותן פיאות ואי אתה נותן פיאות לשובתי שבת

ורבנן תני רב חנניה אומר כזה יהו כל שובתי שבת

אמר רבי אחא בר יעקב המעביר ארבע אמות ברשות הרבים אינו חייב עד שמעביר הן ואלכסונן

אמר רב פפא בדיק לן רבא עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורוחב ארבעה צריך הן ואלכסונן או לא ואמרינן ליה לאו היינו דרב חנניה דתניא רב חנניה אומר כזה יהו כל שובתי שבת:

וזה הוא שאמרו העני מערב ברגליו אמר רבי מאיר אנו אין לנו אלא עני וכו׳:

אמר רב נחמן מחלוקת במקומי דרבי מאיר סבר עיקר עירוב בפת

עני הוא דאקילו רבנן עילויה אבל עשיר לא

ורבי יהודה סבר עיקר עירוב ברגל אחד עני ואחד עשיר אבל במקום פלוני דברי הכל עני אין עשיר לא

וזו היא שאמרו מאן קתני לה רבי מאיר ואהייא קאי אאינו מכיר או שאינו בקי בהלכה ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל מאן קתני לה רבי יהודה

ורב חסדא אמר מחלוקת במקום פלוני דרבי מאיר סבר עני אין עשיר לא ורבי יהודה סבר אחד עני ואחד עשיר אבל במקומי דברי הכל אחד עני ואחד עשיר דעיקר עירוב ברגל

וזו היא שאמרו מאן קתני לה רבי מאיר ואהייא קאי אהא מי שבא בדרך וחשכה ולא אמרו מערבין בפת אלא להקל מאן קתני לה דברי הכל

תניא כוותיה דרב נחמן אחד עני ואחד עשיר מערבין בפת ולא יצא עשיר חוץ לתחום ויאמר שביתתי במקומי לפי שלא אמרו מערבין ברגל אלא למי שבא בדרך וחשכה דברי רבי מאיר

רבי יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר מערבין ברגל ויצא עשיר חוץ לתחום ויאמר תהא שביתתי במקומי וזה הוא עיקרו של עירוב והתירו חכמים לבעל הבית לשלח עירובו ביד עבדו ביד בנו ביד שלוחו בשביל להקל עליו

אמר רבי יהודה מעשה באנשי בית ממל ובאנשי בית גוריון בארומא שהיו מחלקין גרוגרות וצימוקין לעניים בשני בצורת ובאין עניי כפר שיחין ועניי כפר חנניה ומחשיכין על התחום למחרת משכימין ובאין

אמר רב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני מי שיצא לילך לעיר שמערבין לה והחזירו חברו הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין דברי רבי יהודה

והוינן בה מאי שנא איהו ומאי שנא אינהו ואמר רב הונא הכא במאי עסקינן כגון שיש לו שני בתים ושני תחומי שבת ביניהן

איהו כיון דנפקא ליה לאורחא הוה ליה עני

והנך עשירים נינהו אלמא כל במקום פלוני עני אין עשיר לא שמע מינה

מתני ליה רב חייא בר אשי לחייא בר רב קמיה דרב אחד עני ואחד עשיר אמר ליה רב סיים בה נמי הלכה כרבי יהודה

רבה בר רב חנן הוה רגיל דאתי מארטיבנא לפומבדיתא

Scroll To Top