Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ב בתשרי תשפ״א | 10 אוקטובר 2020

עירובין סב

מהי ההלכה כשיש אינו יהודי שגר בחצר עם יהודי – האם היהודי יכול להוציא חפצים לחצר ואם לא, מה צריך לעשות? האם זה משנה אם יש יהודי אחד או שני יהודים? על בסיס מה קבעו את הדינים האלו? הגמרא מדברת על החשיבות שלא להורות הלכה בפני רבו.

גמ׳ יתיב אביי בר אבין ורב חיננא בר אבין ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי בשלמא רבי מאיר קסבר דירת גוי שמה דירה ולא שנא חד ולא שנא תרי

אלא רבי אליעזר בן יעקב מאי קסבר אי קסבר דירת גוי שמה דירה אפילו חד נמי ניתסר ואי לא שמה דירה אפילו תרי נמי לא ניתסר

אמר להו אביי וסבר רבי מאיר דירת גוי שמה דירה והתניא חצירו של נכרי הרי הוא כדיר של בהמה

אלא דכולי עלמא דירת גוי לא שמה דירה והכא בגזירה שמא ילמד ממעשיו קא מיפלגי

רבי אליעזר בן יעקב סבר כיון דגוי חשוד אשפיכות דמים תרי דשכיחי דדיירי גזרו בהו חד לא שכיח לא גזרו ביה רבנן

ורבי מאיר סבר זמנין דמקרי ודייר ואמרו רבנן אין עירוב מועיל במקום גוי ואין ביטול רשות מועיל במקום גוי עד שישכיר וגוי לא מוגר

מאי טעמא אילימא משום דסבר דלמא אתי לאחזוקי ברשותו הניחא למאן דאמר שכירות בריאה בעינן

אלא למאן דאמר שכירות רעועה בעינן מאי איכא למימר דאתמר רב חסדא אמר שכירות בריאה ורב ששת אמר שכירות רעועה

מאי רעועה מאי בריאה אילימא בריאה בפרוטה רעועה פחות משוה פרוטה מי איכא למאן דאמר מגוי בפחות משוה פרוטה לא והא שלח רבי יצחק ברבי יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן הוו יודעין ששוכרין מן הגוי אפילו בפחות משוה פרוטה

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להשבון

אלא בריאה במוהרקי ואבורגני רעועה בלא מוהרקי ואבורגני הניחא למאן דאמר שכירות בריאה בעינן

אלא למאן דאמר שכירות רעועה בעינן מאי איכא למימר אפילו הכי חשיש גוי לכשפים ולא מוגר

גופא חצירו של גוי הרי הוא כדיר של בהמה ומותר להכניס ולהוציא מן חצר לבתים ומן בתים לחצר

ואם יש שם ישראל אחד אוסר דברי רבי מאיר

רבי אליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרים זה על זה

אמר מר חצירו של גוי הרי הוא כדיר של בהמה והא אנן תנן הדר עם הנכרי בחצר הרי זה אוסר עליו

לא קשיא הא דאיתיה הא דליתיה

ומאי קסבר אי קסבר דירה בלא בעלים שמה דירה אפילו גוי נמי ניתסר ואי קסבר דירה בלא בעלים לא שמה דירה אפילו ישראל נמי לא ניתסר

לעולם קסבר דירה בלא בעלים לא שמה דירה וישראל דכי איתיה אסר כי ליתיה גזרו ביה רבנן

גוי דכי איתיה גזירה שמא ילמד ממעשיו כי איתיה אסר כי ליתיה לא אסר

וכי ליתיה לא אסר והתנן המניח את ביתו והלך לו לשבות בעיר אחרת אחד נכרי ואחד ישראל אוסר דברי רבי מאיר

התם דאתי ביומיה

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בן יעקב ורב הונא אמר מנהג כרבי אליעזר בן יעקב ורבי יוחנן אמר נהגו העם כרבי אליעזר בן יעקב

אמר ליה אביי לרב יוסף קיימא לן משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בן יעקב

מהו לאורויי במקום רבו

אמר ליה אפילו ביעתא בכותחא בעו מיניה מרב חסדא כל שני דרב הונא ולא אורי

אמר ליה רבי יעקב בר אבא לאביי כגון מגלת תענית דכתיבא ומנחא מהו לאורויי באתריה דרביה אמר ליה הכי אמר רב יוסף אפילו ביעתא בכותחא בעו מיניה מרב חסדא כל שני דרב הונא ולא אורי

