הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
עירובין סד
רבא לא מסכים עם הצעתו של אביי על איך להתיר את החצר שהיה בו נכרי, לחמן בר ריסטק. הוא מציע פתרון אחר. רב יהודה אמר בשם שמואל שתי הלכות – אחת בקשר לעירוב עם שכירו ולקיטו ואחת שמי ששותה רביעית יין, לא יכול להורות. רב נחמן אמר ששמועה אחת טובה והשנייה לא. האם זה בסדר להגיד כזה דבר? האם אפשר לשתוי יין להתפלל? מה ההבדל בין שתוי יין ושיכור? מי שזוכה בכסף בקלות כגון נכסי הגר, מציאה, השקעה שהצליח, מה יעשה כדי שישמרו כספיו ולא יפסיד בגלל עין הרע מאחרים שמקנאים בו/בה? הליכה של מיל, אלפיים אמה, או שינה מפיגים את היין. אבל רק אם שתה רביעית. אם שתה יותר, ההליכה או השינה מעייפות אותו יותר. הגמרא מביאה סתירה מברייתא ששם מופיע שלושה מיל. ברייתא מספור גם עוד דברים ולמדים הלכות שונות מהסיפור כגון אין מעבירים על האוכלים, אם מוצאים אוכל, קובעים אם כשר או לא על פי רוב עוברי דרכים, ועוד. גם למדו לעניין הפרת נדרים עושים בישיבה – אבל זה דבר שלא מוסכם על כולם. תלוי במחלוקת תנאים האם פותחים בחרטה או לא. האם באמת אין מעבירים על האוכלים? במה זה תלוי?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי
דמערבי יאמרו עירוב מועיל במקום גוי דמכרזינן
אכרזתא לדרדקי
אלא אמר רבא ליזיל חד מינייהו ליקרב ליה ולשאול מיניה דוכתא ולינח ביה מידי דהוה ליה כשכירו ולקיטו ואמר רב יהודה אמר שמואל אפילו שכירו ואפילו לקיטו נותן עירובו ודיו
אמר ליה אביי לרב יוסף היו שם חמשה שכירו וחמשה לקיטו מהו אמר ליה אם אמרו שכירו ולקיטו להקל יאמרו שכירו ולקיטו להחמיר
גופא אמר רב יהודה אמר שמואל אפילו שכירו ואפילו לקיטו נותן עירובו ודיו אמר רב נחמן כמה מעליא הא שמעתא
אמר רב יהודה אמר שמואל שתה רביעית יין אל יורה אמר רב נחמן לא מעליא הא שמעתא דהא אנא כל כמה דלא שתינא רביעתא דחמרא לא צילא דעתאי
אמר ליה רבא מאי טעמא אמר מר הכי האמר רבי אחא בר חנינא מאי דכתיב ורועה זונות יאבד הון כל האומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה מאבד הונה של תורה אמר ליה הדרי בי
אמר רבה בר רב הונא שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה שיכור אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה
היכי דמי שתוי והיכי דמי שיכור כי הא דרבי אבא בר שומני ורב מנשיא בר ירמיה מגיפתי הוו קא מפטרי מהדדי אמעברא דנהר יופטי אמרו כל חד מינן לימא מילתא דלא שמיע לחבריה דאמר מרי בר רב הונא לא יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרו
פתח חד ואמר היכי דמי שתוי והיכי דמי שיכור שתוי כל שיכול לדבר לפני המלך שיכור כל שאינו יכול לדבר לפני המלך
פתח אידך ואמר המחזיק בנכסי הגר מה יעשה ויתקיימו בידו יקח בהן ספר תורה אמר רב ששת אפילו
בעל בנכסי אשתו
רבא אמר אפילו עבד עיסקא ורווח רב פפא אמר אפילו מצא מציאה אמר רב נחמן בר יצחק אפילו כתב בהו תפילין
ואמר רב חנין ואיתימא רבי חנינא מאי קראה דכתיב וידר ישראל נדר וגו׳
אמר רמי בר אבא דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא ששתה כדי רביעית אבל שתה יותר מרביעית כל שכן שדרך טורדתו ושינה משכרתו
