Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ׳ בתשרי תשפ״א | 8 אוקטובר 2020

עירובין ס

השיעור היום מוקדש על ידי גרי זייטלין לכבוד אביו, ד"ר ארל זייטלין ביום הולדתו. מזל טוב ותודה על השקעתך כל השנים בעבדותך כניורולוג, וכאיש משפחה. ולכבוד אלן סגל ביום הלודתה ה60 באהבה מילדיך ונכדיך. אנו מלאים בהערכה במסירותך ללימוד דף יומי. דוגמתך האישית מלמדת אותנו שתמיד צריך למצוא זמן ללימוד תורה. שנזכה להרבה שנים יחד איתך מלאים בבריאות, צמיחה, אושר ולימוד תורה. 

האם סולם נחשב כמחיצה או כפתח? האם אנחנו דנים בו לקולא בכל מצב? הגמרא מביאה כמה שאלות נגד דעות שנאמרו בנושא. רב יוסף ביקש מאביי לעשות עירוב בעיר קקונאי ולעשות בדרך שלא יגרום לאנשים להתלונן. זה היה עיר של רבים והפך לשל יחיד והיה צריך שיור. אביי מתלבט איזה שטח לשייר. הוא עובר הרבה התלבטויות עד שמחליט סופית איך לעשות בדרך הכי טובה שלא יכעסו עליו אנשים ויעשה בצורה הנכונה הלכתית. כפי מי פוסקים לגבי שיעור השיור הנדרש? הגמרא מביאה דעה שלישית בנושא שלא הוזכרה במשנה. כדי לעשות עירוב תחומים, צריך להיות קרוב באלפיים אמה ממקום העירוב. המשנה מביאה כמה דוגמאות. אם מערבים בתוך עיבורה של עיר, זה לא עוזר כלום ואם יוצאים מהעיר לערב, מספידים בצד אחד מה שמקבלים בצד השני. מה המובן של משפט זה ואיך זה מסתדר עם משפט אחר בברייתא שנראה כסותר?

ולא עירבו אם יש לפניהם דקה ארבעה אינה אוסרת ואם לאו אוסרת

הכא במאי עסקינן בדלא גבוה מרפסת עשרה

ואי לא גבוה מרפסת עשרה כי קא עביד דקה מאי הוי במגופפת עד עשר אמות דכיון דעביד דקה איסתלוקי איסתלוק ליה מהכא

אמר רב יהודה אמר שמואל כותל שרצפה בסולמות אפילו ביתר מעשר תורת מחיצה עליו

רמי ליה רב ברונא לרב יהודה במעצרתא דבי רב חנינא מי אמר שמואל תורת מחיצה עליו והאמר רב נחמן אמר שמואל אנשי מרפסת ואנשי חצר ששכחו ולא עירבו אם יש לפניה דקה ארבעה אינה אוסרת ואם לאו אוסרת

הכא במאי עסקינן דלא גבוה מרפסת עשרה ואי לא גבוה מרפסת עשרה כי עביד דקה מאי הוי במגופפת עד עשר אמות דכיון דעביד דקה איסתלוקי איסתלק מהכא

הנהו בני קקונאי דאתי לקמיה דרב יוסף אמרו ליה הב לן גברא דליערב לן מאתין אמר ליה לאביי זיל ערב להו וחזי דלא מצווחת עלה בבי מדרשא אזל חזא להנהו בתי דפתיחי לנהרא אמר הני להוי שיור למתא

הדר אמר אין מערבין את כולה תנן [מכלל] דאי בעי לעירובי מצי מערבי אלא איעביד להו כווי דאי בעו לעירובי דרך חלונות מצו מערבי

הדר אמר לא בעי דהא רבה בר אבוה מערב לה לכולה מחוזא ערסייתא ערסייתא משום פירא דבי תורי דכל חד וחד הוי שיור לחבריה ואף על גב דאי בעו לערובי בהדי הדדי לא מצו מערבי

הדר אמר לא דמי התם אי בעי לערובי דרך גגות והני לא מערבי הילכך נעבדן כווי

הדר אמר כווי נמי לא בעי דההוא בי תיבנא דהוה ליה למר בר פופידתא מפומבדיתא ושויה שיור לפומבדיתא

אמר היינו דאמר לי מר חזי דלא מצווחת עלה בבי מדרשא:

אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה: תניא אמר רבי יהודה עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה והיו בה חמשים דיורים אנשים ונשים וטף ובה היו משערים חכמים והיא היתה שיור

איבעיא להו חדשה מהו חדשה כי היכי דאיהי הויא שיור לגדולה גדולה נמי הויא שיור לקטנה

אלא כעין חדשה מהו רב הונא ורב יהודה חד אמר בעיא שיור וחד אמר לא בעיא שיור:

רבי שמעון אומר שלש חצירות וכו׳: אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כרבי שמעון רבי יצחק אמר אפילו בית אחד וחצר אחת חצר אחת סלקא דעתך אלא אימא בית אחד בחצר אחת

אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרבי יצחק גמרא או סברא אמר ליה מאי נפקא לן מינה אמר ליה גמרא גמור זמורתא תהא:

מתני׳ מי שהיה במזרח ואמר לבנו ערב לי במערב במערב ואמר לבנו ערב לי במזרח אם יש הימנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מכאן מותר לביתו ואסור לעירובו

לעירובו אלפים אמה ולביתו יתר מכאן אסור לביתו ומותר לעירובו

הנותן את עירובו בעיבורה של עיר לא עשה ולא כלום

נתנו חוץ לתחום אפילו אמה אחת

מה שנשכר הוא מפסיד:

גמ׳ קא סלקא דעתך למזרח למזרח ביתו למערב למערב ביתו

בשלמא הימנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יתר מכאן משכחת לה דמטי לביתיה ולא מטי לעירובו אלא הימנו ולעירובו אלפים אמה ולביתו יתר מכאן היכי משכחת לה

אמר רבי יצחק מי סברת למזרח למזרח ביתו למערב למערב ביתו לא למזרח למזרח בנו למערב למערב בנו

רבא בר רב שילא אמר אפילו תימא למזרח למזרח ביתו ולמערב למערב ביתו כגון דקאי ביתיה באלכסונא:

הנותן עירובו בתוך עיבורה וכו׳: חוץ לתחום סלקא דעתך אלא אימא חוץ לעיבורה:

מה שנשכר הוא מפסיד: מה שנשכר ותו לא והתניא הנותן את עירובו בתוך עיבורה של עיר לא עשה ולא כלום נתנו חוץ לעיבורה של עיר אפילו אמה אחת משתכר אותה אמה ומפסיד את כל העיר כולה מפני שמדת העיר עולה לו במדת התחום

לא קשיא כאן שכלתה מדתו בחצי העיר כאן שכלתה מדתו בסוף העיר

וכדרבי אידי דאמר רבי אידי אמר רבי יהושע בן לוי היה מודד ובא וכלתה מדתו בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר כלתה מדתו בסוף העיר נעשית לו העיר כולה כארבע אמות ומשלימין לו את השאר

אמר רבי אידי אין אלו אלא דברי נביאות מה לי כלתה בחצי העיר מה לי כלתה בסוף העיר

אמר רבא תרוייהו תננהי אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה

להעמיק בדף

דף משלהן 37

רב אשי – דף משלהן 36

שירה וחמוטל לא מזמינות אורחים השנה לסוכה, אז הן החליטו להוסיף אושפיז תלמודי לחג!! וולוג חגיגי לסוכות

עירובין ס

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין ס

ולא עירבו אם יש לפניהם דקה ארבעה אינה אוסרת ואם לאו אוסרת

הכא במאי עסקינן בדלא גבוה מרפסת עשרה

ואי לא גבוה מרפסת עשרה כי קא עביד דקה מאי הוי במגופפת עד עשר אמות דכיון דעביד דקה איסתלוקי איסתלוק ליה מהכא

אמר רב יהודה אמר שמואל כותל שרצפה בסולמות אפילו ביתר מעשר תורת מחיצה עליו

רמי ליה רב ברונא לרב יהודה במעצרתא דבי רב חנינא מי אמר שמואל תורת מחיצה עליו והאמר רב נחמן אמר שמואל אנשי מרפסת ואנשי חצר ששכחו ולא עירבו אם יש לפניה דקה ארבעה אינה אוסרת ואם לאו אוסרת

הכא במאי עסקינן דלא גבוה מרפסת עשרה ואי לא גבוה מרפסת עשרה כי עביד דקה מאי הוי במגופפת עד עשר אמות דכיון דעביד דקה איסתלוקי איסתלק מהכא

