Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ב׳ במרחשון תשפ״א | 20 אוקטובר 2020

עירובין עב

הדף היום מוקדש לרפואת הרב יונתן זקס, הרב יעקב צבי בן ליבה. השיעור גם מוקדש ע"י ד"ר רובין זיגר ופרופסור יונתן בן עזרא לכבוד חתונת ביתם נחמה. "נחמה, אינך יכולה לתאר כמה נחת את משרה לאביך כשאת שולחת דף גמרא שאת לומדת ואומרת 'אבא, אני זוכרת שלמדנו יחד את הסוגיה!'"

יש מחלוקת איך להבין מחלוקת ר' מאיר וחכמים בעניין האם אפשר לעשות או עירוב חצרות או שיתוף מבואות להתיר טלטול גם בין החצרות וגם בין החרות למבוי. האם הם חולקים במקרה שעשו שיתוף עם יין או האם חולקים במקרה שעשו עם פת? האם פוסקים כר' מאיר? המשנה מבאיה מקרה של חמשה שגרים בחדר גדול אחד שמחולק במחיצות – האם צריכים לערב כל אחד ואחד או אפשר לערב עם שאר הבתים בחצר כולם ביחד – כאחד? בית שמאי ובית הלל חולקים. הגמרא מביאה בהתחלה ארבע אפשרויות להבין באיזה מקרה הם חולקים – איזה סוג מחיצות. אחר כך הגמרא מביאה גישה אחרת למחלוקת שמדובר במיקום העירוב או בחדר הגדול הזה או אם שמים בתוך בית אחר בחצר. לפי זה יש עוד שתי הבנות להבין באיזה מקרה הם חולקים. אם יש משפחה שכולם גרים בבתים נפרדים בחצר, האם חייבים לערב. במה זה תלוי? אם מישהו/י גר/ה בשטח של הבית של מישהו אחר, באיזה מקרים חייבים לערב? זה אולי תלוי בסוג המקום שגרים בו.

וחד אמר ביין דכולי עלמא לא פליגי דבעינן תרתי כי פליגי בפת

מיתיבי וחכמים אומרים או מערבין או משתתפין מאי לאו או מערבין בחצר בפת או משתתפין במבוי ביין

אמר רב גידל אמר רב הכי קאמר או מערבין בחצר בפת ומותרין כאן וכאן או משתתפין במבוי בפת ומותרין כאן וכאן

אמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי מאיר ורב הונא אמר מנהג כרבי מאיר ורבי יוחנן אמר נהגו העם כרבי מאיר:

מתני׳ חמשה חבורות ששבתו בטרקלין אחד בית שמאי אומרים עירוב לכל חבורה וחבורה ובית הלל אומרים עירוב אחד לכולן

ומודים בזמן שמקצתן שרויין בחדרים או בעליות שהן צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה:

גמ׳ אמר רב נחמן מחלוקת במסיפס אבל במחיצה עשרה דברי הכל עירוב לכל חבורה וחבורה איכא דאמרי אמר רב נחמן אף במסיפס מחלוקת

פליגי בה רבי חייא ורבי שמעון ברבי חד אמר מחלוקת במחיצות המגיעות לתקרה אבל מחיצות שאין מגיעות לתקרה דברי הכל עירוב אחד לכולן וחד אמר מחלוקת במחיצות שאין מגיעות לתקרה אבל מחיצות המגיעות לתקרה דברי הכל צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה

מיתיבי אמר רבי יהודה הסבר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מחיצות המגיעות לתקרה שצריכין עירוב לכל חבורה וחבורה על מה נחלקו על מחיצות שאין מגיעות לתקרה שבית שמאי אומרים עירוב לכל חבורה וחבורה ובית הלל אומרים עירוב אחד לכולן

למאן דאמר במחיצות המגיעות לתקרה מחלוקת תיובתא ולמאן דאמר במחיצות שאין מגיעות לתקרה מחלוקת סייעתא להך לישנא דאמר רב נחמן מחלוקת במסיפס תיובתא

להך לישנא דאמר רב נחמן אף במסיפס מחלוקת לימא תהוי תיובתא

אמר לך רב נחמן פליגי במחיצה והוא הדין במסיפס והאי דקא מיפלגי במחיצה להודיעך כחן דבית הלל

