Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

א׳ במרחשון תשפ״א | 19 אוקטובר 2020

עירובין עא

השיעורים החודש מוקדשים על ידי תמרה כץ לעילוי נשמת סבא וסבתא שלה, שרה בת חיה וצבי הירש ומאיר לייב בן אסר והרב יהושע זליג ז"ל.

הגמרא מביאה עוד קושי על רב נחמן ושיטתו שיורש מבטל רשות. הגמרא מביאה שני תירוצים. עולא ואביי חולקים בהבנת מחלוקת בית שמאי ובית הלל האם אפשר לבטל רשות בשבת. לפי אביי, איך כל אחד מבין את המנגנון של ביטול רשות ועל פי זה קובע אם אפשר או אסור לעשות בשבת? אם בעה"ב היה לו שותפות בנפרד עם אנשים בחצרות הסמוכים, האם צריך עירוב או לא? יש שלוש שיטות בנושא. האם תלוי אם היה לו שותפות עם כל חצר באותו מאכל? האם הדבר שיש לו בשותפות עם כולם חייב להיות בכלי אחד? רבה ורב יוסף חולקים על איך להבין את המחלוקות בין התנאים.

אף על פי שהחזיק ישראל אחר בנכסיו אוסר משחשיכה אף על פי שלא החזיק ישראל אחר אינו אוסר

הא גופא קשיא אמרת מבעוד יום אף על פי שהחזיק ולא מיבעיא כי לא החזיק אדרבה כי לא החזיק לא אסר

אמר רב פפא אימא אף על פי שלא החזיק והא אף על פי שהחזיק קתני

הכי קאמר אף על פי שלא החזיק מבעוד יום אלא משחשיכה כיון דהוה ליה להחזיק מבעוד יום אוסר משחשיכה אף על פי שלא החזיק ישראל אחר אינו אוסר

אף על פי שלא החזיק ישראל אחר ולא מיבעיא כי החזיק אדרבה כי החזיק אסר

אמר רב פפא אימא אף על פי שהחזיק והא אף על פי שלא החזיק קתני הכי קאמר אף על פי שהחזיק משחשיכה כיון דלא הוה ליה להחזיק מבעוד יום אינו אוסר

קתני מיהת רישא אוסר אמאי אוסר ניבטל

מאי אוסר דקתני עד שיבטל

רבי יוחנן אמר מתניתין מני בית שמאי היא דאמרי אין ביטול רשות בשבת דתנן מאימתי נותנין רשות בית שמאי אומרים מבעוד יום ובית הלל אומרים משתחשך

אמר עולא מאי טעמא דבית הלל נעשה כאומר כלך אצל יפות

אמר אביי מת גוי בשבת מאי כלך אצל יפות איכא

אלא הכא בהא קמיפלגי בית שמאי סברי ביטול רשות מיקנא רשותא הוא ומיקנא רשותא בשבת אסור ובית הלל סברי אסתלוקי רשותא בעלמא הוא ואסתלוקי רשותא בשבת שפיר דמי:

מתני׳ בעל הבית שהיה שותף לשכניו לזה ביין ולזה ביין אינן צריכין לערב

לזה ביין ולזה בשמן צריכין לערב רבי שמעון אומר אחד זה ואחד זה אינן צריכין לערב:

גמ׳ אמר רב ובכלי אחד אמר רבא דיקא נמי דקתני לזה ביין ולזה בשמן צריכין לערב אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד וסיפא בשני כלים שפיר אלא אי אמרת רישא בשני כלים וסיפא בשני כלים מה לי יין ויין מה לי יין ושמן

אמר ליה אביי יין ויין ראוי לערב יין ושמן אין ראוי לערב:

רבי שמעון אומר אחד זה ואחד זה אין צריכין לערב: ואפילו לזה ביין ולזה בשמן אמר רבה הכא במאי עסקינן בחצר שבין שני מבואות ורבי שמעון לטעמיה

דתנן אמר רבי שמעון למה הדבר דומה לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים עירבו שתים החיצונות עם האמצעית היא מותרת עמהן והן מותרות עמה ושתים החיצונות אסורות זו עם זו