הנהו בני קקונאי דאתי לקמיה דרב יוסף אמרו ליה הב לן גברא דליערב לן מאתין אמר ליה לאביי זיל ערב להו וחזי דלא מצווחת עלה בבי מדרשא אזל חזא להנהו בתי דפתיחי לנהרא אמר הני להוי שיור למתא

הדר אמר אין מערבין את כולה תנן [מכלל] דאי בעי לעירובי מצי מערבי אלא איעביד להו כווי דאי בעו לעירובי דרך חלונות מצו מערבי

הדר אמר לא בעי דהא רבה בר אבוה מערב לה לכולה מחוזא ערסייתא ערסייתא משום פירא דבי תורי דכל חד וחד הוי שיור לחבריה ואף על גב דאי בעו לערובי בהדי הדדי לא מצו מערבי

הדר אמר לא דמי התם אי בעי לערובי דרך גגות והני לא מערבי הילכך נעבדן כווי

הדר אמר כווי נמי לא בעי דההוא בי תיבנא דהוה ליה למר בר פופידתא מפומבדיתא ושויה שיור לפומבדיתא

אמר היינו דאמר לי מר חזי דלא מצווחת עלה בבי מדרשא:

אלא אם כן עשה חוצה לה כעיר חדשה: תניא אמר רבי יהודה עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה והיו בה חמשים דיורים אנשים ונשים וטף ובה היו משערים חכמים והיא היתה שיור

איבעיא להו חדשה מהו חדשה כי היכי דאיהי הויא שיור לגדולה גדולה נמי הויא שיור לקטנה

אלא כעין חדשה מהו רב הונא ורב יהודה חד אמר בעיא שיור וחד אמר לא בעיא שיור:

רבי שמעון אומר שלש חצירות וכו׳: אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכה כרבי שמעון רבי יצחק אמר אפילו בית אחד וחצר אחת חצר אחת סלקא דעתך אלא אימא בית אחד בחצר אחת

אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרבי יצחק גמרא או סברא אמר ליה מאי נפקא לן מינה אמר ליה גמרא גמור זמורתא תהא:

מתני׳ מי שהיה במזרח ואמר לבנו ערב לי במערב במערב ואמר לבנו ערב לי במזרח אם יש הימנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יותר מכאן מותר לביתו ואסור לעירובו

לעירובו אלפים אמה ולביתו יתר מכאן אסור לביתו ומותר לעירובו

הנותן את עירובו בעיבורה של עיר לא עשה ולא כלום

נתנו חוץ לתחום אפילו אמה אחת

מה שנשכר הוא מפסיד:

גמ׳ קא סלקא דעתך למזרח למזרח ביתו למערב למערב ביתו

בשלמא הימנו ולביתו אלפים אמה ולעירובו יתר מכאן משכחת לה דמטי לביתיה ולא מטי לעירובו אלא הימנו ולעירובו אלפים אמה ולביתו יתר מכאן היכי משכחת לה

אמר רבי יצחק מי סברת למזרח למזרח ביתו למערב למערב ביתו לא למזרח למזרח בנו למערב למערב בנו

רבא בר רב שילא אמר אפילו תימא למזרח למזרח ביתו ולמערב למערב ביתו כגון דקאי ביתיה באלכסונא:

הנותן עירובו בתוך עיבורה וכו׳: חוץ לתחום סלקא דעתך אלא אימא חוץ לעיבורה:

מה שנשכר הוא מפסיד: מה שנשכר ותו לא והתניא הנותן את עירובו בתוך עיבורה של עיר לא עשה ולא כלום נתנו חוץ לעיבורה של עיר אפילו אמה אחת משתכר אותה אמה ומפסיד את כל העיר כולה מפני שמדת העיר עולה לו במדת התחום

לא קשיא כאן שכלתה מדתו בחצי העיר כאן שכלתה מדתו בסוף העיר

וכדרבי אידי דאמר רבי אידי אמר רבי יהושע בן לוי היה מודד ובא וכלתה מדתו בחצי העיר אין לו אלא חצי העיר כלתה מדתו בסוף העיר נעשית לו העיר כולה כארבע אמות ומשלימין לו את השאר

אמר רבי אידי אין אלו אלא דברי נביאות מה לי כלתה בחצי העיר מה לי כלתה בסוף העיר

אמר רבא תרוייהו תננהי אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה

Scroll To Top