Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ז בתשרי תשפ״א | 15 אוקטובר 2020

עירובין סז

השיעור היום מוקדש לכבוד סם כהן שמתחיל שנת שליחות בגרמניה. בהצלחה לך! שנמשיך לחזק זה את זה בלימוד הדף היומי. וגם תודות למגידת השיעור שלוקחת סוגיות מסובכות והופכת אותם למובנות ורלוונטיות. בן ושי. 

רב חסדא שואל מרב ששת שתי שאלות בקשר למצבים שלפני שבת אי אפשר היה לערב ובשבת עכשיו אפשר (נכרי שם מחיצות בין שתי רשויות שהיה ביניהם קודם רשות הרבים או הנכרי שגר בחצר מת)- האם ביטול רשות אפשרי לדעת ר' יוחנן? נכרי שדר עם ישראל במבוי אך יש לא יציאה לבקעה שלעצמו עם פתח ארבעה על ארבעה טפחים. האם הוא אוסר על בני המבוי? מה אם זה פתוח לקרפף? האם זה תלוי בגודל הקרפף? מה ההבדל בדין בין נכרי לישראל בהקשר לגודל הקרפף? למה הדין שונה? אם הזכירו דין קרפף, הגמרא עובדת לדין קרפף בהלכות טלטול – מתי נחשב לרשות היחיד ומתי לכרמלית? ר' יוחנן מבחין בקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה בין דיני הוצאה מרשות לרשות (דינו כרשות היחיד) לבין דיני טלטול בתוך הקרפף (דינו ככרמלית). רב הונא בר חיננא מקשה עליו מברייתא ורבא ורב אשי מביאים תירוצים.

שכח אחד מן החיצונה ולא עירב ודאי פנימית מותרת דאחדא דשא ומשתמשא וחיצונה אסורה

אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא וכי שכח אחד מן הפנימית ולא עירב אמאי שתיהן אסורות לבטיל בר פנימית לבני פנימית ותיתי חיצונה ותשתרי בהדייהו

כמאן כרבי אליעזר דאמר אינו צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד כי קאמינא לרבנן דאמרי צריך לבטל לכל אחד ואחד:

רב חסדא ורב ששת כי פגעי בהדי הדדי רב חסדא מרתען שיפוותיה ממתנייתא דרב ששת ורב ששת מרתע כוליה גופיה מפלפוליה דרב חסדא

בעא מיניה רב חסדא מרב ששת שני בתים משני צידי רשות הרבים ובאו גוים והקיפום מחיצה בשבת מהו

אליבא דמאן דאמר אין ביטול רשות מחצר לחצר לא תיבעי לך השתא דאי בעו לערובי מאתמול מצו מערבי אמרת אין ביטול רשות מחצר לחצר הכא דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי לא כל שכן

כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר יש ביטול רשות מחצר לחצר התם דאי בעו לערובי מאתמול מצו מערבי בטולי נמי מצי מבטל אבל הכא דלא מצו מערבי מאתמול בטולי נמי לא מצי מבטל

או דילמא לא שנא אמר ליה אין מבטלין

מת גוי בשבת מהו

אליבא דמאן דאמר שוכרין לא תיבעי לך השתא תרתי עבדינן חדא מיבעיא

אלא כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר אין שוכרין תרתי הוא דלא עבדינן הא חדא עבדינן או דילמא לא שנא אמר ליה אני אומר מבטלין והמנונא אמר אין מבטלין:

אמר רב יהודה אמר שמואל גוי שיש לו פתח ארבעה על ארבעה פתוח לבקעה אפילו מכניס ומוציא גמלים וקרונות כל היום כולו דרך מבוי אין אוסר על בני מבוי

מאי טעמא בפיתחא דמיחד ליה בההוא ניחא ליה

איבעיא להו פתוח לקרפף מהו אמר רב נחמן בר אמי משמיה דאולפנא

אפילו פתוח לקרפף

רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו גוי בית סאתים אוסר יותר מבית סאתים אינו אוסר

וישראל בית סאתים אינו אוסר

יותר מבית סאתים אוסר

בעא מיניה רבא בר חקלאי מרב הונא פתוח לקרפף מהו אמר ליה הרי אמרו בית סאתים אוסר יותר מבית סאתים אינו אוסר

אמר עולא אמר רבי יוחנן קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ואפילו כור ואפילו כוריים הזורק לתוכו חייב מאי טעמא מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין

מתיב רב הונא בר חיננא סלע שבים גבוה עשרה ורוחב ארבעה אין מטלטלין לא מן תוכו לים ולא מן הים לתוכו פחות מכאן מטלטלין עד כמה עד בית סאתים

אהייא אילימא אסיפא בית סאתים טפי לא והא מכרמלית לכרמלית קא מטלטל

אלא לאו ארישא והכי קאמר סלע שבים גבוה עשרה ורוחב ארבעה אין מטלטלין לא מתוכו לים ולא מן הים לתוכו ועד כמה עד בית סאתים הא יתר מבית סאתים מטלטלין אלמא כרמלית היא תיובתא דרבי יוחנן

אמר רבא מאן דלא ידע תרוצי מתנייתא תיובתא מותיב ליה לרבי יוחנן לעולם ארישא והכי קאמר הא בתוכו מטלטלין ועד כמה עד בית סאתים

רב אשי אמר לעולם ארישא הן אמרו והן אמרו

הן אמרו קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות והן אמרו אין מטלטלין מרשות היחיד לכרמלית

בית סאתים דשרי לטלטולי בכוליה אסרי רבנן לטלטולי לא מן הים לתוכו ולא מתוכו לים מאי טעמא רשות היחיד גמורה היא

יתר מבית סאתים דאסור לטלטולי בכוליה שרו רבנן לטלטולי מתוכו לים ומן הים לתוכו מאי טעמא דלמא אמרי רשות היחיד גמורה היא ואתי לטלטולי בכוליה

ומאי שנא תוכו שכיח מתוכו לים ומן הים לתוכו לא שכיח:

ההוא ינוקא דאשתפיך חמימיה אמר להו רבה נייתו ליה חמימי מגו ביתאי אמר ליה אביי והא לא ערבינן

אמר ליה נסמוך אשיתוף אמר ליה הא לא שתפינן נימרו ליה לגוי ליתי ליה

אמר אביי בעי לאותביה למר ולא שבקן רב יוסף דאמר רב [יוסף אמר רב] כהנא כי הוינן בי רב יהודה הוה אמר לן בדאורייתא מותבינן תיובתא והדר עבדינן מעשה בדרבנן עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא

לבתר הכי אמר ליה מאי בעית לאותביה למר אמר [ליה דתניא] הזאה שבות ואמירה לגוי שבות

להעמיק בדף

gefet 33 facebook

הלכה: מערכת משפטית או תודעתית? – גפת 33

בעזרת ה' האם היחס שלנו אל ההלכה צריך להיות כאל מערכת חוק משפטית עם כללים וקטגוריות חדות או בעיקר כאל מערכת של תודעה ומהות שבתוכה האדם הדתי חי? הפרק שלנו עוסק בגזירת חכמים לא לאפשר לעשות עירוב חצרות כאשר אדם גר עם גוי בחצר ובפתרונות שבכ"ז נותנת ההלכה  למציאות זו. השבוע בגפת נבחן מחלוקת של…

דף משלהן 37

כוונה בתפילה – דף משלהן 37

אחרי חודש של תפילות לבד/על המדרכה/במרפסת, חמוטל ושירה יצאו לבדוק: איפה הכוונה שלנו?

עירובין סז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין סז

שכח אחד מן החיצונה ולא עירב ודאי פנימית מותרת דאחדא דשא ומשתמשא וחיצונה אסורה

אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא וכי שכח אחד מן הפנימית ולא עירב אמאי שתיהן אסורות לבטיל בר פנימית לבני פנימית ותיתי חיצונה ותשתרי בהדייהו

כמאן כרבי אליעזר דאמר אינו צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד כי קאמינא לרבנן דאמרי צריך לבטל לכל אחד ואחד:

רב חסדא ורב ששת כי פגעי בהדי הדדי רב חסדא מרתען שיפוותיה ממתנייתא דרב ששת ורב ששת מרתע כוליה גופיה מפלפוליה דרב חסדא

בעא מיניה רב חסדא מרב ששת שני בתים משני צידי רשות הרבים ובאו גוים והקיפום מחיצה בשבת מהו

