Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ח

הדף היומי

כ״ה בתשרי תשפ״א | 13 אוקטובר 2020

עירובין סה

האם צריך יישוב הדעת בזמן התפילה? האם שיכור פטור מכוונה בתפילה? האם פטור מדינים אחרים? במה זה תלוי? צריך כוונה בתפילה – מי שלא יכול לכוון כראוי פטור מתפילה או אולי הכוונה פטור מכוונה בתפילה. האם עדיף ללמוד ביום או בלילה? יש ליין השפעה טובה ורעה – תלוי בבנאדם. אדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו. יש אומרים אף בשחקו. אם יהודי ונכרי גרים בחצר פנימית ויהודי בחצר חיצונית, האם היהודי בחצר החיצונית נחשב כיהודי שגר לבדו עם נכרי ומותר לטלטל או האם בגלל שיש שני יהודים סך הכל, הוא צריך להשכיר מהנכרי? מה עם המקרה הפוך ויהודי ונכרי גרים בחיצונית? אם נכרי ששכור דירתו לא נמצא והמשכיר כן נמצא, האם אפשר להשכיר ממנו? אם הנכרי לא נמצא ובא בשבת, האם אפשר בשבת להשכיר ממנו?

יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו שנאמר לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין

מיתיבי שיכור מקחו מקח וממכרו ממכר עבר עבירה שיש בה מיתה ממיתין אותו מלקות מלקין אותו כללו של דבר הרי הוא כפיקח לכל דבריו אלא שפטור מן התפלה

מאי יכולני לפטור דקאמר נמי מדין תפלה

אמר רבי חנינא לא שנו אלא שלא הגיע לשכרותו של לוט אבל הגיע לשכרותו של לוט פטור מכולם:

אמר רבי חנינא כל המפיק מגן בשעת גאוה סוגרין וחותמין צרות בעדו שנאמר גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר

מאי משמע דהאי אפיק לישנא דעבורי הוא דכתיב אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעבורו

רבי יוחנן אמר כל שאינו מפיק אתמר

מאי משמע דהאי מפיק לישנא דגלויי הוא דכתיב ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל

מכדי קראי משמע בין למר ובין למר מאי בינייהו איכא בינייהו דרב ששת דרב ששת מסר שינתיה לשמעיה מר אית ליה דרב ששת ומר לית ליה דרב ששת

אמר רב חייא בר אשי אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל משום שנאמר בצר אל יורה רבי חנינא ביומא דרתח לא מצלי אמר בצר אל יורה כתיב מר עוקבא ביומא דשותא לא הוה נפיק לבי דינא

אמר רב נחמן בר יצחק הלכתא בעיא צילותא כיומא דאסתנא אמר אביי אי אמרה לי אם קריב כותחא לא תנאי

אמר רבא אי קרצתן כינה לא תנאי מר בריה דרבינא עבדה ליה אמיה שבעה מני לשבעה יומי

אמר רב יהודה לא איברי ליליא אלא לשינתא אמר רבי שמעון בן לקיש לא איברי סיהרא אלא לגירסא אמרי ליה לרבי זירא מחדדן שמעתך אמר להו דיממי נינהו

אמרה ליה ברתיה דרב חסדא לרב חסדא לא בעי מר מינם פורתא אמר לה השתא אתו יומי דאריכי וקטיני ונינום טובא

אמר רב נחמן בר יצחק אנן פועלי דיממי אנן רב אחא בר יעקב יזיף ופרע

אמר רבי אלעזר הבא מן הדרך אל יתפלל שלשה ימים שנאמר ואקבצם אל הנהר הבא אל אחוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם וגו׳

אבוה דשמואל כי אתי באורחא לא מצלי תלתא יומי שמואל לא מצלי בביתא דאית ביה שיכרא רב פפא לא מצלי בביתא דאית ביה הרסנא

אמר רבי חנינא כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו שנאמר וירח ה׳ את ריח הניחוח וגו׳