ודרך מיל מפיגה היין והתניא מעשה ברבן גמליאל שהיה רוכב על החמור והיה מהלך מעכו לכזיב והיה רבי אילעאי מהלך אחריו מצא גלוסקין בדרך אמר לו אילעאי טול גלוסקין מן הדרך מצא גוי אחד אמר לו מבגאי טול גלוסקין הללו מאילעאי
ניטפל לו רבי אילעאי אמר לו מהיכן אתה אמר לו מעיירות של בורגנין ומה שמך מבגאי שמני כלום היכירך רבן גמליאל מעולם אמר לו לאו
באותה שעה למדנו שכוון רבן גמליאל ברוח הקודש ושלשה דברים למדנו באותה שעה למדנו שאין מעבירין על האוכלין
ולמדנו שהולכין אחרי רוב עוברי דרכים ולמדנו שחמצו של גוי אחר הפסח מותר בהנאה
כיון שהגיע לכזיב בא אחד לישאל על נדרו אמר לזה שעמו כלום שתינו רביעית יין האיטלקי אמר לו הן אם כן יטייל אחרינו עד שיפיג יינינו
וטייל אחריהן שלשה מילין עד שהגיע לסולמא של צור כיון שהגיע לסולמא דצור ירד רבן גמליאל מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו
והרבה דברים למדנו באותה שעה למדנו שרביעית יין האיטלקי משכר ולמדנו שיכור אל יורה ולמדנו שדרך מפיגה את היין ולמדנו שאין מפירין נדרים לא רכוב ולא מהלך ולא עומד אלא יושב
קתני מיהת שלשה מילין שאני יין האיטלקי דמשכר טפי
והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא ששתה רביעית אבל שתה יותר מרביעית כל שכן דרך טורדתו ושינה משכרתו
רכוב שאני השתא דאתית להכי לרמי בר אבא נמי לא קשיא רכוב שאני
איני והאמר רב נחמן מפירין נדרים בין מהלך בין עומד ובין רכוב
תנאי היא דאיכא למאן דאמר פותחין בחרטה
ואיכא למאן דאמר אין פותחין בחרטה
דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מאי פתח ליה רבן גמליאל לההוא גברא יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב אלא שלשון חכמים מרפא
אמר מר ואין מעבירין על האוכלין אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי לא שנו אלא בדורות הראשונים שאין בנות ישראל פרוצות בכשפים אבל בדורות האחרונים שבנות ישראל פרוצות בכשפים מעבירין
תנא שלימין מעבירין פתיתין אין מעבירין אמר ליה רב אסי לרב אשי ואפתיתין לא עבדן והכתיב ותחללנה אותי אל עמי בשעלי שעורים ובפתותי לחם דשקלי באגרייהו
אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
עירובין סד
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי
דמערבי יאמרו עירוב מועיל במקום גוי דמכרזינן
אכרזתא לדרדקי
אלא אמר רבא ליזיל חד מינייהו ליקרב ליה ולשאול מיניה דוכתא ולינח ביה מידי דהוה ליה כשכירו ולקיטו ואמר רב יהודה אמר שמואל אפילו שכירו ואפילו לקיטו נותן עירובו ודיו
אמר ליה אביי לרב יוסף היו שם חמשה שכירו וחמשה לקיטו מהו אמר ליה אם אמרו שכירו ולקיטו להקל יאמרו שכירו ולקיטו להחמיר
גופא אמר רב יהודה אמר שמואל אפילו שכירו ואפילו לקיטו נותן עירובו ודיו אמר רב נחמן כמה מעליא הא שמעתא
אמר רב יהודה אמר שמואל שתה רביעית יין אל יורה אמר רב נחמן לא מעליא הא שמעתא דהא אנא כל כמה דלא שתינא רביעתא דחמרא לא צילא דעתאי
אמר ליה רבא מאי טעמא אמר מר הכי האמר רבי אחא בר חנינא מאי דכתיב ורועה זונות יאבד הון כל האומר שמועה זו נאה וזו אינה נאה מאבד הונה של תורה אמר ליה הדרי בי
