Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י״ב בתשרי תשפ״א | 30 ספטמבר 2020

עירובין נב

הגמרא מביאה מקרה שבו רבה בר רב חנן קנה שביתה מרחוק על ידי אמירה. אביי הקשה על מה שעשה על פי הפסיקה בסוף הדף הקודם ורבה בר רב חנן חזר בו. אם קונים שביתה על ידי פת, האם מקבלים ארבע אמות בנוסף לאלפיים אמה, כמי ששובת ברגליו? המשנה מביאה מקרה שמישהו הולך לדרך לערב אבל קוראים לו חזרה והוא לא יוצא לערב. לפי ר' יהודה, הוא מותר לצאת חוץ לתחום על ידי שביתה באמירה אבל שאר בני העיר לא. למה? ר' מאיר סובר שהוא בחמר גמל ורק יכול ללכת בין העיר למקום עירובו אבל לא לשום מקום אחר. במה חולקים ר' מאיר ור' יהודה? הגמרא מביאה ברייתא עם דעה נוספת של ר' יוסי בר' יהודה. רבה ורב יוסף חולקים בהבנת דבריו – במה הוא חולק על ר' יהודה אביו? אם יצא מהתחום בשבת רק אמה אחת או שתי אמות, האם מור לו לחור לתוך התחום בגלל הבלעת תחומים? מה אם רגלו אחת בתוך התחום ורגלו השנייה מחוץ לתחום? האם הסימנים מחוץ לעיר של סוף התחום מדוייקים? למה שלא יהיו מדוייקים? אם אומרים שהם לא מדוייקים, מה המשמעות ההלכתית למי שלא הגיע לתוך התחום לפני שבת?

אמר תהא שביתתי בצינתא אמר ליה אביי מאי דעתיך רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ואמר רב חסדא מחלוקת במקום פלוני

והא רב נחמן ותניא כוותיה אמר ליה הדרי בי

אמר רמי בר חמא הרי אמרו שבת יש לו ארבע אמות הנותן את עירובו יש לו ארבע אמות או לא

אמר רבא תא שמע לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו ואי אמרת אין לו האי להקל להחמיר הוא

אפילו הכי ניחא ליה כי היכי דלא נטרח וניפוק:

מתני׳ מי שיצא לילך בעיר שמערבין בה והחזירו חבירו הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין דברי רבי יהודה

רבי מאיר אומר כל שהוא יכול לערב ולא עירב הרי זה חמר גמל:

גמ׳ מאי שנא איהו ומאי שנא אינהו אמר רב הונא הכא במאי עסקינן כגון שיש לו שני בתים וביניהן שני תחומי שבת

איהו כיון דנפק ליה לאורחא הוה ליה עני והני עשירי נינהו

תניא נמי הכי מי שיש לו שני בתים וביניהן שני תחומי שבת כיון שהחזיק בדרך קנה עירוב דברי רבי יהודה

יתר על כן אמר רבי יוסי ברבי יהודה אפילו מצאו חבירו ואמר לו לין פה עת חמה הוא עת צינה הוא למחר משכים והולך

אמר רבה לומר כולי עלמא לא פליגי דצריך כי פליגי להחזיק

ורב יוסף אמר להחזיק דכולי עלמא לא פליגי דצריך כי פליגי לומר

כמאן אזלא הא דאמר עולא מי שהחזיק בדרך והחזירו חבירו הרי הוא מוחזר ומוחזק

אי מוחזר למה מוחזק ואי מוחזק למה מוחזר

הכי קאמר אף על פי שמוחזר מוחזק כמאן כרב יוסף ואליבא דרבי יוסי ברבי יהודה

רב יהודה בר אישתתא אייתי ליה כלכלה דפירי לרב נתן בר אושעיא כי הוה אזיל שבקיה עד דנחית דרגא אמר ליה בית הכא למחר קדים ואזיל

כמאן כרב יוסף ואליבא דרבי יוסי בר יהודה

לא כרבה ואליבא דרבי יהודה:

רבי מאיר אומר כל שיכול לערב כו׳: הא תנינא חדא זימנא ספק רבי מאיר ורבי יהודה אומרים הרי זה חמר גמל

אמר רב ששת לא תימא טעמא דרבי מאיר ספק עירב ספק לא עירב הוא דהוי חמר גמל אבל ודאי לא עירב לא הוי חמר גמל

אלא אפילו ודאי לא עירב הוי חמר גמל דהא הכא ודאי לא עירב וקא הוי חמר גמל:

מתני׳ מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס רבי אליעזר אומר שתים יכנס שלש לא יכנס:

גמ׳ אמר רבי חנינא רגלו אחת בתוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום לא יכנס דכתיב אם תשיב משבת רגלך רגלך כתיב

והתניא רגלו אחת בתוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום יכנס הא מני אחרים היא דתניא אחרים אומרים למקום שרובו הוא נזקר

איכא דאמרי אמר רבי חנינא רגלו אחת בתוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום יכנס דכתיב אם תשיב משבת רגלך רגליך קרינן

והתניא לא יכנס הוא דאמר כאחרים דתניא למקום שרובו הוא נזקר:

רבי אליעזר אומר שתים יכנס שלש לא יכנס: והתניא רבי אליעזר אומר אחת יכנס שתים לא יכנס לא קשיא הא דעקר חדא וקם אתרתי הא דעקר תרתי וקם אתלת

והתניא רבי אליעזר אומר אפילו אמה אחת לא יכנס כי תניא ההיא למודד דתנן ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה אפילו סוף מדתו כלה במערה:

מתני׳ מי שהחשיך חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס רבי שמעון אומר אפילו חמש עשרה אמות יכנס שאין המשוחות ממצין את המדות מפני הטועין:

גמ׳ תנא מפני טועי המדה:

הדרן עלך מי שהוציאוהו

מתני׳ כיצד מעברין את הערים בית נכנס בית יוצא פגום נכנס פגום יוצא היו שם גדודיות גבוהות עשרה טפחים

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

מידות חכמים: מה הן? – גפת 31

בעזרת ה' האם מידות חכמים המלוות את כל העולם ההלכתי שלנו הם מדע מדויק או שהם קביעות שהוגדרו על ידי חכמים שהם בני אדם וממילא יש בהם גם טעויות והערכות? נעיין בשני פירושים שמציע רש"י למשנה החותמת את פרק רביעי של מסכת עירובין ומתוך כך נתגלגל להרהר בשאלה משמעותית זו המלווה הרבה פעמים את החיים…

dm 35

עלית הדורות או ירידת הדורות – דף משלהן 35

עלית הדורות או דווקא ירידה? חמוטל ושירה מתלבטות: האם העולם הולך למקום טוב יותר? דף משלהן פרק 35 עם שירה מירוויס מרילי וחמוטל שובל  

עירובין נב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין נב

אמר תהא שביתתי בצינתא אמר ליה אביי מאי דעתיך רבי מאיר ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה ואמר רב חסדא מחלוקת במקום פלוני

והא רב נחמן ותניא כוותיה אמר ליה הדרי בי

אמר רמי בר חמא הרי אמרו שבת יש לו ארבע אמות הנותן את עירובו יש לו ארבע אמות או לא

אמר רבא תא שמע לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו ואי אמרת אין לו האי להקל להחמיר הוא

אפילו הכי ניחא ליה כי היכי דלא נטרח וניפוק:

מתני׳ מי שיצא לילך בעיר שמערבין בה והחזירו חבירו הוא מותר לילך וכל בני העיר אסורין דברי רבי יהודה

רבי מאיר אומר כל שהוא יכול לערב ולא עירב הרי זה חמר גמל:

גמ׳ מאי שנא איהו ומאי שנא אינהו אמר רב הונא הכא במאי עסקינן כגון שיש לו שני בתים וביניהן שני תחומי שבת

איהו כיון דנפק ליה לאורחא הוה ליה עני והני עשירי נינהו

תניא נמי הכי מי שיש לו שני בתים וביניהן שני תחומי שבת כיון שהחזיק בדרך קנה עירוב דברי רבי יהודה

יתר על כן אמר רבי יוסי ברבי יהודה אפילו מצאו חבירו ואמר לו לין פה עת חמה הוא עת צינה הוא למחר משכים והולך

אמר רבה לומר כולי עלמא לא פליגי דצריך כי פליגי להחזיק

ורב יוסף אמר להחזיק דכולי עלמא לא פליגי דצריך כי פליגי לומר

כמאן אזלא הא דאמר עולא מי שהחזיק בדרך והחזירו חבירו הרי הוא מוחזר ומוחזק

אי מוחזר למה מוחזק ואי מוחזק למה מוחזר

הכי קאמר אף על פי שמוחזר מוחזק כמאן כרב יוסף ואליבא דרבי יוסי ברבי יהודה

רב יהודה בר אישתתא אייתי ליה כלכלה דפירי לרב נתן בר אושעיא כי הוה אזיל שבקיה עד דנחית דרגא אמר ליה בית הכא למחר קדים ואזיל

כמאן כרב יוסף ואליבא דרבי יוסי בר יהודה

לא כרבה ואליבא דרבי יהודה:

רבי מאיר אומר כל שיכול לערב כו׳: הא תנינא חדא זימנא ספק רבי מאיר ורבי יהודה אומרים הרי זה חמר גמל

אמר רב ששת לא תימא טעמא דרבי מאיר ספק עירב ספק לא עירב הוא דהוי חמר גמל אבל ודאי לא עירב לא הוי חמר גמל

אלא אפילו ודאי לא עירב הוי חמר גמל דהא הכא ודאי לא עירב וקא הוי חמר גמל:

מתני׳ מי שיצא חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס רבי אליעזר אומר שתים יכנס שלש לא יכנס:

גמ׳ אמר רבי חנינא רגלו אחת בתוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום לא יכנס דכתיב אם תשיב משבת רגלך רגלך כתיב

והתניא רגלו אחת בתוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום יכנס הא מני אחרים היא דתניא אחרים אומרים למקום שרובו הוא נזקר

איכא דאמרי אמר רבי חנינא רגלו אחת בתוך התחום ורגלו אחת חוץ לתחום יכנס דכתיב אם תשיב משבת רגלך רגליך קרינן

והתניא לא יכנס הוא דאמר כאחרים דתניא למקום שרובו הוא נזקר:

רבי אליעזר אומר שתים יכנס שלש לא יכנס: והתניא רבי אליעזר אומר אחת יכנס שתים לא יכנס לא קשיא הא דעקר חדא וקם אתרתי הא דעקר תרתי וקם אתלת

והתניא רבי אליעזר אומר אפילו אמה אחת לא יכנס כי תניא ההיא למודד דתנן ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה אפילו סוף מדתו כלה במערה:

מתני׳ מי שהחשיך חוץ לתחום אפילו אמה אחת לא יכנס רבי שמעון אומר אפילו חמש עשרה אמות יכנס שאין המשוחות ממצין את המדות מפני הטועין:

גמ׳ תנא מפני טועי המדה:

הדרן עלך מי שהוציאוהו

מתני׳ כיצד מעברין את הערים בית נכנס בית יוצא פגום נכנס פגום יוצא היו שם גדודיות גבוהות עשרה טפחים

Scroll To Top