אמר רבי חייא כל המתיישב ביינו יש בו דעת שבעים זקנים יין ניתן בשבעים אותיות וסוד ניתן בשבעים אותיות נכנס יין יצא סוד

אמר רבי חנין לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים שנאמר תנו שכר לאובד וגו׳

אמר רבי חנין בר פפא כל שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים אינו בכלל ברכה שנאמר וברך את לחמך ואת מימיך מה לחם שניקח בכסף מעשר אף מים שניקח בכסף מעשר ומאי ניהו יין וקא קרי ליה מים

אי נשפך בביתו כמים איכא ברכה ואי לא לא

אמר רבי אילעאי בשלשה דברים אדם ניכר בכוסו ובכיסו ובכעסו ואמרי ליה אף בשחקו:

אמר רב יהודה אמר רב ישראל וגוי בפנימית וישראל בחיצונה בא מעשה לפני רבי ואסר ולפני רבי חייא ואסר

יתוב רבה ורב יוסף בשילהי פירקיה דרב ששת ויתיב רב ששת וקאמר כמאן אמרה רב לשמעתיה כרבי מאיר כרכיש רבה רישיה

אמר רב יוסף תרי גברי רברבי כרבנן ליטעו בהאי מילתא אי כרבי מאיר למה לי ישראל בחיצונה

וכי תימא מעשה שהיה כך היה והא בעו מיניה מרב פנימי במקומו מהו ואמר להן מותר

ואלא מאי כרבי אליעזר בן יעקב האמר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה

אלא כרבי עקיבא דאמר רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה

למה לי גוי אפילו ישראל נמי

אמר רב הונא בריה דרב יהושע לעולם כרבי אליעזר בן יעקב וכרבי עקיבא והכא במאי עסקינן כגון שעירבו וטעמא דאיכא גוי דאסיר אבל ליכא גוי לא אסיר

בעא מיניה רבי אליעזר מרב ישראל וגוי בחיצונה וישראל בפנימית מהו התם טעמא משום דשכיח דדייר דמירתת גוי וסבר השתא אתי ישראל ואמר לי ישראל דהוה גבך היכא

אבל הכא אמינא ליה נפק אזל ליה

או דילמא הכא נמי מירתת דסבר השתא אתי ישראל וחזי לי

אמר ליה תן לחכם ויחכם עוד

ריש לקיש ותלמידי דרבי חנינא איקלעו לההוא פונדק ולא הוה שוכר והוה משכיר

אמרו מהו למיגר מיניה כל היכא דלא מצי מסליק ליה לא תיבעי לך דלא אגרינא כי תיבעו היכא דמצי מסליק ליה

מאי כיון דמצי מסליק אגרינא או דילמא השתא מיהא הא לא סלקיה

אמר להן ריש לקיש נשכור ולכשנגיע אצל רבותינו שבדרום נשאל להן אתו שיילו לרבי אפס אמר להן יפה עשיתם ששכרתם

רבי חנינא בר יוסף ורבי חייא בר אבא ורבי אסי איקלעו לההוא פונדק דאתא גוי מרי דפונדק בשבתא אמרו מהו למיגר מיניה שוכר כמערב דמי מה מערב מבעוד יום אף שוכר מבעוד יום

או דילמא שוכר כמבטל רשות דמי מה מבטל רשות ואפילו בשבת אף שוכר ואפילו בשבת

רבי חנינא בר יוסף אמר נשכור ורבי אסי אמר לא נשכור אמר להו רבי חייא בר אבא נסמוך על דברי זקן ונשכור אתו שיילו ליה לרבי יוחנן אמר להן