אמר רבה בר רב הונא שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה שיכור אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה
היכי דמי שתוי והיכי דמי שיכור כי הא דרבי אבא בר שומני ורב מנשיא בר ירמיה מגיפתי הוו קא מפטרי מהדדי אמעברא דנהר יופטי אמרו כל חד מינן לימא מילתא דלא שמיע לחבריה דאמר מרי בר רב הונא לא יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרו
פתח חד ואמר היכי דמי שתוי והיכי דמי שיכור שתוי כל שיכול לדבר לפני המלך שיכור כל שאינו יכול לדבר לפני המלך
פתח אידך ואמר המחזיק בנכסי הגר מה יעשה ויתקיימו בידו יקח בהן ספר תורה אמר רב ששת אפילו
בעל בנכסי אשתו
רבא אמר אפילו עבד עיסקא ורווח רב פפא אמר אפילו מצא מציאה אמר רב נחמן בר יצחק אפילו כתב בהו תפילין
ואמר רב חנין ואיתימא רבי חנינא מאי קראה דכתיב וידר ישראל נדר וגו׳
אמר רמי בר אבא דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא ששתה כדי רביעית אבל שתה יותר מרביעית כל שכן שדרך טורדתו ושינה משכרתו
ודרך מיל מפיגה היין והתניא מעשה ברבן גמליאל שהיה רוכב על החמור והיה מהלך מעכו לכזיב והיה רבי אילעאי מהלך אחריו מצא גלוסקין בדרך אמר לו אילעאי טול גלוסקין מן הדרך מצא גוי אחד אמר לו מבגאי טול גלוסקין הללו מאילעאי
ניטפל לו רבי אילעאי אמר לו מהיכן אתה אמר לו מעיירות של בורגנין ומה שמך מבגאי שמני כלום היכירך רבן גמליאל מעולם אמר לו לאו
באותה שעה למדנו שכוון רבן גמליאל ברוח הקודש ושלשה דברים למדנו באותה שעה למדנו שאין מעבירין על האוכלין
ולמדנו שהולכין אחרי רוב עוברי דרכים ולמדנו שחמצו של גוי אחר הפסח מותר בהנאה
כיון שהגיע לכזיב בא אחד לישאל על נדרו אמר לזה שעמו כלום שתינו רביעית יין האיטלקי אמר לו הן אם כן יטייל אחרינו עד שיפיג יינינו
וטייל אחריהן שלשה מילין עד שהגיע לסולמא של צור כיון שהגיע לסולמא דצור ירד רבן גמליאל מן החמור ונתעטף וישב והתיר לו נדרו
והרבה דברים למדנו באותה שעה למדנו שרביעית יין האיטלקי משכר ולמדנו שיכור אל יורה ולמדנו שדרך מפיגה את היין ולמדנו שאין מפירין נדרים לא רכוב ולא מהלך ולא עומד אלא יושב
קתני מיהת שלשה מילין שאני יין האיטלקי דמשכר טפי
והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא ששתה רביעית אבל שתה יותר מרביעית כל שכן דרך טורדתו ושינה משכרתו
רכוב שאני השתא דאתית להכי לרמי בר אבא נמי לא קשיא רכוב שאני
איני והאמר רב נחמן מפירין נדרים בין מהלך בין עומד ובין רכוב
תנאי היא דאיכא למאן דאמר פותחין בחרטה
ואיכא למאן דאמר אין פותחין בחרטה
דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מאי פתח ליה רבן גמליאל לההוא גברא יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב אלא שלשון חכמים מרפא
אמר מר ואין מעבירין על האוכלין אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי לא שנו אלא בדורות הראשונים שאין בנות ישראל פרוצות בכשפים אבל בדורות האחרונים שבנות ישראל פרוצות בכשפים מעבירין
תנא שלימין מעבירין פתיתין אין מעבירין אמר ליה רב אסי לרב אשי ואפתיתין לא עבדן והכתיב ותחללנה אותי אל עמי בשעלי שעורים ובפתותי לחם דשקלי באגרייהו
אמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה
