הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
עירובין סג
השיעור היום מוקדש לכבודה של אריאלה רדוין. מזל טוב ליום הולדתך. אנחנו מאוד גאים בך במסירותך ללמוד את הדף כל יום ולהפיץ את אהבתך ללימוד תורה בביתינו. באהבה, ממשפחתך.
תלמיד לא יכול להורות הלכה לפני רבו. האם הוא יכול לבדוק סכין לעצמו בלי לשאול את רבו? האם אפשר שלא בפני רבו או שלא במקום רבו? מה אם הוא תלמיד חבר? האם אפשר להוכיח מישהו שעובר על איסור בפני רבו? נדב ואביהו מתו בעון זה – שהורו הלכה בפני משה רבנו. אסור לתת כל מתנות כהונה לכהן אחד – הוכחה מדוד המלך שעשה ונענש ברעב. אלעזר הכהן נענש בגלל שהורה הלכה בפני רבו. מפני מה נענש יהושע בכך שלא זכה לבנים? האם זה היה בגלל שהורה הלכה בפני רבו או בגלל שביטל את העם ממצות פריה ורביה לילה אחת? הגמרא חוזרת לעניין עירוב חצרות כשיש נכרי – ומביאה סיפור עם לחמן בר ריסטק, נכרי אחד שדר בחצר עם יהודים ולא רצה להשכיר להם רשות בחצרו. אז מה עשו?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
רב המנונא אורי בחרתא דארגז בשני דרב חסדא
רבינא סר סכינא בבבל אמר ליה רב אשי מאי טעמא עבד מר הכי
אמר ליה והא רב המנונא אורי בחרתא דארגז בשני דרב חסדא אמר ליה לאו אורי אתמר
אמר ליה אתמר אורי ואתמר לא אורי בשני דרב הונא רביה הוא דלא אורי ואורי בשני דרב חסדא דתלמיד חבר דיליה הוה ואנא נמי תלמיד חבר דמר אנא
אמר רבא צורבא מרבנן חזי לנפשיה רבינא איקלע למחוזא אייתי אושפיזכניה סכינא וקא מחוי ליה אמר ליה זיל אמטייה לרבא
אמר ליה לא סבר מר הא דאמר רבא צורבא מרבנן חזי לנפשיה אמר ליה אנא מיזבן זבינא
(סימן זילא להניא מחליף איקא ויעקב)
רבי אלעזר מהגרוניא ורב אבא בר תחליפא איקלעו לבי רב אחא בריה דרב איקא באתריה דרב אחא בר יעקב בעי רב אחא בריה דרב איקא למיעבד להו עיגלא תילתא אייתי סכינא וקא מחוי להו
אמר להו רב אחא בר תחליפא לא ליחוש ליה לסבא אמר להו רבי אלעזר מהגרוניא הכי אמר רבא צורבא מרבנן חזי לנפשיה חזי ואיעניש רבי אלעזר מהגרוניא
והאמר רבא צורבא מרבנן חזי לנפשיה שאני התם דאתחילו בכבודו
ואי בעית אימא שאני רב אחא בר יעקב דמופלג
אמר רבא ולאפרושי מאיסורא אפילו בפניו שפיר דמי רבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי חזייה לההוא גברא דקא אסר ליה לחמריה בצינתא בשבתא רמא ביה קלא ולא אשגח ביה אמר ליה ליהוי האי גברא בשמתא
אמר ליה כי האי גוונא מי מתחזא כאפקרותא אמר ליה אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה׳ כל מקום שיש בו חילול השם אין חולקין כבוד לרב
אמר רבא בפניו אסור וחייב מיתה שלא בפניו אסור ואין חייב מיתה
ושלא בפניו לא והא תניא רבי אליעזר אומר לא מתו בני אהרן עד שהורו הלכה בפני משה רבן מאי דרוש ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח אמרו אף על פי שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט
ותלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שהורה הלכה בפניו אמר רבי אליעזר לאימא שלום אשתו תמיה אני אם יוציא זה שנתו ולא הוציא שנתו
אמרה לו נביא אתה אמר לה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך מקובלני כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה
ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אותו תלמיד יהודה בן גוריא שמו והיה רחוק ממנו שלש פרסאות
בפניו הוה והא רחוק ממנו שלש פרסאות קאמר וליטעמיך שמו ושם אביו למה אלא שלא תאמר משל היה
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש שנאמר ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים וגו׳ על כן זחלתי וכתיב עם חמת זוחלי עפר
זעירי אמר רבי חנינא נקרא חוטא שנאמר בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך
רב המנונא רמי כתיב בלבי צפנתי אמרתך וכתיב בשרתי צדק בקהל רב לא קשיא כאן בזמן שעירא היאירי קיים כאן בזמן שאין עירא היאירי קיים
אמר רבי אבא בר זבדא כל הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם שנאמר עירא היאירי היה כהן לדוד לדוד הוא דהוה כהן לכולי עלמא לא אלא שהיה משגר לו מתנותיו וכתיב בתריה ויהי רעב בימי דוד
רבי אליעזר אומר מורידין אותו מגדולתו שנאמר ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא וגו׳ אף על גב דאמר להו לאחי אבא צוה ואותי לא צוה אפילו הכי איענש
דכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמד ולא אשכחן דאיצטריך ליה יהושע
אמר רבי לוי כל דמותיב מלה קמיה רביה אזיל לשאול בלא ולד שנאמר ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר אדוני משה כלאם
וכתיב נון בנו יהושע בנו
ופליגא דרבי אבא בר פפא דאמר רבי אבא בר פפא לא נענש יהושע אלא בשביל שביטל את ישראל לילה אחת מפריה ורביה
שנאמר ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא וגו׳ וכתיב ויאמר (לו) כי אני שר צבא ה׳ עתה באתי וגו׳
אמר לו אמש ביטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה על איזה מהן באת אמר לו עתה באתי
מיד וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק ואמר רבי יוחנן מלמד שהלך בעומקה של הלכה
וגמירי דכל זמן שארון ושכינה שרויין שלא במקומן אסורין בתשמיש המטה
אמר רבי שמואל בר איניא משמיה דרב גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין דאמר ליה עתה באתי
אמר רב ברונא אמר רב כל הישן בקילעא שאיש ואשתו שרויין בה עליו הכתוב אומר נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה
ואמר רב יוסף אפילו באשתו נדה
רבא אמר אם אשתו נדה היא תבא עליו ברכה ולא היא דעד האידנא מאן נטריה
ההוא מבואה דהוה דייר בה לחמן בר ריסתק אמרו ליה אוגר לן רשותך לא אוגר להו
אתו אמרו ליה לאביי אמר להו זילו בטילו רשותייכו לגבי חד הוה ליה יחיד במקום גוי ויחיד במקום גוי לא אסר
אמרו ליה מידי הוא טעמא אלא דלא שכיח דדיירי והכא הא קדיירי
אמר להו כל בטולי רשותייהו גבי חד מילתא דלא שכיחא היא ומילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן
אזל רב הונא בריה דרב יהושע אמרה לשמעתא קמיה דרבא אמר ליה
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
עירובין סג
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
רב המנונא אורי בחרתא דארגז בשני דרב חסדא
רבינא סר סכינא בבבל אמר ליה רב אשי מאי טעמא עבד מר הכי
אמר ליה והא רב המנונא אורי בחרתא דארגז בשני דרב חסדא אמר ליה לאו אורי אתמר
אמר ליה אתמר אורי ואתמר לא אורי בשני דרב הונא רביה הוא דלא אורי ואורי בשני דרב חסדא דתלמיד חבר דיליה הוה ואנא נמי תלמיד חבר דמר אנא
אמר רבא צורבא מרבנן חזי לנפשיה רבינא איקלע למחוזא אייתי אושפיזכניה סכינא וקא מחוי ליה אמר ליה זיל אמטייה לרבא
אמר ליה לא סבר מר הא דאמר רבא צורבא מרבנן חזי לנפשיה אמר ליה אנא מיזבן זבינא
(סימן זילא להניא מחליף איקא ויעקב)
רבי אלעזר מהגרוניא ורב אבא בר תחליפא איקלעו לבי רב אחא בריה דרב איקא באתריה דרב אחא בר יעקב בעי רב אחא בריה דרב איקא למיעבד להו עיגלא תילתא אייתי סכינא וקא מחוי להו
אמר להו רב אחא בר תחליפא לא ליחוש ליה לסבא אמר להו רבי אלעזר מהגרוניא הכי אמר רבא צורבא מרבנן חזי לנפשיה חזי ואיעניש רבי אלעזר מהגרוניא
והאמר רבא צורבא מרבנן חזי לנפשיה שאני התם דאתחילו בכבודו
ואי בעית אימא שאני רב אחא בר יעקב דמופלג
אמר רבא ולאפרושי מאיסורא אפילו בפניו שפיר דמי רבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי חזייה לההוא גברא דקא אסר ליה לחמריה בצינתא בשבתא רמא ביה קלא ולא אשגח ביה אמר ליה ליהוי האי גברא בשמתא
אמר ליה כי האי גוונא מי מתחזא כאפקרותא אמר ליה אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה׳ כל מקום שיש בו חילול השם אין חולקין כבוד לרב
אמר רבא בפניו אסור וחייב מיתה שלא בפניו אסור ואין חייב מיתה
ושלא בפניו לא והא תניא רבי אליעזר אומר לא מתו בני אהרן עד שהורו הלכה בפני משה רבן מאי דרוש ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח אמרו אף על פי שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט
ותלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שהורה הלכה בפניו אמר רבי אליעזר לאימא שלום אשתו תמיה אני אם יוציא זה שנתו ולא הוציא שנתו
אמרה לו נביא אתה אמר לה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי אלא כך מקובלני כל המורה הלכה בפני רבו חייב מיתה
ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן אותו תלמיד יהודה בן גוריא שמו והיה רחוק ממנו שלש פרסאות
בפניו הוה והא רחוק ממנו שלש פרסאות קאמר וליטעמיך שמו ושם אביו למה אלא שלא תאמר משל היה
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש שנאמר ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים וגו׳ על כן זחלתי וכתיב עם חמת זוחלי עפר
זעירי אמר רבי חנינא נקרא חוטא שנאמר בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך
רב המנונא רמי כתיב בלבי צפנתי אמרתך וכתיב בשרתי צדק בקהל רב לא קשיא כאן בזמן שעירא היאירי קיים כאן בזמן שאין עירא היאירי קיים
אמר רבי אבא בר זבדא כל הנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם שנאמר עירא היאירי היה כהן לדוד לדוד הוא דהוה כהן לכולי עלמא לא אלא שהיה משגר לו מתנותיו וכתיב בתריה ויהי רעב בימי דוד
רבי אליעזר אומר מורידין אותו מגדולתו שנאמר ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא וגו׳ אף על גב דאמר להו לאחי אבא צוה ואותי לא צוה אפילו הכי איענש
דכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמד ולא אשכחן דאיצטריך ליה יהושע
אמר רבי לוי כל דמותיב מלה קמיה רביה אזיל לשאול בלא ולד שנאמר ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו ויאמר אדוני משה כלאם
וכתיב נון בנו יהושע בנו
ופליגא דרבי אבא בר פפא דאמר רבי אבא בר פפא לא נענש יהושע אלא בשביל שביטל את ישראל לילה אחת מפריה ורביה
שנאמר ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא וגו׳ וכתיב ויאמר (לו) כי אני שר צבא ה׳ עתה באתי וגו׳
אמר לו אמש ביטלתם תמיד של בין הערבים ועכשיו ביטלתם תלמוד תורה על איזה מהן באת אמר לו עתה באתי
מיד וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק ואמר רבי יוחנן מלמד שהלך בעומקה של הלכה
וגמירי דכל זמן שארון ושכינה שרויין שלא במקומן אסורין בתשמיש המטה
אמר רבי שמואל בר איניא משמיה דרב גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין דאמר ליה עתה באתי
אמר רב ברונא אמר רב כל הישן בקילעא שאיש ואשתו שרויין בה עליו הכתוב אומר נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה
ואמר רב יוסף אפילו באשתו נדה
רבא אמר אם אשתו נדה היא תבא עליו ברכה ולא היא דעד האידנא מאן נטריה
ההוא מבואה דהוה דייר בה לחמן בר ריסתק אמרו ליה אוגר לן רשותך לא אוגר להו
אתו אמרו ליה לאביי אמר להו זילו בטילו רשותייכו לגבי חד הוה ליה יחיד במקום גוי ויחיד במקום גוי לא אסר
אמרו ליה מידי הוא טעמא אלא דלא שכיח דדיירי והכא הא קדיירי
אמר להו כל בטולי רשותייהו גבי חד מילתא דלא שכיחא היא ומילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן
אזל רב הונא בריה דרב יהושע אמרה לשמעתא קמיה דרבא אמר ליה