וליפלגי במסיפס להודיעך כחן דבית שמאי כח דהיתרא עדיף

אמר רב נחמן אמר רב הלכה כרבי יהודה הסבר

אמר רב נחמן בר יצחק מתניתין נמי דיקא דקתני ומודים בזמן שמקצתן שרויין בחדרים ובעליות שצריכין עירוב לכל חבורה וחבורה מאי חדרים ומאי עליות אילימא חדרים חדרים ממש ועליות עליות ממש פשיטא אלא לאו כעין חדרים כעין עליות ומאי ניהו מחיצות המגיעות לתקרה שמע מינה

תנא במה דברים אמורים כשמוליכין את עירובן למקום אחר אבל אם היה עירובן בא אצלן דברי הכל עירוב אחד לכולן

כמאן אזלא הא דתניא חמשה שגבו את עירובן כשמוליכין את עירובן למקום אחר עירוב אחד לכולן כמאן כבית הלל

ואיכא דאמרי במה דברים אמורים כשהיה עירוב בא אצלן אבל אם היו מוליכין את עירובן למקום אחר דברי הכל צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה

כמאן אזלא הא דתניא חמשה שגבו את עירובן כשמוליכין את עירובן למקום אחר עירוב אחד לכולן כמאן דלא כחד:

מתני׳ האחין שהיו אוכלין על שלחן אביהם וישנים בבתיהם צריכין עירוב לכל אחד ואחד לפיכך אם שכח אחד מהם ולא עירב מבטל את רשותו

אימתי בזמן שמוליכין עירובן במקום אחר אבל אם היה עירוב בא אצלן או שאין עמהן דיורין בחצר אינן צריכין לערב:

גמ׳ שמע מינה מקום לינה גורם אמר רב יהודה אמר רב במקבלי פרס שנו

תנו רבנן מי שיש לו בית שער אכסדרה ומרפסת בחצר חבירו הרי זה אין אוסר עליו (את) בית התבן (ואת) בית הבקר בית העצים ובית האוצרות הרי זה אוסר עליו רבי יהודה אומר אינו אוסר אלא מקום דירה בלבד

אמר רבי יהודה מעשה בבן נפחא שהיו לו חמש חצרות באושא ובא מעשה לפני חכמים ואמרו אינו אוסר אלא בית דירה בלבד

בית דירה סלקא דעתך אלא אימא מקום דירה

מאי מקום דירה רב אמר

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

הלכה, מנהגים והאמת בפרטים הקטנים – גפת 34

לפעמים נדמה לנו שפסיקת הלכה היא דבר פשוט שדורש לימוד מועט. בסוגיה לפנינו תוספות מראה לנו בעוצמה איך גם הלכה הנראית חסרת משמעות מלבד משמעות חינוכית יש לה השלכות מרחיקות לכת באזורים אחרים. הקשיבו לשיעור וראו תלמידי חכמים בפעולה – בעלי התוספות ומתוך לימוד זה נוכל לראות שוב את עוצמתה של ההלכה והתורה והחשיבות שיש ללימוד…

תניה רגב

מדין עירוב לנשים האומרות קדיש בבית הכנסת: עירובין ע"ב.

מה הקשר בין חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד, וההיתר (או האיסור) על נשים לומר קדיש בבית הכנסת? הסוגיה בעירובין ע"ב היא הזדמנות מצוינת להציץ למעבדה בה מתחוללת פסיקת ההלכה – להגדרת העיקרון העומד בבסיס הדיון התלמודי, ולמסע שעיקרון זה עובר עד שהוא מגיע לעניינים שחכמי המשנה והתלמוד לא שיערום, או לכל הפחות לא מצאו לנכון…

דף משלהן 38

כוח דהיתרא עדיף – דף משלהן 38

"גם סבתא שלי ידעה להגיד לא!" מה יותר קל בהלכה? להחמיר או להקל? כוח דהיתרא עדיף! מושג ארמי המופיע השבוע בעירובין עב. מה הוא אומר? ואיך זה קשור לעירובין? דף משלהן- פרק 38 עם שירה מירוויס מרילי וחמוטל שובל חמוטל ושירה

עירובין עב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין עב

וחד אמר ביין דכולי עלמא לא פליגי דבעינן תרתי כי פליגי בפת

מיתיבי וחכמים אומרים או מערבין או משתתפין מאי לאו או מערבין בחצר בפת או משתתפין במבוי ביין

אמר רב גידל אמר רב הכי קאמר או מערבין בחצר בפת ומותרין כאן וכאן או משתתפין במבוי בפת ומותרין כאן וכאן

אמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי מאיר ורב הונא אמר מנהג כרבי מאיר ורבי יוחנן אמר נהגו העם כרבי מאיר:

מתני׳ חמשה חבורות ששבתו בטרקלין אחד בית שמאי אומרים עירוב לכל חבורה וחבורה ובית הלל אומרים עירוב אחד לכולן

ומודים בזמן שמקצתן שרויין בחדרים או בעליות שהן צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה:

גמ׳ אמר רב נחמן מחלוקת במסיפס אבל במחיצה עשרה דברי הכל עירוב לכל חבורה וחבורה איכא דאמרי אמר רב נחמן אף במסיפס מחלוקת

פליגי בה רבי חייא ורבי שמעון ברבי חד אמר מחלוקת במחיצות המגיעות לתקרה אבל מחיצות שאין מגיעות לתקרה דברי הכל עירוב אחד לכולן וחד אמר מחלוקת במחיצות שאין מגיעות לתקרה אבל מחיצות המגיעות לתקרה דברי הכל צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה

מיתיבי אמר רבי יהודה הסבר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מחיצות המגיעות לתקרה שצריכין עירוב לכל חבורה וחבורה על מה נחלקו על מחיצות שאין מגיעות לתקרה שבית שמאי אומרים עירוב לכל חבורה וחבורה ובית הלל אומרים עירוב אחד לכולן

למאן דאמר במחיצות המגיעות לתקרה מחלוקת תיובתא ולמאן דאמר במחיצות שאין מגיעות לתקרה מחלוקת סייעתא להך לישנא דאמר רב נחמן מחלוקת במסיפס תיובתא

להך לישנא דאמר רב נחמן אף במסיפס מחלוקת לימא תהוי תיובתא

אמר לך רב נחמן פליגי במחיצה והוא הדין במסיפס והאי דקא מיפלגי במחיצה להודיעך כחן דבית הלל

וליפלגי במסיפס להודיעך כחן דבית שמאי כח דהיתרא עדיף

אמר רב נחמן אמר רב הלכה כרבי יהודה הסבר

אמר רב נחמן בר יצחק מתניתין נמי דיקא דקתני ומודים בזמן שמקצתן שרויין בחדרים ובעליות שצריכין עירוב לכל חבורה וחבורה מאי חדרים ומאי עליות אילימא חדרים חדרים ממש ועליות עליות ממש פשיטא אלא לאו כעין חדרים כעין עליות ומאי ניהו מחיצות המגיעות לתקרה שמע מינה

תנא במה דברים אמורים כשמוליכין את עירובן למקום אחר אבל אם היה עירובן בא אצלן דברי הכל עירוב אחד לכולן

כמאן אזלא הא דתניא חמשה שגבו את עירובן כשמוליכין את עירובן למקום אחר עירוב אחד לכולן כמאן כבית הלל

ואיכא דאמרי במה דברים אמורים כשהיה עירוב בא אצלן אבל אם היו מוליכין את עירובן למקום אחר דברי הכל צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה

כמאן אזלא הא דתניא חמשה שגבו את עירובן כשמוליכין את עירובן למקום אחר עירוב אחד לכולן כמאן דלא כחד:

מתני׳ האחין שהיו אוכלין על שלחן אביהם וישנים בבתיהם צריכין עירוב לכל אחד ואחד לפיכך אם שכח אחד מהם ולא עירב מבטל את רשותו

אימתי בזמן שמוליכין עירובן במקום אחר אבל אם היה עירוב בא אצלן או שאין עמהן דיורין בחצר אינן צריכין לערב:

גמ׳ שמע מינה מקום לינה גורם אמר רב יהודה אמר רב במקבלי פרס שנו

תנו רבנן מי שיש לו בית שער אכסדרה ומרפסת בחצר חבירו הרי זה אין אוסר עליו (את) בית התבן (ואת) בית הבקר בית העצים ובית האוצרות הרי זה אוסר עליו רבי יהודה אומר אינו אוסר אלא מקום דירה בלבד

אמר רבי יהודה מעשה בבן נפחא שהיו לו חמש חצרות באושא ובא מעשה לפני חכמים ואמרו אינו אוסר אלא בית דירה בלבד

בית דירה סלקא דעתך אלא אימא מקום דירה

מאי מקום דירה רב אמר

Scroll To Top