Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״ו באב תש״פ | 16 אוגוסט 2020

עירובין ז

במבוי עקום בנהרדע פסקו כפי החומרה של רב שקובע שזה מבוי מפולש והחומרה של שמואל שצריך דלת מכאן ולחי או קורה מכאן. האם אפשר ללכת כפי החומרה של שתי דעות שונות?  הרי בעניין בית שמאי ובית הלל נאמר שאי אפשר ללכת כפי החומרות של שניהם!? הגמרא מביאה שני תירוצים. גם שואלים בכלל על הברייתא של בית שמאי ובית הלל – אם פוסקים הלכה כבית הלל, איך אפשר לעשות כבית שמאי אם רוצים? רב יוסף הביא שתי הלכות – בעניין קביעת מבוי כמפולש או לא-  בשם רב יהודה  – אחד בשם רב והשני לא בשם אף אחד. הגמרא מנסה לברר האם השני (כשמבוי פתוח לרחבה והרחבה פרוצה לרשות הרבים) – האם נאמר על ידי רב או שמואל?

ורבי יהושע היא דלא משגח בבת קול

ואיבעית אימא הכי קאמר כל היכא דמשכחת תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי כעין מחלוקת בית שמאי ובית הלל לא ליעבד כי קוליה דמר וכי קוליה דמר ולא כחומריה דמר וכי חומריה דמר אלא או כי קוליה דמר וכחומריה עביד או כקוליה דמר וכחומריה עביד

מכל מקום קשיא

אמר רב נחמן בר יצחק כוליה כרב עבדוה דאמר רב הונא אמר רב הלכה ואין מורין כן

ולרב אדא בר אהבה אמר רב דאמר הלכה ומורין כן מאי איכא למימר

אמר רב שיזבי כי לא עבדינן כחומרי דבי תרי היכא דסתרי אהדדי

כגון שדרה וגולגולת דתנן השדרה והגולגולת שחסרו וכמה חסרון בשדרה בית שמאי אומרים שתי חוליות ובית הלל אומרים חוליא אחת ובגולגולת בית שמאי אומרים כמלא מקדח ובית הלל אומרים כדי שינטל מן החי וימות

ואמר רב יהודה אמר שמואל וכן לענין טריפה

אבל היכא דלא סתרי אהדדי עבדינן

והיכא דסתרי אהדדי לא עבדינן מתיב רב משרשיא מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט ונהג בו שני עישורין אחד כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל

רבי עקיבא גמריה איסתפיק ליה ולא ידע אי בית הלל בחד בשבט אמור אי בחמיסר בשבט אמור ועבד הכא לחומרא והכא לחומרא:

יתיב רב יוסף קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר אמר רב יהודה אמר רב מחלוקת בסרטיא מכאן וסרטיא מכאן ופלטיא מכאן ופלטיא מכאן

אבל סרטיא מכאן ובקעה מכאן או בקעה מכאן ובקעה מכאן עושה צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן

השתא סרטיא מכאן ובקעה מכאן עושה לו צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן בקעה מכאן ובקעה מכאן מיבעיא

הכי קאמר סרטיא מכאן ובקעה מכאן נעשה כבקעה מכאן ובקעה מכאן

ומסיים בה משמיה דרב יהודה אם היה מבוי כלה לרחבה אין צריך כלום

אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרב יהודה דשמואל היא

דאי דרב קשיא דרב אדרב בתרתי דאמר רב ירמיה בר אבא אמר רב מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו חצר מותרת ומבוי אסור ואמאי ליהוי כמבוי שכלה לרחבה

אמר ליה אנא לא ידענא עובדא הוה בדורא דרעותא מבוי שכלה לרחבה הוה ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה ולא מידי ואי קשיא משמיה דרב תיהוי משמיה דשמואל ולא קשיא מידי

השתא דאמר ליה רב ששת לרב שמואל בר אבא ואמרי ליה לרב יוסף בר אבא אסברא לך כאן שעירבו כאן שלא עירבו

דרב אדרב נמי לא קשיא כאן שעירבו בני חצר עם בני מבוי כאן שלא עירבו

להעמיק בדף

דף משלהן שכנים

שכנים ועניינים – דף משלהן 29

מה עושים עם השכן שלא מוכן לשלם ועד בית? חמוטל ושירה מנסות לפשר בין שכנים ולערב חצרות

המדריך למסכת עירובין

המדריך למסכת עירובין – דף משלהן 28

איך נראה הבית שלך? מהם גבולות הגזרה שלו? שירה וחמוטל מתחילות את עירובין בלי לפחד. שירה מירוויס מרילי וחמוטל שובל מתוך סיום מסכת שבת של הדרן בשידור חי.

