Skip to content

ט״ו במרחשון תשפ״ב | 21.10.21 | הדף היומי: ראש השנה יב

הדף היומי

ד׳ במרחשון תשפ״א | 22 אוקטובר 2020

עירובין עד

השיעור היום מוקדש על ידי יהודית רובינסון לכבוד שרה רובינסון, מורה למשנה ותלמוד במנהטטן דיי סקול. ועל ידי נאוה לוין לכבוד רחל לוי בהערכה רבה לחברותא שלה. "תודה על העזרה להמשיך בדרך לימוד הדף היומי. מזל טוב על יום הולדתך."

כדי להתיר מבוי על ידי לחי או קורה, מה המינימום הנדרש שיהיה במבוי? אם אין את המינימום הזה, הרי זה נחשב כחצר ודורש יותר כדי להתיר (שני לחיים או לחי אחד רחב ארבעה או צורת הפתח). יש שלוש דעות בעניין – רב, שמואל ור' יוחנן. דברי ר' יוחנן תואמים שיטתו בעניין אחר. מקשים על שמואל – ומנסים לברר אם הוא שינה את עמדתו בגלל הקושי. רב מביא מקרה שיש שלוש בתים שבהם שניים פתוחים לשלישי ורק השלישי נפתח למבוי. יש נכרי בצד השני. אי אפשר לערב בין הבתים דרך חלונות – למה? האם זה יהיה אותו דין אם הבית של היהודי והנכרי נפתחים לחצר? למה היינו חושבים להבדיל ביניהם?

עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו ושמואל אמר אפילו בית אחד וחצר אחת ורבי יוחנן אמר אפילו חורבה

אמר ליה אביי לרב יוסף אמר רבי יוחנן אפילו בשביל של כרמים אמר ליה לא אמר רבי יוחנן אלא בחורבה דחזי לדירה אבל שביל של כרמים דלא חזי לדירה לא

אמר רב הונא בר חיננא ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דתנן (אמר רבי שמעון) אחד גגות ואחד קרפיפות ואחד חצרות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית

ואמר רב הלכה כרבי שמעון והוא שלא עירבו אבל עירבו גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר

ושמואל אמר בין עירבו ובין לא עירבו וכן אמר רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון בין עירבו ובין לא עירבו אלמא לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר הכא נמי לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה

יתיב רב ברונא וקאמר להא שמעתא אמר ליה רבי אלעזר בר בי רב אמר שמואל הכי אמר ליה אין אמר ליה אחוי לי אושפיזיה אחוי ליה אתא לקמיה דשמואל אמר ליה אמר מר הכי אמר ליה אין

והא מר הוא דאמר אין לנו בעירובין אלא כלשון משנתינו שהמבוי לחצירות כחצר לבתים אישתיק

קבלה מיניה או לא קבלה מיניה תא שמע דההוא מבואה דהוה דייר ביה איבות בר איהי עבד ליה לחייא ושרא ליה שמואל

אתא רב ענן שדיה אמר מבואה דדיירנא ביה ואתינא משמיה דמר שמואל ניתי רב ענן בר רב נישדייה מן שמע מינה לא קיבלה מיניה

לעולם אימא לך קיבלה מינה והכא חזנא הוא דהוה אכיל נהמא בביתיה ואתי ביית בבי כנישתא

ואיבות בר איהי סבר מקום פיתא גרים ושמואל לטעמיה דאמר מקום לינה גרים:

אמר רב יהודה אמר רב מבוי שצידו אחד גוי וצידו אחד ישראל אין מערבין אותו דרך חלונות להתירו דרך פתחים למבוי

אמר ליה אביי לרב יוסף אמר רב אפילו בחצר אמר ליה אין דאי לא אמר מאי

הוה אמינא טעמא דרב משום דקסבר אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו

ותרתי למה לי צריכא דאי מההיא

להעמיק בדף

דף משלהן 38

כוח דהיתרא עדיף – דף משלהן 38

"גם סבתא שלי ידעה להגיד לא!" מה יותר קל בהלכה? להחמיר או להקל? כוח דהיתרא עדיף! מושג ארמי המופיע השבוע בעירובין עב. מה הוא אומר? ואיך זה קשור לעירובין? דף משלהן- פרק 38 עם שירה מירוויס מרילי וחמוטל שובל חמוטל ושירה

עירובין עד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין עד

עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו ושמואל אמר אפילו בית אחד וחצר אחת ורבי יוחנן אמר אפילו חורבה

אמר ליה אביי לרב יוסף אמר רבי יוחנן אפילו בשביל של כרמים אמר ליה לא אמר רבי יוחנן אלא בחורבה דחזי לדירה אבל שביל של כרמים דלא חזי לדירה לא

אמר רב הונא בר חיננא ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דתנן (אמר רבי שמעון) אחד גגות ואחד קרפיפות ואחד חצרות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית

ואמר רב הלכה כרבי שמעון והוא שלא עירבו אבל עירבו גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר

ושמואל אמר בין עירבו ובין לא עירבו וכן אמר רבי יוחנן הלכה כרבי שמעון בין עירבו ובין לא עירבו אלמא לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר הכא נמי לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני דחצר לחורבה

יתיב רב ברונא וקאמר להא שמעתא אמר ליה רבי אלעזר בר בי רב אמר שמואל הכי אמר ליה אין אמר ליה אחוי לי אושפיזיה אחוי ליה אתא לקמיה דשמואל אמר ליה אמר מר הכי אמר ליה אין

והא מר הוא דאמר אין לנו בעירובין אלא כלשון משנתינו שהמבוי לחצירות כחצר לבתים אישתיק

קבלה מיניה או לא קבלה מיניה תא שמע דההוא מבואה דהוה דייר ביה איבות בר איהי עבד ליה לחייא ושרא ליה שמואל

אתא רב ענן שדיה אמר מבואה דדיירנא ביה ואתינא משמיה דמר שמואל ניתי רב ענן בר רב נישדייה מן שמע מינה לא קיבלה מיניה

לעולם אימא לך קיבלה מינה והכא חזנא הוא דהוה אכיל נהמא בביתיה ואתי ביית בבי כנישתא

ואיבות בר איהי סבר מקום פיתא גרים ושמואל לטעמיה דאמר מקום לינה גרים:

אמר רב יהודה אמר רב מבוי שצידו אחד גוי וצידו אחד ישראל אין מערבין אותו דרך חלונות להתירו דרך פתחים למבוי

אמר ליה אביי לרב יוסף אמר רב אפילו בחצר אמר ליה אין דאי לא אמר מאי

הוה אמינא טעמא דרב משום דקסבר אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצירות פתוחין לתוכו

ותרתי למה לי צריכא דאי מההיא

Scroll To Top