הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
עירובין ע
השיעורים השבוע מוקדשים על ידי פרדה כהן לכבוד נכדיה, ויאולט נועה ורמי מאיר ולכבוד סבתא רבה שלהם, פאלה כהן לכבוד יום הולדתה ה88. מזל טוב! השיעור היום מוקדש על ידי גרי זייטלין לזכר נשמת סוזן זייטלין ז”ל, מסורה למשפחתה וליהדות. ועל ידי אורן ורחל סליגר לזכר נשמת רבקה אסתר בת שרה גיטל וישעיה הלוי ז”ל ב10 שנים לפטירתה. היא אהבה ללמוד והשתתפה בהרבה שיעורים. היא היתה מאוד גאה לראות ילדיה לומדים דף יומי אם היא עדיין היתה איתנו.
הגמרא ממשיכה לעבור על המקרים במשנה ולהסביר מה החידוש בכל מקרה. האם צריך לבטל לכל אחד ואחד בחצר או מספיק לבטל לאחד? רבה אמר שאין צריך לבטל לכל אחד. אביי מקשה עליו מברייתא. הגמרא עוברת על הברייתא ומסבירה איך המקרים מסתדרים לאביי ולרבה וגם בכלל מנסה להבין כל משפט בברייתא ומה החידוש שבו. אם מישהו מת בשבת, האם יורש יכול לבטל רשותו בחצר? רב נחמן אמר הוא יכול ושמואל אמר שלא יכול. הגמרא מבאיה קושיות על רב נחמן.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
ליגזר דילמא אתי לבטולי להו קא משמע לן:
ואין נוטלין רשות: למה לי לא צריכא אף על גב דאמרי ליה קני על מנת להקנות
בעא מיניה אביי מרבה חמשה ששרויין בחצר אחת ושכח אחד מהן ולא עירב כשהוא מבטל רשותו צריך לבטל לכל אחד ואחד או לא אמר ליה צריך לבטל לכל אחד ואחד
איתיביה אחד שלא עירב נותן רשותו לאחד שעירב שנים שעירבו נותנין רשותן לאחד שלא עירב ושנים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שעירבו או לאחד שלא עירב
אבל לא אחד שעירב נותן רשותו לאחד שלא עירב ואין שנים שעירבו נותנין רשותן לשנים שלא עירבו ואין שנים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שלא עירבו
קתני מיהת רישא אחד שלא עירב נותן רשותו לאחד שעירב היכי דמי אי דליכא אחרינא בהדיה בהדי מאן עירב
אלא פשיטא דאיכא אחרינא בהדיה וקתני לאחד שעירב
ורבה הכא במאי עסקינן דהוה ומית
אי דהוה ומית אימא סיפא אבל אין אחד שעירב נותן רשותו לאחד שלא עירב ואי דהוה ומית אמאי לא
אלא פשיטא דאיתיה ומדסיפא איתיה רישא נמי איתיה
מידי איריא הא כדאיתא והא כדאיתא
תדע דקתני סיפא דרישא ושנים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שעירבו לשנים אין לאחד לא
ואביי אמר מאי לשנים לאחד משנים אי הכי ליתני לאחד שעירב או לאחד שלא עירב קשיא
אחד שלא עירב נותן רשותו לאחד שעירב לאביי דאיתיה וקא משמע לן דאין צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד לרבה דהוה ומית ולא גזור זימנין דאיתיה
ושנים שעירבו נותנין רשותן לאחד שלא עירב פשיטא מהו דתימא כיון דלא עירב ליקנסיה קא משמע לן
ושנים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שעירבו לרבה תנא סיפא לגלויי רישא לאביי שנים שלא עירבו איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא לגזר דלמא אתי לבטולי להו קא משמע לן
או לאחד שלא עירב למה לי מהו דתימא הני מילי היכא דמקצתן עירבו ומקצתן לא עירבו אבל היכא דכולן לא עירבו ליקנסינהו כדי שלא תשתכח תורת עירוב קא משמע לן
אבל אין אחד שעירב נותן רשותו לאחד שלא עירב לאביי תנא סיפא לגלויי רישא לרבה איידי דתנא רישא תנא נמי סיפא
ואין שנים שעירבו נותנין רשותן לשנים שלא עירבו הא תו למה לי לא צריכא דבטיל ליה חד מינייהו לחבריה מהו דתימא לשתרי ליה קא משמע לן כיון דבעידנא דבטיל לא הוו ליה שריותא בהא חצר לא
ואין שנים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שלא עירבו הא תו למה לי לא צריכא דאמרי קני על מנת להקנות
בעא מיניה רבא מרב נחמן יורש מהו שיבטל רשות
היכא דאי בעי לערובי מאתמול מצי מערב בטולי נמי מצי מבטל אבל האי כיון דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי מערב לא מצי מבטל
או דלמא יורש כרעיה דאבוה הוא
אמר ליה אני אומר מבטל והני דבי שמואל תנו אין מבטל איתיביה זה הכלל כל שמותר למקצת שבת הותר לכל השבת וכל שנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת חוץ ממבטל רשות
כל שהותר למקצת שבת מותר לכל השבת כגון עירב דרך הפתח ונסתם הפתח עירב דרך חלון ונסתם חלון
זה הכלל לאתויי מבוי שניטלו קורותיו או לחייו
כל שנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת כולה כגון שני בתים בשני צידי רשות הרבים והקיפום גוים מחיצה בשבת
זה הכלל לאתויי מאי לאתויי מת גוי בשבת
וקתני חוץ ממבטל רשות איהו אין יורש לא
אימא חוץ מתורת ביטול רשות
איתיביה אחד מבני חצר שמת והניח רשותו לאחד מן השוק מבעוד יום אוסר משחשיכה אינו אוסר
ואחד מן השוק שמת והניח רשותו לאחד מבני חצר מבעוד יום אינו אוסר משחשיכה אוסר
אמאי אוסר ניבטיל מאי אוסר נמי דקתני עד שיבטל
תא שמע ישראל וגר שרויין במגורה אחת ומת גר מבעוד יום
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י סמי גרוף לכבוד שושנה קיטס ג'קסול וחוכמת נשים -
מסכת גיטין מוקדשת ע"י איליין ושאול שרייבר לכבוד כלתם, דניאלה שרייבר, על קבלת התואר השני במדעי הטיפול הזוגי והמשפחתי
להעמיק בדף
כוח דהיתרא עדיף – דף משלהן 38
“גם סבתא שלי ידעה להגיד לא!” מה יותר קל בהלכה? להחמיר או להקל? כוח דהיתרא עדיף! מושג ארמי המופיע השבוע בעירובין עב. מה הוא אומר? ואיך זה קשור לעירובין? דף משלהן- פרק 38 עם שירה מירוויס מרילי וחמוטל שובל חמוטל ושירה
הלכה: מערכת משפטית או תודעתית? – גפ”ת 33
בעזרת ה’ האם היחס שלנו אל ההלכה צריך להיות כאל מערכת חוק משפטית עם כללים וקטגוריות חדות או בעיקר כאל מערכת של תודעה ומהות שבתוכה האדם הדתי חי? הפרק שלנו עוסק בגזירת חכמים לא לאפשר לעשות עירוב חצרות כאשר אדם גר עם גוי בחצר ובפתרונות שבכ”ז נותנת ההלכה למציאות זו. השבוע בגפת נבחן מחלוקת של…
עירובין ע
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
ליגזר דילמא אתי לבטולי להו קא משמע לן:
ואין נוטלין רשות: למה לי לא צריכא אף על גב דאמרי ליה קני על מנת להקנות
בעא מיניה אביי מרבה חמשה ששרויין בחצר אחת ושכח אחד מהן ולא עירב כשהוא מבטל רשותו צריך לבטל לכל אחד ואחד או לא אמר ליה צריך לבטל לכל אחד ואחד
איתיביה אחד שלא עירב נותן רשותו לאחד שעירב שנים שעירבו נותנין רשותן לאחד שלא עירב ושנים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שעירבו או לאחד שלא עירב