רב חסדא אורי בכפרי בשני דרב הונא

להעמיק בדף

דף משלהן 37

רב אשי – דף משלהן 36

שירה וחמוטל לא מזמינות אורחים השנה לסוכה, אז הן החליטו להוסיף אושפיז תלמודי לחג!! וולוג חגיגי לסוכות

עירובין סב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין סב

גמ׳ יתיב אביי בר אבין ורב חיננא בר אבין ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי בשלמא רבי מאיר קסבר דירת גוי שמה דירה ולא שנא חד ולא שנא תרי

אלא רבי אליעזר בן יעקב מאי קסבר אי קסבר דירת גוי שמה דירה אפילו חד נמי ניתסר ואי לא שמה דירה אפילו תרי נמי לא ניתסר

אמר להו אביי וסבר רבי מאיר דירת גוי שמה דירה והתניא חצירו של נכרי הרי הוא כדיר של בהמה

אלא דכולי עלמא דירת גוי לא שמה דירה והכא בגזירה שמא ילמד ממעשיו קא מיפלגי

רבי אליעזר בן יעקב סבר כיון דגוי חשוד אשפיכות דמים תרי דשכיחי דדיירי גזרו בהו חד לא שכיח לא גזרו ביה רבנן

ורבי מאיר סבר זמנין דמקרי ודייר ואמרו רבנן אין עירוב מועיל במקום גוי ואין ביטול רשות מועיל במקום גוי עד שישכיר וגוי לא מוגר

מאי טעמא אילימא משום דסבר דלמא אתי לאחזוקי ברשותו הניחא למאן דאמר שכירות בריאה בעינן

אלא למאן דאמר שכירות רעועה בעינן מאי איכא למימר דאתמר רב חסדא אמר שכירות בריאה ורב ששת אמר שכירות רעועה

מאי רעועה מאי בריאה אילימא בריאה בפרוטה רעועה פחות משוה פרוטה מי איכא למאן דאמר מגוי בפחות משוה פרוטה לא והא שלח רבי יצחק ברבי יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן הוו יודעין ששוכרין מן הגוי אפילו בפחות משוה פרוטה

ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להשבון

אלא בריאה במוהרקי ואבורגני רעועה בלא מוהרקי ואבורגני הניחא למאן דאמר שכירות בריאה בעינן

אלא למאן דאמר שכירות רעועה בעינן מאי איכא למימר אפילו הכי חשיש גוי לכשפים ולא מוגר

גופא חצירו של גוי הרי הוא כדיר של בהמה ומותר להכניס ולהוציא מן חצר לבתים ומן בתים לחצר

ואם יש שם ישראל אחד אוסר דברי רבי מאיר

רבי אליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרים זה על זה

אמר מר חצירו של גוי הרי הוא כדיר של בהמה והא אנן תנן הדר עם הנכרי בחצר הרי זה אוסר עליו

לא קשיא הא דאיתיה הא דליתיה

ומאי קסבר אי קסבר דירה בלא בעלים שמה דירה אפילו גוי נמי ניתסר ואי קסבר דירה בלא בעלים לא שמה דירה אפילו ישראל נמי לא ניתסר

לעולם קסבר דירה בלא בעלים לא שמה דירה וישראל דכי איתיה אסר כי ליתיה גזרו ביה רבנן

גוי דכי איתיה גזירה שמא ילמד ממעשיו כי איתיה אסר כי ליתיה לא אסר

וכי ליתיה לא אסר והתנן המניח את ביתו והלך לו לשבות בעיר אחרת אחד נכרי ואחד ישראל אוסר דברי רבי מאיר

התם דאתי ביומיה

אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בן יעקב ורב הונא אמר מנהג כרבי אליעזר בן יעקב ורבי יוחנן אמר נהגו העם כרבי אליעזר בן יעקב

אמר ליה אביי לרב יוסף קיימא לן משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בן יעקב

מהו לאורויי במקום רבו

אמר ליה אפילו ביעתא בכותחא בעו מיניה מרב חסדא כל שני דרב הונא ולא אורי

אמר ליה רבי יעקב בר אבא לאביי כגון מגלת תענית דכתיבא ומנחא מהו לאורויי באתריה דרביה אמר ליה הכי אמר רב יוסף אפילו ביעתא בכותחא בעו מיניה מרב חסדא כל שני דרב הונא ולא אורי

רב חסדא אורי בכפרי בשני דרב הונא

Scroll To Top