Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ה׳ במרחשון תשפ״א | 23 אוקטובר 2020

עירובין עה

הדף היום מוקדש ע"י שרה ברלוביץ לזכר אביה צבי בן משה ז"ל היום 12 שנים לפטירתו. הוא תמיד הסתובב עם גמרא ביד. וגם מוקדש ע"י הרבה רבקה אינשטיין שור לכבוד אזכרתו הראשונה של סבה דב בן יצחק יעקב הלוי ורייזל ז"ל. "הוא היה נרגש לראות שעקב פטירתו לקחתי על עצמי את לימוד הדף."

המשנה מביאה מקרים שונים של שתי חצירות פנימית וחיצונה – מה אם אחת עירב והשניה לא, או להיפך או כולם עירבו ואחד שכח או הם רק יחידים שגרים בכל חצר, מהי ההלכה בכל המקרים האלו? הגמרא משתמשת במושגים רגל המותרת/אסורה במקומה אוסרת/אינה אוסרת שלא במקומה. במלים אחרות, האם ומתי דריסת רגל אוסרת? מי סובר מה (ר' עקיבא וחכמים)? והאם יש שלוש דעות או רק שניים? רב דימי הביא הבנה בדברי חכמים בשם ר' ינאי והגמרא מביאה על זה הרבה קושיות ובסוף רבין הביא מסורת אחרת בדברי ר' ינאי. הגמרא מביאה ברייתא שבה מוזכרת עוד מחלוקת בין חכמים ור' עקיבא בנושא. רבה בר חנן ואביי מנסים להבין בדיוק על איזה נקודה הם חולקים. המשנה התירה במקרה של יחידים – מה אם יש שלושה – אחד בחצר אחת ושניים בחצר השנייה. מהו הדין?

הוה אמינא דירת גוי שמה דירה קא משמע לן דדירת גוי לא שמה דירה ואי מהכא הוה אמינא לא ידענא בתים כמה קא משמע לן בתים תרין

השתא דאמר רב אפילו חצר טעמא דרב דקא סבר אסור לעשות יחיד במקום גוי

אמר רב יוסף אי הכי היינו דשמענא ליה לרבי טבלא דאמר גוי גוי תרי זימני ולא ידענא מאי אמר:

מתני׳ שתי חצירות זו לפנים מזו עירבה הפנימית ולא עירבה החיצונה הפנימית מותרת והחיצונה אסורה

החיצונה ולא הפנימית שתיהן אסורות עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה

רבי עקיבא אוסר החיצונה שדריסת הרגל אוסרתה וחכמים אומרים אין דריסת הרגל אוסרתה

שכח אחד מן החיצונה ולא עירב הפנימית מותרת והחיצונה אסורה מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות

נתנו עירובן במקום אחד ושכח אחד בין מן הפנימית בין מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות ואם היו של יחידים אינן צריכין לערב:

גמ׳ כי אתא רב דימי אמר רבי ינאי זו דברי רבי עקיבא דאמר אפילו רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה אבל חכמים אומרים כשם שרגל המותרת אינה אוסרת כך רגל האסורה אינה אוסרת

תנן עירבה חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות מני אילימא רבי עקיבא מאי איריא רגל אסורה אפילו רגל מותרת נמי אלא לאו רבנן

לעולם רבי עקיבא ולא זו אף זו קתני

תנן עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה טעמא דעירבה הא לא עירבה שתיהן אסורות

והא האי תנא דאמר רגל המותרת אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת מני הא אילימא רבי עקיבא היא אפילו רגל המותרת נמי אלא לאו רבנן היא ועוד מדסיפא רבי עקיבא רישא לאו רבי עקיבא

כולה רבי עקיבא היא וחסורי מיחסרא והכי קתני עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה במה דברים אמורים שעשתה דקה אבל לא עשתה דקה חיצונה אסורה דברי רבי עקיבא שרבי עקיבא אוסר את החיצונה מפני שדריסת הרגל אוסרת וחכמים אומרים אין דריסת הרגל אוסרת

מתיב רב ביבי בר אביי ואם היו של יחידים אין צריכין לערב הא של רבים צריכין לערב אלמא רגל המותרת במקומה אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת

ועוד מתיב רבינא שכח אחד מן החיצונה ולא עירב הפנימית מותרת וחיצונה אסורה שכח אחד מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות טעמא דשכח הא לא שכח שתיהן מותרות אלמא רגל המותרת אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת

אלא כי אתא רבין אמר רבי ינאי שלש מחלוקות בדבר תנא קמא סבר רגל המותרת אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת רבי עקיבא סבר אפילו רגל המותרת אוסרת ורבנן בתראי סברי כשם שרגל מותרת אינה אוסרת כך רגל האסורה אינה אוסרת:

נתנו עירובן במקום אחד ושכח אחד בין מן הפנימית וכו׳: מאי מקום אחד

(סימן חיצונה עצמה בבית יחידאה רבינא דלא משכח בפנים)

אמר רב יהודה אמר רב חיצונה ומאי קרו לה מקום אחד מקום המיוחד לשתיהן

תניא נמי הכי נתנו עירובן בחיצונה ושכח אחד בין מן החיצונה ובין מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות נתנו עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים בזו פנימית מותרת וחיצונה אסורה

אמר ליה רבה בר חנן לאביי מאי שנא לרבנן דאמרי פנימית מותרת משום דאחדא דשא ומשתמשא לרבי עקיבא נמי תיחד דשא ותשמש אמר ליה עירוב מרגילה

לרבנן נמי עירוב מרגילה דאמרה לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי

לרבי עקיבא נמי תימא לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי דאמרה לה מבטלינן לך רשותי ורבנן אין ביטול רשות מחצר לחצר

לימא שמואל ורבי יוחנן בפלוגתא דרבנן ורבי עקיבא קא מיפלגי דשמואל אמר כרבנן ורבי יוחנן דאמר כרבי עקיבא

אמר לך שמואל אנא דאמרי אפילו לרבי עקיבא עד כאן לא קאמר רבי עקיבא הכא אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי אבל התם מי קא אסרן אהדדי

ורבי יוחנן אמר אנא דאמרי אפילו לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן הכא אלא דאמרה לה אדמבטלת לי קא אסרת עלאי אבל התם מי קאסרת עלה:

ואם היו של יחידים וכו׳: אמר רב יוסף תני רבי היו שלשה אסורין

אמר להו רב ביבי לא תציתו ליה אנא אמריתה ניהלה ומשמיה דרב אדא בר אהבה אמריתה ניהלה הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה אמר רב יוסף מריה דאברהם רבים ברבי איחלף לי

ושמואל אמר לעולם מותרות עד שיהו שנים בפנימית ואחד בחיצונה

אמר רבי אלעזר וגוי הרי הוא כרבים מאי שנא ישראל דלא אסר דמאן דידע ידע ומאן דלא ידע סבר עירובי עירב גוי נמי אמרינן דידע ידע דלא ידע סבר אגירי אוגר

סתם גוי אי איתא דאוגר מיפעא פעי

אמר רב יהודה אמר שמואל עשרה בתים זה לפנים מזה פנימי נותן את עירובו ודיו

ורבי יוחנן אמר אפילו חיצון חיצון בית שער הוא חיצון של פנימי

במאי קמיפלגי מר סבר בית שער דיחיד שמיה בית שער ומר סבר לא שמיה בית שער

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב שתי חצירות ושלשה בתים ביניהן זה בא דרך זה ונותן עירובו בזה וזה בא דרך זה ונותן עירובו בזה

להעמיק בדף

דף משלהן 38

כוח דהיתרא עדיף – דף משלהן 38

"גם סבתא שלי ידעה להגיד לא!" מה יותר קל בהלכה? להחמיר או להקל? כוח דהיתרא עדיף! מושג ארמי המופיע השבוע בעירובין עב. מה הוא אומר? ואיך זה קשור לעירובין? דף משלהן- פרק 38 עם שירה מירוויס מרילי וחמוטל שובל חמוטל ושירה

עירובין עה

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

עירובין עה

הוה אמינא דירת גוי שמה דירה קא משמע לן דדירת גוי לא שמה דירה ואי מהכא הוה אמינא לא ידענא בתים כמה קא משמע לן בתים תרין

השתא דאמר רב אפילו חצר טעמא דרב דקא סבר אסור לעשות יחיד במקום גוי

אמר רב יוסף אי הכי היינו דשמענא ליה לרבי טבלא דאמר גוי גוי תרי זימני ולא ידענא מאי אמר:

מתני׳ שתי חצירות זו לפנים מזו עירבה הפנימית ולא עירבה החיצונה הפנימית מותרת והחיצונה אסורה

החיצונה ולא הפנימית שתיהן אסורות עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה

רבי עקיבא אוסר החיצונה שדריסת הרגל אוסרתה וחכמים אומרים אין דריסת הרגל אוסרתה

שכח אחד מן החיצונה ולא עירב הפנימית מותרת והחיצונה אסורה מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות

נתנו עירובן במקום אחד ושכח אחד בין מן הפנימית בין מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות ואם היו של יחידים אינן צריכין לערב:

גמ׳ כי אתא רב דימי אמר רבי ינאי זו דברי רבי עקיבא דאמר אפילו רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה אבל חכמים אומרים כשם שרגל המותרת אינה אוסרת כך רגל האסורה אינה אוסרת

תנן עירבה חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות מני אילימא רבי עקיבא מאי איריא רגל אסורה אפילו רגל מותרת נמי אלא לאו רבנן

לעולם רבי עקיבא ולא זו אף זו קתני

תנן עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה טעמא דעירבה הא לא עירבה שתיהן אסורות

והא האי תנא דאמר רגל המותרת אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת מני הא אילימא רבי עקיבא היא אפילו רגל המותרת נמי אלא לאו רבנן היא ועוד מדסיפא רבי עקיבא רישא לאו רבי עקיבא

כולה רבי עקיבא היא וחסורי מיחסרא והכי קתני עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה במה דברים אמורים שעשתה דקה אבל לא עשתה דקה חיצונה אסורה דברי רבי עקיבא שרבי עקיבא אוסר את החיצונה מפני שדריסת הרגל אוסרת וחכמים אומרים אין דריסת הרגל אוסרת

מתיב רב ביבי בר אביי ואם היו של יחידים אין צריכין לערב הא של רבים צריכין לערב אלמא רגל המותרת במקומה אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת

ועוד מתיב רבינא שכח אחד מן החיצונה ולא עירב הפנימית מותרת וחיצונה אסורה שכח אחד מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות טעמא דשכח הא לא שכח שתיהן מותרות אלמא רגל המותרת אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת

אלא כי אתא רבין אמר רבי ינאי שלש מחלוקות בדבר תנא קמא סבר רגל המותרת אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת רבי עקיבא סבר אפילו רגל המותרת אוסרת ורבנן בתראי סברי כשם שרגל מותרת אינה אוסרת כך רגל האסורה אינה אוסרת:

נתנו עירובן במקום אחד ושכח אחד בין מן הפנימית וכו׳: מאי מקום אחד

(סימן חיצונה עצמה בבית יחידאה רבינא דלא משכח בפנים)

אמר רב יהודה אמר רב חיצונה ומאי קרו לה מקום אחד מקום המיוחד לשתיהן

תניא נמי הכי נתנו עירובן בחיצונה ושכח אחד בין מן החיצונה ובין מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות נתנו עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים בזו פנימית מותרת וחיצונה אסורה

אמר ליה רבה בר חנן לאביי מאי שנא לרבנן דאמרי פנימית מותרת משום דאחדא דשא ומשתמשא לרבי עקיבא נמי תיחד דשא ותשמש אמר ליה עירוב מרגילה

לרבנן נמי עירוב מרגילה דאמרה לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי

לרבי עקיבא נמי תימא לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי דאמרה לה מבטלינן לך רשותי ורבנן אין ביטול רשות מחצר לחצר

לימא שמואל ורבי יוחנן בפלוגתא דרבנן ורבי עקיבא קא מיפלגי דשמואל אמר כרבנן ורבי יוחנן דאמר כרבי עקיבא

אמר לך שמואל אנא דאמרי אפילו לרבי עקיבא עד כאן לא קאמר רבי עקיבא הכא אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי אבל התם מי קא אסרן אהדדי

ורבי יוחנן אמר אנא דאמרי אפילו לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן הכא אלא דאמרה לה אדמבטלת לי קא אסרת עלאי אבל התם מי קאסרת עלה:

ואם היו של יחידים וכו׳: אמר רב יוסף תני רבי היו שלשה אסורין

אמר להו רב ביבי לא תציתו ליה אנא אמריתה ניהלה ומשמיה דרב אדא בר אהבה אמריתה ניהלה הואיל ואני קורא בהן רבים בחיצונה אמר רב יוסף מריה דאברהם רבים ברבי איחלף לי

ושמואל אמר לעולם מותרות עד שיהו שנים בפנימית ואחד בחיצונה

אמר רבי אלעזר וגוי הרי הוא כרבים מאי שנא ישראל דלא אסר דמאן דידע ידע ומאן דלא ידע סבר עירובי עירב גוי נמי אמרינן דידע ידע דלא ידע סבר אגירי אוגר

סתם גוי אי איתא דאוגר מיפעא פעי

אמר רב יהודה אמר שמואל עשרה בתים זה לפנים מזה פנימי נותן את עירובו ודיו

ורבי יוחנן אמר אפילו חיצון חיצון בית שער הוא חיצון של פנימי

במאי קמיפלגי מר סבר בית שער דיחיד שמיה בית שער ומר סבר לא שמיה בית שער

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב שתי חצירות ושלשה בתים ביניהן זה בא דרך זה ונותן עירובו בזה וזה בא דרך זה ונותן עירובו בזה

Scroll To Top