להעמיק בדף

gefet 33 facebook

הלכה: מערכת משפטית או תודעתית? – גפת 33

בעזרת ה' האם היחס שלנו אל ההלכה צריך להיות כאל מערכת חוק משפטית עם כללים וקטגוריות חדות או בעיקר כאל מערכת של תודעה ומהות שבתוכה האדם הדתי חי? הפרק שלנו עוסק בגזירת חכמים לא לאפשר לעשות עירוב חצרות כאשר אדם גר עם גוי בחצר ובפתרונות שבכ"ז נותנת ההלכה  למציאות זו. השבוע בגפת נבחן מחלוקת של…

תניה רגב

האם ניתן לעבוד את ה' מתוך שכרות? – לגזור ולשמור עד לחג הפורים…‏

בדפים ס"ד-ס"ה במסכת עירובין מופיע רצף מימרות המתייחסות לתפילה בעת שכרות. על פניו מדובר בהוראות נורמטיביות: מתי מותר ומתי אסור להתפלל. יחד עם זאת מתחת לפני השטח קיימת גישה תיאולוגית המביעה את עמדתה בעניין המפגש בין האדם ובין הא-לוהים. ניתן להתייחס לאוסף המימרות הנ"ל כאל כתב חידה, ההולך וחושף בפנינו נדבך אחר נדבך את עמדתם…

דף משלהן 37

כוונה בתפילה – דף משלהן 37

אחרי חודש של תפילות לבד/על המדרכה/במרפסת, חמוטל ושירה יצאו לבדוק: איפה הכוונה שלנו?

עירובין סה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין סה

יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו שנאמר לכן שמעי נא זאת ענייה ושכורת ולא מיין

מיתיבי שיכור מקחו מקח וממכרו ממכר עבר עבירה שיש בה מיתה ממיתין אותו מלקות מלקין אותו כללו של דבר הרי הוא כפיקח לכל דבריו אלא שפטור מן התפלה

מאי יכולני לפטור דקאמר נמי מדין תפלה

אמר רבי חנינא לא שנו אלא שלא הגיע לשכרותו של לוט אבל הגיע לשכרותו של לוט פטור מכולם:

אמר רבי חנינא כל המפיק מגן בשעת גאוה סוגרין וחותמין צרות בעדו שנאמר גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר

מאי משמע דהאי אפיק לישנא דעבורי הוא דכתיב אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעבורו

רבי יוחנן אמר כל שאינו מפיק אתמר

מאי משמע דהאי מפיק לישנא דגלויי הוא דכתיב ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל

מכדי קראי משמע בין למר ובין למר מאי בינייהו איכא בינייהו דרב ששת דרב ששת מסר שינתיה לשמעיה מר אית ליה דרב ששת ומר לית ליה דרב ששת

אמר רב חייא בר אשי אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל משום שנאמר בצר אל יורה רבי חנינא ביומא דרתח לא מצלי אמר בצר אל יורה כתיב מר עוקבא ביומא דשותא לא הוה נפיק לבי דינא

אמר רב נחמן בר יצחק הלכתא בעיא צילותא כיומא דאסתנא אמר אביי אי אמרה לי אם קריב כותחא לא תנאי

אמר רבא אי קרצתן כינה לא תנאי מר בריה דרבינא עבדה ליה אמיה שבעה מני לשבעה יומי

אמר רב יהודה לא איברי ליליא אלא לשינתא אמר רבי שמעון בן לקיש לא איברי סיהרא אלא לגירסא אמרי ליה לרבי זירא מחדדן שמעתך אמר להו דיממי נינהו

אמרה ליה ברתיה דרב חסדא לרב חסדא לא בעי מר מינם פורתא אמר לה השתא אתו יומי דאריכי וקטיני ונינום טובא

אמר רב נחמן בר יצחק אנן פועלי דיממי אנן רב אחא בר יעקב יזיף ופרע

אמר רבי אלעזר הבא מן הדרך אל יתפלל שלשה ימים שנאמר ואקבצם אל הנהר הבא אל אחוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם וגו׳

אבוה דשמואל כי אתי באורחא לא מצלי תלתא יומי שמואל לא מצלי בביתא דאית ביה שיכרא רב פפא לא מצלי בביתא דאית ביה הרסנא