עירובין

הקדמה למסכת עירובין – מאת יעל לדרר שחק

🙋🏻‍♀️ כאחת שעדיין רק מתחילה בדף יומי מבחינתה, ואף עדיין לומדת בכלל מה זה גמרא; כאחת שארון הספרים שלה לא מצויד בגמרות או במ"ד כרכים של אנציקלופדיה תלמודית; כאחת שלא מחזיקה לצידה (עדיין) מתמיד בדף היומי (חוץ מאבי היקר שמשנן איתי את הארמית שהוא זוכר כילד יתום מגיל 9, לפני שקפץ מהחלון של "ישיבת "תפארת…

עירובין ז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין ז

ורבי יהושע היא דלא משגח בבת קול

ואיבעית אימא הכי קאמר כל היכא דמשכחת תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי כעין מחלוקת בית שמאי ובית הלל לא ליעבד כי קוליה דמר וכי קוליה דמר ולא כחומריה דמר וכי חומריה דמר אלא או כי קוליה דמר וכחומריה עביד או כקוליה דמר וכחומריה עביד

מכל מקום קשיא

אמר רב נחמן בר יצחק כוליה כרב עבדוה דאמר רב הונא אמר רב הלכה ואין מורין כן

ולרב אדא בר אהבה אמר רב דאמר הלכה ומורין כן מאי איכא למימר

אמר רב שיזבי כי לא עבדינן כחומרי דבי תרי היכא דסתרי אהדדי

כגון שדרה וגולגולת דתנן השדרה והגולגולת שחסרו וכמה חסרון בשדרה בית שמאי אומרים שתי חוליות ובית הלל אומרים חוליא אחת ובגולגולת בית שמאי אומרים כמלא מקדח ובית הלל אומרים כדי שינטל מן החי וימות

ואמר רב יהודה אמר שמואל וכן לענין טריפה

אבל היכא דלא סתרי אהדדי עבדינן

והיכא דסתרי אהדדי לא עבדינן מתיב רב משרשיא מעשה ברבי עקיבא שליקט אתרוג באחד בשבט ונהג בו שני עישורין אחד כדברי בית שמאי ואחד כדברי בית הלל

רבי עקיבא גמריה איסתפיק ליה ולא ידע אי בית הלל בחד בשבט אמור אי בחמיסר בשבט אמור ועבד הכא לחומרא והכא לחומרא:

יתיב רב יוסף קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר אמר רב יהודה אמר רב מחלוקת בסרטיא מכאן וסרטיא מכאן ופלטיא מכאן ופלטיא מכאן

אבל סרטיא מכאן ובקעה מכאן או בקעה מכאן ובקעה מכאן עושה צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן

השתא סרטיא מכאן ובקעה מכאן עושה לו צורת הפתח מכאן ולחי וקורה מכאן בקעה מכאן ובקעה מכאן מיבעיא

הכי קאמר סרטיא מכאן ובקעה מכאן נעשה כבקעה מכאן ובקעה מכאן

ומסיים בה משמיה דרב יהודה אם היה מבוי כלה לרחבה אין צריך כלום

אמר ליה אביי לרב יוסף הא דרב יהודה דשמואל היא

דאי דרב קשיא דרב אדרב בתרתי דאמר רב ירמיה בר אבא אמר רב מבוי שנפרץ במלואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו חצר מותרת ומבוי אסור ואמאי ליהוי כמבוי שכלה לרחבה

אמר ליה אנא לא ידענא עובדא הוה בדורא דרעותא מבוי שכלה לרחבה הוה ואתא לקמיה דרב יהודה ולא אצרכיה ולא מידי ואי קשיא משמיה דרב תיהוי משמיה דשמואל ולא קשיא מידי

השתא דאמר ליה רב ששת לרב שמואל בר אבא ואמרי ליה לרב יוסף בר אבא אסברא לך כאן שעירבו כאן שלא עירבו

דרב אדרב נמי לא קשיא כאן שעירבו בני חצר עם בני מבוי כאן שלא עירבו

Scroll To Top