אמר ליה אביי מי דמי התם קתני שתים החיצונות אסורות הכא קתני אין צריכין לערב כלל

מאי אין צריכין לערב שכנים בהדי בעל הבית אבל שכנים בהדי הדדי צריכין לערב

ורב יוסף אמר רבי שמעון ורבנן בפלוגתא דרבי יוחנן בן נורי ורבנן קא מיפלגי דתנן שמן שצף על גבי יין ונגע טבול יום בשמן לא פסל אלא שמן בלבד ורבי יוחנן בן נורי אומר שניהן חיבורין זה לזה

רבנן כרבנן ורבי שמעון כרבי יוחנן בן נורי

תניא רבי אליעזר בן תדאי אומר אחד זה ואחד זה צריכין לערב ואפילו לזה ביין ולזה ביין

אמר רבה זה בא בלגינו ושפך וזה בא בלגינו ושפך כולי עלמא לא פליגי דהוי עירוב

כי פליגי כגון שלקחו חבית של יין בשותפות רבי אליעזר בן תדאי סבר אין ברירה ורבנן סברי יש ברירה

רב יוסף אמר רבי אליעזר בן תדאי ורבנן בסומכין על שיתוף במקום עירוב קמיפלגי

דמר סבר אין סומכין ומר סבר סומכין

אמר רב יוסף מנא אמינא לה דאמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי מאיר ואמר רב ברונא אמר רב הלכה כרבי אליעזר בן תדאי מאי טעמא לאו משום דחד טעמא הוא

אמר ליה אביי ואי חד טעמא תרתי הילכתא למה לי הא קא משמע לן דלא עבדינן כתרי חומרי בעירובין

מאי רבי מאיר ומאי רבנן דתניא מערבין בחצירות בפת ואם רצו לערב ביין אין מערבין משתתפין במבוי ביין ואם רצו להשתתף בפת משתתפין

מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי שלא לשכח תורת עירוב מן התינוקות שיאמרו אבותינו לא עירבו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים או מערבין או משתתפין

פליגי בה רבי נחומי ורבה חד אמר בפת דכולי עלמא לא פליגי דבחדא סגי כי פליגי ביין

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

הלכה, מנהגים והאמת בפרטים הקטנים – גפת 34

לפעמים נדמה לנו שפסיקת הלכה היא דבר פשוט שדורש לימוד מועט. בסוגיה לפנינו תוספות מראה לנו בעוצמה איך גם הלכה הנראית חסרת משמעות מלבד משמעות חינוכית יש לה השלכות מרחיקות לכת באזורים אחרים. הקשיבו לשיעור וראו תלמידי חכמים בפעולה – בעלי התוספות ומתוך לימוד זה נוכל לראות שוב את עוצמתה של ההלכה והתורה והחשיבות שיש ללימוד…

דף משלהן 38

כוח דהיתרא עדיף – דף משלהן 38

"גם סבתא שלי ידעה להגיד לא!" מה יותר קל בהלכה? להחמיר או להקל? כוח דהיתרא עדיף! מושג ארמי המופיע השבוע בעירובין עב. מה הוא אומר? ואיך זה קשור לעירובין? דף משלהן- פרק 38 עם שירה מירוויס מרילי וחמוטל שובל חמוטל ושירה

עירובין עא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין עא

אף על פי שהחזיק ישראל אחר בנכסיו אוסר משחשיכה אף על פי שלא החזיק ישראל אחר אינו אוסר

הא גופא קשיא אמרת מבעוד יום אף על פי שהחזיק ולא מיבעיא כי לא החזיק אדרבה כי לא החזיק לא אסר

אמר רב פפא אימא אף על פי שלא החזיק והא אף על פי שהחזיק קתני

הכי קאמר אף על פי שלא החזיק מבעוד יום אלא משחשיכה כיון דהוה ליה להחזיק מבעוד יום אוסר משחשיכה אף על פי שלא החזיק ישראל אחר אינו אוסר

אף על פי שלא החזיק ישראל אחר ולא מיבעיא כי החזיק אדרבה כי החזיק אסר

אמר רב פפא אימא אף על פי שהחזיק והא אף על פי שלא החזיק קתני הכי קאמר אף על פי שהחזיק משחשיכה כיון דלא הוה ליה להחזיק מבעוד יום אינו אוסר