אבל לא אחד שעירב נותן רשותו לאחד שלא עירב ואין שנים שעירבו נותנין רשותן לשנים שלא עירבו ואין שנים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שלא עירבו
קתני מיהת רישא אחד שלא עירב נותן רשותו לאחד שעירב היכי דמי אי דליכא אחרינא בהדיה בהדי מאן עירב
אלא פשיטא דאיכא אחרינא בהדיה וקתני לאחד שעירב
ורבה הכא במאי עסקינן דהוה ומית
אי דהוה ומית אימא סיפא אבל אין אחד שעירב נותן רשותו לאחד שלא עירב ואי דהוה ומית אמאי לא
אלא פשיטא דאיתיה ומדסיפא איתיה רישא נמי איתיה
מידי איריא הא כדאיתא והא כדאיתא
תדע דקתני סיפא דרישא ושנים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שעירבו לשנים אין לאחד לא
ואביי אמר מאי לשנים לאחד משנים אי הכי ליתני לאחד שעירב או לאחד שלא עירב קשיא
אחד שלא עירב נותן רשותו לאחד שעירב לאביי דאיתיה וקא משמע לן דאין צריך לבטל רשות לכל אחד ואחד לרבה דהוה ומית ולא גזור זימנין דאיתיה
ושנים שעירבו נותנין רשותן לאחד שלא עירב פשיטא מהו דתימא כיון דלא עירב ליקנסיה קא משמע לן
ושנים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שעירבו לרבה תנא סיפא לגלויי רישא לאביי שנים שלא עירבו איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא לגזר דלמא אתי לבטולי להו קא משמע לן
או לאחד שלא עירב למה לי מהו דתימא הני מילי היכא דמקצתן עירבו ומקצתן לא עירבו אבל היכא דכולן לא עירבו ליקנסינהו כדי שלא תשתכח תורת עירוב קא משמע לן
אבל אין אחד שעירב נותן רשותו לאחד שלא עירב לאביי תנא סיפא לגלויי רישא לרבה איידי דתנא רישא תנא נמי סיפא
ואין שנים שעירבו נותנין רשותן לשנים שלא עירבו הא תו למה לי לא צריכא דבטיל ליה חד מינייהו לחבריה מהו דתימא לשתרי ליה קא משמע לן כיון דבעידנא דבטיל לא הוו ליה שריותא בהא חצר לא
ואין שנים שלא עירבו נותנין רשותן לשנים שלא עירבו הא תו למה לי לא צריכא דאמרי קני על מנת להקנות
בעא מיניה רבא מרב נחמן יורש מהו שיבטל רשות
היכא דאי בעי לערובי מאתמול מצי מערב בטולי נמי מצי מבטל אבל האי כיון דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי מערב לא מצי מבטל
או דלמא יורש כרעיה דאבוה הוא
אמר ליה אני אומר מבטל והני דבי שמואל תנו אין מבטל איתיביה זה הכלל כל שמותר למקצת שבת הותר לכל השבת וכל שנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת חוץ ממבטל רשות
כל שהותר למקצת שבת מותר לכל השבת כגון עירב דרך הפתח ונסתם הפתח עירב דרך חלון ונסתם חלון
זה הכלל לאתויי מבוי שניטלו קורותיו או לחייו
כל שנאסר למקצת שבת נאסר לכל השבת כולה כגון שני בתים בשני צידי רשות הרבים והקיפום גוים מחיצה בשבת
זה הכלל לאתויי מאי לאתויי מת גוי בשבת
וקתני חוץ ממבטל רשות איהו אין יורש לא
אימא חוץ מתורת ביטול רשות
איתיביה אחד מבני חצר שמת והניח רשותו לאחד מן השוק מבעוד יום אוסר משחשיכה אינו אוסר
ואחד מן השוק שמת והניח רשותו לאחד מבני חצר מבעוד יום אינו אוסר משחשיכה אוסר
אמאי אוסר ניבטיל מאי אוסר נמי דקתני עד שיבטל
תא שמע ישראל וגר שרויין במגורה אחת ומת גר מבעוד יום