אמר רבי חנינא כל המתפתה ביינו יש בו מדעת קונו שנאמר וירח ה׳ את ריח הניחוח וגו׳

אמר רבי חייא כל המתיישב ביינו יש בו דעת שבעים זקנים יין ניתן בשבעים אותיות וסוד ניתן בשבעים אותיות נכנס יין יצא סוד

אמר רבי חנין לא נברא יין אלא לנחם אבלים ולשלם שכר לרשעים שנאמר תנו שכר לאובד וגו׳

אמר רבי חנין בר פפא כל שאין יין נשפך בתוך ביתו כמים אינו בכלל ברכה שנאמר וברך את לחמך ואת מימיך מה לחם שניקח בכסף מעשר אף מים שניקח בכסף מעשר ומאי ניהו יין וקא קרי ליה מים

אי נשפך בביתו כמים איכא ברכה ואי לא לא

אמר רבי אילעאי בשלשה דברים אדם ניכר בכוסו ובכיסו ובכעסו ואמרי ליה אף בשחקו:

אמר רב יהודה אמר רב ישראל וגוי בפנימית וישראל בחיצונה בא מעשה לפני רבי ואסר ולפני רבי חייא ואסר

יתוב רבה ורב יוסף בשילהי פירקיה דרב ששת ויתיב רב ששת וקאמר כמאן אמרה רב לשמעתיה כרבי מאיר כרכיש רבה רישיה

אמר רב יוסף תרי גברי רברבי כרבנן ליטעו בהאי מילתא אי כרבי מאיר למה לי ישראל בחיצונה

וכי תימא מעשה שהיה כך היה והא בעו מיניה מרב פנימי במקומו מהו ואמר להן מותר

ואלא מאי כרבי אליעזר בן יעקב האמר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה

אלא כרבי עקיבא דאמר רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה

למה לי גוי אפילו ישראל נמי

אמר רב הונא בריה דרב יהושע לעולם כרבי אליעזר בן יעקב וכרבי עקיבא והכא במאי עסקינן כגון שעירבו וטעמא דאיכא גוי דאסיר אבל ליכא גוי לא אסיר

בעא מיניה רבי אליעזר מרב ישראל וגוי בחיצונה וישראל בפנימית מהו התם טעמא משום דשכיח דדייר דמירתת גוי וסבר השתא אתי ישראל ואמר לי ישראל דהוה גבך היכא

אבל הכא אמינא ליה נפק אזל ליה

או דילמא הכא נמי מירתת דסבר השתא אתי ישראל וחזי לי

אמר ליה תן לחכם ויחכם עוד

ריש לקיש ותלמידי דרבי חנינא איקלעו לההוא פונדק ולא הוה שוכר והוה משכיר

אמרו מהו למיגר מיניה כל היכא דלא מצי מסליק ליה לא תיבעי לך דלא אגרינא כי תיבעו היכא דמצי מסליק ליה

מאי כיון דמצי מסליק אגרינא או דילמא השתא מיהא הא לא סלקיה

אמר להן ריש לקיש נשכור ולכשנגיע אצל רבותינו שבדרום נשאל להן אתו שיילו לרבי אפס אמר להן יפה עשיתם ששכרתם

רבי חנינא בר יוסף ורבי חייא בר אבא ורבי אסי איקלעו לההוא פונדק דאתא גוי מרי דפונדק בשבתא אמרו מהו למיגר מיניה שוכר כמערב דמי מה מערב מבעוד יום אף שוכר מבעוד יום

או דילמא שוכר כמבטל רשות דמי מה מבטל רשות ואפילו בשבת אף שוכר ואפילו בשבת

רבי חנינא בר יוסף אמר נשכור ורבי אסי אמר לא נשכור אמר להו רבי חייא בר אבא נסמוך על דברי זקן ונשכור אתו שיילו ליה לרבי יוחנן אמר להן

Scroll To Top