הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
עירובין סא
ר' יהושע בן לוי הביא שני מקרים – אם מישהו קנה שביתה מחוץ לעיר ומודד את התחום שלו בדרך לעיר. אם כלתה מדתו בחצי העיר, מקבל רק על המקום הזה ולא מקבל את כל העיר. ואם הגיע לסוף העיר, כל העיר נחשב כארבע אמות והוא ממשיך למדוד את התחום בצד השני של העיר. רב אידי מקשה עליו שדבריו דברי נביאות! האם באמת יש בסיס לדברי ר' יהושע בן לוי? רב יוסף מסביר מה הדין לגבי עיר שיושב על שפת הנחל – באיזה מקרה ייחשב כעיר אחד לעניין תחום? רב יוסף מביא הוכחה מבני גדר וחמתן שרבי התיר הליכה לגדר ללכת לחמתן אבל לא לאנשי חמתן ללכת לגדר. הגמרא מביאה הסבר אחד למקרה ובכך לא משמש הוכחה לדברי רב יוסף. אם יש שני ערים – אחת גדולה ואחת קטנה – ומישהו עומד בעיר אחת ושם עירובו בעיר השנייה, האם מקבלים את כל העיר שבו העירוב או מודדים אלפיים אמה ממקום עירובו. יש מחלוקת בעניין זה בין ר' עקיבא וחכמים. כולם מסכימים במקרה ששם עירובו במערה שמודדים מעירובו – מה ההבדל בין מערה לעיר? באיזה סוג מערה מדובר? אם שבת ומודד ומגיע למערה, חכמים מסכימים שיש לו רק עד 2,000 אמה ולא מקבלים את כל המערה. שמואל ור' אלעזר חולקים בעיר חריבה – האם יש הבדל בין מי ששבת לבין מי שהניח עירובו בעניין חישוב כל העיר כארבע אמות? האם יש הוכחות ממקורות אחרים לשמואל? מה הדין לגבי עירוב חצרות בחצר שגרים שם לא יהודים?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה
מאי טעמא לאו משום דהני כלתה מדתן בחצי העיר והני כלתה מדתן בסוף העיר
ורבי אידי אנשי אנשי תני ומוקים לה בנותן אבל מודד לא תנן
ולא והתנן ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה שאפילו סוף מדתו כלה במערה
סוף העיר איצטריכא ליה דלא תנן
אמר רב נחמן מאן דתני אנשי לא משתבש ומאן דתני אין אנשי לא משתבש
מאן דתני אנשי לא משתבש דמוקים לה בנותן ומאן דתני אין אנשי לא משתבש דמוקים לה במודד
וחסורי מחסרא והכי קתני אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה במה דברים אמורים במודד אבל מי שהיה בעיר גדולה והניח את עירובו בעיר קטנה היה בעיר קטנה והניח את עירובו בעיר גדולה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה
אמר רב יוסף אמר רמי בר אבא אמר רב הונא עיר שיושבת על שפת הנחל אם יש לפניה דקה ארבעה מודדים לה משפת הנחל ואם לאו אין מודדין לה אלא מפתח ביתו
אמר ליה אביי דקה ארבע אמות אמרת לן עלה מאי שנא מכל דקי דעלמא דארבעה
אמר ליה התם לא בעיתא תשמישתא הכא בעיתא תשמישתא
אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא התיר רבי שיהו בני גדר יורדין לחמתן ואין בני חמתן עולין לגדר מאי טעמא לאו משום דהני עבוד דקה והני לא עבוד דקה
כי אתא רב דימי אמר טטרוגי מטטרגי להו בני גדר לבני חמתן ומאי התיר התקין
ומאי שנא שבת דשכיחא בה שכרות
כי אזלי להתם נמי מטטרגי להו כלבא בלא מתיה שב שנין לא נבח
השתא נמי מטטרגי בני חמתן לבני גדר כולי האי לא כייפי להו
רב ספרא אמר עיר העשויה כקשת הואי
רב דימי בר חיננא אמר אנשי עיר גדולה ואנשי עיר קטנה הואי
רב כהנא מתני הכי רב טביומי מתני הכי רב ספרא ורב דימי בר חיננא חד אמר עיר העשויה כקשת הואי וחד אמר אנשי עיר קטנה ואנשי עיר גדולה הואי:
מתני׳ אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה
רבי עקיבא אומר אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה אמר להן רבי עקיבא אי אתם מודים לי בנותן עירובו במערה שאין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה
אמרו לו אימתי בזמן שאין בה דיורין אבל יש בה דיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה נמצא קל תוכה מעל גבה
ולמודד שאמרו נותנין אלפים אמה שאפילו סוף מדתו כלה במערה:
גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל שבת בעיר חריבה לרבנן מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה הניח את עירובו בעיר חריבה אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה רבי אלעזר אומר אחד שבת ואחד הניח מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה
מיתיבי אמר להן רבי עקיבא אי אתם מודים לי בנותן את עירובו במערה שאין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה אמרו לו אימתי בזמן שאין בה דיורין הא באין בה דיורין מודו ליה
מאי אין בה דיורין אינה ראויה לדירה
תא שמע שבת בעיר אפילו היא גדולה כאנטיוכיא במערה אפילו היא כמערת צדקיהו מלך יהודה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה קתני עיר דומיא דמערה מה מערה חריבה אף עיר חריבה ושבת אין אבל הניח לא
מני אילימא רבי עקיבא מאי איריא חריבה אפילו ישיבה נמי אלא לאו רבנן וטעמא דשבת אין אבל הניח לא
לא תימא עיר דומיא דמערה אלא אימא מערה דומיא דעיר מה עיר ישיבה אף מערה ישיבה ורבי עקיבא היא דאמר אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה ובשבת מודי
והא כמערת צדקיהו קתני כמערת צדקיהו ולא כמערת צדקיהו כמערת צדקיהו גדולה ולא כמערת צדקיהו דאילו התם חריבה והכא ישיבה
מר יהודה אשכחינהו לבני מברכתא דקא מותבי עירובייהו בבי כנישתא דבי אגובר אמר להו גוו ביה טפי כי היכי דלישתרי לכו טפי
אמר ליה רבא פלגאה בעירובין לית דחש להא דרבי עקיבא:
הדרן עלך כיצד מעברין
מתני׳ הדר עם הנכרי בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב הרי זה אוסר עליו
רבי אליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה
אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים ואמר לנו אבא מהרו והוציאו את הכלים למבוי עד שלא יוציא ויאסר עליכם
רבי יהודה אומר בלשון אחר מהרו ועשו צרכיכם במבוי עד שלא יוציא ויאסר עליכם:
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
עירובין סא
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה
מאי טעמא לאו משום דהני כלתה מדתן בחצי העיר והני כלתה מדתן בסוף העיר
ורבי אידי אנשי אנשי תני ומוקים לה בנותן אבל מודד לא תנן
ולא והתנן ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה שאפילו סוף מדתו כלה במערה
סוף העיר איצטריכא ליה דלא תנן
אמר רב נחמן מאן דתני אנשי לא משתבש ומאן דתני אין אנשי לא משתבש
מאן דתני אנשי לא משתבש דמוקים לה בנותן ומאן דתני אין אנשי לא משתבש דמוקים לה במודד
וחסורי מחסרא והכי קתני אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה במה דברים אמורים במודד אבל מי שהיה בעיר גדולה והניח את עירובו בעיר קטנה היה בעיר קטנה והניח את עירובו בעיר גדולה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה
אמר רב יוסף אמר רמי בר אבא אמר רב הונא עיר שיושבת על שפת הנחל אם יש לפניה דקה ארבעה מודדים לה משפת הנחל ואם לאו אין מודדין לה אלא מפתח ביתו
אמר ליה אביי דקה ארבע אמות אמרת לן עלה מאי שנא מכל דקי דעלמא דארבעה
אמר ליה התם לא בעיתא תשמישתא הכא בעיתא תשמישתא
אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא התיר רבי שיהו בני גדר יורדין לחמתן ואין בני חמתן עולין לגדר מאי טעמא לאו משום דהני עבוד דקה והני לא עבוד דקה
כי אתא רב דימי אמר טטרוגי מטטרגי להו בני גדר לבני חמתן ומאי התיר התקין
ומאי שנא שבת דשכיחא בה שכרות
כי אזלי להתם נמי מטטרגי להו כלבא בלא מתיה שב שנין לא נבח
השתא נמי מטטרגי בני חמתן לבני גדר כולי האי לא כייפי להו
רב ספרא אמר עיר העשויה כקשת הואי
רב דימי בר חיננא אמר אנשי עיר גדולה ואנשי עיר קטנה הואי
רב כהנא מתני הכי רב טביומי מתני הכי רב ספרא ורב דימי בר חיננא חד אמר עיר העשויה כקשת הואי וחד אמר אנשי עיר קטנה ואנשי עיר גדולה הואי:
מתני׳ אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה ואנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר גדולה כיצד מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה
רבי עקיבא אומר אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה אמר להן רבי עקיבא אי אתם מודים לי בנותן עירובו במערה שאין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה
אמרו לו אימתי בזמן שאין בה דיורין אבל יש בה דיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה נמצא קל תוכה מעל גבה
ולמודד שאמרו נותנין אלפים אמה שאפילו סוף מדתו כלה במערה:
גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל שבת בעיר חריבה לרבנן מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה הניח את עירובו בעיר חריבה אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה רבי אלעזר אומר אחד שבת ואחד הניח מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה
מיתיבי אמר להן רבי עקיבא אי אתם מודים לי בנותן את עירובו במערה שאין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה אמרו לו אימתי בזמן שאין בה דיורין הא באין בה דיורין מודו ליה
מאי אין בה דיורין אינה ראויה לדירה
תא שמע שבת בעיר אפילו היא גדולה כאנטיוכיא במערה אפילו היא כמערת צדקיהו מלך יהודה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה קתני עיר דומיא דמערה מה מערה חריבה אף עיר חריבה ושבת אין אבל הניח לא
מני אילימא רבי עקיבא מאי איריא חריבה אפילו ישיבה נמי אלא לאו רבנן וטעמא דשבת אין אבל הניח לא
לא תימא עיר דומיא דמערה אלא אימא מערה דומיא דעיר מה עיר ישיבה אף מערה ישיבה ורבי עקיבא היא דאמר אין לו ממקום עירובו אלא אלפים אמה ובשבת מודי
והא כמערת צדקיהו קתני כמערת צדקיהו ולא כמערת צדקיהו כמערת צדקיהו גדולה ולא כמערת צדקיהו דאילו התם חריבה והכא ישיבה
מר יהודה אשכחינהו לבני מברכתא דקא מותבי עירובייהו בבי כנישתא דבי אגובר אמר להו גוו ביה טפי כי היכי דלישתרי לכו טפי
אמר ליה רבא פלגאה בעירובין לית דחש להא דרבי עקיבא:
הדרן עלך כיצד מעברין
מתני׳ הדר עם הנכרי בחצר או עם מי שאינו מודה בעירוב הרי זה אוסר עליו
רבי אליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה
אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים ואמר לנו אבא מהרו והוציאו את הכלים למבוי עד שלא יוציא ויאסר עליכם
רבי יהודה אומר בלשון אחר מהרו ועשו צרכיכם במבוי עד שלא יוציא ויאסר עליכם:
