Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ח

הדף היומי

י״ח בתשרי תשפ״א | 6 אוקטובר 2020

עירובין נח

איך מודדים את התחום כשיש הר או בקעה? מתי מבליעים ומתי קודרים? ומה ההבדל ביניהם? מניין לנו שמשתמשים בחבלים של 50 אמה למדידות? למה אי אפשר לארוכים או קצרים יותר? איזה סוג חבל? גם בפרה אדומה וסוטה היה צורך בחבלים – באיזה סוג חבלים השתמשו לכל מצווה? איך עושים הבלעה? מה עושים אם היא גיא מעוקם או כותל? מה ההבדל בין כותל לבין גדר? רב יהודה בשם שמואל מגביל את הדין של קודרים למקרה שאין חוט המשקולת יורד כנגדו. אבל אם חוט המשקולת יורד כנגדו, מודדים ישירות בקרקע בלי להתחשב במדרון. אם זה מאוד עמוק, האם עדיין אפשר למדוד בהבלעה? אם לא, עד איזה עומק מותר? רבא מגביל דין הבלעה להר שמתלקט עשרה בארבע אמות אבל אם זה בחמש אמות, מודדים כקעקע ישרה. אבל רב הונא בריה דרבי נתן מביא גירסה אחרת לדברי רבא. איך מקדרים? בעגלה ערופה וערי מקלט לא מקדרים כי הם דינים דאורייתא לעמות תחומים שדינו דרבנן. רק מומחה יכול למדוד. אם מי שמדד לא עשה באופן ישיר, אנו מקילים. כנ"ל מקילים בקבלת עדות שעד כאן תחום שבת ומקבלים אפילו מעבד או שפחה כי מקילים בדיני עירובין בגלל שהם דרבנן.

ובלבד שלא יצא חוץ לתחום

אם אינו יכול להבליעו בזו אמר רבי דוסתאי בר ינאי משום רבי מאיר שמעתי שמקדרין בהרים:

גמ׳ מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב דאמר קרא ארך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים אמרה תורה בחבל של חמשים אמה מדוד

האי מיבעי ליה ליטול חמשים ולסבב חמשים

אם כן לימא קרא חמשים חמשים מאי חמשים בחמשים שמעת מינה תרתי:

לא פחות ולא יותר: תנא לא פחות מפני שמרבה ולא יותר מפני שממעט

אמר רבי אסי אין מודדין אלא בחבל של אפסקימא מאי אפסקימא אמר רבי אבא נרגילא מאי נרגילא אמר רבי יעקב דיקלא דחד נברא איכא דאמרי מאי אפסקימא רבי אבא אמר נרגילא רבי יעקב אמר דיקלא דחד נברא

תניא אמר רבי יהושע בן חנניא אין לך שיפה למדידה יותר משלשלאות של ברזל אבל מה נעשה שהרי אמרה תורה ובידו חבל מדה

והכתיב וביד האיש קנה המדה ההוא לתרעי

תני רב יוסף שלשה חבלים הם של מגג של נצר ושל פשתן

של מגג לפרה דתנן כפתוה בחבל המגג ונתנוה על גב מערכתה של נצרים לסוטה דתנן ואחר כך מביא חבל המצרי וקושרו למעלה מדדיה של פשתן למדידה:

היה מודד והגיע: מדתני חוזר למידתו מכלל דאם אינו יכול להבליעו הולך למקום שיכול להבליעו ומבליעו וצופה כנגד מידתו וחוזר

תנינא להא דתנו רבנן היה מודד והגיע המידה לגיא אם יכול להבליעו בחבל של חמשים אמה מבליעו ואם לאו הולך למקום שיכול להבליעו ומבליעו וצופה וחוזר למידתו

אם היה גיא מעוקם מקדיר ועולה מקדיר ויורד הגיע לכותל אין אומרים יקוב הכותל אלא אומדו והולך לו

והא אנן תנן מבליעו וחוזר למידתו התם ניחא תשמישתא הכא לא ניחא תשמישתא

אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא שאין חוט המשקולת יורד כנגדו

אבל חוט המשקולת יורד כנגדו מודדו מדידה יפה

וכמה עומקו של גיא אמר רב יוסף אלפים

איתיביה אביי עמוק מאה ורוחב חמשים מבליעו ואם לאו אין מבליעו הוא דאמר כאחרים דתניא אחרים אומרים אפילו עמוק אלפים ורוחב חמשים מבליעו

איכא דאמרי אמר רב יוסף אפילו יתר מאלפים כמאן דלא כתנא קמא ולא כאחרים

התם שאין חוט המשקולת יורד כנגדו הכא בחוט המשקולת יורד כנגדו

וכי אין חוט המשקולת יורד כנגדו עד כמה אמר אבימי ארבע וכן תני רמי בר יחזקאל ארבע:

הגיע להר מבליעו וחוזר למידתו: אמר רבא לא שנו אלא בהר המתלקט עשרה מתוך ארבע אבל בהר המתלקט עשרה מתוך חמש מודדו מדידה יפה

רב הונא בריה דרב נתן מתני לקולא אמר רבא לא שנו אלא בהר המתלקט עשרה מתוך חמש אבל בהר המתלקט עשרה מתוך ארבע אומדו והולך לו:

ובלבד שלא יצא חוץ לתחום: מאי טעמא אמר רב כהנא גזירה שמא יאמרו מדת תחומין באה לכאן:

אם אינו יכול להבליעו: תנו רבנן כיצד מקדרין תחתון כנגד לבו עליון כנגד מרגלותיו אמר אביי נקיטינן אין מקדרין אלא בחבל של ארבע אמות

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה (נקיטינן) אין מקדרין לא בעגלה ערופה ולא בערי מקלט מפני שהן של תורה:

מתני׳ אין מודדין אלא מן המומחה ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחר שומעין למקום שריבה ריבה לאחד ומיעט לאחד שומעין למרובה

ואפילו עבד אפילו שפחה נאמנין לומר עד כאן תחום שבת שלא אמרו חכמים את הדבר להחמיר אלא להקל:

להעמיק בדף

דף משלהן 37

רב אשי – דף משלהן 36

שירה וחמוטל לא מזמינות אורחים השנה לסוכה, אז הן החליטו להוסיף אושפיז תלמודי לחג!! וולוג חגיגי לסוכות

עירובין נח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין נח

ובלבד שלא יצא חוץ לתחום

אם אינו יכול להבליעו בזו אמר רבי דוסתאי בר ינאי משום רבי מאיר שמעתי שמקדרין בהרים:

גמ׳ מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב דאמר קרא ארך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים אמרה תורה בחבל של חמשים אמה מדוד

האי מיבעי ליה ליטול חמשים ולסבב חמשים

אם כן לימא קרא חמשים חמשים מאי חמשים בחמשים שמעת מינה תרתי:

לא פחות ולא יותר: תנא לא פחות מפני שמרבה ולא יותר מפני שממעט

אמר רבי אסי אין מודדין אלא בחבל של אפסקימא מאי אפסקימא אמר רבי אבא נרגילא מאי נרגילא אמר רבי יעקב דיקלא דחד נברא איכא דאמרי מאי אפסקימא רבי אבא אמר נרגילא רבי יעקב אמר דיקלא דחד נברא

תניא אמר רבי יהושע בן חנניא אין לך שיפה למדידה יותר משלשלאות של ברזל אבל מה נעשה שהרי אמרה תורה ובידו חבל מדה

והכתיב וביד האיש קנה המדה ההוא לתרעי

תני רב יוסף שלשה חבלים הם של מגג של נצר ושל פשתן

של מגג לפרה דתנן כפתוה בחבל המגג ונתנוה על גב מערכתה של נצרים לסוטה דתנן ואחר כך מביא חבל המצרי וקושרו למעלה מדדיה של פשתן למדידה:

היה מודד והגיע: מדתני חוזר למידתו מכלל דאם אינו יכול להבליעו הולך למקום שיכול להבליעו ומבליעו וצופה כנגד מידתו וחוזר

תנינא להא דתנו רבנן היה מודד והגיע המידה לגיא אם יכול להבליעו בחבל של חמשים אמה מבליעו ואם לאו הולך למקום שיכול להבליעו ומבליעו וצופה וחוזר למידתו

אם היה גיא מעוקם מקדיר ועולה מקדיר ויורד הגיע לכותל אין אומרים יקוב הכותל אלא אומדו והולך לו

והא אנן תנן מבליעו וחוזר למידתו התם ניחא תשמישתא הכא לא ניחא תשמישתא

אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא שאין חוט המשקולת יורד כנגדו

אבל חוט המשקולת יורד כנגדו מודדו מדידה יפה

וכמה עומקו של גיא אמר רב יוסף אלפים

איתיביה אביי עמוק מאה ורוחב חמשים מבליעו ואם לאו אין מבליעו הוא דאמר כאחרים דתניא אחרים אומרים אפילו עמוק אלפים ורוחב חמשים מבליעו

איכא דאמרי אמר רב יוסף אפילו יתר מאלפים כמאן דלא כתנא קמא ולא כאחרים

התם שאין חוט המשקולת יורד כנגדו הכא בחוט המשקולת יורד כנגדו

וכי אין חוט המשקולת יורד כנגדו עד כמה אמר אבימי ארבע וכן תני רמי בר יחזקאל ארבע:

הגיע להר מבליעו וחוזר למידתו: אמר רבא לא שנו אלא בהר המתלקט עשרה מתוך ארבע אבל בהר המתלקט עשרה מתוך חמש מודדו מדידה יפה

רב הונא בריה דרב נתן מתני לקולא אמר רבא לא שנו אלא בהר המתלקט עשרה מתוך חמש אבל בהר המתלקט עשרה מתוך ארבע אומדו והולך לו:

ובלבד שלא יצא חוץ לתחום: מאי טעמא אמר רב כהנא גזירה שמא יאמרו מדת תחומין באה לכאן:

אם אינו יכול להבליעו: תנו רבנן כיצד מקדרין תחתון כנגד לבו עליון כנגד מרגלותיו אמר אביי נקיטינן אין מקדרין אלא בחבל של ארבע אמות

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה (נקיטינן) אין מקדרין לא בעגלה ערופה ולא בערי מקלט מפני שהן של תורה:

מתני׳ אין מודדין אלא מן המומחה ריבה למקום אחד ומיעט למקום אחר שומעין למקום שריבה ריבה לאחד ומיעט לאחד שומעין למרובה

ואפילו עבד אפילו שפחה נאמנין לומר עד כאן תחום שבת שלא אמרו חכמים את הדבר להחמיר אלא להקל:

Scroll To Top