אליבא דמאן דאמר אין ביטול רשות מחצר לחצר לא תיבעי לך השתא דאי בעו לערובי מאתמול מצו מערבי אמרת אין ביטול רשות מחצר לחצר הכא דאי בעו לערובי מאתמול לא מצו מערבי לא כל שכן

כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר יש ביטול רשות מחצר לחצר התם דאי בעו לערובי מאתמול מצו מערבי בטולי נמי מצי מבטל אבל הכא דלא מצו מערבי מאתמול בטולי נמי לא מצי מבטל

או דילמא לא שנא אמר ליה אין מבטלין

מת גוי בשבת מהו

אליבא דמאן דאמר שוכרין לא תיבעי לך השתא תרתי עבדינן חדא מיבעיא

אלא כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר אין שוכרין תרתי הוא דלא עבדינן הא חדא עבדינן או דילמא לא שנא אמר ליה אני אומר מבטלין והמנונא אמר אין מבטלין:

אמר רב יהודה אמר שמואל גוי שיש לו פתח ארבעה על ארבעה פתוח לבקעה אפילו מכניס ומוציא גמלים וקרונות כל היום כולו דרך מבוי אין אוסר על בני מבוי

מאי טעמא בפיתחא דמיחד ליה בההוא ניחא ליה

איבעיא להו פתוח לקרפף מהו אמר רב נחמן בר אמי משמיה דאולפנא

אפילו פתוח לקרפף

רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו גוי בית סאתים אוסר יותר מבית סאתים אינו אוסר

וישראל בית סאתים אינו אוסר

יותר מבית סאתים אוסר

בעא מיניה רבא בר חקלאי מרב הונא פתוח לקרפף מהו אמר ליה הרי אמרו בית סאתים אוסר יותר מבית סאתים אינו אוסר

אמר עולא אמר רבי יוחנן קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ואפילו כור ואפילו כוריים הזורק לתוכו חייב מאי טעמא מחיצה היא אלא שמחוסרת דיורין

מתיב רב הונא בר חיננא סלע שבים גבוה עשרה ורוחב ארבעה אין מטלטלין לא מן תוכו לים ולא מן הים לתוכו פחות מכאן מטלטלין עד כמה עד בית סאתים

אהייא אילימא אסיפא בית סאתים טפי לא והא מכרמלית לכרמלית קא מטלטל

אלא לאו ארישא והכי קאמר סלע שבים גבוה עשרה ורוחב ארבעה אין מטלטלין לא מתוכו לים ולא מן הים לתוכו ועד כמה עד בית סאתים הא יתר מבית סאתים מטלטלין אלמא כרמלית היא תיובתא דרבי יוחנן

אמר רבא מאן דלא ידע תרוצי מתנייתא תיובתא מותיב ליה לרבי יוחנן לעולם ארישא והכי קאמר הא בתוכו מטלטלין ועד כמה עד בית סאתים

רב אשי אמר לעולם ארישא הן אמרו והן אמרו

הן אמרו קרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות והן אמרו אין מטלטלין מרשות היחיד לכרמלית

בית סאתים דשרי לטלטולי בכוליה אסרי רבנן לטלטולי לא מן הים לתוכו ולא מתוכו לים מאי טעמא רשות היחיד גמורה היא

יתר מבית סאתים דאסור לטלטולי בכוליה שרו רבנן לטלטולי מתוכו לים ומן הים לתוכו מאי טעמא דלמא אמרי רשות היחיד גמורה היא ואתי לטלטולי בכוליה

ומאי שנא תוכו שכיח מתוכו לים ומן הים לתוכו לא שכיח:

ההוא ינוקא דאשתפיך חמימיה אמר להו רבה נייתו ליה חמימי מגו ביתאי אמר ליה אביי והא לא ערבינן

אמר ליה נסמוך אשיתוף אמר ליה הא לא שתפינן נימרו ליה לגוי ליתי ליה

אמר אביי בעי לאותביה למר ולא שבקן רב יוסף דאמר רב [יוסף אמר רב] כהנא כי הוינן בי רב יהודה הוה אמר לן בדאורייתא מותבינן תיובתא והדר עבדינן מעשה בדרבנן עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא

לבתר הכי אמר ליה מאי בעית לאותביה למר אמר [ליה דתניא] הזאה שבות ואמירה לגוי שבות

Scroll To Top