קתני מיהת רישא אוסר אמאי אוסר ניבטל

מאי אוסר דקתני עד שיבטל

רבי יוחנן אמר מתניתין מני בית שמאי היא דאמרי אין ביטול רשות בשבת דתנן מאימתי נותנין רשות בית שמאי אומרים מבעוד יום ובית הלל אומרים משתחשך

אמר עולא מאי טעמא דבית הלל נעשה כאומר כלך אצל יפות

אמר אביי מת גוי בשבת מאי כלך אצל יפות איכא

אלא הכא בהא קמיפלגי בית שמאי סברי ביטול רשות מיקנא רשותא הוא ומיקנא רשותא בשבת אסור ובית הלל סברי אסתלוקי רשותא בעלמא הוא ואסתלוקי רשותא בשבת שפיר דמי:

מתני׳ בעל הבית שהיה שותף לשכניו לזה ביין ולזה ביין אינן צריכין לערב

לזה ביין ולזה בשמן צריכין לערב רבי שמעון אומר אחד זה ואחד זה אינן צריכין לערב:

גמ׳ אמר רב ובכלי אחד אמר רבא דיקא נמי דקתני לזה ביין ולזה בשמן צריכין לערב אי אמרת בשלמא רישא בכלי אחד וסיפא בשני כלים שפיר אלא אי אמרת רישא בשני כלים וסיפא בשני כלים מה לי יין ויין מה לי יין ושמן

אמר ליה אביי יין ויין ראוי לערב יין ושמן אין ראוי לערב:

רבי שמעון אומר אחד זה ואחד זה אין צריכין לערב: ואפילו לזה ביין ולזה בשמן אמר רבה הכא במאי עסקינן בחצר שבין שני מבואות ורבי שמעון לטעמיה

דתנן אמר רבי שמעון למה הדבר דומה לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים עירבו שתים החיצונות עם האמצעית היא מותרת עמהן והן מותרות עמה ושתים החיצונות אסורות זו עם זו

אמר ליה אביי מי דמי התם קתני שתים החיצונות אסורות הכא קתני אין צריכין לערב כלל

מאי אין צריכין לערב שכנים בהדי בעל הבית אבל שכנים בהדי הדדי צריכין לערב

ורב יוסף אמר רבי שמעון ורבנן בפלוגתא דרבי יוחנן בן נורי ורבנן קא מיפלגי דתנן שמן שצף על גבי יין ונגע טבול יום בשמן לא פסל אלא שמן בלבד ורבי יוחנן בן נורי אומר שניהן חיבורין זה לזה

רבנן כרבנן ורבי שמעון כרבי יוחנן בן נורי

תניא רבי אליעזר בן תדאי אומר אחד זה ואחד זה צריכין לערב ואפילו לזה ביין ולזה ביין

אמר רבה זה בא בלגינו ושפך וזה בא בלגינו ושפך כולי עלמא לא פליגי דהוי עירוב

כי פליגי כגון שלקחו חבית של יין בשותפות רבי אליעזר בן תדאי סבר אין ברירה ורבנן סברי יש ברירה

רב יוסף אמר רבי אליעזר בן תדאי ורבנן בסומכין על שיתוף במקום עירוב קמיפלגי

דמר סבר אין סומכין ומר סבר סומכין

אמר רב יוסף מנא אמינא לה דאמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי מאיר ואמר רב ברונא אמר רב הלכה כרבי אליעזר בן תדאי מאי טעמא לאו משום דחד טעמא הוא

אמר ליה אביי ואי חד טעמא תרתי הילכתא למה לי הא קא משמע לן דלא עבדינן כתרי חומרי בעירובין

מאי רבי מאיר ומאי רבנן דתניא מערבין בחצירות בפת ואם רצו לערב ביין אין מערבין משתתפין במבוי ביין ואם רצו להשתתף בפת משתתפין

מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי שלא לשכח תורת עירוב מן התינוקות שיאמרו אבותינו לא עירבו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים או מערבין או משתתפין

פליגי בה רבי נחומי ורבה חד אמר בפת דכולי עלמא לא פליגי דבחדא סגי כי פליגי ביין

Scroll To Top